ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ נגד נציגות הבית המשותף ברח' בני... :

לפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקשת:

משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ד' א' רשתי, עו"ד מ' רז, עו"ד י' ראובן

נגד

המשיבה:

נציגות הבית המשותף ברח' בני בנימין 3 בנתניה
ע"י ב"כ עו"ד ד' גור

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב (כבוד השופטת איילה גזית) מיום 3.7.19 בת"א 49874-12-15 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת – הנתבעת לבטל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט.

2. המשיבה הגישה בשנת 2015 תביעת ליקויי בנייה בסך 2,032,600 ₪ נגד המבקשת.
לתביעתה צרפה חוו"ד מומחה המהנדס רון ארד מיום 11.5.12 לפיה סך כל הליקויים שנגרמו למשיבה הם בסך 1,570,000 ₪ (לא כולל מע"מ) .

המבקשת טענה בכתב ההגנה, בין היתר, כי המהנדס ארד הכין חוות דעת אחרת שזהה כמעט לחלוטין לחוות דעת שצורפה לכתב התביעה, שנחתמה על ידו באותו יום (להלן: "חוות הדעת המקורית מטעם המהנדס ארד"), ממנה עולה כי עלות התיקונים הוערכה על ידו ב- 209,588 ₪ בתוספת מע"מ והמהנדס ארד אף טען כי יש להפחית מסכום זה 25% ככל שהנתבעת תבצע את התיקון בעצמה. נטען כי התובעת לא הציגה חוות דעת המקורית ככל הנראה מתוך ניסיון להעלים עובדות וניסיון להטעות.
נטען כי הנתבעת פנתה למהנדס בניין יעקוב דובדבני לצורך עריכת חוות דעת והנחיות לביצוע התיקונים. ולאחר ביצוע התיקונים ביום 9.6.13 הועלו תלונות בודדות בלבד מצד התובעים שתוקנו.
לכתב ההגנה צורפה חוות דעת של אדר' אבי גולדשטיין שהעריך את עלות התיקונים בבניין בסך של 42,950 ₪ ואם תבצע הנתבעת את התיקונים בעצמה העלות תהיה אף נמוכה יותר.

3. בהחלטת בימ"ש קמא שניתנה בדיון שהתקיים ביום 5.2.17 נקבע בהסכמת הצדדים , כי ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש.
נקבע :
"בנסיבות התיק, יש מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט, אשר יבקר בנכס בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, יעיין במסמכים רלבנטיים שיוגשו לו על ידי הצדדים, וימסור חוות דעתו לתיק בית המשפט עם עותק לצדדים בעניין הליקויים הנטענים, ויקבע מהם הליקויים, אם קיימים, אשר באחריות הנתבעת, וכן יפרט מה עלות הכספית של תיקון הליקויים".

בהחלטה מיום 19.2.17 מונה בהסכמת הצדדים המהנדס מרדכי מס כמומחה מטעם בימ"ש בתיק.
ביום 9.11.17 הוגשה חוות דעתו לביהמ"ש.

4. ביום 18.12.17 הגישה הנתבעת בקשה לביטול חוו"ד מומחה ביהמ"ש נוכח חריגה חמו רה מסמכות ובשל השפעה בלתי הוגנת שהובילה לטעויות קשות בחווה"ד. לחלופין למחיקת חלקים מחוות הדעת.
התובעת בתגובתה התנגדה לבקשה.
המומחה לא הגיש תגובה לבקשה ולא התייצב לדיון תזכורת בעניין (הסתבר שלא נשלח לו זימון).

בדיון ביום 23.5.18 נקבע כי :
"לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בבקשה, בתגובה, בכתבי הטענות ובחוות דעת המומחה, לא מצאתי מקום לביטול גורף של חוות הדעת, ואף לא למחיקת חלקים מתוך חוות הדעת.
טענות הנתבעת מתייחסות לממצאים המקצועיים שנקבעו בחוות הדעת, וכל טענה שיש לנתבעת כנגד חוות הדעת, רשאית הנתבעת להעלות באמצעות שאלות הבהרה למומחה, או חקירת המומחה, וטיעון במסגרת הסיכומים כנגד ממצאי המומחה.

בשלב זה, לא נשלחו שאלות הבהרה למומחה ולא נחקר המומחה על ממצאי חוות דעתו.
לפיכך, הבקשה לביטול חוות דעת או מחיקת חלקים מתוך חוות הדעת, נדחית בזה.
הצדדים יגישו שאלות הבהרה למומחה , ככל שימצאו לנכון, וזאת בתוך 45 ימים מהיום, והמומחה יגיש תשובות לשאלות ההבהרה בתוך 30 יום מיום קבלת השאלות".
כמו כן נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית".

5. לאחר שהמומחה השיב לשאלות ההבהרה מטעם המבקשת, ביום 5.8.18 הגישה המבקשת בקשה להורות על ביטול חוות דעת מומחה ביהמ"ש נוכח חריגה חמורה מסמכות ובשל כך שהמומחה לא קיים את החלטת בימ"ש.
נטען כי המומחה התעלם ממסמכים שהציגה לו המבקשת ושעמדו בלב טענות ההגנה של המבקשת – חוות הדעת המקורית של ארד מטעם המשיבה בה הוערך עלות תיקון הליקויים בסכומים נמוכים לאין שיעור מאלו של המומחה בחוות דעתו.
כמו כן המומחה לא הסביר מדוע ציין ליקויים שכלל לא הופיעו בחוות הדעת שהוצגו בפניו למרות שבימ"ש הורה לו להתייחס "לליקויים הנטענים".

המומחה הגיב לבקשה. המומחה טען כי יש לדחות את טיעוני הנתבעת וכי הוא לא חרג מסמכותו.
נטען כי כל ליקוי שנטען בחוות דעת המומחים נבדק ופורט באופן יסודי. במרבית הליקויים מדובר על רשלנות בביצוע שגורמת לרטיבות, סכנה ליציבות אבן חיפוי וליקויים נוספים שפוגמים באיכות וטיב המבנה – ליקויים שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים.
לטענתו, היה על הנתבעת להמציא אישורים של עמידה בתקנים ישראלים, אישורי מעבדה מוסמכת ואישורים אחרים כפי שנתבקשה לעשות, ובמקום זאת הנתבעת מבקשת לבטל את חוות הדעת ולפגוע בשמו של המומחה.

בתגובה לבקשה טענת התובעת כי בקשת הנתבעת לפסילת חוות דעת המומחה נדחתה בעבר ע"י בימ"ש. הנתבעת לא הגישה בר"ע על החלטת זו ויש בכך להביא לדחיית הבקשה דנן.
לגופו של עניין נטען כי לנתבעת אין שום טענה ממשית נגד ממצאי או תוכן חוות דעת המומחה מטעם בימ"ש אלא רק נימוקים פרוצדוראליים. בכל הנוגע לטענות המקצועיות השיב מומחה ביהמ"ש .

נטען כי אין מדובר "בהרחבת חזית". כל הטענות המופיעות בחוות דעת המומחה מטעם בימ"ש מופיעות בכתב התביעה ובמיוחד בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה.

המבקשת השיבה לתגובת המשיבה.

בדיון שהתקיים ביום 3.7.19 הוסיפו ב"כ הצדדים וטענו בנוגע לבקשת לביטול חוות הדעת. בהחלטה שניתנה מאוחר יותר באותו יום דחה בימ"ש קמא את הבקשה.

6. החלטת בימ"ש קמא:
נקבע כי אין מקום להורות על ביטול חוות דעת מומחה ביהמ"ש הואיל ו המקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים החריגים בהם הפגם שנפל בהתנהלות המומחה או בחוות הדעת יורד לשורש העניין ועלול לגרום עיוות לבעלי הדין.

נקבע:
"טענות הנתבעת בבקשה ובנימוקיה בעניין התעלמות מחוות דעת ראשונה של המומחה, מר ארד, אינן מצביעות על פגם שיורד לשורש חוות הדעת, ואין המדובר בנימוק המצדיק פסילה של חוות הדעת בכללותה... ".

בימ"ש קמא הפנה להחלטתו מיום 25.3.19 שם כבר נקבע כי אין מקום לביטול גורף של חוות הדעת ואף לא למחיקת חלקים מתוכה וכי הנתבעת רשאית להעלות באמצעות שאלות הבהרה למומחה או חקירתו ובמסגרת הסיכומים, כל טיעון נגד ממצאי המומחה.

צוין כי הנתבעת הגישה שאלות הבהרה למומחה וקיבלה תשובות ונקבע כי שמורה לה הזכות לקיים חקירה נגדית של המומחה על חוות הדעת ולהעלות כל טענה רלבנטית נגדה בסיכומים .

7. בבקשת רשות הערעור נטען , כי יש להתערב בהחלטת בית משפט קמא מהטעמים המרכזיים הבאים:

א. מומחה ביהמ"ש גיבש דעתו שעה שהטענות המרכזיות של המבקשת לא היו בפניו, התעלם מטענות המבקשת בדבר חוות הדעת ה מקורית של ארד, והמומחה כלל לא עיין בחוות הדעת המקורית טרם עריכת חוות דעתו.
כתוצאה מכך, המניפולציה חסרת תום הלב לה טוענת המבקשת בכתב ההגנה (נטען כי התובעת ביקשה מהמומחה מטעמה – ארד למחוק מחוות דעתו את האומדן שלו להיקף הליקויים שנאמד בפחות מ – 250,000 ₪ ובמקום זאת לטעון כי היקף הנזקים הינו בש יעור של כ- 1.8 מיליון ש"ח) השפיעה על שיקול דעתו של המומחה בעת עריכת חוות דעתו והובילה אותו לתת חוות דעת שגויה ביותר ו"מנופחת" .

ב. בימ"ש קמא לא התייחס כלל ליתר טענות המבקשת שפורטו במסגרת בקשת הביטול ובפרט לכך שהמבקשת הוכיחה כי המומחה טען טענות לא נכונות גם ברמה העובדתית בדבר עניינים מהותיים.

ג. החלטת בימ"ש קמא לקתה בכל הנוגע לחובות ההנמקה.

8. לאחר עיון בבקשת רשות ערעור מצאתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף לא צורך בתשובת המשיבה מהנימוקים כדלקמן:

א) על פי ההלכה הפסוקה, השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל , במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.
וראה לעניין זה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב – פסקאות 6 ו-7 (8/12/15) .

ענייננו אינו נופל לגדר החריג.

יפים לעניינינו הדברים שנכתבו ברע"א 3889/16 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח פלוני (10/8/16) בסעיף 10:
"דחיית בקשה לפסילת חוות דעת אינה יוצרת מצב בלתי הפיך, במובן זה שניתן לתקן טעות שנפלה בהחלטת הדחיה (ככל שנפלה) גם בגדר הערעור בזכות לאחר מתן פסק הדין, ככל שהסוגיה תוסיף להיות רלבנטית. נמצא, שגם מהיבט זה לא נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור באופן מיידי, בטרם הסתיים ההליך, שהרי הכלל הוא ששעתה של הגשת השגה על החלטת ביניים היא בגדר הערעור בזכות".

ב) בימ"ש קמא בהחלטתו עמד על כך שטענות המבקשת אינן מצדיקות פסילת חוות הדעת של המומחה מטעם בימ"ש וכי המבקשת תהיה רשאית לחקור את המומחה ולהעלות טענותיה במסגרת הסיכומים.

ג) אין צורך להרחיב בנושא חשיבות הנימוק של החלטות שיפוטיות וראה לעניין זה דברי כבוד השופטת חיות ברע"א 290/15 ברנד פור חן בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה (8.12.15) בסעיף 11 לפסק הדין. שם נקבע, בין היתר, כי יתכנו מקרים שבהם היעדר הנמקה או היעדר הנמקה מספקת לא יהיו פגם מהותי ולא יוביל לביטול ההחלטה לגביה הוגשה בקשת רשות ערעור, ואף נקבע, כי התשובה לשאלה, מה היא הנמקה ראויה יכול שתשתנה מעניין לעניין ויש להכריע בכל מקרה לפי נסיבותיו, וכפי שנקבע בסוף סעיף 11 לפסק דין:
"בעניינים מסוימים תיחשב ההנמקה כראויה גם אם היא קצרה תמציתית (עניין ארזי, 749-748) וכדבריו של בית משפט זה:
יש ומתחייבת החלטה המנמקת את עצמה ארוכות, יש שנדרשת הנמקה קצרה, ויש שדי בקבלתה של בקשה או דחייתה, ללא כל הנמקה. וזאת כאשר החלטה מן הסוג האחרון כמו מתבקשת מעצמה מתוך מכלול החומר המונח בפני בית המשפט. כל מקרה ומקרה ונסיבותיו שלו (בג"ץ 7390/95 קרטה נ' המשנה לנשיא, כבוד השופט ש' לוין (לא פורסם) (להלן: עניין קרטה); ראו גם: עניין רודמן, שם; בג"ץ 1918/96 כהן נ' שופטת בית המשפט העליון ד' דורנר [פורסם בנבו] (8.9.1996); דנ"א 7709/01 נ.ס.נ.ר. ייצור ושיווק בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (16.7.2002)).

בענייננו, גם אם ההחלטה נכתבה בתמציתיות, מקריאת ההחלטה ניתן להבין מה ם הנימוקים שעומדים בבסיסה , ועל כן אני סבורה כי אין מקום לקבוע כי היא חסרת הנמקה.

ד) אציין כי לכאורה החלטת בית משפט קמא נכונה לגופה. (אינני קובעת מסמרות כיוון שבמסגרת ערעור על פסק הדין ניתן יהיה לערער גם על החלטת הביניים נשוא הבר"ע דנן).

חוות הדעת המקורית נכללת כמובן בגדר חומר הראיות בתיק אך היא אינה בגדר "חוות דעת מטעם התובעת" או "חוות דעת מטעם הנתבעת".

במקרה שלפנינו, קיימות חוות דעת מטעם הצדדים בתיק אשר לא ויתרו עליהן.
לפיכך, אין עסקינן בחוות דעת יחידה של מומחה מטעם בימ"ש לפי תקנה 130 (ג) (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אשר רק בנסיבות שאינן שגרתיות, בימ"ש לא מקבל את ממצאיה.
ההחלטה להותיר את חוות הדעת בתיק אין משמעותה קבלת הקביעות בחוות הדעת.
ניתן יהיה במידת הצורך לחקור גם את המומחה מטעם בימ"ש בנוגע לטענות עובדתיות שהועלו כלפיו ע"י המבקשת, ובימ"ש קמא בסופו של יום יינתן פסק דין על בסיס מכלול הראיות שבפניו.

משמצאתי כי הערכאה הדיונית לא חרגה משיקול הדעת הרחב המסור לה, אזי אין זה המקרה המצריך התערבות ערכאת ערעור, בוודאי שלא בשלב הנוכחי, טרם ניתן פס"ד בתיק.

9. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

ב. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ט, 22 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משהב חברה לשכון בנין ופתוח בע"מ
נתבע: נציגות הבית המשותף ברח' בני בנימין 3 בנתניה
שופט :
עורכי דין: