ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין 1 אבשלום יעוץ וניהול בע"מ נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה אטליא וישקין

מבקשים

1 אבשלום יעוץ וניהול בע"מ

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 57 ב לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ובה התבקשתי להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש ברכב למשך 30 יום אשר הוטלה ביום 13.9.19 לגבי רכב בבעלות המבקש ת.

הצו ניתן לאחר שנהג הרכב נתפס נוהג בשכרות.

לטענת המבקשת, נהג הרכב אשר שמו בשם דניס הינו עובד מטעם חברת כח אדם אשר עבד עבור המבקשת. נטען כי הרכב הוצמד לעובד החברה שירז אביב, שירז קיבל הודעה כי אשתו יולדת ולפיכך העביר את הרכב לידי הנהג שנתפס, אשר לא היה אמור להיות ברכב, ואסור היה לו לנהוג בו .
לדברי מר מתן ניסים רותם, המנהל את המחלקה, הדבר נעשה ללא ידיעתו כמנהל המחלקה.

לטענת ב"כ המבקשת לאור העובדה שהרכב נלקח ללא רשות, אזי לנוכח האמור בסעיף 57 (ב) (1) לפקודה מבוקש להחזיר את הרכב או לכל הפחות לקצר את השבתה.

לטענת ב"כ המשיבה החברה לא עמדה בנטל הרובץ על פתחה שקבע המחוקק כפי הסעיף בפקודה עליו הצביע ב"כ המבקשת. העובדות אשר הוצגו ע"י המבקשת לא נתמכו בתצהיר של מי שיודע או אמור לדעת את העובדות רלוונטיות.
לפיכך מתנגדים לבקשה.

דיון
תיק המשטרה הוגש לעיוני.
כאמור ב"כ המבקש איננו חולק על קיומן של ראיות לכאורה.

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונאל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו או המחזיק, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב או המחזיק על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה כשיר לנהוג ברכב. כך מציין בית המשפט העליון ברע"פ 1286/11 יעקב אמברם נ' מדינת ישראל כי: "במציאות הקשה השוררת בכבישי ארצנו, בה מקפחים את חייהם אזרחים רבים, ראוי שבתי המשפט יעשו שימוש באמצעי אכיפה המאפשר לאסור שימוש ברכב, כפי שהתווה המחוקק. . . האמצעי האמור נועד ליתן כלים אפקטיביים במלחמה הקשה בקטל בדרכים. נכון כי השבתת הרכב, מקום בו בוצעה העבירה, שלא על-ידי הבעלים, כי אם על-ידי אחרים, יכולה לעורר קשיים. אולם נדמה כי קשיים אלו קיבלו מענה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה ובנוסח החוק שאושר על-ידי הכנסת. המחוקק ניסה לאזן בין הצורך להילחם בתאונות הדרכים באמצעות אכיפה אפקטיבית והרתעתית, לבין הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. . . בעל הרכב שנגדו הוצא צו איסור השימוש רשאי לבקש מבית המשפט לבטלו, בהתקיים אחת משתי עילות המנויות בסעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה."

סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לתעבורה לבטל את צו ההשבתה המנהלי אם הוכח כי הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו או כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה. כמו כן, סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: "ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

כאמור המבקשת טוענת כי הרכב נלקח ע"י הנהג בפועל ללא ידיעתה, אם אכן נכונים הדברים אשר נטענו ע"י נציג המבקשת, היה על המבקשת להביא את העובד אשר החזיק ברכב מטעמה – מר שירז אביב , לעדות בפני ביהמ"ש כדי לתמוך בטענות אלו או לכל הפחות לצרף תצהיר מטעמו התומך בטענות אלו.
חשיבות יתירה יש לעדותו במיוחד לאור דברי מנהל המחלקה מטעם המבקשת בביהמ"ש, כי בידי מר שירז אביב הרשות לתת את הרכב לעובד אחר במקרה הצורך.
ויש להדגיש, כי לא קיימת בעיה נראית לעין בעצם העדתם משום העובדה שמי שלטענת המבקשת החזיק ברכב באישורה, עדיין עובד בחברה.
משלא עשתה המבקשת כן ניתן לראות את הדבר לחובתה.
הלכה מושרשת היא כי אי הבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה כי אילו הושמע העד היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב וכי הסיבה לאי הבאתו הינה החשש של בעל הדין מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד.

משכך, הכלל הוא כי צד אשר נמנע מלהעיד עדים מטעמו, נזקף הדבר לחובתו שכן אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד.

זאת ועוד, החברה לא הוכיחה נקיטת צעדים כלשהם כלפי שירז, העובד שלטענתם חרג מסמכותו או כלפי הנהג בפועל – דניס.
לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים שבפניי, לא שוכנעתי כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב או קיצור תקופתה., מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטת קצין המשטרה בהודעתו על איסור השימוש ברכב.
סוף דבר – הריני דוחה הבקשה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ט, 23 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: 1 אבשלום יעוץ וניהול בע"מ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: