ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחמים בבאי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט תומר סילורה

המערער
רחמים בבאי
ע"י ב"כ: עו"ד מוטי זילבר – מטעם הסיוע
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת ועדת ערר לשירותים מיוחדים מיום 24.1.2018 אשר שללה את קצבת השירותים המיוחדים מהמערער.

הרקע לערעור

2. המערער, יליד שנת 1950, סובל מהפרעה דיכאונית, לקויות אורתופדיות ובעיות רפואיות נוספות וקיבל במשך מספר שנים קצבת שירותים מיוחדים עד אשר זו נשללה ולפיכך הגיש המערער ערר על ההחלטה.

3. ביום 24.1.2018 דחתה ועדת ערר לשירותים מיוחדים (להלן – ועדת הערר) את הערר לאחר שקבעה על יסוד צפייה בסרטון וידאו כי המערער אינו תלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום.

על החלטה זו הוגש הערעור לבית הדין.

טענות הצדדים

4. המערער טוען כי קיבל את הקצבה במשך שנים רבות וכי המשיב בחר לשלול מהמערער את הגמלה בחוסר תום לב ושלא כדין וחרף העובדה שהמערער הוכיח כי הוא בעל שיעור ניקוד המזכה בקצבה. עוד טוען המערער כי הוועדה לא בדקה אותו בפועל אלא הסתמכה על סרטון משנת 2016 שבו נראה הולך עם מקל וללא כסא גלגלים וכן טוען כי נשללה ממנו זכות הטיעון. עוד ובנוסף טוען המערער כי המערער נחקר במשך 3 שעות שבמהלכן לא נתנו לו לשתות מים ולהתפנות ונהגו בו בגסות. המערער צירף לכתב הערעור מסמך רפואי שבו מצוין כי המערער סובל מבעיות בריאותיות ובנוסף לכך מצריכת אלכוהול, ועישון כבד.

5. המשיב טוען מנגד כי קיימת התיישנות שכן החלטת הוועדה היא מיום 2 4.1.2018 בעוד שהערעור הוגש רק בחודש יולי 2018, קרי – בחלוף 60 יום.

6. לגופם של דברים טוען המשיב כי מפרוטוקול הוועדה עולה שזו נסמכה על צילום וידאו של המערער וכי השינוי בניקוד עולה מהחלטת הוועדה שהתרשמה מצילום הוידאו. בנסיבות אלה טוען המשיב כי ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה ולפיכך דין הערעור להידחות.

המסגרת משפטית

7. סעיף 206 (א) לחוק מגדיר שירותים מיוחדים הניתנים לנכה כשירותים לטיפול אישי בו לעזרת בית לשירותי האישי ולמשק ביתו. המבחנים למתן שירותים אלה מפורטים בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט – 1979 והזכאות מותנית בכך שייקבע כי הנכה תלוי בזולת בביצוע פעולות היומיום (לבישה, אכילה, שליטה בסוגרים, רחצה וניידות עצמית בבית).

8. הרואה עצמו נפגע מהחלטת המשיב בנוגע לקצבה לשירותים מיוחדים רשאי להגיש ערר לוועדת הערר של השירותים מיוחדים ומכוח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 רשאי הוא להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד, ולבחון האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, שקלה שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד, 213 (1999). יחד עם זאת, נפסק כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בהיבט הרפואי של קביעת הנכות (בר"ע 22955-07-14 גיל מנשה נ' המוסד לביטוח לאומי (3.11.2014).

דיון והכרעה

9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

10. אקדים ואציין כי טענת המשיב להתיישנות נטענה אמנם בכתב התשובה שהוגש מטעמו, ואולם המשיב לא הציג בפני בית הדין כל ראיה שיש בה כדי לתמוך בטענה זו. זאת ועוד, טענת ההתיישנות נטענה בשפה רפה, המשיב לא פרט כיצד נשלחה ההודעה למערער, לא הוצג אישור מסירה כלשהו לדבר הדואר ולא ניתן ללמוד אימתי לטעמו של המשיב הודעה זו נתקבלה אצל המערער. לפיכך, דין טענת ההתיישנות להידחות.

11. על אף זאת, סבורני כי דין הערעור להידחות לגופו, וזאת משעה שלא עלה בידי המערער להצביע על פגם שנפל בהחלטת הוועדה, כפי שיפורט בתמצית להלן.

12. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה בחנה את זכאותו של המערער לקצבת שירותים מיוחדים באמצעות התרשמותה מהופעתו בפניה, ושמעה את טענותיו מפיו, כדלקמן:

לדבריו אשתו בבית. הגיע עם מלווה הולך עם מקל הליכה. הלך עם מקל ועישן סיגריה אומר שלא יכול להתלבש לבד. לא מתרחץ לבד לא עושה כלום אוכל דייסה לא מחמם לבד. לובש טיטולים עושה לתוך בקבוק במיטה ומרוקנים לו את הבקבוק. משתמש בטלפון ולוחץ על כפתור אחד. לא זוכר את התרופות הבן מכין לו לא עושה קניות. אך שהוא או המטפל עוזרים לו בכך.

13. בהמשך התייחסה למצבו הרפואי וציינה ביחס לכך כדלקמן:

בן 67. סובל מהפרעה דכאונית ולקויות אורתופדיות. הוועדה צפתה בסרט הוידאו מ- 18.5.16 שבו נראה התובע עולה לקומה 4 בכוחות עצמו. יורד בעצמו מתהלך ברחוב מעשן סיגריה ומדבר בטלפון ומסקנותיה מבוססות על סרטון זה. הוועדה קובעת כי לא תלוי בעזרת הזולת בפעולות היום יום ברוב שעות היום.

14. עיון בסעיפים לפיהם קבעה הוועדה את הניקוד (ניידות, הלבשה, רחצה, אכילה, שליטה בסוגרים, רחצה וניידות עצמית בבית) מלמד כי הוועדה העניקה ניקוד על בסיס התרשמותה מהופעתו של המערער בפניה, כדלקמן:

ניידות – נכנס לחדר הבדיקה יושב על כסא גלגלים מטפל מסיע את הכסא. בתקופה הנדונה ובהתבסס על צילום וידאו הוועדה קובעת כי היה מסוגל ללכת עם ובלי מקל הליכה.
הלבשה – לפי תנועות הידיים בצילום היה מסוגל ללבוש חלק עליון וחלק תחתון.
רחצה – היה מסוגל לשטוף בעצמו וכן לרחוץ פלג גוף עליון ותחתון.
אכילה – ע"פ תנועות ידיו בצילום הוידאו היה מסוגל לאכול ולשתות בעצמו. היה מסוגל לחמם מנת מזון ולהגיש לשולחן.
היגיינה אישית – בתקופה הנדונה ולפי צילומי הוידאו היה מסוגל לטפל בעצמו בכל נושאי ההפרשות כולל ניידות הלבשה והיגיינה אישית.
השגחה – תובנה שמורה.
הכנת מזון – היה מסוגל להכין ארוחה שאינה מורכבת.
הפעלת מכשירים – מסוגל היה להפעיל מכשירים על פי תנועות ידיו בסרט הוידאו.
טיפול תרופתי – הוועדה מתרשמת שהיה זקוק להכנת קופת תרופות שבועית.
קניות – מסוגל היה לתכנן ולבצע קניה של מספר מועד של פריטים.
סידורים מוסדיים וכספיים – מסוגל לנהל את עניינו בתקופה הנדונה.
15. בחינת הניקוד שקבעה הוועדה למערער מלמדת כי הוועדה העניקה למערער 0 נקודות במבחן פעולות היום יום (ADL) ו-5 נקודות במבחן פעולות משק בית (IADL). בהתאם לניקוד זה קבעה הוועדה כי המערער אינו תלוי בעזרה מהזולת בביצוע פעולות היומיום לתקופה שמיום 1.4.2015 וזאת בשים לב לעובדה שצילום הוידאו הוא מיום 18.5.2016.

16. אין בידי לקבל את טענת המערער כי היה על הוועדה לבדוק את המערער בפועל ולא להסתמך על צילום סרטון וידאו, שכן תקנה 30 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קבעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 מסמיכה את הוועדה לעררים לדרוש מהמשיב לבצע חקירה לאימות נתונים ולקביעת עובדות. בהקשר זה נפסק כי ועדת העררים מוסמכת להזמין מהמוסד מעקב סמוי, וזאת "כל עוד החלטתה זו מונעת משיקולים ענייניים וסבירים" (עב"ל (ארצי) 33401-125-12 ר.ס. נ' המוסד לביטוח לאומי (12.3.2014). עוד נפסק בעניין ר.ס. הנ"ל כי לועדת הערר שיקול דעת האם לבצע בדיקה קלינית משלימה וכי בדיקה קלינית אינה מוגבלת לבדיקת גופו של המבוטח, אלא היא כוללת גם (הדגשה לא במקור, ת.ס.):

"בדיקות באמצעים רפואיים (רנטגן, CT, MRI וכיוצ"ב) וגם בדיקות באמצעים אחרים – והכול בשים לב לסוג המגבלה הרלוונטית ולפרקטיקה הרפואית המקובלת או הסבירה לגבי דרך בדיקתה. בין האמצעים האחרים ניתן למנות, לדוגמה, צפייה במבוטח בעת שהוא מבצע פעולות שונות – בין צפייה גלויה ובין צפייה סמויה".

17. בבחינת למעלה מהדרוש אציין, כי המערער טען בכתב הערעור טענות שונות כנגד הסרטון וחומרי החקירה, ובכלל זה טען כי נשללה מהמערער זכות הטיעון , וכי הוא אולץ לחתום על מסמכים בניגוד לרצונו ולפיכך שומר על זכותו להגיש תביעה נפרדת. המערער לא שב על טענות אלה בהמשך ואף לא צירף לתיק בית הדין תיעוד רפואי המעיד על מצב רפואי שונה מזה המתואר על ידי הוועדה בפרוטוקול.

18. מפרוטוקול ועדת הערר הנוכחית עולה, לעומת זאת, כי בתקופה הרלוונטית המערער לא היה רתוק לכיסא גלגלים. אף מהמסמך הרפואי היחיד שצירף המערער לכתב הערעור עולה כי המערער סובל מאז שנת 2004 (לכל הפחות), מכאבי גב, ברכיים, אלכוהוליזם ובעיות רפואיות נוספות, אך לא עולה מהחומר הרפואי כי בתקופה הרלוונטית היה מרותק למיטה או נזקק לסיוע מטעם אחר.

19. מכאן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה, אשר קבעה את הניקוד על בסיס התרשמותה מסרטון הוידאו והופעת המערער בפניה. בנסיבות אלה שוכנעתי כי מדובר בקביעה רפואית, וכי החלטת הוועדה היא פרי שיקול דעתה המקצועי-רפואי וכי הנמקתה סבירה.
20. משאלו הם פני הדברים, לא ישים בית הדין עצמו בנעלי הוועדה בעניינים המסורים לשיקול דעתה הרפואי.

סוף דבר:

21. לא שוכנעתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה, ולפיכך הערעור נדחה.

22. כמקובל בהליכים אלה - אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקשת לעשות כן.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ט, (20 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: רחמים בבאי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: