ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסתר בן עמי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופט הבכיר, דוד לנדסמן

מבקשים

אסתר בן עמי

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

זו החלטה לבקשה לביטול צו איסור שימוש שניתן נגד רכב מס' 8260854.

הבקשה הוגשה ע"י המבקשת, שהינה בעלת הרכב ואמו של הנהג בן עמי דניאל, שנגדו נרשם דו"ח תנועה בגין עבירות של נהיגה בשיכרות ובמהירות מעל המותר.

לפי ה-דו"ח שנרשם נגדו , הוא נהג ברכב של המבקשת ביום 6.9.19 בשעה 06.20 בכביש 90 לכיוון אילת בהיותו שיכור בכך שנתגלה ריכוז של 378 מ"ג בבדיקת הנשיפה שנערכה לו וכן במהירות של 158 קמ"ש, בקטע כביש בו מהירות המותרת 90 קמ"ש בלבד.

ב"כ המבקשת טוענת בבקשה לפגמים באופן הפעלת סמכות הגרירה, אי עמידת המשטרה בתנאים שנקבעו בתקנות ונהלים, חוסר אפשרות של המבקשת למנוע ביצוע העבירה והדחיפות לביטול צו האיסור שימוש.

המבקשת לא רק זקוקה לרכבה לעבודתה אלא גם להסיע בעלה, שסובל מבעיות בעיניים ובלב לטיפולים הרפואיים שלו .

המבקשת ,שנכחה בדיון, סיפרה כי מסרה תא הרכב לבנה, כדי שיכול לנסוע בסוף שבוע לאילת, וזאת בזמן שהמבקשת לא צריכה את הרכב.

נוכח נסיבות הענין, ראיתי לנכון לזמן את הבן לבית המשפט כדי לשמוע את הסברו לכל האירוע.

הבן סיפר כי יצא עם חברים לסוף שבוע באילת, ובהיותו כבר שיכורעוד בהיותו לפני תחילת הנסיעה, דאג כי החברה שלו תנהג , אלא במהלך הנסיעה כאשר היא חשה בעייפות, הוא החליף אותה בנהיגה, עד שנעצר על ידי השוטרים.

עוד, הוא מספר כי כאשר נלקח ע"י השוטר בניידת למחסום , לצורך עריכת בדיקת הנשיפה, חברו, שהיה ברכב ולא שתה, נהג את הרכב אל המחסום בכניסה לאילת.

ב"כ המבקשת מפנה להחלטות שניתנו במקרים דומים וטוענת כי כאשר הותר לאותו חבר לנהוג ברכב עד למחסום, מדוע לא הותר לו להעביר את הרכב למגרש באמצעות אותו חבר?

הבן עוד מסר כי הקצין כלל לא נתן לו לבחור מגרש אחסון כפי שהחוק מחייב .

השוטר אינו מפרט באיזה אופן הגיע הרכב אל המחסום אבל הוא כן רושם כי כאשר נלקח הבן לפונדק יטבתה לשימוע "רכבו נשאר במחסום בצורה בטוחה" .

הבן מוסר כי שתה שלוש בקבוקי בירה בדימונה לפני היציאה לדרך אבל מה שיותר חשוב הינו כי בבדיקת המאפיינים , הוא מוסר כי הוא שתה בבית.
תשובה זו משמיט ה מתחת רגליה של המבקשת את הטיעון שעשתה "ככל שיכולתה" כדי למנוע את העבירה , מה עוד ולא ניתן ללמוד באם המבקשת היתה מודעת כי אותה חברה תצטרך לנהוג כל הדרך עד לאילת ואם לא צפוי כי כאשר יוצאים לנסיעה ארוכה בשעה כזו , לא תרגיש עייפות?

עוד אוסיף כי דברי המבקשת בדיון כי "תמיד אומרים שלא נוהגים אם שותים וזה ברור מאליו", אינה עונה על החובות החלים על בעל רכב, כפי שנקבע ב - רע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י.

ראה גם ע"פ ( מחוזי ב"ש) 7386/06 מ"י נ. סברלוק ( הנשיא אלון ).

אין אני מתעלם מנסיבות האישיות של המבקשת, שאינן מן הקלות אבל יחד עם זאת, ניתן לומר כי כמעט כל בעל רכב זקוק מאוד לרכבו במידה זו או אחרת, אחרת לא היתה בסנקציה זו כדי לניע את בעלי הרכבים לשמור על רכביהם ולוודא כי לא יבוצעו באמצעותם עבירות תעבורה חמורות.

במצב עניינים זה, דין הבקשה היתה להידחות אבל סבורני כי -בכל זאת - יש להתייחס לאי עמידת המשטרה בתנאים שנקבעו בחוק בכל הקשור לבחירת מגרש האחסון והבאת הרכב למגרש, שייבחןר על ידי הנהג ו/או בעל הרכב, שלא בדרך של גרירה אוטומטית.

כפי שנקבע ב- בא"ש 1483-09-19 סויסה נ' מ"י, ובהסתמך על החלטה שניתנה ב – ע"ח 64727-11-17 מגידיש נ' מ"י , נראה לי עדיף לחסוך מהמבקשת הצורך לפתוח בהליך נפרד בענין ההוצאות באופן שבהתחשב בנסיבותיה האישיות, אי עמידת המשטרה בתנאי החוק כאמור ועצם השארת בנה בפסילה , החלטתי לקצר את תקופת איסור השימוש , שתעמוד על 21 יום בלבד.

בתום התקופה זו, ישוחרר הרכב מס' 82-608-54 ממגרש האחסון בכפוף לתשלום דמי האחסון ורשיונות הרכב יוחזרו ע"י המשטרה לבעלים.

להודיע.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אסתר בן עמי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: