ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלי אורי נגד נ.ערנט.איי. קום בע"מ :

22 ספטמבר 2019
לפני: כבוד השופט כאמל אבו קאעוד - סגן נשיא
התובע:
אלי אורי

ע"י ב"כ: עו"ד עינב זוסים

-
הנתבעים:
1. נ.ערנט.איי. קום בע"מ
2. עמרם שנברגר
3. יהושוע הולס

ע"י ב"כ: עו"ד ראם סיקרון

החלטה

לפניי בקשת התובע למתן צו גילוי מסמכים ספציפי לנתבעים.
הנתבעת הנה חברה המספקת פתרונות טכנולוגיים לעסקים. התובע הועסק אצל הנתבעת כמנהל פרויקטים, החל מיום 1.12.2012 ועד ליום 17.5.2018. על נסיבות סיום העסקתו, בין היתר, נטושה מחלוקת בין הצדדים.
בכתב התביעה עתר התובע לחיוב הנתבעת בסך 506,411 בגין זכויות שונות הנובעות לשיטתו מיחסי העבודה וסיומם, וכן בגין הפרת חובה חקוקה, הפרת חוק איסור לשון הרע והפרת חוק המחשבים.
טענות הצדדים:
במסגרת בקשתו, טען התובע כי לאחר הגשת תצהיר גלמ"ס מטעמו לתיק בית הדין העביר לידי הנתבעת בקשה לגילוי מסמכים ספציפי הכולל בין היתר צילומי אבטחה, הקלטות שיחה, דו"חות רווח והפסד, מאזנים, פרוטוקולים , תכתובות מייל, מסמכים רפואיים ועוד. כמפורט בבקשה, הנתבעת נענתה לבקשה בחלקה והעבירה לתובע את המפורט בסעיפים 2.2, 2.3, 2.11 וכן מכתב תשובה ממשרד הכלכלה אשר התבקש בסעיף 2.9. במסגרת בקשתו למתן צו, מבקש התובע את גילוים של יתר הסעיפים, וכן הוצאות ושכר טרחה בשל הצורך בהגשת הבקשה.
הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה, בקשת התובע אינה עומדת בתנאים שנקבעו ביחס להליכי גילוי סמכים ובהתאם לפסיקות בית הדין, נעדרת כל נימוק מדוע עליו לקבל את המסמכים המבוקשים על ידו, וממילא גם לא הוכח או נטען כי אלו רלוונטיים להליך ולא נתמכו בתצהיר.
הנתבעת סבורה כי מדובר בניסיון חסר תום לב של התובע לקבל מידע עסקי אודות הנתבעת לצורך שימושו במסגרת עסקיו. כמו כן, לשיטתה, נוכח מעשיו של התובע והנזק הראייתי אשר גרם לה, חלק מהמסמכים המבוקשים כלל לא ברשותה.
לגופו של עניין טוענים הנתבעים כי לא ניתן להיענות לבקשת התובע לקבלת העתק צילומים מן המצלמות הממוקמות במשרדי החברה שעה שהוא האדם היחיד המחזיק בסיסמאות הכניסה למערכת ואף משהתבקש למסור לידיה סיסמאות אלו לא אחת, סירב ונמנע מלעשות כן. עוד נטען כי דרישת התובע להעתק מדו"חות רווח והפסד ומאזני החברה יורדים לשורש פרטיותה של החברה ואין התובע זכאי לקבלם, בפרט לאור עיסוקיו אצל חברה מתחרה. גילוי של דו"חות ומאזנים כאמור יחשוף שיטות עבודה, תמחור ונתונים פיננסיים אחרים אשר אינם רלוונטיים להליך ועשויים לגרום לנתבעת לנזקים גדולים. ממילא גם, אין בכתב התביעה כל סעד הנובע מרווחי החברה.
באשר לבקשת התובע לקבלת העתקי פרוטוקולים, התראות ממשרד הכלכלה ותכתובות עם משרד הכלכלה וחברת ספארק, טוענת הנתבעת כי למיטב ידיעתה אלו נמצאים בידי התובע. אולם בכפוף למחיקת נתונים עסקיים של הנתבעת, אין מניעה מצידה לגלותם.
הכרעה:
בהתאם לתקנה 46(א) לתקנות בין הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991, רשאי בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
כלל הוא בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי התדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ נ' גור ארי (ניתן ביום 26.12.2005)).
על פי ההלכה הפסוקה, על בית הדין לבחון מה מידת הרלוונטיות של המסמך אשר גילויו מתבקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת (ע"ע 114/05 מקורות חברת מים בע"מ נ' אשר לוי ואח' (ניתן ביום 30.6.2005)).
כנגד עיקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אין נ' ד"ר צמח קיסר ואח' (ניתן ביום 24.3.2005)).
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשת התובע ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
תמים דעים אני עם הנתבעת כי מבקשת התובע נעדר כל נימוק באשר לרלוונטיות של המסמכים אותם הוא מבקש, ולבד מהיותה רשימה לאקונית של מסמכים אין בה מאום. על כן, לנוכח המתווה הפסיקתי והמבחנים שנקבעו לעניין זה ובשים לב לכלל האיזונים הנדרשים למול עיקרון הגילוי , נראה כי אין מנוס מדחיית הבקשה כולה.
על אף האמור, ככל שתוגש בקשה נוספת ומנומקת אשוב ואדרש לה, כמו גם פסיקת ההוצאות וככל שיהא בכך צורך.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ט, (22 ספטמבר 2019),בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אלי אורי
נתבע: נ.ערנט.איי. קום בע"מ
שופט :
עורכי דין: