ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסאייל טראבולסי נגד המוסד לביטוח לאומי :

18 ספטמבר 2019
לפני:

כבוד השופט בועז גולדברג

המערערת
אסאייל טראבולסי
ע"י ב"כ: עו"ד וליד אבו אל ניל
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר, מיום 18.12.18 ("הוועדה"), אשר קבעה למערערת דרגת אי כושר זמנית לעקרת בית בשיעור 65% מיום 1.1.18 ועד 31.12.18 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. המערערת ילידת 1990. ועדה רפואית לעררים קבעה למערערת דרגת נכות רפואית זמנית משוקללת בשיעור 84%, מיום 1.1.18 ועד 31.12.18, בגין הליקויים הבאים: 80% אפילפסיה ו- 20% הפרעה דיכאונית.

החלטת הוועדה

3. ביום 18.12.18 התכנסה הוועדה, אשר לפניה הופיע ו המערערת , בעלה ובא כוחה. הוועדה הקשיבה לטיעוני הערר מפי ב"כ המערערת ולדברי בעלה, אשר ציין, כי החמות מכינה אוכל, הגיסות מטפלות ועוזרות עם הילדים, המערערת מפחדת להתקלח. הוועדה ציינה, כי המערערת ילידת 1990 ופירטה את הליקויים הרפואיים מהם היא סובלת. הוועדה התרשמה שישיבתה של המערערת "נוחה, אפקט שטוח ביותר ללא קשר עין, היה צורך בדרבון רב על מנת שתענה לשאלות הוועדה ". הוועדה היתה ערה לכך שהנכות בגין מחלת אפילפסיה הועלתה ל- 80% לתקופה זמנית לצורך בירור רפואי. לדעת הוועדה, המערערת "מסוגלת לבצע עבודות בית קלות ללא עבודה בגובה, לא בקרבת מכשירים חדים ואש (עבודות אשר יסכנו אותה בעת התקף)". הוועדה קבעה, כי המערערת "מסוגלת לבצע עבודות חימום והגשה של האוכל, שטיפת כלים, טיפול חלקי בכביסה, סידור הבית" . הוועדה דחתה את הערר והוסיפה, כי עיינה במסמכים הרפואיים בתיק ובתיעוד הרפואי שהוגש במועד הדיון בוועדה, אולם מדובר במסמכים מאוחרים למועד כינוס הוועדה הרפואית לעררים. לכן ציינה הוועדה, כי אם חלה החמרה בנכות הנפשית, על המערערת לפנות למיצוי זכויות. לאור כל האמור, נקבעה למערערת דרגת אי כושר לעקרת בית בשיעור 65%.

טענות הצדדים

4. טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה בהערכת אי כושרה של המערערת מאחר שאינה מסוגלת כלל לתפקד לנוכח האפילפסיה הקשה ותדירות ההתקפים 4- 5 פעמים בשבוע. נטען עוד שבעבר נקבעה למערערת דרגת אי כושר מלאה, וכי הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים.

5. לטענת המשיב, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת היטב. לפי הטענה, קביעת הוועדה בדבר כושרה של המערערת לתפקד במשק הבית היא קביעה מקצועית המסורה לשיקול דעתה הבלעדי ואין מקום להתערבות בית הדין.

דיון והכרעה

6. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

בהלכת אופנר עמד בית הדין הארצי לעבודה על מורכבות מלאכתה של ועדת העררים לאי כושר, וקבע, כי "המשימה של קביעת דרגת אי הכושר הינה מורכבת וסבוכה ולא בכל מקרה שבו נפל פגם כלשהו ולו זניח, בהנמקתה או בניסוח ההנמקה יהיה מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולהחזיר את עניינו של המבוטח לדיון נוסף בפניה" (בר"ע 39263-03-15 רוחמה אופנר - המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.7.16, פסקה 8 לפסק הדין).

על יסוד האמור נקבע, כי רק במקרים קיצוניים של חוסר סבירות בהחלטה של ועדת עררים לאי כושר, רשאי בית הדין להתערב ולראות בחוסר הסבירות האמור משום טעות משפטית (דב"ע שם/01-X318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60).

7. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

8. עיון בהחלטת הוועדה מעלה, כי הוועדה ציינה בפירוט את תלונות המערערת לפניה, כפי שתוארו על ידי בעלה ובא כוחה. בהתייחס לליקויה הרפואיים הסבירה הוועדה, כי המערערת מוגבלת לביצוע עבודות משק בית בגובה, בקרבת מכשירים חדים ואש, אך היא מסוגלת לבצע עבודות משק בית קלות, לרבות חימום מזון והגשת אוכל, הדחת כלים, טיפול חלקי בכביסה וסידור הבית. לנוכח קביעות אלו הגיעה הוועדה למסקנה, כי המערערת איבדה 65% מכושרה לתפקד כעקרת בית.

9. לא הוצגה לבית הדין החלטה שלפיה נקבעה למערערת דרגת אי כושר מלאה לתקופה כלשהי, ולכן לא מצאתי מקום לדון בטענה זו. המערערת טענה עוד , כי הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים. בהקשר זה ציינה הוועדה, כי הוצגו לה מסמכים מאוחרים למועד החלטת הוועדה הרפואית לעררים. כפי שטען המשיב, לא הוצג מסמך מהותי כגון חוות דעת ובו הערכת נכות תפקודית מנומקת. אשר למסמך מבית החולים רמב"ם-המחלקה הנוירולוגית: לטענת המערערת מסמך זה קובע שהיא איבדה לחלוטין את כושרה לתפקד כעקרת בית. המדובר במסמך רפואי עם ק ביעה כללית לגבי הצורך בעזרה בניהול משק הבית, ללא פירוט הפרמטרים להערכת כושר תפקוד עקרת בית. כידוע, תפקידה של ועדת העררים לקבוע את שיעור הנכות התפקודית והיא אינה נדרשת לדיון ב מצבו הרפואי של המבוטח אלא על ל נכות הרפואית ממנה הוא סובל כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית.

סוף דבר

10. משלא מצאתי בהחלטת הוועדה חוסר סבירות קיצוני העולה לכדי פגם המצדיק את התערבותו של בית הדין, הערעור נדחה.

11. אין צו להוצאות.

12. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"ח אלול תשע"ט, (18 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אסאייל טראבולסי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: