ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד בסאם כרכבי נגד אליאב ארתור :

לפני כבוד ה שופטת חנה פלינר

המערער

עו"ד בסאם כרכבי
בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייבת-
אולגה טורבינה

נגד

המשיבים

1. אליאב (אברהם) ארתור- החייב

2. עו"ד יצחק עומסי- מנהל מיוחד לנכסי החייב

3. אולגה טורבינה- המשיבה

4. כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

לפני ערעור על הכרעות המנהל המיוחד בשלוש תביעות חוב שע ניינן חוב מזונות בתקופות שונות בדין קדימה וכן חוב כספי. הערעור הוגש ע"י עו"ד בסאם כרכבי בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי המשיבה- היא גרושת החייב (להלן: "המערער" ו-"המשיבה").

ביום 23.4.2017 התקיים דיון בביהמ"ש המחוזי בתל אביב וניתן צו כינוס כנגד החייב – אליאב (אברהם) ארתור (פש"ר 48509-11-16). ביום 30.1.2018 נפתח תיק פשיטת רגל (פש"ר 69370-01-18) כנגד המשיבה בביהמ"ש המחוזי בירושלים והמערער מונה לתפקד כמנהל מיוחד לנכסי המשיבה.

תביעות החוב:

תביעת החוב הראשונה הוגשה ביום 22.5.2018 (באיחור ובאישור המנהל המיוחד) על סך של 115,278 ₪ בגין הפרשי מזונות קטינים בגין חודשים 06/2014 ועד לחודש 04/2017.
המנהל המיוחד מצא לנכון לאשר סך של 112,034 ₪ בדין קדימה (ראו סעיף 4 לנספח ג').

תביעת החוב השנייה, הוגשה בד בבד עם תביעת החוב הראשונה, בגין חוב מזונות בסך 210,000 ₪ בתיק הוצאה לפועל שמספרו 20-00099-14-5 עבור הפרשי מזונות הקטינים בגין התקופה עד חודש 05/2014. ביום 5.6.2018 אישר המנהל המיוחד את תביעת החוב במלואה בדין קדימה (ראו סעיפים 3-4 לנספח ב').

לאחר כמה שעות, בשעה 14:26 תיקן המנהל המיוחד את הכרעת החוב בהחלטה חדשה המתייחסת לשתי תביעות החוב הנ"ל. במסגרתה תוקנה ההכרעה השנייה כך שאושר סך של 70,137 ₪ בלבד (במקום 210,000 ₪ שאושר קודם לכן). כך נכתב בהכרעה המתוקנת:
"2. בראשית דבריי, ולאור המידע שהגיע לידי לפני מספר דקות, הריני להודיעך כי הכרעות החוב של ת"ח 1 ו-2 שנשלחו אליך היום בפקס, בטלות ומבוטלות.
...
5. מידע שהגיע לנאמן העלה כי בשנת 2008, עת נעשה בסכם המזונות, נשפט החייב ל-8 חודשי מאסר בפועל. עקב כך נשלל רישיון רופא השיניים שלו, ולחייב, לגב' טרובינה ולילדיהם, לא היה מקור הכנסה.
6. הסכם זה נעשה בין הצדדים, למעשה בכדי שתהיה להם הבטחת הכנסה להם ולילדיהם. החייב וגב' טרובינה התגוררו יחד וביחד עם ילדיהם, והסכם זה בפועל היה משום הונאת המל"ל".
...
9. אמנם היה פסק דין בהסכמה, אלא שפסק דין זה מקורו בתרמית שרקמו החייב והגב' טרובינה במטרה להונות את שלטונות המדינה".

תביעת החוב השלישית, מתייחסת לתיק הוצאה לפועל שנפתח ע"י ישראילוב שוקור כנגד המשיבה שמספרו 01-XX070-09-6 על סך 1,700,000 ₪. בד בבד הגישה המשיבה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.

בסעיף 3 לבקשה זו, הסבירה המשיבה כי "הסיבה המרכזית לבקשת המבקשת לצו כינוס, הינה אי עמידה של החייב בסעיף 10.1.16 להסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין ובעקבות כך נפתח כנגדי תיק הוצאה לפועל שעומד היום ע"ס 1.7 מיליון ₪" (סעיף 3 לבקשה). לשם השלמת התמונה, אביא להלן את האמור בסעיף 10.1.16 להסכם הגירושין:
"חוב ההלוואה בסך של $150,000 אשר לוו בני הזוג מישראלוב שוקור ומוחגול יחול על האב לבדו, והוא יהיה הערב והאחראי היחיד לפרעונו. היה ותיתבע האם בגין הלוואה זו, הרי שיהיה ערב האב כלפיה באופן אבסולוטי ובלתי חוזר, וישפה אותה בגין כל הוצאה שתחול עליה בגין הלוואה זו".

ביום 5.6.2018 דחה המנהל המיוחד את תביעת החוב וקבע כדלקמן:
"4. יש לציין שלא הוגשה כל תביעת חוב בתיק הפש"ר של הגב' טרובינה, ומכיוון שכך אין כל חבות לגב' טרובינה.
5. לא זו אף זו. אין הכרעה לגבי חובה הנטען של הגב' טרובינה למר ישראילוב באשר לא ניתנה הכרעה ע"י המנהל המיוחד לנכסי הגב' טרובינה, עו"ד כרכבי בתיק פש"ר 69370-01-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים.
6. באם תוגש תביעת חוב ע"י מר ישראילוב, ולאחר שהמנהל המיוחד, עו"ד דרדבי יכריע בה, ובאם יוותרו כספים בקופת הכינוס של החייב אליאב, אשוב ואכריע בתביעת חוב זו".

טענות הצדדים
לטענת המערער, שגה המנהל המיוחד עת לא פירט בהכרעתו מהו המידע שהגיע לידיו ושגרם לו לשנות את הכרעתו בתוך שעות ספורות; היות והמנהל המיוחד לא ביקש את התייחסות המשיבה לעובדות החדשות, כביכול, ש התגלו; מאחר והמנהל המיוחד לא זימן את המשיבה לחקירה ובירור בטרם מתן ההכרעה המתוקנת.

לטענת המערער, המנהל המיוחד תיקן את תביעת החוב שלא כדין ובניגוד לתקנה 95(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה- 1985. עוד טוען המערער כי בהכרעת תביעת החוב נופלים פגמים יסודיים אשר יורדים לשורש העניין ומצדיקים ביטולה.

לטענת המערער, שגה המנהל המיוחד בדחיית תביעת החוב השלישית ובקובעו מנגנון להבטחת זכויותיו של מר ישראלוב- מאחר והכספים יוקנו לקופת הכינוס לרווחת כל נושי החייבת ולא רק למר ישראלוב; היעדר הגשת תביעת חוב בתיק הפש"ר של המשיבה אינה עילה לדחיית תביעת החוב שהגישה.

לטענת המנהל המיוחד, ההכרעה המתוקנת ניתנה מתוך רצון כנה שלא להגדיל את מסת החובות של החייב באמצעות קבלת תביעות חוב שבעלות גוון פלילי. ההכרעה נבעה מתגובתו של החייב באשר למגורים משותפים של בני הזוג; מאחר ונטען שהסכם המזונות שביניהם היה בפועל הטעיית מוסדות המדינה וקבלת כספים במרמה.

לטענת המנהל המיוחד, מאחר ולא הוגשה תביעת חוב מטעם הנושה ישראלוב הרי שאין לגב' טרובינה עילת תביעה כנגד החייב. עוד טוען המנהל המיוחד כי "בחר להאמין לגרסת החייב לאור עובדות מסוימות שהמציא החייב וזאת מבלי להיזדקק לגרסתה של הגב' טרובינה" (כמפורט בסעיף 10 לתגובה).

דיון והכרעה
בפתח הדיון יש לעמוד על המקור לסמכות הנאמן לבדיקת תביעות-חוב המוסדרת בתקנה 93(א) ל תקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: " התקנות"), לפיה "הנאמן יבדוק כל תביעת חוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש ראיות נוספות לה". בהתאם לסעיף 96 לתקנות על החלטה שנתן הנאמן במסגרת סמכותו, רשאי נושה אשר הגיש תביעת חוב לערער. סמכותו של בית המשפט במקרה זה " לדחות את הערעור או לשנות את החלטת הנאמן או ליתן החלטה אחרת במקומה". באשר לאפשרות החייב להשיג על החלטות הנאמן, ראו סעיף 150 לפקודה.

בתי-המשפט הבהירו באופן עקבי כי סמכותו של הנאמן במסגרת בדיקת תביעות-חוב של נושים הינה סמכות מעין-שיפוטית וכי לנאמן סמכות להכריע בסוגיות משפטיות מהותיות. [ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן, פס' 21 לפסק דינו של השופט שהם (פורסם בנבו, 4.8.2014) וכן ראו: ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים הלכה למעשה (מהדורה שנייה, התשע"א-2010), בעמ' 719]. ועם זאת, " אין המפרק או הנאמן חייב לקיים את כל כללי הדיון שעל פיהם דן בית משפט בתובענה" (ההדגשה שלי ח.פ) [ע"א 8431/06 ממשין חברה להנדסה בע"מ נ' פואד עראם חברה לבניין ופיתוח בע"מ, פס' 3 לפסק דינו של השופט גרוניס (פורסם בנבו, 4.1.2009)]. וכפי שסיכמו זאת בספרם שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), בעמ' 286: "בדונו בתביעות החוב ממלא הנאמן תפקיד שיפוטי ומבחינה מסוימת כוחו אף עולה על כוחו של בית המשפט".

בהתאם לכך נקבע כי יש לראות בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת-חוב, כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק-דין של ערכאה דיונית: "תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל הופקדו בידי הנאמן, לו הוקנו כוחות וסמכויות נרחבים, בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידו. דרך כלל, תפקידו של בית המשפט מצטמצם בפיקוח ובבקרה על אופן ביצוע תפקידו של נושא התפקיד, ובבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולות הנאמן מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת, המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה או הפעולה מושא הביקורת [...] הדעת נותנת כי הביקורת השיפוטית על החלטות נאמן מכל סוג ומהות תופעל במשורה, ותוגבל למצבים של חריגה קיצונית מסבירות ותקינות הפעולה, תוך הותרת מתחם שיקול דעת רחב לנושא התפקיד לאור היקף סמכויותיו, מומחיותו, וחשיבותם של גורמי היעילות הדיונית הפועלים בעניין זה. השיקולים לעניין זה דומים ביחס לפונקציות השונות שהנאמן ממלא, והכרעות הנאמן בתביעות חוב של נושים בכלל זה" [ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (פורסם בנבו, 27.12.2010)] (ההדגשות שלי).

וראו כיצד גישה זו באה לידי ביטוי בעש"א 31734-03-14 רודה נ' בן מאיר (פורסם בנבו, 12.5.2014): " נקבע בהלכה שככלל אין בית המשפט של חדלות הפירעון ממיר את שיקול הדעת של בעל התפקיד בשיקול דעתו, בבחינת ההתעלמות מהכרעת בעל התפקיד, שכן עסקינן בהליך ערעורי על הכרעת בעל התפקיד. לכן, אין מצופה מבית המשפט של חדלות הפירעון לבדוק את תביעת החוב מלכתחילה, ושומה עליו רק להעבירה תחת שבט ביקורתו. רק אם נמצאו בה שגגות המצדיקות התערבות, יעשה כן. זאת בדומה לערעור על פסק דין שכן גם ערכאת הערעור נמנעת להתערב בקביעת ממצאים של הערכאה הדיונית אלא אם נפלו בה שגגות המצדיקות שינוי פסק הדין" (ההדגשה שלי).

חרף העובדה ששיקול דעתו של הנאמן רחב וכי מידת התערבותו של בית המשפט בהחלטותיו מצומצמת, חלות עליו חובות באשר לדרך בה הוא מכריע. "עליו לאזן בין זכויות החייב, זכויות הקניין של הנושה הספציפי אשר הגיש את תביעת החוב, וחובתו כנאמנם של כלל הנושים, לשמור על קניינם ועל האינטרס הלגיטימי שלהם שלא להגדיל את הנשיה על ידי קבלת תביעות חוב נוספות בלתי מבוססות" (בש"א (מחוזי-חי') 7839/03 טסלר נ' עו"ד מטר נביל, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [11.0/4.05] [בש"א (י-ם) 7013/09 אבו ג'האלין נ' כהן (פורסם בנבו, 26.5.2011)] (להלן: " עניין אבו ג'האלין").

בכדי להכריע בצורה שתבטא נאמנה את חובותיו "על בעל התפקיד לנקוט משנה זהירות ולדקדק בטיבה של תביעת החוב שהוגשה על ידי נושה ובטיב הוכחתה" [...] "עליו לבחון את כל המסמכים שהובאו לפניו, לשמוע עדויות או להסתפק בעדויות שניתנו בתצהירים, ולבקש מסמכים נוספים לפי הסמכות המוקנית לו בתקנות 76(ב) ו-93(א) לתקנות פשיטת רגל, תשמ"ה-1985 (להלן: "תקנות פשיטת רגל"). " [...] "בעל התפקיד אינו יכול לפטור עצמו ממלאכת קביעת העובדות. כחלק מתפקידו עליו לאסוף ראיות ולקבוע תמונת מצב עובדתית, והוא יכול לשם כך להתחשב גם בראיות נסיבתיות. הוא רשאי, כמובן, לקבוע כי טענה פלונית לא הוכחה כדבעי, בידי מי שנטל ההוכחה מוטל עליו." [7013/09, עניין אבו ג'האלין].

חובתו של בעל התפקיד לקבוע קביעות עובדתיות המבוססות על איסוף ראיות אינה מסתיימת בבחינת אותן ראיות בבואו להכריע בשאלות המשפטיות המונחות לפניו. חובתו של הנאמן, הן באשר לקביעותיו העובדתיות והן באשר להכרעתו בשאלה המשפטית, לפרט ולנמק את החלטותיו תוך התייחסות לחומר המצוי בידיו. [ע"א 5090/08 אורגל נ' אטיאס, פס' לג' לפסק דינו של השופט רובינשטיין (פורסם בנבו, 8.12.2010); פש"ר 525/96 קריספי נ' ח. אלקטרוניקה (1998) בע"מ ורו"ח דוד שחם, הנאמן לביצוע הסדר נושים (פורסם בנבו, 23.2.1999)].
חובת הנימוק קבועה בסעיף 93(א) לתקנות אשר בסיפא לו נקבע כי " תוך תשעים ימים מיום שהתביעה הגיעה לידיו חייב הנאמן להמציא לנושה החלטתו המנומקת". על ההצדקות בבסיס חובת הנימוק ועל חשיבותה עומד בית המשפט בהמ' (מחוזי-חי') 22409/97 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' ארגוב (פורסם בנבו, 1.10.1998). ראשית, ההנמקה מצביעה על מידת הרצינות שבה ביצע הנאמן את מלאכתו. שנית, עצם ההנמקה תסייע לנאמן להימנע מביצוע טעויות, כאשר מובן כי בבואו לנמק את הכרעתו יעברו אותן קביעות עובדתיות ומשפטיות "מסננת" נוספת. שלישית, כאשר עסקינן בזכויות קניין, של הנושה התובע, הנושים הנוספים והחייב עצמו, וכאשר בסופו של יום תיפגע זכות הקניין המוכרת כזכות יסוד חוקתית של מי מהצדדים בסעיף 3 ל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קיימת זכות של הנפגע לדעת בפרוטרוט את הנימוקים העומדים בבסיס ההכרעה. רביעית, החלטותיו של הנאמן נתונות לביקורת של בית המשפט, על כן, מתחייבת הנמקה אשר תסייע לבית המשפט לבחון את השיקולים שנשקלו בבואו לבחון את סבירות ההחלטה והאם נפלו בה שגגות משפטיות המצדיקות התערבות.

לסיכום האמור עד כה, הנאמן הוא בעל הסמכות לבחון ולהכריע באשר לכל תביעת חוב המוגשת נגד חייב. סמכות זו הינה סמכות מעין-שיפוטית שמכוחה על הנאמן להכריע בשאלות משפטיות מהותיות, ועם זאת, אין הנאמן מחויב בכללי הדיון החלים על בתי המשפט. מדובר אם כן בסמכות רחבה המותירה שיקול דעת רחב בידי הנאמן, בצדה של סמכות זו חלות על הנאמן חובות. חובותיו של הנאמן הן כלפי כלל הצדדים אשר זכויותיהם הקנייניות תלויות בהכרעת הנאמן, על כן, על הנאמן לבחון בצורה מעמיקה את כלל המסמכים שהובאו בפניו וכן עליו לפעול להרחבה ולביסוס של התשתית העובדתית תוך שימוש בסמכותו לדרוש פרטים נוספים מהנוגעים בדבר. חובתו של הנאמן אינה מסתכמת בבדיקה מדוקדקת של העובדות המשמשות כבסיס להכרעות עובדתיות ומשפטיות, על הנאמן לפרק ולנמק את החלטותיו תוך התייחסות לחומר עליו הן מבוססות. האיזון בין סמכותו הרחבה של הנאמן לבין חובותיו כלפי הצדדים השונים נעשה על ידי הכפפת הכרעתו לשבט הביקורת של בית המשפט, ביקורת זו תופעל כשם שהיא מופעלת על ידי ערכאת ערעור הדנה בהחלטה של ערכאה דיונית. ביקורת זו תופעל במשורה ותוגבל למצבים חריגים של חריגה מסבירות ומתקניות הפעולה ואין בה כדי להמיר את שיקול דעתו של הנאמן בשיקול הדעת של בית המשפט.

ומההלכה –ליישומה

לאחר שעיינתי בבקשה; בתגובת המנהל המיוחד לה; בתביעות החוב שהוגשו ובהכרעות המנהל המיוחד, סבורה אני כי נפל פגם בעניין אופן בדיקת תביעת החוב שהוגשה על סך של 210,000 ₪, ולפיכך דין הערעור להתקבל באופן בו תוחזר תביעת חוב זו לצורך בחינתה מחדש. אבהיר קביעתי זו.

תפקידו של המנהל המיוחד הוא כאמור תפקיד מעין שיפוטי. בענייננו, המנהל המיוחד קבע בבוקרו של יום כי יש לאשר את תביעת החוב במלואה, והנה לאחר מספר שעות: "בחר להאמין לגרסת החייב לאור עובדות מסוימות שהמציא החייב וזאת מבלי להיזדקק לגרסתה של הגב' טרובינה" (כמפורט בסעיף 10 לתגובה). סבורה אני שלמצער היה על המנהל המיוחד לפנות לגב' טורבינה, לעמת אותה עם אותו מידע חדש, לבקש מסמכים/עדויות נוספות, או אז לגבש עמדה מושכלת, תוך פירוט הנימוקים הרלוונטים.

דברים אלו מקבלים משנה תוקף משבחר המנהל המיוחד לייחס לחייב ולגב' טורבינה טענות מרמה, קנוניה וכו'. עוד יש לזכור כי לטענת הגב' טורבינה היא חוותה אלימות מהחייב, ראו בין היתר סעיף 27 לתצהירה ונספח 1 לו. מערכת היחסים המורכבת בין החייב לגב' טורבינה מחייבת משנה זהירות, בטרם נקבעות מסקנות עובדתיות – שבמקרה שלפנינו נושאות אופי פלילי. לפיכך – הנני מורה על ביטולה של הכרעת החוב בה אישר המנהל המיוחד סך של 70,137 ₪. המנהל המיוחד יבחן בשנית תביעת חוב זו ויוציא הכרעתו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

באשר להכרעה השלישית המתייחסת לתיק ההוצאה לפועל שפתח הנושה ישראלוב – גישתו של המנהל המיוחד מקובלת עליי באופן חלקי. צודק המערער כי גם נושה מותנה או נושה עתידי רשאי להגיש תביעת חוב. סבורה אני כי הגב' טורבינה הינה אכן נושה מותנה – נשייתה בחייב מותנית בכך שחובה כלפי מר ישראלוב יתגבש.

אם הגב' טורבינה לא היתה בהליך פשיטת רגל – אזי די בפתיח ת תיק ההוצל"פ כנגדה כדי להצדיק ולהכיר בתביעת החוב שהוגשה על ידה בתיק החייב. הזכאות לקבלת כספים היתה מתגבשת עם ביצוע תשלום על ידה לישראלוב, וראו ההוראה ההסכמית הקובעת "היה ותיתבע האם בגין הלוואה זו, הרי שיהיה ערב האב כלפיה באופן אבסולוטי ובלתי חוזר, וישפה אותה בגין כל הוצאה שתחול עליה בגין הלוואה זו".

עם זאת, משניתן צו כינוס כנגד הגב' טורבינה, נעצרים הליכי ההוצל"פ ו"התביעה" כנגדה יכולה לעשות רק בדרך של הגשת תביעת חוב. לא תוגש תביעת חוב; לא יתגבש חיוב עיקרי; לא תהא ערבות מכוחה ניתן לחזור ולדרוש את הכספים מהחייב. בעניין זה איני מקבלת את עמדת המערער לפיה על החייב לשלם לגב' טורבינה כספים מכוח התחייבות זו – גם אם היא עצמה לא נשאה בהם. קבלת עמדה זו תוביל להתעשרות שלא כדין של גב' טרובינה.
משכך, צדק המנהל המיוחד שקבע שתנאי הכרחי להכרה בתביעת החוב הוא הגשת תביעת חוב של ישראלוב בתיק הפש"ר של טרובינה. לא צדק הוא בקביעתו השנייה שרק אם יוותרו כספים בקופת הפש"ר של החייב הוא ידרש להכריע בתביעת החוב. יש להכריע בתביעת החוב כבר כעת, בתוספת ההערה שמדובר בחוב מותנה, והתנאי הוא כאמור הגשת תביעת חוב ע"י ישראלוב ואישורה ע"י הנאמן של הגב' טורבינה. זכותה לחזור אל החייב יהא בשיעור בו היא תחויב.

נוכח כל האמור לעיל דין הערעור להתקבל בחלקו, כמבואר לעיל. לנוכח התוצאה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד בסאם כרכבי
נתבע: אליאב ארתור
שופט :
עורכי דין: