ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארלט דיין נגד אלעזר חדד :

התובעת
ארלט דיין

נגד

הנתבע/שולח הודעת צד ג'
אלעזר חדד
נגד

צד ג'/התובעת שכנגד
בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ

נגד

הנתבעים שכנגד

  1. אלעזר חדד
  2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזי בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה ותביעה שכנגד אשר הינם תולדה של תאונה שהתרחשה ביום 11.03.19 בשדרות דוד בן גוריון בסמוך למרכז הספורט של אוניברסיטת בן גוריון.

התובעת הגישה תביעה בגין הנזקים שנגרמו לרכבה כנגד הנתבע, הנתבע הגיש הודעת צד ג' כנגד חברת ההשכרה שהינה הבעלים של רכב הצד השלישי, הצד השלישי הגיש תביעה שכנגד ובה נתבעו הנתבע וכן חברת הביטוח שלו בגין הנזקים שנגרמו לרכב הצד השלישי.

2. הצדדים מסכימים על העובדות הבאות:-

א. רכב התובעת, רכב הנתבע וכן רכב הצד השלישי נסעו כולם בשדרות בן גוריון בבאר שבע, מכיוון הכיכר שבכניסה לתחנת הרכבת לכיוון האוניברסיטה.

ב. הן הנתבע והן נהג הצד השלישי התכוונו לפנות ימינה בצומת לכיוון שכונת רמות (שדרות אורי צבי גרינברג). מדובר בכביש דו נתיבי, אשר לאחר שעוברים על פני היציאה מהחניה של מרכז הספורט הופך לכביש בעל ארבעה נתיבים (אחד לפניה ימינה, אחד לפניה שמאלה ושניים לנסיעה ישר) .

ג. רכב התובעת נסע לפני רכב הנתבע, שניהם נסעו בנתיב הימני מבין השניים.

ד. בשלב מסוים, ביקש רכב הצד השלישי, אשר נסע בנתיב השמאלי (משמאל לרכב התובעת), לעבור לנתיב הימני (בו נסעו התובעת והנתבע) כך שיוכל לפנות ימינה לאחר מכן.

3. בשלב זה ישנו הבדל בין גרסאות הצדדים. התובעת טוענת כי רכב הצד השלישי אותת ימינה ונכנס לתוך נתיב נסיעתה, כאשר הוא חוסם אותה, וזאת כאשר הם בנסיעה, בעקבות זאת היא בלמה. אולם, רכב הנתבע, שלא שמר מרחק, פגע בה והדף אותה על רכב הצד השלישי.

הצד השלישי טוען כי בזמן התאונה עמדו הרכבים, שכן האור ברמזור היה אדום , רכב הצד השלישי החל להשתלב במרווח שהיה בין רכב התובעת לבין הרכב שלפניה והמתין כך מספר שניות (לטענתו מעל 20 שניות) כאשר הוא נמצא בין הנתיבים (ורכבו נוטה ימינה , מאחר והמרווח לא הספיק לו להשתלב). לפתע הגיע רכב הנתבע מאחור, פגע ברכב התובעת והדף אותה על רכבו.

הנתבע טען כי יצא ממקום עבודתו ונסע כאשר לפתע שמע את רכב התובעת פוגע ברכב הצד השלישי, הוא עצר את רכבו וכלל לא פגע ברכב התובעת. אולם לאחר מכן, בהמשך לעדותו, שינה את גרסתו ואישר כי פגע ברכב התובעת אולם היא המשיכה בנסיעה קדימה " שפשתי אותה, עוד נסעה קצת קדימה, היה מרחק בינינו" (עמ' 4 שורות 17-18).

4. בפתח הדיון הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, ולפיה סך כל נזקי התובעת, להם היא זכאית, יועמד בהתאם לדו"ח השמאי על סכום של 10,3 42.69 ₪ בצירוף שכ"ט שמאי 1,000 ₪ וכן החזר אגרה בסך 125 ₪. ואילו הדיון התמקד אך ורק בשאלת השיפוי לו זכאי הנתבע מאת הצד השלישי וכן בתביעה שכנגד.

בדיון העידו התובעת, הנתבע וכן מר גל ישראל (אשר נהג ברכב הצד השלישי), כל צד הדגים בעזרת מכוניות צעצוע את דרך התרחשות התאונה (לשיטתו) .

כיצד אירעה התאונה/שאלת האחריות

5. בשים לב לשלושת הגרסאות, לתמונות הנזק, לתשובות המעורבים בחקירות הנגדיות, וכן לדרך שבה הדגימו את התאונה באולם, הנני קובע כדלקמן:

א. איני מקבל את טענת הצד השלישי, כי בעת התאונה היו הרכבים במצב של עמידה. דבר זה אינו מסתדר כלל עם הממצאים והפגיעות . אופן התרחשות התאונה ואופי הנזקים תומך בכך שרכב התובעת ורכב הנתבע היו בנסיעה בעת התאונה.

ב. איני מקבל את טענת הנתבע ולפיה הוא כלל לא גרם לנזק. מעבר לעובדה כי קיים נזק במוקד האחורי ברכב התובעת הרי בפועל הוא אישר כי הוא פגע ברכב התובעת אולם היא המשיכה להתקדם קדימה, ובכך יש כדי ללמד שהוא הדף אותה.

ג. כפי שעולה מעדות התובעת ונהג הצד השלישי, התובעת שמרה על מרחק מהרכב שנסע לפניה, כפי שמצופה ונדרש, נהג הצד השלישי שהבחין ברווח זה, ניסה לנצל את ההזדמנות שנקרתה על ידו ולהשתלב במרווח זה, אשר לא הספיק לשם כך.

ד. הנתבעת, אשר הבחינה בכך ואשר שמרה מרחק מהרכב שלפניה כפי שנדרש, בלמה את רכבה. הנתבע לא שמר מרחק מספיק ולא שם לב לכך שהתובעת עוצרת ועל כן הוא פגע ברכבה והדף אותה קדימה ועל כן פגעה ברכב הצד השלישי.

ה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובעת נזקים הן בחזית והן מאחור.

6. כאמור, אני דוחה את טענת נהג הצד השלישי על כי התאונה הייתה בעת שהרכבים עמדו. אם היה מדובר בתאונה בעת עמידה (כאשר התובעת לוחצת על הבלמים), הרי שבכדי להדוף אותה על רכב הצד השלישי נדרשת הייתה פגיעה בעוצמה חזקה מצד הנתבע, דבר שלא יכול להיות כאשר כולם עומדים (כגרסת נהג הצד השלישי).

כמו כן אני דוחה את תיאור התאונה על ידי הצד השלישי בדיווח לחברת הביטוח, ולפיה השלים את השתלבותו בנתיב. אם אכן היה הצד השלישי מסיים להשתלב במסלול, היה צריך להיות מוקד הנזק ברכבו אחורי ולא לאורך דופן ימין ולא מאחור.

7. בנסיבות אלה, יש לקבוע כי הנתבע אחראי לנזקי התובעת, הן למוקד הקדמי והן למוקד האחורי, שכן אם היה שומר מרחק כנדרש לא היה הודף את התובעת קדימה ולא הייתה מתרחשת התאונה ועל כן דין התביעה להתקבל במלואה.

בכל הקשור להודעה לצד ג' מצאתי כי דרך נהיגתו של הצד השלישי הייתה גורם מכריע שהביאה לקרות התאונה.
הצד השלישי, אשר מכיר את הכביש , ידע כי ברצונו לפנות ימינה וידע כי הנתיב הימני איטי יותר מהנתיב השמאלי (וזאת בשים לב לכך כי לאחר היציאה מחניית מרכז הספורט הופך הכביש כאמור מדו נתיבי לארבעה נתיבים). ועל כן, ניצל את העובדה שהנתיב השמאלי פחות עמוס בכדי לחסוך זמן מתוך כוונה להשתלב, ברגע האחרון, בנתיב הימני.

הצד השלישי ראה את הרווח שבין התובעת לבין הרכב שלפניה, רווח שנוצר כאמור שכן התובעת שמרה מרחק, וביקש לנצל זאת לטובתו כאשר תוך כדי נסיעה הוא עובר לנתיב נסיעתה. בכך חסם הצד השלישי את דרך נסיעתה של התובעת. גרם לה לבלום והביא לקרות התאונה.

8. חלוקת האחריות בין הנתבע לבין הצד השלישי נעשית לפי מבחן האשמה המוסרית, בעניין זה מצאתי כי אשמו של הצד השלישי גדול יותר מאשמת הנתבע. לפיכך, ובנסיבות אלה, מצאתי לנכון לחייב את הצד השלישי בתשלום 75% מנזקי התובעת. ועל כן הוא ישפה את הנתבעת בסכום זה.

התביעה שכנגד

9. חברת בלו סקאי הגישה כנגד הנתבע והמבטחת שלו תביעה שכנגד ובה היא תובעת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבה. אמנם קבעתי כי במישור היחסים כלפי התובעת יש מקום לחייב את הצד השלישי ב75% מנזקי התובעת אולם אין הדבר אומר שהצד השלישי זכאי, במסגרת התביעה שכנגד, לתשלום בשיעור 25% מנזקיו.

10. סעיף 65 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מורה לנו כי "נתבע שגרם לנזק באשמו, אלא שהתנהגותו של התובע היא שהביאה לידי האשם, רשאי בית המשפט לפטור אותו מחבותו לפצות את התובע או להקטין את הפיצויים ככל שבית המשפט יראה לצודק"

11. כפי שנקבע בפסיקה, סעיף זה נועד לאותם מקרים בהם אשמתו של הניזוק היא זו שיצרה סיבתית לאשמו של המזיק, ובאותם מקרים יכול בית המשפט להורות על דחיית התביעה

"עמדנו על כך, שבמסגרת סעיף זה יכול בית המשפט להחיל שיקולי צדק (עניין דיין לעיל), תוך שהוא לוקח בחשבון גם את אשמתם המוסרית של שני הצדדים, את מעמדם זה כלפי זה ואת תרומת התנהגותו של כל אחד מהם לנזק שנגרם " (ע"א 8684/11 שלמה (שלומי) אלקיים נ' עזבון המנוח ניב יבור ואח' (25.6.14), פסקה 48 לפסק דינו של כבוד השופט עמית)

כאשר בית המשפט מדגיש כי המבחן אינו רק מבחן האשמה המוסרית ומה תרומת כל אחד מהצדדים לקרות התאונה, אלא אשם באופן כללי.

12. התנהגותו של הצד השלישי, אשר ניסה למעשה לעקוף את עומס התנועה שהיה בנתיב הימני, מהווה עבירה לפי תקנה 21 (ב) (1) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, בהיותה נהיגה המקפחת את זכותו של האחר להשתמש ברכב . הצד השלישי לא טען כי התובעת איפרה לו להשתלב בנתיב או כי טעה, בתום לב, בנתיב הנסיעה ומשכך לא עומדת לו הגנה (ע"פ (ת"א) 4004/98 יוסף ורשבסקי נ' מדינת ישראל (13.12.18)).

13. האחריות כלפי נזקי התובעת הינה של שני המעורבים האחרים לתאונה (הן הצד השלישי שחסם את דרכה והן הנתבע אשר הדף אותה) וחלוקת האחריות נעשתה לפי מבחן האשמה המוסרית.

אולם במערכת היחסים שבין הנתבע לבין הצד השלישי, בכל הקשור לנזקי הצד השלישי, מעשיו של הצד השלישי הם אלו שהובילו ליצירת הנזק. אם הצד השלישי לא היה בוחר לנסות ולהתגנב בין רכב התובעת לרכב שהיה לפניה, אם היה נוהג כפי שנדרש ממנו ובוחר בנתיב הימני בתחילת הדרך, לא ה ייתה נגרמת התאונה. הגם שהנתבע לא שמר מרחק כנדרש.

ייתכן, וככל שהיו נגרמים נזקים לרכבו של הנתבע, היה מקום לייחס לנתבע אשם תורם אשר היה מפחית את זכאותו לפיצוי מאת הצד השלישי. אולם, אין בכך כדי למנוע פעולה לפי סעיף 65 ולקבוע כי מאחר והתנהגות הצד השלישי היא זו שגרמה לנזק, יש מקום לדחות את התביעה שכנגד.

14. כאשר נהג הצד השלישי (התובע שכנגד) פעל בניגוד לתקנות התעבורה ובכך גרם לתאונה, סבור אני כי בנסיבות של מקרה זה אין מקום לפסוק לו פיצוי (ובכל הקשור לניתוח המשפטי של מעמד תקנות התעבורה והזכות לקבלת פיצוי ראה פסק דינו של כבוד השופט חבקין בת"ק 45278-11-18 יהודה גרינהוז – לנדוי נ' טיולי גבלים בע"מ (26.7.15)).

לפיכך אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.

לסיכום

15. הנתבעת תשלם לתובעת את סכום הנזק כפי שהוסכם וכמפורט בסעיף 4 לעיל בסך 11,557.69 ₪ . הצד השלישי ישפה את הנתבע ב-75% מהסכום אשר שולם לתובעת כמפורט לעיל.

התביעה שכנגד נדחית.

לאור תוצאות ההליך ישלם הצד השלישי, בנוסף, הוצאות לנתבע בגין קבלת ההודעה לצד ג' בסך 750 ₪. כמו כן תשלם התובעת שכנגד הוצאות, לנתבעת שכנגד (ביטוח חקלאי) בסך 750 ₪.

כל הסכומים ישולמו עד ליום 23.10.19 שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

המזכירות תשלח את פסק הדין באישור מסירה לצדדים.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ט, 19 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ארלט דיין
נתבע: אלעזר חדד
שופט :
עורכי דין: