ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טלי וינברג נגד העמותה למען הקשיש בראשון לציון :

לפני: כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים) , גב' אורית הרצוג
נציג ציבור (מעסיקים), מר אבי ענתבי

המבקשת:
טלי וינברג
ע"י ב"כ עוה"ד שטרנברג והורוביץ

-
המשיבה:
העמותה למען הקשיש בראשון לציון
ע"י ב"כ עוה"ד סעאתי ופוקר – קפואנו

החלטה

1. בפנינו בקשה לסעד זמני של החזרתה של המבקשת לעבודה אצל המשיבה, כמפורט להלן:
"ליתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריה שלא כדין של המבקשת מעבודתה אצל המשיבה, הכל בשל העובדה כי העזה לקחת חלק בהתארגנות העובדים ולהורות למשיבה להמשיך להעסיק את המבקשת בתפקידה כמנהלת מעון יום, בהיקף המשרה ובתנאי השכר להם היא זכאית, וזאת עד שיוכרעו זכויותיה של המבקשת במסגרת תביעה שתוגש מטעמה."
כבר בפתח הדברים יצויין כי כתב תביעה במסגרת ההליך שבפנינו לא הוגש עד היום וכי בגוף הבקשה נטען כי הבקשה מוגשת במסגרת הליך אחר המתנהל בבית דין זה, בפני מותב בראשות סגנית הנשיאה, כבוד השופטת צדיק – סע"ש 64711-07-19 ( להלן – ההליך המקביל).
2. הדיון בבקשה התקיים במעמד הצדדים ובמהלכו נשמעו עדויות קצרות.
3. להלן התשתית העובדתית שהוצגה לבית הדין במסגרת הדיון בסעדים הזמניים, לאור כתבי הטענות ונספחיהם וכן העדויות שנשמעו. יודגש כי מדובר בתשתית עובדתית שהוכרה רק לכאורה.
א. המשיבה היא עמותה פרטית, הפועלת על פי מכרז של עיריית ראשון לציון ובפיקוח מקצועי של משרד הרווחה, והיא מפעילה מרכזי יום לקשישים ברחבי ראשון לציון.
ב. המבקשת הועסקה בעבר אצל המשיבה בשנים 1997 עד 2000.
ג. יחסי העבודה בין הצדדים התחדשו בשנת 2005 והם התקיימו עד סוף חודש יולי 2019.
ד. המבקשת שימשה כמנהלת מרכז יום משולב.
ה. במסגרת ההליך המקביל, המשיבה הגישה בקשה לצו מניעה זמני למניעת שביתה של העובדים אצלה, אשר היתה מתוכננת ליום 28.7.19.
במועד כתיבת החלטה זו, המשיבה ( היא המבקשת בהליך המקביל), הודיעה שהתקיימו ישיבות מו"מ בין הצדדים ביום 25.8.19 וביום 2.9.19 וכי היא אינה עומדת על ההליך שם. מצד ארגון העובדים נמסרה הודעת עדכון לפיה ישיבת מו"מ נוספת קבועה ליום 24.9.19.
ו. במהלך שנת 2018 לערך, עובדי המשיבה החלו להתארגן במסגרת ארגון העובדים " כוח לעובדים".
ז. על פי מכתב שנשלח על ידי " כוח לעובדים" למשיבה, ביום 31.7.18, המבקשת היא אחת מארבע חברות ועד מטעם ההתארגנות.
ח. ביום 28.2.19 הודיעה ההסתדרות הלאומית כי היא ארגון יציג אצל המשיבה.
ט. ביום 14.12.2010 המשיבה אישרה למבקשת לצאת ללימודים באוניברסיטת ת"א בקורס הדרכת סטודנטים במגמת עובדים סוציאליים.
י. אין חולק כי מאז הכשרתה להדרכת סטודנטים, המבקשת עסקה כך בפועל, בעת שעבדה אצל המשיבה, ומדובר בפעילות שהתקיימה בחצרי מרכז היום בניהולה של המבקשת. כלומר, הסטודנטים התייצבו במרכז היום שהמבקשת ניהלה, כחלק מההדרכה שקיבלו מהמבקשת, והעבירו שם פעילות לקשישים.
יא. ביום 30.5.19 המבקשת נכחה בשימוע לעובדת של המשיבה ( גב' שנהב). במהלכו העובדת טענה כי אינה מקבלת הדרכה מקצועית מהמבקשת, אשר עסוקה בהדרכת סטודנטים. לטענת המשיבה, כך נודע לה כי המבקשת עוסקת במקביל לעבודתה אצלה בהדרכת סטודנטים ואף מקבלת שכר בגין הדרכות אלה.
יב. בעקבות זאת, החלה תכתובת דוא"ל בין המבקשת ובין מנהלת המשיבה, גב' אורלי רוט ( להלן – רוט) שעניינה קבלת פרטים מהמבקשת לגבי היקף התופעה.
כבר בשלב זה יצויין בתמצית, כי עמדת המבקשת היא שאין כל פסול במעשיה וכי הדרכת סטודנטים היא חלק מהכשרת אנשי מקצוע בתחום עבודה סוציאלית וכי המשיבה ידעה על הפעילות במשך כל השנים בהן המבקשת עסקה בה.
עוד יש להבהיר כי גב' רוט נכנסה לתפקיד באופן רשמי בתחילת יולי 2019 (אם כי מילאה אותו בפועל גם קודם), לאחר שהמנכ"ל הקודם, מר זכי נסים, פרש מתפקידו.
יג. במקביל לבירור סוגיית הדרכת הסטודנטים, המשיך להתנהל המו"מ הקיבוצי, כשהמבקשת משתתפת בישיבות המו"מ .
יד. ביום 13.6.19 ( על פי התאריך המצויין על גבי מכתב הזמנה לבירור) או ביום 24.6.19 ( לטענת המבקשת, ובמועד בו התקיימה ישיבת מו"מ נוספת), המבקשת קיבלה מכתב לפיו היא מוזמנת ל"בירור בגין קבלת כספים באופן פרטי בגין פעילות במרכז יום משולב שבניהולך במסגרת העבודה".
אין חולק כי המשיבה אכן פעלה לבירור סוגיית הדרכת הסטודנטים על ידי המבקשת וביקשה לעמוד על היקף התופעה ועל נסיבותיה.
טו. ביום 7.7.19 נמסר למבקשת " זימון לפגישת שימוע בעניין המשך העסקתך". הסיבות העיקריות שצוינו במכתב הן:
(1) "קבלת כספים לכיסך הפרטי במירמה ו/או ללא אישור ההנהלה, עבור הדרכות של סטודנטים במרכז יום לקשיש ובשעות עבודתך כמנהלת מרכז היום";
(2) "חריגה מסמכות בדבר פרסום מודעות/ פוסטים ברשתות החברתיות למציאת מחליפה לעובדת העמותה בטרם נערך לה שימוע.
טז. כן צוין במכתב נושא של " הסתה כנגד העמותה, פרסומי דיבה והוצאת לשון הרע כנגד המעביד...".
הכוונה לפוסטים בפייסבוק שהמבקשת פרסמה ואשר נכתב בהם כך:
"נאנסתי.
אונס קבוצתי.
אני יחידה והם שניים. הוא ויהא.
אונס ברוטלי. אכזרי.
לא אונס פיזי.
אונס רגשי.
בתוך בליל של צרחות
המנהלת והמנהלת שלי,
רמסו את כבודי.
צווחו את עצמם לדעת
בעודם מפנים אצבע מאשימה כלפיי
וחוץ מרצח ארלוזורוב הואשמתי בהכל.
המילים רוקנו את נפשי,
נשארתי חלולה.
במשך יומיים אני חיה בבועה.
לא מתפקדת, הילדים לא מבינים מה קרה לאמא שלהם.
'אמא, את חולה'?
ולמה את בוכה?
ואני בוהה בהם."

בפוסט אחר נכתב:
"פגיעה ברורה בקשישים ועולם כמנהגו נוהג!
המעסיק שלי הודיע רשמית שעליי לעצור כל פעילות עם סטודנטים במרכז היום.
אז ממחר אין חוג אנגלית עם סטודנטים של תוכנית יה'ל, ביולי אין סדנא טיפולית עם הסטודנטים של אונ' רוג'דרס...
והמעסיק שלי מספר לכל מי שרוצה לשמוע שמאבק העובדים לא משפיע על הקשישים. סיפורי מעשיות.
הצטרפו למאבק שלנו הצודק האמיתי.
המעסיק שלנו, הנהלת העמותה למען הקשיש החליטה לשבור את כוחנו בכל מחיר, גם במחיר הפגיעה בקשישים."

בפוסט שלישי שהוצג נכתב:
"סטודנטים מתנדבים הם חטאת הכל!!
במשך שנים פעלתי רבות בעבודתי ליצור קשרי פעולה עם פרוייקטים אקדמיים, תוכניות קהילתיות, התנדבויות ומלגות שונות. בזכות עבודה זו הקשישים במרכז היום זכו לטיפולים פרטניים וקבוצתיים של סטודנטים לעבודה סוציאלית, חוגי אנגלית עם סטודנטים מתוכנית יה"ל ואונ' רודגרס, לשיעורים קבוצתיים ו-פרטניים בתחום הפעלת המחשב...
הנבערות והרוע של הנהלת של מרכזי היום ( העמותה למען הקשיש בראשל"צ) הובילו אותם להאשים אותי שקיבלתי כספים עבור כל פעילויות אלו, והפכתי את מרכז היום ל'עסק פרטי'. לאור כל זאת, הם שלחו לי מכתב התראה אתמול כי עלי להפסיק לאלתר את כל הפעילויות הללו, והם שוקלים את צעדיהם כנגדי כעת על מה שנעשה עד כה.
הפעילות היחידה בגינה קיבלתי כסף היא הדרכת הסטודנטים לעבודה סוציאלית, ופעילות זו הוכרה וניתנה לה הברכה על ידי המנכ"ל היוצא מהעמותה, מר זכי נסים.
נותרתי ללא מילים."
בשני הפוסטים האחרונים תוייגו ראש עיריית ראשון לציון וכן שדולת נשים, תוכניות טלויזיה, המשרד לאזרחים ותיקים וגורמים נוספים ( יש לדייק שלא כל הגורמים תויגו בשני הפוסטים).
יז. המבקשת פנתה וביקשה שגזבר העמותה, מר ליבוביץ, לא ינכח בשימוע ( בטענה שהוא התנכל אליה בעבר במסגרת העבודה) ובקשתה נדחתה.
יח. השימוע התקיים ביום 18.7.19 במעמד יו"ר העמותה, גזבר העמותה ( מר ליבוביץ), שלושה חברי הנהלה בעמותה, מנכ"ל העמותה ( גב' רוט), ב"כ המשיבה, ב"כ המבקשת ושתי חברות ועד העובדים.
לאחר שהמבקשת ביקשה לתקן את הפרוטוקול ובקשתה התקבלה בחלקה, נשלח לבא כוחה פרוטוקול ישיבת השימוע.
יט. במסגרת השימוע נטען על ידי ב"כ המבקשת כי נוסח מכתב ההזמנה לשימוע מהווה לשון הרע, כי זימונה קשור להתארגנות העובדים וחלק מהדברים שנאמרו או נכתבו על ידה, היו במסגרת זו.
לגבי הדרכת סטודנטים, הוצג אישור לימודים משנת 2010 והוכחשה הטענה לפיה המבקשת קיבלה כספים מסטודנטים. עוד נטען כי העלאת הטענה מהווה לשון הרע ומעבר לכך המבקשת לא תסכים להגיב. כן נטען שהמשיבה ידעה על הדרכת הסטודנטים.
לגבי פרסום ברשתות חברתיות של משרה שעומדת להתפנות לפני שהעובדת שמילאה את המשרה זומנה לשימוע, נטען כי לכל היותר מדובר ברשלנות או שיקול דעת מקצועי מוטעה.
כאשר המבקשת עצמה התייחסה לדברים, חזרה וטענה שלא קיבלה כספים מסטודנטים, אלא שכר ממכללת אשקלון ( במסגרת הבקשה, המבקשת הכחישה את נכונות רישום זה).
מקריאת הפרוטוקול ניכר שהישיבה היתה סוערת מאוד, כמעט אלימה.
כ. החל מיום 19.7.19 המבקשת לא הופיעה לעבודה, הודיעה שהיא חולה והמציאה אישורי מחלה.
כא. ביום 23.7.19 נשלח למשיבה מכתב מוועד העובדים, לפיו ינקטו בשביתה בת יום אחד, ביום 28.7.19.
ביום 25.7.19 המשיבה פנתה לבית הדין בבקשה לצו מניעה זמני כנגד השביתה ועניין זה התנהל במסגרת ההליך המקביל שתואר לעיל.
כב. ביום 30.7.19 המבקשת הגיעה למקום העבודה, לצרכי עבודה וחרף העובדה שלטענתה שהתה במחלה, ובתאריך זה נמסר לידיה מכתב פיטורים, לפיו עבודתה תסתיים לאלתר.
4. כפי שצויין, כל המתואר לעיל מהווה קביעות עובדתיות על יסוד הראיות שהוצגו במסגרת ההליך הזמני וככאלה, יש לראותן כעובדות שהוכחו אך לכאורה.
5. בדיון בבקשה נשמעה שורת עדים. מצד המבקשת נשמעה עדות עמיתותיה לעבודה, גב' דפנה בן משולם וגב' עדנה צדוק וכן העידה המבקשת.
מצד המשיבה העידה המנכ"לית – רוט, המנכ"ל הקודם – מר זכי נסים, גזבר העמותה – מר ליבוביץ וחבר הנהלת המשיבה, מר איתן הוד.
6. לטענת המבקשת, היא פוטרה בחוסר תום לב, משיקולים זרים וללא הצדקה, רק משום שהעזה לקחת חלק בהתארגנות העובדים.
עוד נטען כי בפיטוריה נפלו פגמים רבים, כגון העובדה שהודעת הפיטורים נמסרה בעת ששהתה בחופשת מחלה, כי אין ממש בטענות לגבי קבלת כספים שלא כדין וכי כל פעילותה בנושא הדרכת הסטודנטים נעשו בידיעת המשיבה, וכי למעשה פיטוריה באו בשל היותה חלק מהתארגנות העובדים. עוד נטען כי בהליך הפיטורים נפלו פגמים רבים, כגון שיתופו של מר ליבוביץ בישיבת השימוע וכי פרוטוקול הישיבה אינו משקף נאמנה את הדברים שנאמרו.

7. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה, מאחר שמדובר במעשה עשוי, כי המבקשת מילאה תפקיד בכיר במשיבה והפרה את האמון שניתן בה ובנסיבות אלה אין מקום לאכוף את יחסי העבודה. כן נטען כי פיטורי המבקשת נעשו משיקולים ענייניים, לאור משבר האמון בינה ובין רוט, כי פרסמה פרסומים ברשתות החברתיות אשר סירבה להסיר ואף סירבה להתנצל עליהם, כך שהטענה כאילו פוטרה בשל חברותה בוועד העובדים היא חסרת בסיס. בהקשר זה המשיבה הפנתה לכך שהתארגנות העובדים החל זמן רב קודם לכן, עוד ביולי 2018.
המשיבה הדגישה שהמבקשת הודתה שהדריכה סטודנטים ואף הודתה שקיבלה בגין פעילות זו שכר, למרות שבוצעה בזמן עבודתה אצל המשיבה. המשיבה הוסיפה והלינה כי טענות לגבי נוהג ( להדריך סטודנטים בשכר) הועלו רק בדיון בבקשה וכי לא הועלו על ידי המבקשת בזמן אמת במהלך השימוע.
8. בשלב זה השאלה העיקרית בה יש להכריע היא האם ההחלטה על פיטורי המבקשת קשורה לעובדה שהמבקשת היא חברת ועד העובדים המנהל מו"מ קיבוצי ראשון אצל המבקשת. אם כן, הכף תטה לקבלת הבקשה להחזיר את המבקשת לעבודה, שכן מדובר בפיטורים שמשמעותם פגיעה בהתארגנות.
9. על פי הדין, נאסר על מעסיק לפגוע בעובדים המבקשים לממש את חרותם זו ולהתאגד בארגון עובדים. בסעיף 33י(א) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז – 1957 (להלן – חוק הסכמים קיבוציים), נקבע –

"מעביד לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודתו של עובד ולא ימנע מקבלת אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:
(1) חברותו או פעולתו בארגון עובדים;
(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;
(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;
(4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסדרת ארגון עובדים; לעניין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;
(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים."

סעיף זה מעגן בחקיקה את פסיקתו העניפה של בית הדין לעבודה בנושא חרות ההתארגנות והאיסור על פגיעה בעובדים מאורגנים. כך למשל, הגנה מפני פיטורים במהלך התארגנות חדשה או פיטורי עובדים מאורגנים במטרה להשתחרר מיחסים קיבוציים (עס"ק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית, 16.3.10; ר' גם הנפסק בעס"ק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תקשורת בע"מ, 2.1.13, אושר בבג"צ 4179/13 לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נ' בית הדין הארצי לעבודה, 7.7.14).

על פי פסיקת בית הדין הארצי, "ההגנות שבדין על ההתארגנות באשר היא, חלות בעוצמה יתירה בהתארגנות הראשונית, נוכח השבריריות והרגישות המאפיינות התנהלותה" (עניין פלאפון; עס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ, 15.1.13 ור' גם בספרות הנזכרת באותם פסקי דין).

אשר לנטל ההוכחה בהליכים שעניינם התארגנות ראשונית, נפסק בפרשת הוט טלקום אשר נזכרה לעיל, כי מוטל על המעסיק נטל שכנוע מוגבר, נוכח מעמדה של זכות ההתארגנות (ר' גם הנפסק בעס"ק (ארצי) 61532-12-16 בית בלב בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 6.3.19; עס"ק (ארצי) 20083-09-18 קפה נואר בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 2.9.19).

מאידך גיסא, אין המדובר בהגנה מוחלט על העובד, המתירה לו לפעול ללא כל מגבלה. בעניין זה נפסק:
"... פעילות בארגון עובדים אינה מקנה לעובד חסינות ואין הוא רשאי לנהוג ככל העולה על רוחו, לזלזל בעבודה, להפר את נהלי העבודה, להתעלם מהם או להתבטא באופן בוטה כלפי הממונים עליו ( ע"ע ( ארצי) 17671-09-11 עיריית חולון – קסלר, 3.1.12; סעיף 51 לפסק הדין בעניין פלאפון)."

זאת ובנוסף – מאחר שמדובר בבקשה לסעד זמני, על בית הדין לשקול גם שיקולים כלליים, כגון שיהוי, תום לב ומאזן הנוחות.
10. מתיאור ההשתלשלות העובדתית שלעיל עולה כי התמונה בעניינה של המבקשת מורכבת. מצד אחד, אין חולק כי המבקשת היא חברת ועד עובדים וכי ההתארגנות במקום היא התארגנות ראשונית, גם אם היא נמשכת תקופה ארוכה מאוד ( למעלה משנה). גם אין חולק כי במקביל להתנהלות בעניינה האישי של המבקשת, הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים מנהלים מו"מ קיבוצי. לעניין זה נוסיף כי מעיון בתיק בהליך המקביל, נלמד שלמרות פיטורי המבקשת, הצדדים ממשיכים לנהל מו"מ ואף קבועה ישיבת מו"מ נוספת בהמשך החודש.
11. מצד שני, המבקשת מילאה תפקיד ניהולי, מנהלת מרכז יום לקשיש. ההתנהלות שנפרשה בפנינו מעוררת ספקות כבדים לגבי היכולת של הצדדים להמשיך ולנהל יחסי עבודה תקינים, במיוחד לאור תפקידה הניהולי של המבקשת וכן הצטברות האירועים בעניינה של המבקשת, ששיאם בסוגיית הדרכות הסטודנטים.
כך למשל, התברר שבתקופה לגביה המבקשת הציגה אישורי מחלה, היא שהתה במשך שבוע אחד בחו"ל ( עמוד 8 משורה 29 והשוו לסעיף 22 לסיכומי המבקשת).
לגבי קבלת שכר עבור הדרכות סטודנטים, המבקשת טענה דבר והיפוכו והעמדה הפתלתלה מצדה אינה מתיישבת הציפיה שעובד במשרת ניהול הממונה על עובדים אחרים, ימסור גרסה ברורה בשאלה אם קיבל שכר מ מקום אחר במקביל לעבודתו העיקרית. כך למשל, בעוד שסמוך לשימוע המבקשת טענה שלא קיבלה כספים ממקורות אחרים ( נטען שהמבקשת לא אמרה את אשר נכתב בפרוטוקול השימוע, כאילו קיבלה כספים ממכללת אשקלון), הרי שבבית הדין המבקשת אישרה שקיבלה בגין הדרכת הסטודנטים שכר מאוניברסיטת תל אביב וממכללת אשקלון ( עמוד 11 שורה 8).
לכך יש להוסיף את סוגיית הפרסומים ברשתות החברתיות, שאף היא התנהלות שאין לקבל מעובד הנושא במשרה ניהולית. מדובר בהתבטאויות בוטות וסרות טעם כנגד מעסיק. גם אם מדובר בהתבטאויות " בלהט המאבק הארגוני", מצופה ממנהל בארגון שינהג בשיקול דעת כאשר הוא בוחר להתבטא ברשתות החברתיות. בעניינה של המבקשת – היא אישרה שכתבה את הפוסטים שצוטטו לעיל, אך בשום שלב בהליך לא נטען שמחקה אותם ( עמוד 13 החל משורה 29), והדבר נטען רק במסגרת סיכומיה בהליך זה.
12. זאת ועוד - הנימוק העיקרי לפיטורי המבקשת הוא התנהלותה בכל הנוגע להדרכת הסטודנטים. מהעדויות שנשמעו עולה כי בניגוד לאופן הצגת הדברים על ידי המבקשת, גם אם המשיבה אישרה בשנת 2010 את לימודיה של המבקשת בהדרכת סטודנטים וגם אם היתה ערה לכך שסטודנטים מבצעים עבודה מעשית במרכז שהמבקשת ניהלה, לא הוכח שהמשיבה היתה ערה לכך שהמבקשת מקבלת שכר בגין הדרכת סטודנטים זו, בעת שזו מבוצעת בזמן העבודה אצלה. ר' למשל בעדותו של מר הוד, חבר הנהלה במשיבה, שאישר שההחלטה על פיטורי המבקשת באה בעקבות כך שלא דיווחה שמקבלת כסף עבור ההדרכות ( עמוד 19 שורות 10 – 17). לא מצאנו כי שיקול זה מהווה שיקול זר או שמדובר בנימוק שנועד להסוות שיקולים זרים בפיטורי המבקשת.

13. שקלנו אם העובדה שהמשיבה מצאה לנכון לפטר את המבקשת לאלתר, מיד עם התייצבותה בעבודה ותוך שלילה של פיצויי הפיטורים, מלמדת שנימוקים אחרים עמדו בבסיס ההחלטה על הפיטורים. זאת במיוחד כאשר בראות עינינו, וכפי שגם ציינו בפני הצדדים בסוף הדיון בפנינו, מדובר בתגובה חריפה של המעסיק לסוגיית הדרכת הסטודנטים בתשלום.
נבהיר שלהבנתנו, האופן בו המשיבה פירשה את התנהלות המבקשת הוא מחמיר ואינו מתיישב עם המקובל בתחום הטיפול, בכל הנוגע להכשרה מעשית והדרכת סטודנטים או אנשי מקצוע. לפיכך סברנו כי ניתן היה להסתפק בהחלטה על פיטורי המבקשת, תוך תשלום פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.
עם זאת, את הערתנו לעיל יש לסייג, מאחר שההליך שהתנהל בפנינו הוא בקשה לסעדים זמניים ולא נפרשה בפנינו התמונה העובדתית המלאה על כל הראיות הרלוונטיות שנמצאות בידי הצדדים.
מכל מקום ובהתייחס לסוגיה שבפנינו, שוכנענו כי ההחלטה על פיטורי המבקשת התקבלה לאור התנהלותה של המבקשת, וללא קשר למו"מ הקיבוצי שמתנהל בין הצדדים.
14. לאמור לעיל יש להוסיף כי קיים קושי בקבלת הבקשה (אפילו היינו משתכנעים בקיומו של קשר בין המו"מ הקיבוצי ובין פיטורי המבקשת), וזאת בשל אי הגשת תביעה עיקרית. כלומר, בשלב זה לא ברור מהו המועד שעד אליו יאכפו יחסי העבודה, במסגרת הצו הזמני המבוקש.
מבחינה דיונית, ללא הגשת תביעה עיקרית, אין מקום לדון בסעד זמני, אשר מטבעו מוגבל עד למתן פסק דין בהליך עיקרי ( ר' הנפסק בבר"ע ( ארצי) 47379-08-19 יציגים – ארגון עובדי ההוראה בישראל – רשת אורט ישראל, 23.8.19).
בבקשה שבפנינו המבקשת כורכת את עניינה האישי והליך אחר המתנהל בבית הדין זה. אם היינו משתכנעים שההחלטה על פיטורי המבקשת התקבלה משיקולים זרים ולמעשה מטרתה לפגוע במו"מ הקיבוצי, ניתן היה לקבוע שהמבקשת תשוב לעבודתה עד סיום ההליך המקביל. לאחר שעיינו בתיק המקביל, אנו סבורים כי פתרון זה ( שלא הוצע על ידי המבקשת), אינו מעשי. זאת ממספר נימוקים. ראשית, מאחר שהמשיבה, שהיא המבקשת בהליך המקביל, ביקשה למחוק אותו. בנוסף, הצדדים בהליך המקביל ממשיכים לנהל מו"מ קיבוצי ואף נקבעה ישיבת המשך ליום 24.9.19. היינו, המו"מ ממשיך להתנהל אף ללא המבקשת ואף עניין זה תומך במסקנה לפיה קשירת עניינה של המבקשת עם המו"מ הקיבוצי נעשתה באופן מלאכותי. לכך יש להוסיף שלמרות שקיימת נציגות עובדים פעילה במקום העבודה, היא לא התייצבה לצד המבקשת בהליך זה. עניין המחליש את עמדת המבקשת בטיעון כאילו קיים קשר בין פיטוריה ובין המו"מ הקיבוצי.
15. לסיכום האמור לעיל – גם אם המבקשת היתה אחת מארבע חברות ועד העובדים וגם אם ההחלטה על הפיטורים התקבלה במקביל לניהולו של מו"מ קיבוצי, לא שוכנענו בשלב זה ועל סמך הראיות לכאורה שהוצגו, כי החלטת המשיבה לסיים את עבודתה של המבקשת, על רקע התנהלות בעייתית כללית ובמיוחד לאחר שהתברר שקיבלה שכר בגין פעילות ( בהדרכת סטודנטים) שביצעה בזמן עבודתה במרכז היום שניהלה עבור המשיבה, התקבלה משיקולים זרים. בראות עינינו, קשירת עניינה האישי של המבקשת עם המאבק הארגוני נעשתה באופן מלאכותי, כך שההגנה על חרות ההתארגנות אינה יכולה לשמש הצדקה להתנהלותה של המבקשת, כפי שתוארה לעיל. מסקנה זו מתיישבת גם עם העובדה שבהליך המקביל הצדדים הודיעו שהמו"מ ביניהם ממשיך להתנהל.
לכך נוסיף שגם טעמים כלליים הקשורים לתום לב מביאים למסקנה לפיה אין להיעתר לבקשה. כך למשל, העובדה שבניגוד לעדות לפיה המבקשת שהתה בחו"ל בזמן שהציגה אישורי מחלה, נטען הן בבקשה והן בסיכומיה כי פוטרה בהיותה חולה ועד היום שוהה במחלה.
לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה לפיה אין מקום להיעתר לסעד הזמני ויש לדחות את הבקשה להורות על השבתה של המבקשת לעבודה.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ט, (15 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

אורית הרצוג, נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת

אבי ענתבי, נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: טלי וינברג
נתבע: העמותה למען הקשיש בראשון לציון
שופט :
עורכי דין: