ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סטודיו בי נגד אודי פריג :

15 ספטמבר 2019
לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק
נציג ציבור (עובדים) מר ברוך הראל
נציג ציבור (מעסיקים) מר אהרון אזון

המבקשות:
1.סטודיו בי
2. ציפי ארוך
ע"י ב"כ: עו"ד איריס בודנהיימר

-
המשיב:
אודי פריג
ע"י ב"כ: עו"ד דפנה אזולאי

החלטה

1. לפנינו בקשת הנתבעת 2(להלן - המבקשת 2 ) להורות על מחיקה על הסף של התובענה אשר הוגשה כנגדה על ידי התובע (להלן - המשיב) . עיקר טעמיי הבקשה הם כי יש לדחות על הסף את התביעה כנגד המבקשת 2 מחוסר עילת תביעה, וכן משעה שהמבקשת 2 הינה בעלת מניות ודירקטוריות במשיבה 1 על כן, חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב- 2011 , אינו חל במערכת היחסים בין המבקשת למשיב שכן לא מדובר במזמין שירותים או קבלן. עוד נטען כי ככל שהחוק היה חל אין הוא כולל סעיף של אחריות אזרחית של מנהל. נוסף על כך, טענה המבקשת 2 כי חוק הגנת השכר תשי"א-1951 , אינו רלוונטי לעניינינו מאחר שמדובר על אחריות פליל ית של מנהל תאגיד ולא קיימת עילה אזרחית בחוק על כן, לא קמה עילת תביעה כנגד המבקשת 2. לגרסת המבקשת 2 משהתובע לא הועסק על ידה באופן אישי, לא קמה לבית הדין סמכות שיפוטית לדון בתביעת המשיב כנגדה. עוד נטען כי אף הבקשה להרמת מסך ההתאגדות וחיוב המבקשת 2 בחובת המבקשת 1 , איננה עומדת בדרישות הדין שכן לא הוכח שימוש חריג או שלא כדין בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת , וכן לא פורטה עילת תביעה כלשהי המאפשרת הרמת מסך בנסיבות מקרה זה.

2. המשיב התנגד לבקשה וטען כי המבקשת 2 היא בעלת מניות ודירקטורית יחידה במבקשת 1 כאשר במהלך כל תקופת העבודה, התקשרות המשיב לרבות קביעת תנאי שכרו ותנאי עבודתו נעשתה רק מול המבקשת 2. עוד ט ען המשיב כי המבקשת 1 נמכרה לפני כעשרה חודשים לחברה אחרת לאחר שמועות על מצב כלכלי רעוע. טענת המשיב בעניין זה נתמכת אף בדו"ח קרן הפנסיה ממנו עולה כי הכספים אשר נוכו משכרו הועברו לקופה באיחור רב, נתון המבסס את החשש כי לחברה חובות רבים והיא מתבקשת להתנער מחובותיה כלפי העובדים. על כן, היה ויוכח כי למבקשת 1 אין כל יכולת כלכלית לשלם חובותיה למשיב אשר הועסק בשורותיה שנים רבות, יש לה ותיר את התביעה כנגד המבקשת 2 שעה שקיים חשש כי נעשה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, על מנת להונות ולקפח את התובע כפי ש פעלה המבקשת 1 ולא העבירה במועד את כספ י הגמל לקופות הייעודיות.

3. המבקשת אשר הגישה תשובתה לתגובת המשיב טענה כי אין מחלוקת כי המבקשת 2 לא העסיקה את המשיב אשר אף טען בתביעתו כי הועסק על ידי המבקשת 1. לטענתה אין המשיב יכול ליצר יחסי עבודה בינו ובין המבקשת 2 "יש מאין" על סמך היותה בעלת מניות או דירקטורית במבקשת 1. עוד חזרה המבקשת 2 על טיעוניה ביחס לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה וחוק הגנת השכר ,המטילים סנקציות פליליות אשר אינן רלוונטיות לנסיבות מקרה זה. אשר לטענה כי המבקשת 1 מכרה פעילותה ורוקנה מתוכן , נטען אין די בטענה כללית כדי לבסס עילה להרמת מסך ההתאגדות וממילא הטענות באשר להעברת הכספים לקרן הפנסיה באיחור , הינן בגדר הרחבת חזית שעה שלא נכללו בכתב התביעה.

דיון והכרעה
4. לאחר עיון בכתבי הטענות בבקשה בתגובה ובתשובה לה, באנו לכלל מסקנה כי אין להורות על מחיקת כתב התביעה על הסף ונפרט.

5. תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 קובעת כי בית הדין רשאי, לבקשת בעל דין או ביוזמתו, למחוק כתב טענות על הסף כאשר "אין הכתב מראה עילה". משמעות הדברים היא כי היענות לסעד בדבר מחיקה על הסף מחוסר יריבות או עילה כטענת המבקשת , כרוך בקביעה כי אילו היו העובדות הנטענות מוכחות באופן מלא, לא היה בדבר עילה המאפשרת קבלת התביעה. מכאן שלצורך הכרעת בקשה מסוג זה יש לבחון תחילה את עילת כתב התביעה, כאשר בשלב זה די כי התובע יראה כי על פני כתב התביעה קיימת לו עילה בת תביעה (ראו- ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה, פ"ד נא (2)312).

6. עוד נציין כי הלכה ידועה היא כי-"הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 ובין היתר ב'שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה...'". (ראה דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3; בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1) 573)).
עוד נפסק באותו עניין כי: "סעד המחיקה על הסף הינו סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו, אלא במקרים חריגים. בית המשפט ציין בהקשר זה כי 'בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחוסר עילה, כשנתבקש לעשות כן - כל שכן כשלא התבקש- חייב בית המשפט לנהוג משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט, לפיכך, מקום שקימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו..." (ראה בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כח(1) 372).

7. לאחר שעיינו בטענות הצדדים ומסמכי התיק וכן בחנו את טענות המבקשת לעניין חוק הגנת השכר וחוק גברת האכיפה, הגם שאכן מדובר בסנקציות פליליות ולא אזרחיות, לא מצאנו לקבוע בשלב זה של ההליך כי יש לדחות את התביעה כנגד המבקשת 2 על הסף. טענות המשיב לעניין אחריות המבקשת2 מתוקף תפקידה במבקשת 1 והצורך בהרמת מסך ההתאגדות , מן הראוי כי יתבררו במסגרת הבירור העובדתי בהליך המשפטי.

8. על כן , משעה שלא ניתן לגרוס כי מדובר בטענה מופרכת על פניה עד כי יש להורות על מחיקת התובענה כבר בשלב זה ללא בירור לגופו של עניין, ולאור העובדה כי יש לבכר את ניהול ההליך המשפטי לצורך גילוי האמת ועשיית צדק יש לאפשר לתובע להוכיח טענתו.היה ויתברר כי מדובר בהליך טורדני ומיותר הנעדר כל בסיס, חזקה כי יבוא הדבר לידי ביטוי בפסיקת הוצאות משפט.

9. לאור האמור לעיל ומאחר שהבקשה נדחית, תשא המבקשת בהוצאות המשיב בסך של 1,200 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ט, (15 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים מר ברוך הראל

רוית צדיק,שופטת,
סגנית נשיאה

נציג מעסיקים מר אהרון אזון


מעורבים
תובע: סטודיו בי
נתבע: אודי פריג
שופט :
עורכי דין: