ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יושבייב ולדיסלב נגד כונס נכסים רשמי תל אביב :

לפני כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא

מבקש

יושבייב ולדיסלב
ע"י ב"כ עו"ד אחיקם גריידי

נגד

משיב

כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

מבוא
מה דין הליך פשיטת רגל של יחיד שנפתח בבית המשפט המחוזי ביום 15.9.2019 או לאחר מכן - זוהי השאלה העקרונית הטעונה הכרעה בהליך הנוכחי .
ביום 15.9.2019 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" או "החוק").
סעיף 103 לחוק חדלות פירעון קובע כי בקשת היחיד לצו פתיחת הליכים תוגש לממונה אם מדובר בחייב שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪, או לרשם ההוצאה לפועל אם סך חובותיו נמוך יותר. לעומת זאת, אם מדובר בבקשת נושה או בבקשת היועץ המשפטי לממשלה לצו פתיחת הליכים נגד יחיד, הבקשה תוגש לבית המשפט.
סעיף 353 ( א) לחוק חדלות פירעון קובע:
"בית משפט השלום שידון בהליכים לפי חוק זה של יחידים בכל מחוז, יהיה בית משפט השלום שבו יושב נשיא בית המשפט".
מכאן שהסמכות העניינית לדון בהליכי פשיטת רגל של יחידים לפי חוק חדלות פירעון, שנפתחו החל מיום 15.9.2019 ( להלן: "המועד הקובע"), נתונה ממועד זה ואילך לבתי משפט השלום ולא עוד לבתי המשפט המחוזיים.
יחד עם זאת, בשים לב לכך שבמערכת בתי המשפט מטופלים כיום עשרות אלפי תיקי פשיטת רגל אשר המחוקק לא התכוון להעבירם אל בתי משפט השלום ( מלאי תיקים קיים), קובע סעיף 373( ב) לחוק חדלות פירעון מהו דינם של הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב כניסתו של החוק לתוקף:
"על הליכי פירוק לפי פקודת החברות, על הליכי פשרה או הסדר שניתן במסגרתם צו הקפאת הליכים לפי חוק החברות ועל הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין שחלו עליהם ערב יום התחילה."
ההליך שלפניי, כמו גם הליכים דומים נוספים, נפתח בבית המשפט המחוזי ביום 16.9.2019. יחד עם זאת, החייב יוזם ההליך המציא את בקשתו לכונס הנכסים הרשמי במועד מוקדם יותר, קרי, לפני המועד הקובע. לא מדובר בהליך בודד, שכן כמוהו נפתחו מאז יום 15.9.2019, ועדיין ממשיכים להיפתח מדי יום ביומו בבית המשפט המחוזי, עשרות בקשות חדשות לפשיטת רגל. כולן נמסרו לכונס הנכסים הרשמי קודם ליום 15.9.2019, אך הוגשו לבית המשפט, בצירוף אישור כונס הנכסים הרשמי, רק לאחר כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון. מתעוררת איפוא השאלה באיזו ערכאה דינם של הליכים אלו להתברר.
בהחלטתי מיום 16.9.2019, וכן בהחלטות נוספות שניתנו על ידי בשורה של תיקים דומים, ציינתי שאמנם סעיף 373( ב) לחוק חדלות פירעון קובע כי על הליכי פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם, אלא שלכאורה, הדיבור "הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה" מתייחס לתיקים שכבר נפתחו בבית המשפט, ואין די בכך שנפתח הליך כזה אצל כונס הנכסים הרשמי על מנת שהדין הקודם הוא שימשיך לחול עליו. על כן, לכאורה אין לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בהליך כזה. נוכח זאת התבקשה התייחסותם של כונס הנכסים הרשמי ושל החייב עצמו לסוגיית הסמכות.
כעולה מתגובתו העקרונית של כונס הנכסים הרשמי, שהוגשה בשורה ארוכה של תיקים דומים (בתיק הנוכחי משום מה לא הוגשה תגובה) , עמדתו היא שהדיבור בענין "הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה" מתייחס גם לתיקי חייבים שנפתחו אצלו לפני יום 15.9.2019, גם אם בבית המשפט עצמו התיקים הללו נפתחו רק החל מיום 15.9.2019. לענין זה מציין כונס הנכסים הרשמי כי קודם להגשת הבקשה לפשיטת רגל בבית המשפט, נדרש הליך מקדים של פניית החייב אל כונס הנכסים הרשמי, בהתאם לתקנה 7 לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה- 1985 (להלן: "התקנות"), ורק לאחר שכונס הנכסים הרשמי מצרף אישור בדבר קבלת הבקשה על נספחיה וכן בדבר הפקדת פקדון לכיסוי הוצאותיו, רשאי החייב לפנות אל בית המשפט ולהגיש את בקשתו לפתיחה בהליכי פשיטת רגל.
כונס הנכסים הרשמי מציין כי הגשת הבקשה במשרדיו אינה ענין של מה בכך, שכן עצם ההגשה מייצרת תהליכים שונים על פי הדין, ובכללם בדיקת הבקשה, דיווח ללשכות האשראי, דיווח למאגר נתוני אשראי וכו'.
על כן, לדידו של כונס הנכסים הרשמי, כל הליך שנפתח אצלו לפני יום 15.9.2019 דינו להתברר בבית המשפט המחוזי, גם אם הבקשה לבית המשפט הוגשה רק ביום 15.9.2019 ואף במועד מאוחר יותר.
גם החייב טוען כי הסמכות לדון בבקשתו לפשיטת רגל נתונה לבית משפט זה, וזאת בהסתמך על כך שהבקשה נסמכת על טפסים שנקבעו על פי הדין הקודם, אשר הוכנו בעת שהדין הקודם היה בתוקף, ולכן הבקשה הוגשה כדין בהתאם לדין הקודם. לדידו, המונח "הליכים תלויים ועומדים" איננו מתייחס להליכים שהוגשו לבית המשפט, אלא להליכים שהוגשו כדין, על פי הדין הקודם, ובמועד שקדם למועד הקובע. אם תתקבל פרשנות אחרת, כך גורס החייב, הרי שכלל הבקשות אשר הומצאו לכונס הנכסים הרשמי כדין, הוגשו למעשה באופן חסר ושגוי על פי הדין החדש רק בשל הגשתן המאוחרת לבית המשפט. מכאן שהבקשה הוגשה כדין ואין להורות על מחיקתה.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בהליך הנוכחי, ומשכך דינו מחיקה, והכל מן הטעמים אשר יפורטו להלן, ואשר פורטו גם בהחלטתי מיום 19.9.2019 בתיק פש"ר (ת"א) 35004-09-19 סרגיי ירוחימוביץ נ' כונס הנכסים הרשמי , שתוכנה זהה להחלטה הנוכחית.
נקדים ונאמר כי עסקינן בשאלה של סמכות עניינית, ולכן הסכמת הצדדים במקרה דנן ( קרי, כונס הנכסים הרשמי והחייב) לנהל את הליך פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי, אינה מעלה או מורידה אם אכן בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בהליך. כבר נפסק " שבענייני סמכות אין הסכמה יכולה להקנות סמכות שאיננה" (ע"א 657/84 מזכירות ועדת הביקורת של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נ' לוציאן טאובמן, פ"ד מא(2) 685, 690 (1987)). זאת ועוד, משום שמדובר בשאלה של סמכות עניינית, מוטל על בית המשפט לעורר שאלה זו מיוזמתו ( ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פ"ד נא(2) 669, 678 (1997)); בג"ץ 2117/99 מנסור נ' בית הדין השרעי לאיזור התיכון – טייבה, פ"ד נד(1) 211, 214 (2000)). על כן " גם אם בעל דין אינו מעלה מיוזמתו טענת חוסר סמכות, עומדים ומצווים בתי-משפט ובתי-דין לבדוק מעצמם – בכל עניין ועניין – אם קנו סמכות להידרש לעניין שהובא לפניהם להכרעה..." (בג"ץ 6103/93 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(4) 591, 617 (1994)).
ומכאן לגופו של ענין.
כידוע, פרשנותו של דבר חקיקה חייבת לעלות בקנה אחד עם מתחם האפשרויות המילוליות של לשון החוק. הפרשן אינו רשאי ליתן לטקסט מובן שאינו עולה בקנה אחד עם לשונו. על כן, כאשר לשון החוק הינה ברורה וחד משמעית, מוטל על בית המשפט לפרש את ההוראה על בסיס פשוטו של מקרא ( בש"א 834/14 פלונית נ' פלוני, (פורסם בנבו, 22.4.2014) (בפסקה 6); ראה גם בג"צ 3943/13 ליאור אלמגור נ' שר הביטחון (פורסם בנבו, 11.2.2016) (בפסקה 15)). בעניננו, דומה כי מבחינה מילולית, הדיבור " הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים" נסב על הליכים בבית המשפט, להבדיל מהליכים טכניים בעלי אופי מנהלי שהתנהלו אצל כונס הנכסים הרשמי בטרם נפתח התיק בבית המשפט.
אכן, לפי הדין הקודם, פתיחתו של תיק פשיטת רגל בבית המשפט הותנתה בפניה מוקדמת לכונס הנכסים הרשמי, ובצירוף אישור מאת כונס הנכסים הרשמי בדבר קבלת העתק מן הבקשה ובדבר הפקדת פקדון כספי בסך 1,600 ₪ ( ראה תקנה 7( ב) לתקנות), אלא שאין בהצבת התנאי המקדמי הזה לפתיחת תיק בבית המשפט, כדי להפוך את הפנייה לכונס הנכסים הרשמי, שהינה אקט טכני ומנהלי גרידא, להליך פשיטת רגל תלוי ועומד בבית המשפט.
על כך שמדובר בהליך טכני גרידא, תעיד העובדה שכל שנדרש החייב הוא להציג לכונס הנכסים הרשמי דו"ח המפרט את נכסים, הכנסות, הוצאות וחבויות, שלו ושל בני משפחתו, לצרף כתב ויתור על סודיות וכן לשלם פקדון בסך 1,600 ₪. מנגד, כל שנדרש מכונס הנכסים הרשמי לאשר, בטרם תוגש הבקשה לבית המשפט, הוא שהמסמכים אכן הוצגו לו ושהפקדון הנ"ל אכן הופקד ( סעיף 17 לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש] תש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") וכן תקנה 7 לתקנות).
חזקת על המחוקק, שאם ביקש כי גם ההליך הטכני והמנהלי המתנהל אצל כונס הנכסים הרשמי בטרם ייפתח תיק פשיטת רגל בבית המשפט, ייחשב כהליך תלוי ועומד כמשמעו בחוק, מן הסתם היה מוסיף לצד התיבה " שהיו תלויים ועומדים" את המילים " בבית המשפט או אצל כונס הנכסים הרשמי". משלא עשה כן המחוקק, דומה כי לא ניתן לייחס לו כוונה לראות בעצם פתיחת תיק אצל כונס הנכסים הרשמי, כעמידה בתנאי של הליך תלוי ועומד.
חשוב להזכיר ולהדגיש כי לפי סעיף 17 לפקודה, בקשה לפשיטת רגל היא בקשה המוגשת לבית המשפט, להבדיל מבקשה המוגשת לכונס הנכסים הרשמי. דהיינו, פשיטא כי לפי הדין הקודם, ראשיתו של ההליך המשפטי היא בהגשת הבקשה לבית המשפט.
זאת ועוד, גם אם נניח כי הדיבור אודות " הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים" יכול לשאת מבחינה מילולית גם משמעות של הליכים טכניים אצל כונס הנכסים הרשמי, הרי שהכלל הוא שכאשר הלשון יכולה לשאת מספר משמעויות, אזיי מפרש בית המשפט את החוק על בסיס תכליתו:
"במרחב הלשוני שהטקסט החקיקתי מתיר, ניזונה הפרשנות מתכליתה של הנורמה, ובמקום שבו תתכננה מספר תכליות אפשריות, יפעיל בית המשפט שיקול דעת פרשני ויברור את התכלית הראויה מבין התכליות השונות האפשריות ... מבין המשמעויות הלשוניות האפשריות על-פי הטקסט, יש לבחור במשמעות המגשימה את רוחו ותכליתו של החוק ... "
(עע"מ 2190/06 מדינת ישראל נ' Bueno Gemma ( פורסם בנבו, 13.05.2008) (בפסקה 38); רע"א 1015/01 בן ארצי יעקב נ' מדינת ישראל ועדת הזכאות ( פורסם בנבו, 11.05.2011) (בפסקה 33); עש"מ 9345/05 מדינת ישראל נ' יואל חסון ( פורסם בנבו, 13.11.2007) (בפסקה 14)).
ואכן, בחינה תכליתית של חוק חדלות פירעון תוליכנו לאותה תוצאה ממש, קרי, שרק הליך שנפתח בבית המשפט המחוזי קודם למועד הקובע, יידון בבית המשפט המחוזי. נזכיר כי אחת מתכליותיו של חוק חדלות פירעון היא שהטיפול בתיקי חדלות פירעון של יחידים יימסר מכאן ואילך לממונה, לרשמי ההוצאה לפועל ולבתי משפט השלום. משמע, הכוונה היתה שבתי המשפט המחוזיים לא יטפלו עוד בתיקי פשיטת רגל לאחר המועד הקובע. וכדברי ההסבר של הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו- 2016 "ראשית מוצע להעביר את הסמכות העניינית לניהול הליכי חדלות פירעון של יחידים מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום." (הצעות חוק הממשלה - 1027 , התשע"ו- 2016, בע' 595).
כל ספק פרשני בשאלה מיהי הערכאה שאמורה לדון בתיקים כאלה, צריך להבחן לאורה של תכלית זו.
החריג לכלל זה נוגע למלאי התיקים הקיימים שכבר נפתחו בבתי המשפט המחוזיים, ואשר אותם הותיר המחוקק בסמכותם של אלה האחרונים. חריג זה נקבע משיקולי יעילות, שכן אין טעם ואין זה יעיל לנייד הליך בין ערכאות שונות, לאחר שהוא כבר נפתח בערכאה אחת. שיקולים אלה אינם מתקיימים במקרה דנן, שעה שמדובר בהליך טכני אצל כונס הנכסים הרשמי, שלא הבשיל לכדי פתיחת תיק בבית המשפט קודם למועד הקובע. על כן, אימוץ הדרך הפרשנית של כונס הנכסים הרשמי תחטיא את מטרתו של חוק חדלות פירעון, משום שמשמעות הדבר היא שתיקי פשיטת רגל רבים נוספים ימשיכו להיפתח בבתי המשפט המחוזיים גם לאחר המועד הקובע. ודוק: עד כה, בחלוף פחות משבוע מאז נכנס חוק חדלות פירעון לתוקף, נפתחו בבית המשפט המחוזי בתל אביב עשרות רבות של תיקי פשיטת רגל חדשים, ועוד היד נטוייה, רק משום שהם נפתחו אצל כונס הנכסים הרשמי קודם למועד הקובע. ברור שלא זה המצב אשר עמד לנגד עיני המחוקק כאשר קבע כי בתי המשפט המחוזיים ימשיכו לטפל אך ורק בהליכי פשיטת רגל " תלויים ועומדים", קרי, הליכים שנפתחו בבית המשפט קודם למועד הקובע.
לא נעלמה מעיניי העובדה שכונס הנכסים הרשמי פרסם הנחיות לפיהן כל בקשה שתוגש למשרדיו עד למועד הקובע תידון על פי הפקודה ולא על פי חוק חדלות פירעון, אלא שפרסום זה אין בכוחו לגבור על הוראותיו של החוק ואין הוא יכול להקנות לבית המשפט המחוזי סמכות שהחוק לא קבע.
באשר לטענת החייב לפיה חוק חדלות פירעון איננו חל על בקשות שהומצאו לכונס הנכסים הרשמי על פי הדין הקודם ולפני המועד הקובע, ולכן כביכול צריך להמשיך ולחול עליהן הדין הקודם, הרי שדינה להדחות. אכן, חוק חדלות פירעון איננו חל על בקשות שהומצאו לכונס הנכסים הרשמי לפני המועד הקובע, אך לא נובע מכך כי הדין הקודם הוא שימשיך לחול עליהן אם הללו לא הוגשו לבית המשפט מבעוד מועד, קרי, לפני המועד הקובע. במילים אחרות, פועל יוצא מכך שהבקשה, בצירוף האישור הנדרש מאת כונס הנכסים הרשמי, לא הוגשה לבית המשפט לפני המועד הקובע, הוא שלא ניתן יהיה לדון בה בבית המשפט המחוזי על פי הדין הקודם, ויהיה איפוא צורך בהכנת בקשה חדשה, זו הפעם במתכונת שנקבעה לפי חוק חדלות פירעון, אשר תידון בפני הערכאה המוסמכת על פיו. תוצאה זו אינה משתנה גם נוכח העובדה שהבקשה הוכנה בהתאם לדין שהיה קיים בעת המצאתה לכונס הנכסים הרשמי.
סיכומו של דבר, התיבה "הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה" נסבה, על פי לשונה, טיבה ותכליתה, אך ורק על בקשות לפשיטת רגל שהיו קיימות בבית המשפט עובר למועד הקובע, להבדיל מבקשות שהומצאו לכונס הנכסים הרשמי קודם למועד הקובע, אך הוגשו לבית המשפט רק מיום 15.9.2019 ואילך.
אין גם מקום להורות על העברת ההליך לבית משפט השלום לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984, כפי שמציע החייב בשולי טיעוניו, משום שלפי חוק חדלות פירעון, בקשות חייבים מוגשות אל הממונה, ולא אל בית המשפט. רק בקשות נושים מוגשות לבית המשפט. הסמכות לפי סעיף 79(א) עניינה בהעברת הליך מבית משפט אחד למשנהו, ואין לה תחולה במקרה דנן כאשר הערכאה המוסמכת איננה בית המשפט אלא הממונה.
משכך, אני מורה על מחיקתו של ההליך, על מנת שיוגש מחדש בפני הערכאה המוסמכת על פי הוראות חוק חדלות פירעון.
המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ט, 20 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יושבייב ולדיסלב
נתבע: כונס נכסים רשמי תל אביב
שופט :
עורכי דין: