ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים נגד ח'אלד וג'יה :

בפני כבוד ה שופטת דוניא נסאר

המאשימה- המשיבה

ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים

נגד

הנאשם - המבקש

1. ח'אלד וג'יה

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה שיפוטי (להלן: "צו ההריסה"), אשר ניתן בהסכמה במסגרת גזר דין , מיום 1 5.7.19 (להלן: "גזר הדין"). במסגרת גזר הדין הורתי, בין היתר, על הריסת המבנים הבלתי חוקיים, כפי שיפורט בהמשך.
המועד האחרון לביצוע צו ההריסה נקבע ליום 15.8.19.
רקע רלוונטי וטענות הצדדים
גזר הדין מתייחס לשני תיקי תו"ב אשר אוחדו ומספרם 49988-01-16 (להלן: "התיק הראשון") ו- 63927-11-16 (להלן: "התיק השני") .
בתיק הראשון הואשם הנאשם בבניה בלתי חוקית של מבנה סככה וחדר בלוקים ( להלן: "מבנה הסככה והחדר") בשטח כולל של 130 מ"ר, אשר נבנו ללא היתר על קרקע חקלאית במקרקעין הידועים כגוש 16908 חלקה 10.
בתיק השני הואשם הנאשם בבניה בלתי חוקית של מבנה סככה בשטח של 2,158 מ"ר, ( להלן: "מבנה הסככה"), אשר נבנה ללא היתר במקרקעין הידועים כגוש 16913 חלקה 13.
(כלל המבנים יקראו להלן: המבנים").
כאמור, ביום 15.7.19, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון בשני התיקים ובמסגרת גזר הדין אימצתי את הסכמת הצדדים ו השתתי על הנאשם קנס בסך של 120,000 ₪, חתימה על התחייבות בסכום זהה וכן צו הריסה ש קבעתי כי יכנס לתוקפו כעבור 30 ימים מיום מתן גזר הדין.

עד היום המבקש לא הרס את המבנים ולא הושג היתר.
ביום 29.8.19 הונחה לפתחי הבקשה דנן (שהוגשה ללא תגובת ב"כ המשיבה כנדרש), במסגרתה, התבקשה דחייה של ביצוע צו ההריסה השיפוטי עד ליום 28.2.20. המבקש טען כי פנה לאחרונה למהנדס מטעמו על מנת להכשיר את המבנים ו כי יש להאריך את מועד ביצוע צו ההריסה מטעמים הומניטריים ואנושיים ובהתחשב בנסיבות המיוחדות והחריגות של המקרה דנן.

מנגד טען ב"כ המשיבה כי דין הבקשה להידחות על הסף, עת הבקשה אינה עומדת באף אחת מן ההוראות הקבועות בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207) התשס"ט 2008 (להלן: התקנות"). בהקשר זה נטען כי הבקשה הוגשה בניגוד להוראת תקנה 2א לתקנות, ו לאחר מועד כניסתו לתוקף של הצו השיפוטי. כמו כן הבקשה הוגשה ללא תצהיר בעל מקצוע אשר מטפל לכאורה בהליך התכנון ואף ללא תצהיר של המבקש עצמו, כנדרש בתקנות.

עוד ציין ב"כ המשיבה את הוראת סע' 6 לתקנות, לפיה ביהמ"ש לא ידון בבקשה שלא התקיימו בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלא מטעמים שירשמו. המשיבה הפנתה לפסיקה רלוונטית.
לטענת התובע יש לעכב צווים רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, כך גם לפי תיקון 116.
ב"כ המשיבה סקר את הרקע העובדתי בשני התיקים וטען כי הצדדים הסכימו כי המבנים יהרסו תוך 30 ימים לאור העובדה כי בידי המבקש אין היתרי בניה בהישג יד.
עוד צוין כי באשר למבנה הסככה והחדר הגיש המבקש בקשה להיתר אשר אושרה בתנאים ואלה לא מולאו ותוקפם פקע. ביום 27.8.19 הגיש המבקש בקשה למידע תכנוני .
באשר למבנה הסככה התנהלו מספר הליכים במסגרתם ניסה המבקש להכשיר את מבנה הסככה אולם בקשתו ללגליזציה נדחתה , כאשר הבקשה האחרונה נדחתה ביום 30.10.17 ו נקבע שיש צורך בהגשת תכנית מפורטת. מאז ועד היום לא הוגשה כל בקשה להיתר או ת כנית מפורטת, לפיכך אין בידי המבקש היתר בהישג יד ואין עילה לעכב את צו ההריסה . עוד נטען כי מקום בו מצוי המבקש בשלבי תכנון ראשוניים, עת הגיש בקשה למידע תכנוני ביחס למבנה הסככה והחדר, לא ניתן לומר כי היתר מצוי בהישג יד.
דיון והכרעה
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר שצורף, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות הן על הסף והן לגופה וזאת מן הטעמים הבאים:
אכן מצאתי כי הבקשה הוגשה בניגוד לתקנות וללא תגובת המשיבה כנדרש בתקנה 3 לתקנות.
מעבר לכך הרי שהבקשה לא נתמכה בתצהיר מטעמו של איש מקצוע, בנוגע לקיומם של הליכי תכנון שנעשו ביוזמת המבקש וזאת בניגוד להוראת תקנה 2 ג' לתקנות, וכן הבקשה לא הוגשה במסגרת מניין הימים הקבוע בתקנה 2 א' לתקנות אשר קובעת כי בקשה להארכת מועד לביצוע צו תוגש "לא יאוחר מעשרים ואחד ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצועו". ברי כי המועד להגשת הבקשה חלף עבר לו. יתר על כן הרי שהבקשה לא נתמכה בתצהיר מטעם המבקש.
כמו כן , הסניגור נמנע מלספק הסברים לסיב ות שבעטי ין , הוגשה הבקשה בניגוד לתקנות.
התקנות נוקטות בלשון ברורה ויש לקיימן כלשונן.
יודגש כי תקנה 6 לתקנות קובעת בזו הלשון:
"בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו."
ההדגשות מכאן ואילך- אינן במקור- ד"נ.
עניינו הרואות כי המבקש התעלם, הלכה למעשה, מהוראות התקנות כאמור ואין להידרש לבקשה, אלא מטעמים מיוחדים שלא נראה כי קיימים כאן.
בהקשר זה יפים הדברים שנפסקו בפסק דינה של כבוד השופטת אסתר הלמן בעפ"א 112/10 (מחוזי נצרת) מדינת ישראל, הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון נגד גבריאל נחמיאס (9.5.2010), לאמור:
"תכליתן של התקנות להסדיר את הפן הפרוצדורלי של הדיון בבקשות לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, באופן שימנע הגשתן של בקשות "בהולות" ויאפשר לבית המשפט לקבל מבעוד מועד תמונה מלאה ומקיפה של המצב התכנוני, בטרם ידון בבקשה.
תקנה 6 לתקנות קובעת בצורה מפורשת, כי "בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות אלה, אלא מנימוקים מיוחדים שיירשמו". בכך הביע מתקין התקנות עמדתו, כי על בית המשפט להקפיד ולקיים את הוראות התקנות ואין להתיר סטייה מהן כדרך שגרה וללא נימוק מיוחד ומשכנע".
אכן הפרוצדורה אינה מיטת סדום ואין גם מחלוקת כי לביהמ"ש נתונה הסמכות להפעיל את שיקול דעתו ולבחון מתי ניתן לסטות מדרישות התקנות, אולם במקרה דנן לא מצאתי טעמים מיוחדים שמכוחם יש לאפשר למבקש לסטות מהוראות התקנות ובפרט שכאן לא הובאו כאלו כלל. (ראה גם בהקשר זה: ע"פ 4946/07 מקלדה נ' מ"י (19.2.2009).
להשלמת התמונה, הרי שדינה של הבקשה להידחות גם לגופה.
סעיף 254 ט לחוק התכנון והבניה התשכ"ה 1965 (להלן: "החוק") קובע בזו הלשון:
"

254ט.
(א)בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי סעיף 235 או 237, או צו שיפוטי לפי פרק זה, לרבות צו שניתן לפי סעיף 254ב, או מי שהיה צד להליך לפי סעיף 254ח, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות סעיף 254ח, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:
(ד) (1) בית המשפט לא יעכב ביצוע צו בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואם נוכח כי העבודה האסורה או השימוש האסור שלגביהם חל הצו אינם מסכנים את שלום הציבור או את בטיחותו;
(2)נוסף על האמור בפסקה (1), בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיפים 217, 221, 235, 237, 239 או 254ב אם העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין או אם מצא כי העבודה שלגביה ניתן הצו נמשכה, לאחר שהומצא הצו; לעניין זה, "תכנית" – תכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה בלא צורך באישורה של תכנית נוספת."
בעניינינו, המבקש לא צירף מסמכים שיהיה בהם כדי להעיד שהמבנים מושא צו ההריסה, אינ ם מס כנים את שלום הציבור או את בטיחותו ונראה כי בנסיבות אלו לא קיימים טעמים מיוחדים המחייבים את קבלת הבקשה.
אין ספק כי המבנים נבנו ללא היתר ואף היתר לא נראה באופק.
יודגש כי לבקשתו צירף המבקש טופס בקשת מידע להיתר, אולם זה מתייחס רק לגבי מבנה הסככה והחדר ולא הוגשו מסמכים רלוונטיים אחרים אשר יעידו על התקדמות כלשהי בהליך התכנוני.
מדובר אם כן, בשלב ראשוני בלבד של ה הליך התכנוני המתייחס רק לחלק מהמבנים , כאמור, ו אין בו לבדו טעם מספק כדי להצדיק את עיכוב צו ההריסה.
כמו כן, לא הוצג שום מסמך המתייחס להליכי הכשרה הננקטים ביחס למבנה הסככה ונראה כי אין שום הליך תכנוני ביחס אליו, כאשר לגביו יש צורך בהגשת תכנית מפורטת על מנת להכשיר את מבנה הסככה ומכאן הרי שהדרך להכשרתו עודנה ארוכה.
כידוע, שעה שיש אינדיקציה לקבלת היתר בטווח קרוב נוכח התקדמות ממשית בהליך התכנוני, הרי שטעם זה יכול להוות שיקול משמעותי בהארכת מועד ביצוע צו הריסה.
בהקשר זה נפסק כך : "אשר להפעלת סמכותו של בית המשפט לעכב את ביצוע הצו, "הלכה היא כי הדבר ייעשה רק כאשר קיימת היתכנות תכנונית להכשרת המבנה הבלתי חוקי, שעה שהיתר הבניה הוא "בהישג יד" (רע"פ 10607/07 שומאן נ' יו"ר הועדה המקומית (12.2.2008); רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (9.3.2004). ראה: ברע"פ 8726/17 נאיל חטיב נ' הועדה המקומית לתו"ב מבוא עמקים, רע"פ 610/18 נילי שמאי נ' עירית תל אביב (15.2.18). ראה גם: עפ"א (ח"י) 13462-05-13 יער הפקאן בע"מ נ' הועדה המחוזית – צפון חיפה (17.6.13).
ברי כי בנסיבות שבפניי האופק התכנוני אינו ברור כלל וכלל ומתן היתר אינו נראה לעין.
ניכר כי אין במקרה דנן היתר בניה בר השגה בטווח מיידי או קרוב וגם טעם אפשרי זה שכאמור, אשר יש בו כדי להוות טעם מיוחד להארכת מועד לביצוע צו הריסה, אינו מתקיים כאן.
טרם סיום אוסיף ואציין כי מעבר לפן הפרוצדורלי והמשפטי , לא מצאתי בבקשה כל נימוק כבד משקל אחר, אשר יש בכוחו כדי להטות את כף המאזניים לעבר קבלת הבקשה.
לא נעלמו מעיני דברי הסניגור בגזר הדין לגבי מצבו הרפואי המורכב של המבקש וכן מצבו המשפחתי , עם זאת וגם לאחר עיון בחומר הרפואי, לא מצאתי באלו טעם מיוחד שיהווה שיקול להאריך את מועד ביצוע צו ההריסה, מה גם שלא מדובר בבית המגורים של המבקש אלא במבנים חקלאיים.
כמו כן, בבקשה טען הסניגור כי יש להאריך את הצו מטעמים אנושיים והומניטריים, אולם טענה זו נטענה בחצי פה ללא פירוט או ביסוס ראייתי.
לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.
המבקש יישא בהוצאות המשיבה כדי סך של 750 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ט, 22 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ועדה מקומית לתכנון מבוא העמקים
נתבע: ח'אלד וג'יה
שופט :
עורכי דין: