ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שיר בן מרגי נגד א.פ. עיצובים :

לפני: כבוד השופט יצחק לובוצקי - שופט בכיר (בדימוס)

נציגת ציבור מעסיקים גב' תמר הורוביץ

התובע
שיר בן מרגי
ע"י ב"כ עו"ד צבי שפר .
-
הנתבעת
א.פ. עיצובים - שותפות מוגבלת
ע"י ב"כ עו"ד יניב אופק .

פסק דין

התובעת (להלן גם: "העובדת"), הועסקה אצל הנתבעת (להלן גם: "המעסיקה"), במשך 3.5 חודשים בלבד, לפי "משכורת חודשית קובעת" של 4,674 ₪ ופוטרה ביום 10.3.16, בעת היותה בהריון (עמ' 6 ש' 13-15).
.
התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה לפיצוי, בטענה כי פוטרה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ; שכן לגרסתה, הפיטורים נעשו בשל הריונה.

בנוסף טוענת התובעת לפגמים משמעותיים שנפלו בהליך ה"שימוע", ובהתאם היא מבקשת לעצמה פיצוי בגין "פיטורים שלא כדין".

הנתבעת מצידה, מכחישה כל קשר בין ההיריון למעשה הפיטורים, וטוענת כי התובעת פוטרה כדין , ונוכח שינויים ארגוניים בנתבעת .

דיון והכרעה:

אין חולק כי בשל תקופת העבודה הקצרה, לא חל על המעסיקה האיסור לפטר את התובעת במועד שפיטרה, בהתחשב בחוק עבודת נשים התשי"ד-1954. הטענה שמעלה התובעת היא, שפיטוריה היו "שלא כדין" בהתחשב בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר הפלייתה של אישה בעת פיטוריה, בשל הריונה.
אין חולק על כך, שהתובעת הודיעה על דבר הריונה למעסיק, כבר במהלך חודש דצמבר ובסמוך לתחילת עבודתה.

התובעת הודתה במפורש כי היא סבורה שפיטוריה נעשו בשל שינוי ארגוני, וחזרתן של עובדות מחופשת לידה (עמ' 9 ש' 29-31).

התובעת נשאלה על ידי בית הדין מדוע היא סבורה כי פיטוריה לא נבעו בשל חזרתן של עובדות אחרות מחופשת לידה, והשיבה כי חשבה כי היא העובדת היחידה שפוטרה, אך בדיעבד הסתבר לה כי עובדת נוספת פוטרה מלבדה (עמ' 9 ש' 16-20, 25-28). זאת ועוד , הוכח כי המעסיקה לא היתה מרוצה מתפקודה של התובעת , והתובעת עצמה אישרה כי ידעה זאת כבר מהמייל שנשלח כשבועיים לפני זימונה לשימוע. וכך העידה: "זה נכון שהעירו לי על העישון, והיתה תחלופה של העובדים אבל זה השינוי הארגוני היחידי שהיה, חזרו שתי עובדות מחופשת לידה, אבל הן לא חזרו יחד." (עמ' 8 ש' 27-30).

גם עדות הנציגה מטעם המעסיקה, הגב' רעות צבי, מחזקת את המסקנה כי פיטורי התובעת נעשו בשל חזרתן של שתי עובדות מחופשת לידה (עמ' 15 ש' 11-12), וכי המעסיקה לא היתה מרוצה מהתנהלות התובעת (עמ' 13 ש' 16-17, עמ' 14 ש' 3-4, נ/10).

סיכומם של דברים- לא מצאנו כי במקרה דנן, ניתן לקשור את ההיריון לפיטורים;
וממילא ניתן לקבוע כי המעסיקה שכנע ה את ביה"ד להיעדרו של קשר כזה. שכן, רק שעה שסיבת הפיטורים המוצהרת היתה שונה מזו האמיתית, מדובר בהתנהגות שלא בתום לב , ההופכת את הפיטורים לכאלו שנעשו שלא כדין (ע"ע 491/07 מיכאל מידניק נ. קיבוץ גבולות, סע' 60 לפס"ד מיום 1.2.19) . שכן, בשל תקופת עבודתה הקצרה של התובעת, אין היא כאמור נהנית מההגנה מפני פיטורים המוענקת ע"י חוק עבודת נשים.

הוכח אפוא, כי שיקולי המעסיקה בפיטורי התובעת לא היו "שיקולים זרים" , ולא כאלו שהיו קשורים להריון.

ואולם, בכך לא די, שכן שוכנענו כי נפל פגם מסויים בהליך הפיטורים. הנתבעת לא הוכיחה שנתנה לתובעת "הזדמנות ראויה" להגנה מפני פיטורים. יש לזכור כי שני הצדדים, התובעת והנתבעת, ידעו בשלב הזה כי התובעת בהריון. לפיכך, הציפייה מהמעסיק ה הייתה להעניק לעובדת ההרה זכות ראויה ל שימוע, קודם לפיטורים. זכות כזו בנסיבות הנוכחיות היא זכות מוצקה, בהתחשב בכך שהשתלבותה מחדש של העובדת ההרה במעגל העבודה, היא קשה.

חובת מתן שימוע קודם לפיטורים, הפכה להלכה מושרשת, החלה על מעביד ציבורי ומעביד פרטי גם יחד (ר': בג"ץ 7793/05 אוניברסיטת בר-אילן נ' ביה"ד הארצי לעבודה, סע' 28 לפס"ד מיום 31.1.11). העובדה שהתובעת עבדה אצל הנתבעת זמן קצר או קצוב בלבד, לא משחררת את המעסיק מעמידה בכללי "חובת השמיעה" (ר' דברי כבוד השופטת ארד ב- ע"ע 1403/01 סוהייר סרוג' נ' ב"ל, זע' 32 לפס"ד מיום 3.5.04) .

בהזמנה לשימוע (נספח ב לתצהיר העובדת) לא נמסר לעובדת כי המעסיקה שוקלת את פיטוריה , ובכך לא ניתנה לה הזדמנות ראויה להיערך ולהתגונן. גם בשימוע עצמו (פרוטוקול השימוע סומן נ/2) נרשם באופן סתמי "שינויים ארגוניים", מבלי לפרט בפני העובדת מהו אותו שינוי ו/או כי מדובר בחזרתן של עובדות אחרות מחופשת לידה.

כך גם לא נאמר לעובדת כי הפיטורים קשורים בחוסר שביעות רצון המעסיק מתיפקודה, ולכן לא ניתנה לתובעת האפשרות לפרוש טענותיה בקשר לכך.
בכך, נפגמה יכולתה של התובעת להתגונן כראוי מפני הליך הפיטורים, פגם שמקבל משמעות רבה יותר נוכח היותה של העובדת בהריון.

לאור האמור, בהתחשב בתקופת העבודה הקצרה מחד, ובפגם שנפל בהליך הפיטורים, המקבל משמעות רבה יותר נוכח הריונה מאידך , סבורים אנו, כי נכון יהיה לפצות את התובעת בגין ה"פגם בשימוע", בסכום של כ- שתי משכורות חודשיות – קרי – 9,500 ₪, אותם הנתבעת לתובעת.

הוצאות:

התובעת הגישה תביעה בסכום גדול, כשהיא מנסה לקשור בין ההיריון לפיטורים. תביעתה זו נכשלה, וממילא משזכתה היא רק במקצת מתביעתה, ולא מעיקר נימוקיה, התוצאה היא שכל צד יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ט, (15 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים

נציגת ציבור מעסיקים
גב' תמר הורוביץ

יצחק לובוצקי, שופט בכיר (בדימוס)


מעורבים
תובע: שיר בן מרגי
נתבע: א.פ. עיצובים
שופט :
עורכי דין: