ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרסל מזוז נגד יהודה כהן :

בפני כבוד ה שופטת מרים ליפשיץ-פריבס

מבקשת
מרסל מזוז
ע"י ב"כ עו"ד בצלאל עמואל

נגד

משיבים

  1. יהודה כהן
  2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

בפניי בקשת רשות לערער על החלטה של בית משפט השלום בירושלים (כבוד הרשם הבכיר א' יחזקאל) מיום 01.04.19 לפיה נדחתה בקשת המבקשת למתן פטור מאגרה (להלן-"ההחלטה").
המבקשת, הגישה תביעה כספית בעילה חוזית ונזיקית כנגד המשיב 1 (להלן - "המשיב") על סך של 604,800 ₪ בגין התרשלות בייצוגה בעסקת מכר מקרקעין.
בהחלטה, דחה כבוד הרשם הבכיר יחזקאל את הבקשה לפטור מאגרה ונימק זאת בגובה המשכורת של המבקשת, המועסקת בשירות הציבורי במשרה קבועה ויציבה כמו גם, בהחזיקה בנכס מקרקעין. בהחלטה נקבע כי יש בכך כדי להעיד על יכולתה לשלם אגרה, אף שה מבקשת נדרשת לכאורה להשיב הלוואות בסכומים גבוהים למדי. חשבונה , כך נאמר, מצוי ביתרת חובה, או שהיה מצוי ביתרת חובה, תוך שכבוד הרשם הבכיר מוסיף כי לא צורפו דפי חשבון עדכניים בתמיכה לבקשה לפטור מאגרה.
המבקשת חזרה במסגרת הבקשה על טיעוניה שהובאו בפני בית משפט קמא. לפיהן, הדירה נשוא התביעה המצויה בחזקתה, אין בזכויותיה בה כדי להעיד על יכולת כלכלית לתשלום האגרה. כנטען בכתב התביעה , עסקינן בדירה שנבנתה ללא היתר מה שמונע את רישומה כבעלים מונע ממנה ליטול משכנתא בהעמדת הדירה כבטוחה, מה שמשליך על היכולת למימון האגרה (בהפניה למסמכי השמאות של הבנק, נספח לבקשה לפטור מאגרה). מה עוד, שאין ולא צריך שתהא דרישה ממנה למכירת הדירה לצורך תשלום האגרה.
הלוואות אותן אכן היא נטלה, נועדו לאפשר לה אשראי בחשבון העו"ש ולמימון שכר טרחת עו"ד עבור ייצוגה בתביעה בבית משפט קמא. יתירה מכך, לא נותרו לה כספים מאותן הלוואות והיא נושאת בתשלומים חודשיים לפירעונן. עוד נטען, כי לא מוטלת עליה חובה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן- "התקנות") להציג ולפרט את הוצאותיה ודי בהצגת דפי חשבון הבנק שלה. לעניין קיומה של עילת התביעה, שקיומה הוא תנאי לפטור מאגרה, נטען כי קיימת עילה וכי טובים סיכוייה לזכות בתביעה . זאת אף שבהחלטה לא נקבע כי לא עומדת לה עילת תביעה כי אם הדחייה, היתה נוכח היכולת הכלכלית לממן את האגרה.
מעיון בתגובת המשיבים שהונחה בפני בית משפט קמא עולה, כי המשיבים התנגדו למתן פטור מאגרה. המשיב 1 טען כי סיכוי התביעה קלושים בין השאר נוכח חלוף תקופת ההתיישנות ובשל הידיעה של המבקשת, כבר במועד רכישת הדירה, על מעמד ה המשפטי ובהיות התביעה בסכום מופרז וחסר בסיס. המבקשת, אף נטלה הלוואות על מנת לממן את נישואי ילדיה ואין לפטור אותה מאגרה מחמת פזרנותה כעולה מדפי חשבון הבנק, ש אף הוגשו באופן חלקי ומבלי שהוגש תדפיס כרטיסי האשראי שלה.
המשיב 1 הוסיף בתגובתו בבית משפט קמא כי די בהיות המבקשת בעלת זכויות בד ירה על מנת שתידחה בקשתה, גם אם שוויה נמוך מחמת מעמדה המשפטי, דבר המוכחש.
המשיבה 2 התנגדה לבקשה בפני בית משפט קמא וטענה כי למבקשת שכר גבוה ודירה בבעלותה. בחשבונה מופקדים כספים גבוהים מעת לעת, ללא הסבר לגביהם בתצהירה. עוד נטען כי עלה בידי המבקשת לשכור שירותיו של עו"ד לייצוגה בהליך, ללא פירוט על מקורות המימון מה שמעיד על יכולתה לשלם את האגרה.
דיון ומסקנות:
לאחר שבחנתי את הבקשה מצאתי כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש את תשובת המשיבים לבקשה.
תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007 (להלן-"התקנות") קובעת:
(א)"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
...
(ג)" הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד; ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה".
תכלית הוראה זו, שתובע לא ינהל את ההליך על חשבון קופת הציבור כי אם ישלם תמורה עבור שירות הניתן לו ע"י המדינה במסגרתה. הלכה פסוקה, כי השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייב להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. (בש"א 3190/01 הרטן מלונאות ונופש בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (19.06.01 ).; ע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2) 239). תכלית אחרת, משנית אמנם, בתשלום אגרה, היא להוות 'גדר' מפני תביעות בסכומים מופרזים (המ' 502/59 בניין וביצוע נ' דוד קסטיאל, פ"ד י"ד 675).
עם זאת, אין לחסום דלת מפני תובע מחמת עוניו מחמת החיוב באגרה. לפיכך ועל מנת לאזן בין האינטרסים השונים כמובא לעיל, על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל להוכיח עמידתו בשני תנאים מצטברים: האחד - העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה והשני - כי התביעה מגלה עילה (בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק-על 97(3) 518; בש"א 669/94 מגרפטה נ' מנורה בע"מ, תק-על 95(1) 406). ככל שעמד בתנאים אלו, רשאי בית המשפט לפטור אותו מתשלום אגרה, כולה או ח לקה, בהתאם ליכולתו האישית של המבקש ובהסתמך על רכושו.
החזקת מבקש בנכס מקרקעין, היא בין האינדיקציות לשאלת עוניו מבלי שהמחוקק גרע את דירת מגורי המבקש מכלל נכסיו לצורך בחינת הבקשה לפטור מאגרה. התחשבות בזכויות בדירה, אין בה כדי ללמד על ציפייה למכירתה לצורך מימון האגרה כי אם לבחינת מצבת נכסי ו. לפיכך, צדק בית משפט קמא בהתייחסו בהחלטתו לזכויות המבקשת בנכס מקרקעין, גם אם שוויה נמוך ממחירה של דירה בהיתר בנייה כדין, בהיותה חלק ממסת הנכסים המלמדת על יכולת כלכלית למימון האגרה.
אוסיף, כי עיון בתצהירה של המבקשת מלמד כי נטלה הלוואות עובר להגשת התביעה בכלל זה, לצורך ניהול התביעה. היא הנותנת, כי עליה לממן את תשלומי האגרה לרבות מכספים אלו מאותם כספים ולא רק את שכר טרחת עו"ד.
בנסבות אלו, אין לתן למבקשת פטור מאגרה מחמת סדרי עדיפות אותם היא קבעה לשימוש בכספה, ב העדיפה הוצאות אחרות על פני תשלום האגרה. אגרה, שנועדה להגן על אינטרס ציבורי כלל- מערכתי גם מקום בו קיימת לתובע עילת תביעה.
ועוד, כפי שקבע כבוד הרשם הבכיר שיעור ההכנסות של המבקשת אין בו כדי להעיד על חסרון כיס המונע ממנה לשלם את האגרה, בפרט לאור שיעורה בהתאם לסכום התביעה, הנמוך בהרבה מסכומים אחרים בהם נשאה המבקשת כעולה מכתבי בי-דין.
לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבים.

מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות והפיקדון, י וחזר למבקשת.

עותק יישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרסל מזוז
נתבע: יהודה כהן
שופט :
עורכי דין: