ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאריא מזאווי נגד איילון חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

מאריא מזאווי

נגד

נתבעים
איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.מונחת לפני בקשת הנתבעת להעברת התובענה לשופט בית משפט שלום מחוסר סמכות עניינית.

2.התביעה היא תביעה לפיצוי בסכום קצוב – 43,317 ₪ מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות של תלמידים.

3.הצדדים חלוקים בשאלה אם תביעה מסוג זה נמצאת בתחום סמכותו של רשם בכיר.

4.לטענת המבקשת – התביעה היא תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נזק גוף – "שבר בצוואר הרדיוס משמאל עם סימני חיבור מלאים" ; זוהי תביעה "לפיצוי על תגמולים שישולמו בשל נזק גוף" ועל פי סעיף 85א(ב)(1) לחוק בתי המשפט תביעות מסוג זה הוצאו באופן מפורש מגדרי סמכותו של רשם בכיר.

5.א.הנתבעת הוסיפה וטענה כי החלטת כבוד השופט דניאל קירוס ב ת.א 30358-11-15 בה נקבע כי תביעה לסכום שאינו עולה על 75,000 ש"ח מסוג התביעה דנן היא בסמכות רשם בכיר – אינה מהווה תקדים מחייב.

5.ב.טוענת הנתבעת ,לחילופין, כי המקרה הנוכחי שונה באופן מהותי מהמקרה שנדון בפני כבוד השופט קירוס ועל כן יש לאבחן אותו – השופט קירוס, כך הנתבעת, ביסס את הכרעתו על כך שרוב התביעות לתשלום תגמולים על פי פוליסת ביטוח לתאונות אישיות אינן יוצרות קושי של כימות הסכום הנדרש על ידי הנפגע.

5.ג.במקרה שלנו – כך ממשיכה הנתבעת וטוענת, אכן לא קיים קושי לגבי חלקה הארי של התביעה ולגבי אותו חלק המסתכם בסך של 37,600 ₪ ניתן פסק דין בהסכמה, אך לגבי יתרת סכום התביעה ,דהיינו הסך של 5,717 ₪ - בגין מענק חומרה, קיים קושי בכימות התביעה שכן בית המשפט יידרש להעריך את החומרה של הפגיעה ולקבוע אם מדובר בפגיעה שיש בה חומרה מיוחדת המצדיקה פסיקת מענק חומרה וכאן – יש לבית המשפט שיקול דעת.

6.התובעת ביקשה לדחות את הבקשה וטענה כי אין כל הגיון או ביסוס משפטי להחיל הפסיקה של כבוד ה שופט קירוס על חלק אחד של התביעה ולהחריג את החלק השני. כמו כן הפנתה לתורת הבטלות ה יחסית וטענה כי הנתבעת פועלת בחוסר תום לב המצדיק חיובה בהוצאות הומלות .

דיון והכרעה:

דין הבקשה להידחות. זאת משום שמלשונו הברורה של החוק עולה כי – רשם בכיר מו סמך לדון בתביעה לתשלום תג מולים בשל נזקי גוף על פי חוזה ביטוח ,כל עוד מדובר בתובענה שסכומה קצוב ואינו עולה על 75,000 ₪.

להלן נימוקי:

כפי שאבהיר להלן, הסוגיה פשוטה. הצדדים הרחיבו ,מעבר לצורך, בטיעון המשפטי ובניתוח של הסוגיה. אתייחס אך ורק לטענות הרלוונטיות.

7.א.בפסק הדין בת.א 30358-11-15 קבע כבוד השופט קירוס כי :

"מבחינה מילולית, תביעה על פי חוזה ביטוח היא תובענה חוזית לתגמולי ביטוח, ולא "תובענה לפיצויים " כאמור בסעיף 85א המצוטט לעיל. מדובר בתביעת אכיפה חוזית – לביצוע התש לום עליו הוסכם בחוזה; ולא, למשל, לפיצוי בדיני הנזיקין בהעדר יחסים חוזיים, או לפיצוי ים חוזיים בגין נזק שנגרם בהפרת החוזה. אומנת החיוב לבצע את התשלום המוסכם בחוזה צמח עקב נזק גוף אולם אין בכך כדי להפוך את החיו ב החוזי לפיצוי נזיקי . חברת הביטוח בנסיבות אלה היא המבטחת של הניזוק ולא של מזיק , היא אינה המבטחת של מעוול, וחבותה כלפי המבוטח אינה בדיני הנזיקין".

7.ב.כבוד השופט קירוס הוסיף והצביע על ההיגיון שעומד מאחורי הוראת סעיף 85א(ב)(1) הנ"ל :

"לא זו בלבד שאין קושי לכמת את התביעה ,היא כבר כומתה ועל פי סכומה היא נמצאת עמוק בתוך גדר סמכותו של רשם בכיר"

אסביר להלן מדוע אמרתי בפתח הדברים כי הסוגיה פשוטה וכי הצדדים הרחיבו את יריעת הניתוח המשפטי מעבר לנדרש:

8.א.פסק הדין של כבוד השופט קירוס מסביר בצורה מאירת עיניים את הוראת הסעיף ועומד על ההיגיון שעומד בצידה.

8.ב.דבריו של כבוד השופט קירוס, אותם ציטטנו לעיל , חידדו את ההבדל בין "תביעה לפיצוים בשל נזקי גוף " לבין תביעה לתשלום תגמ ולים בשל נזקי גוף . לשיטתו ,המקובלת עלי , וגם על הנתבעת, תביעה לתגמולים בשל נזקי גוף על פי חוזה ביטוח אינה בגדר תביעה " לפיצויים בשל נזקי גוף" שבה מדברת הר ישא של סעף 85.א.(ב)(1).

8.ג.ברם, אף כי הנתבעת אי נה חולקת על קביעתו הנ"ל של כבוד השופט קירוס – היא ממשיכה וטוענת כי עדיין התובענה אינה נכללת בסמכות רשם בכיר וזאת מאחר שהסיפא של סעיף 85.א.(ב)(1) מחריגה מסמכות רשם בכיר "תביעה לשיפוי על תגמולים שישולמו בשל נזקי גוף" .

בכך היא שוגה ושגיאתה עולה מלשונה הברורה של הוראת הסעיף, ונסביר:

8.ג.1.תביעה לתגמולים שמגיש הניזוק נגד המבטחת על פי חוזה ביטוח, אינה תביעה "לשיפוי או לפיצוי על תשלומים שישולמו". זוהי תביעה לתשלום ישיר של תגמולים , ואין שני הדברים היינו הך –

8.ג.1.1.הביטוי "שיפוי או פיצוי על תגמ ולים .. " מ צביע בצורה ברורה – שאינה משאירה מקום לפרשנויות שונות – על מעורבותו של צד ג' מלבד המבטחת והניזוק.

8.ג.2.1ההבדל בין "שולמו" ו - "ישולמו" הוא ההבדל שבין מצב ש בו מגיש התביעה שילם כבר את הפיצויים לניזוק והוא מגיש נגד המזיק או כל גורם אחר תביעה נפרדת לפיצוי או לשיפוי על תגמולים שהוא כבר שילם, לבין מצב שבו מגיש התביעה טרם שיל ם לניזוק אך בחר לשלוח הודעת צד ג' בה הוא דורש כי צד ג' ישפה או יפצה א ותו על התגמולים אשר ישולמו על ידו.

8.ג.3.1.ודוק: לו רצה המחוקק להחריג מסמכות רשם בכיר את תובענת התגמולים של הניזוק נגד המבטחת – כי אז מה היה פשוט יותר מלהחריג "תובענה לתשלום תגמולים בשל נזקי גוף "? מד וע נקט בלשון שיפוי או פיצוי על תגמולים ששולמו או ישולמו?

8.ג.4.1.לפני סיום אעיר כי כבוד השופט קירוס התייחס בפסק דינו הנ"ל לנקודה זו :

" עוד אבהיר, כי מדובר בעניינו בתביעה לתגמולי הביטוח עצמם . לא מדובר כלשון סעיף 85.א.המצוטט בתביעה "לפיצוי או שיפוי על" תגמולים ששולמו או ישולמו".

9.הנה כי כן, הדברים נובעים במישרין מלשון החוק. אין לפנינו שתי פרשנויות סבירות – אלא פרשנות אחת פשוטה וברורה שהגיונה בצדה.

10.משמצאנו כי לשון החוק ברורה, אין אנו מוסמכים ל סטות ממצוות המחוקק , ובמיוחד אמורים הדברים בעניין הסמכות העניינית.

11.א.לאור המסקנה אילה הגעתי, אין צורך להידרש ל טענות הרבות שהעלו הצדדים בסיכומיהם.

11.ב.אעיר בקצרה כי השאלה אם ראוי שסוגיה שיש בה שיקול דעת ,כגון "מענק חומרה" תי דון, בפני רשם בכיר אם לאו – היא עניינו של המחוקק ולא של הנתבעת.

11.ג.עוד אוסיף כי הטענה הנ"ל מופרכת על פניה וטוב היה אלמלא הועלתה. שכן בכל תביעה – גדולה כקטנה, כספי ת או נזיקית, עשוי ות להתעורר שאלות שבשיקול דעת ובדרגות שונות של קושי . הפרשנות המוצעת לפיה – אם בתביעת תגמולים נוצר קושי שמצריך שיקול דעת אזי על הרשם הבכיר להעביר את התובענה לטיפול שופט היא טענה לא רצינית ומוטב היה אלמלא הועלתה.

12.הוצאות:

הצדדים טענו בסוגיית ההוצאות. אומר בקצרה כי לא איתרתי תום לב בהתנהגות התובעת ודעתי אינה נוחה מהתמשכות ההליכים בתיק קטן זה.

כלל לא ברור, מדוע בחרה הנתבעת לנהל מאבק איתנים בסוגית הסמכות העניינית, לאחר שניתן כבר פסק דין מוסכם על חלקו הארי של סכום התביעה, ולא עוד אלא שבחירתה זו באה בפתחה של ישיבת ההוכחות – דבר שגרם להתמשכות נוספת של המשפט ולהגדלת הוצאות התובע ובזבוז זמנו של בית המשפט.

הנ תבעת תשלם לת ובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך ש ל 3,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ט, 21 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאריא מזאווי
נתבע: איילון חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: