ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוליה אוסטינוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ – אב" ד
נציג עובדים מר גבריאל נבו
נציג מעסיקים מר יצחק קוגמן

התובעת
יוליה אוסטינוב ת.ז. XXXXXX195
ע"י ב"כ עו"ד רונן גביש מטעם הסיוע המשפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יעל יעקובי

בית הדין אינו מוסמך להחליף את שיקול דעתו של המוסד בשיקולו של בית הדין.

פסק דין

1. לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע מיום 22.11.17 שלפיה נדחתה בקשת התובעת מיום 7.11.17 להיוון תקופתי מלא ולהיוון חלקי של קצבת נכותה מעבודה לצורך רכישת דירה.

2. התובעת נפגעה בעבודה ביום 6.4.09 והגישה תביעה לדמי פגיעה, שאושרה. ביום 21.11.10 הגישה התובעת תביעה לנכות מהעבודה, ונקבעה לה דרגת נכות יציבה בשיעור 24% החל מיום 1.7.11.

3. ביום 7.11.17 הגישה התובעת תביעה להיוון קצבת הנכות מעבודה למשך 5 שנים. ביום 22.11.17 נדחתה התביעה, מאחר שהתובעת אינה עונה על התנאים המנויים בסעיף 113 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), שלפיו רשאי המוסד לשלם לנכה שדרגת נכותו היציבה אינה פחותה מ-20%, מענק במקום קצבה באם לדעתו יש למבוטח הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו, או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור.

4. בדיון המוקדם שהתקיים בתיק הסביר ב"כ התובעת שהתובעת ביקשה היוון חלקי של קצבתה (25%) כדי לרכוש דירה באריאל. היא הציגה אישור עקרוני למתן הלוואה בסך 692,000 ₪ מטעם בנק "טפחות". הבנק דורש מקור מימון ראשוני ולצורך זאת מבוקש היוון חלקי של הקצבה. לתובעת ולבעלה הכנסות גבוהות משכר עבודה. התובעת אף הודיעה שהיא מתחייבת כי אם היא לא תרכוש את הדירה, מסיבה כלשהי, היא תשיב את הכסף לנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

5. ב"כ הנתבע ביקשה לעשות שיקול נוסף ולהודיע על עמדתה. לאחר שיקול נוסף הודיעה ב"כ הנתבע כי אין שינוי בעמדה. על כן, בהעדר מחלוקת עובדתית, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים בכתב.

6. לאחר שהוגשו סיכומי ב"כ הצדדים וסיכומי תשובה מטעם ב"כ התובעת, התיק הועבר להכרעתנו.

7. ההחלטה נשוא התביעה

גב' מוריה מולד, סגנית מנהלת תחום שיקום ראשון לציון של הנתבע, החליטה לדחות את בקשת התובעת להיוון חלקי של קצבת הנכות מהעבודה לצורך רכישת דירה ופירטה את נימוקיה בהחלטה מיום 22.11.17 כדלקמן:
"בהתאם לסעיף 113 לחוק רשאי המוסד לשלם לנכה עבודה שדרגת נכותו היציבה אינה פחותה מ- 20% נכות, מענק במקום קצבה באם לדעת המוסד יש למבוטח הכנסה קבועה ומספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור.
לפי הנתונים שבידינו אין במטרה שהצגת כדי לענות על התנאי למתן היוון.
במקרים בהם מדובר בהיוון המהווה תשלום משלים למטרה המבוקשת, תשלום ההיוון יבוצע כתשלום אחרון לאחר הצגת אסמכתאות על ביצוע התשלומים הקודמים.
מכיוון וחסר לך הון אישי ללקיחת משכנתא ואין בידך אפשרות להציג אסמכתאות על רכישת הדירה וביצוע תשלום לא ניתן לאשר ההיוון.
על מנת שנוכל להמשיך ולטפל בתביעת ההיוון עליך להציג מסמכים ואסמכתאות לרכישת הדירה ולתשלום".

8. להלן עיקר טענות ב"כ התובעת

התובעת פנתה לבנק טפחות לקבלת משכנתא לרכישת דירת יד שנייה באריאל, בשווי של 990,000 ₪. הבנק הסכים להעניק לתובעת ולבעלה הלוואה בסך 692,000 ₪ כאשר על פי תכנית המימון למימוש מטרת ההלוואה, על התובעת להציג מקורות מימון זמינים (הון ראשוני) בסך של 248,000 ₪.

התובעת ובעלה מרווחים ביחד כ-27,000 ₪ לחודש (צורפו תלושי שכר). נוסף על כך , בידי התובעת חסכונות בסך של כ-86,000 ₪ ויתרת חשבון בנק בסך כ-80,000 ₪.

משמעות אישור ההיוון החלקי המבוקש היא הפחתת הקצבה החודשית בכ-400 ₪ בלבד (מ-1,600 ₪ ל-1,200 ₪).

הבנק דורש את תשלום ההון הראשוני לפני מתן המשכנתא (לפי הנחיות בנק ישראל) ולכן התובעת לא יכולה להשאיר את התשלום מהנתבע כתשלום האחרון, אלא שהוא צריך להיות הראשון כדי להשלים את ההון הראשוני.

התובעת מוכנה להתחייב כי הכסף אותו היא תקבל בגין היוון ישמש אך ורק לרכישת דירה, שאם לא כן, היא תחזיר את הסכום לנתבע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

המסמכים הנדרשים (מסמכי הבנק, תלושי השכר, אישור עקרוני להלוואה) צורפו לתביעה ולסיכומי ב"כ התובעת.

9. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבע

המרת הקצבה במענק נעשית בהסכמת הזכאי לגמלה והמוסד, רק כאשר המוסד בטוח בהכנסת המבוטח ובמטרה שלשמה הוא זקוק להיוון זה.

במקרים שבהם מדובר בהיוון המהווה תשלום משלים למטרה המבוקשת, תשלום ההיוון יבוצע כתשלום אחרון ולאחר הצגת אסמכתאות על ביצוע תשלומים קודמים.

התובעת לא המציאה מסמכים ואסמכתאות המעידים על הון עצמי שברשותה לצורך רכישת הדירה או אישור בדבר נטילת המשכנתא או אסמכתא המעידה על רכישת הדירה, ועל כן בדין נדחתה בקשתה להיוון הקצבה.

סעיף 113 לחוק הביטוח הלאומי מהווה חריגה מכלל סעיפי החוק הקובעים זכאות לגמלאות שאופן תשלומן הוא חודשי בלבד. הסעיף אינו מחייב את הנתבע אלא משאיר את עניין התשלום לשיקול דעתו של המוסד, גם אם מתקיימים התנאים הקבועים בו. אין מדובר בחובה כי אם בשיקול דעת, שבו יתערב בית הדין אך ורק אם ההחלטה אינה סבירה.

בית הדין אינו מוסמך להחליף את שיקול דעתו של המוסד בשיקולו של בית הדין.

ההיוון למעשה יכול לסכן את המבוטח ולהותיר אותו ללא כל הכנסה. לכן, קבע המחוקק כי המוסד רשאי להוון את הגמלה רק במקרים שהוא סבור כי מירב הסיכויים הם כי ההיוון יאפשר למבוטח לעמוד על רגליו וכי מובטחת לו הכנסה.

10. המסגרת הנורמטיבית

סעיף 113 לחוק הביטוח הלאומי קובע:
"(א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ- 20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע.
(ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק".

החלטת הנתבע בבקשה לתשלום מענק במקום קצבה נתונה לביקורת שיפוטית לפי מבחן הסבירות, בדומה לכל החלטה אחרת של הנתבע. בית הדין לעבודה לא יעמיד את שיקול דעתו בשיקול דעתו של הנתבע, אלא יבחן אם ההחלטה נגועה בחוסר סבירות, או בפגם מהותי אחר אשר מצדיק את ביטולה (ראו: דב"ע לג/0-12 ערביד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד 213).

השיקולים להפעלת סעיף 113 לחוק הביטוח הלאומי נקבעו בעב"ל 361/97 המוסד נ' יהודה באשה, פד"ע לב (1999) 433, כדלקמן:
"א. הסייגים הקבועים בסעיף 113 לחוק, להיוון קצבת נכות מעבודה, נועדו למנוע מצבים שבהם יחזור הזכאי מכח חוק הביטוח הלאומי להבטחת קיום מינימאלי, ויהיה חוסר אמצעי קיום.
ב. נכה אינו זכאי, כדבר שבשגרה, שקצבתו תומר במענק, והמוסד לביטוח לאומי, המתבקש להוון את הקצבה, רשאי להסכים או לסרב, מנימוקים סבירים ועניינים.
ג. במסגרת הפיקוח השיפוטי של בית הדין לעבודה על החלטות המוסד לביטוח לאומי לגבי היוון קצבת נכות מעבודה, אין בית הדין מוסמך להחליף את שיקולו של המוסד בשיקולו של בית הדין, בענינים שבית הדין אינו ערוך לטפל בהם ושאין לו הכלים לכך.
ד. בית הדין לא יעמיד, בדרך כלל, את שיקוליו הוא במקום שיקולי הרשות, אך הוא מוסמך להחזיר את העניין לרשות, תוך מתן הנחיות לעניין השיקולים הרלוונטיים".
11. דיון והכרעה

ראשית – נטען בכתב ההגנה ולאחר מכן בסיכומי ב"כ הנתבע, כי התובעת לא המציאה את המסמכים הנדרשים לעניין קיום של הון עצמי, נטילת משכנתא ותשלומה, אישור בדבר רכישת הדירה או כל אישור אחר המלמד כי היוון הקצבה מהווה תשלום אחרון ולא ראשון לרכישת הדירה הנטענת.
מסמכים מטעם בנק טפחות – אישור עקרוני למתן הלוואה, תלושי שכר של התובעת ובעלה ואישורי בנק על חסכונות ויתר ת חשבון בנק של התובעת צורפו לתביעה ועל בסיסם ערך הנתבע שיקול נוסף (שלא הביא לשינוי בהחלטה). כך שאין הנתבע רשאי לטע ון כי המסמכים לא הועברו אליו.

שנית - אנו מסכימים עם ב"כ הנתבע כי לא חלה עליו חובה להיעתר לכל בקשה להיוון קצבה, אלא רשאי הוא לעשות זאת, בהתקיים התנאים הנדרשים לכך, וביניהם שלא יוותר הנפגע בעב ודה ללא מקור פרנסה בעתיד.
התובעת הציגה תלושי שכר שלה ושל בעלה, שלפיהם שניהם עובדים ומקבלים משכורת מכובדת. נוסף על כך, לתובעת ולבעלה חסכונות ויתרה בחשבון הבנק.
התובעת טענה כי כתוצאה מהיוון הקצבה המבוקש תרד הגמלה מ-1,600 ₪ ל-1,200 ₪ (400 ₪ לחודש) - סכום לא משמע ותי נוכח מקורות ההכנסה האחרים שלה ושל בעלה.
הנתבע לא התייחס לנימוק זה ויש בכך פגם.

נוסף על כך , ביקש הנתבע כי התשלום של היוון הקצבה יהיה האחרון – לאחר קבלת המשכנתא. התובעת טענה כי דרישה זו נוגדת את הנוהג המקובל בבנקים הנותנים הלוואות לרכישת דירות, שלפיו התשלום של ההון העצמי צריך להיות התשלום הראשון.
גם לטענה זו לא נמצאה התייחסות בהחלטת הנתבע.

שלישית, התובעת הודיעה בדיון ואף בכתבי הטענות מטעמה על התחייבות ה להשיב את הכספים שיתקבלו מן הנתבע, אם רכישת הדירה לא תצא לפועל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. הנתבע לא התייחס כלל להתחייבות זו.

נראה לנו, לאור הנימוקים שהועלו על ידי התובעת, כי קיימת הצדקה להעניק לתובעת את ההיוון החלקי של הגמלה, כמבוקש על ידה, למען רכישת דירה. אולם, צודקת ב"כ הנתבע באמירתה כי בית הדין לא מחליף את שיקול דעתו של הנתבע בהפעלת סעיף 113 לחוק הביטוח הלאומי. לכן, יש להחזיר את העניין להחלטה מחודשת, אשר תביא בחשבון את נימוקי התובעת והמסמכים שהוגשו על ידה.

12. לסיכום

נוכח האמור לעיל, התביעה מתקבלת.
על הנתבע לתת החלטה חדשה בבקשת התובעת להיוון קצבה, בהתייחס לנקודות שבסעיף 11 לעיל.
מאחר שהתובעת מיוצגת על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, אין צו להוצאות.

13. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, ‏15 ספטמבר 2019, ‏ט"ו אלול תשע"ט, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר גבריאל נבו,
נציג ציבור עובדים

עידית איצקוביץ, שופטת בכירה
אב"ד

מר יצחק קוגמן,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: יוליה אוסטינוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: