ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לאה איפרגן נגד סבטלנה איסיקוב :

בפני כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעת

לאה איפרגן

נגד

נתבעת

סבטלנה איסיקוב

פסק דין

1.התובעת והנתבעת שכנות; קיים ביניהם סכסוך שכנים קשה המלווה בפניות לערכאות.

2.א.בתאריך 28.5.2018 פנתה הנתבעת לתחנת המשטרה והגישה תלונה לפיה הרגה התובעת חתול רחוב שנמנה על קבוצת חתולים שהנתבעת נהגה להגיש לה אוכל.

2.ב.המשטרה חקרה ובסופה של חקירה – החליטה לסגור את התיק מחוסר ראיות.

3.לטענת התובעת מדובר בבדיה – המצאה של הנתבעת שמהווה לשון הרע.

מכאן תביעה קטנה זו לפיצוי בסך 5,000 ₪.

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה ארוך ומפורט בו טענה "אמת דיברתי" והפנתה לשורת הגנות מחוק איסור לשון הרע.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים, ואף הזמנתי את תיק המשטרה , נחה דעתי כי עלי לדחות את התביעה.

5.לא הוכח לפני כי קיים בסיס עובדתי לתלונה. זאת גם זאת – לא מצאתי כי לנתבעת עומדת אחת ההגנות שחוק איסור לשון הרע מדבר בהן.

6.על פי הסיפור של הנתבעת – היא ראתה את התובעת מכה את החתול באמצ עות מקל; לאחר מכן החתול נשכב על הגב ומת. התובעת שראתה את המחזה מחלון ביתה הלכה להתלבש אך עד שהתלבשה וחזרה – החתול כבר לא היה בזירה, או אז הלכה למשטרה והגישה את התלונה.

7.מלבד עדותה היחידה של הנתבעת שנמסרה בשפה הרוסית באמצעות מתורגמן – לא מצאתי בחומר הראיות ולו בדל ראיה שיש בו כדי לתמוך בעדות זו. מצאתי דו וקא סימני שאלה, למשל – במשטרה הגישה צילום שבו נראה "דבר שחור" שרוע על הרצפה, אך תמונה זו לא הוגשה במסגרת הדיון לפני. לשאלה שנשאלה במהלך עדותה לפני אם רצתה לעזור לחתול שהותקף השיבה כי רצתה אך עד שהתלבשה החתול כבר לא היה במקום. ודוק: ניתן לקבל שלא יכלה לצאת מהדירה לפני שהתלבשה אך לא סביר כי תבזבז זמן יקר על צילומים.

8.אני דוחה ,אפוא, את טענת "אמת דיברתי".

האם עומדת לנתבעת הגנה אחרת?

9.בכתב ההגנה הסתמכה הנתבעת על שורה ארוכה של הגנות מחוק איסור לשון הרע. להגנות אלו נתייחס להלן:

9.א. הגנת סעיף 15(2) אינה רלוונטית לעובדות המקרה שלנו – משלא הוכח קיומו של בסיס עובדתי כלשהו לתלונה , לא קמה חובה להגישה.

9.ב. הגנת סעיף 15(3) אינה חלה – ושוב, מאחר שלא הוכח כל בסיס עובדתי להגשת התלונה אין נ יתן לומר כי הוגשה לשם הגנה על עניין אישי כמפורט בסעיף.

9.ג.הגנת סעיפים 15(4) ו 15(5) - ההגנה אינה רלוונטית כלל לעובדות המקרה שלנו .

9.ד.הגנת סעיף 15(8) – הנתבעת הרחיבה בכתב הגנתה לעניין הגנה זו וטענה כי על פי הפסיקה – די בכ ך שהיא האמינה באמתות התלונה בכדי שההגנה תחול, גם אם התברר כי תוכנה אינו אמת.

ברם, גם הגנה זו אינה יכולה להושיע את הנתבעת. כלל לא שוכנעתי כי הנתבעת האמינה באמתות התלונה. משדחיתי את טענת הנתבעת כי ראתה את התובעת מכה את החתול – ובהעדר כל ראיה אחרת לעניין זה – נשמט הבסיס מתחת לטענה כי התובעת האמינה באמתות התלונה .

התביעה בת"ק 67529-12-18 :

10.בתיק המאוחד 67529-12-18, מבקשת הנתבעת לחייב את בעלה של התוב עת בהוצאות משפט שנגרמו לה בתביעה קטנה אחרת שבעלה של התובעת הגיש נגד הנתבעת ונדחתה ולא נפסקו בה הוצאות. כמו כן מבקשת לאשר התקנת מצלמות בביתה.

11.א.התביעה בתיק המאוחד נדחית ללא צו להוצאות –

11.ב.לעניין המצלמות – התביעה נדחית מחוסר סמכות.

11.ג. ולעניין ההוצאות נדחית התביעה מחמת מעשה בי- דין שכן סוגיית ההוצאות נשקלה ב מסגרת פסק הדין שניתן בתביעה הקטנה הנ"ל ומשלא נפסקו הוצאות ולא הוגש ערעור, הפך פסק הדין לחלוט. משום כך, לא ניתן לשנות את התוצאה על דרך של הגשת תביעה חדשה לחיוב בהוצאות .

סוף דבר:

סוף דבר הוא שהתביעה בת"ק 67529-12-18 נדחית ללא צו להוצאות.

התביעה בת"ק 36859-12-18 מתקבלת באופן חלקי.

התובעת הפריזה באופן קיצוני בתיאור הנזקים שנגרמו לה לטענתה עקב הגשת התלונה. התרשמתי – אל נכון כי הפרזה זו נובעת מן העובדה ש מדובר ,כאמור, בסכסוך שכנים קשה ומתמשך .

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 1,000 ₪ והוצאות משפט בסך 250 ₪.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ' אלול תשע"ט, 20 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לאה איפרגן
נתבע: סבטלנה איסיקוב
שופט :
עורכי דין: