ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עקיבא פלד נגד מדינת ישראל :

לפני:

כבוד השופט אלעד שביון

המערער:
עקיבא פלד
ע"י ב"כ עו"ד אופיר ויצמן
-
המשיבה:
מדינת ישראל – משרד האוצר רשות המיסים
ע"י ב"כ עו"ד שרון דרורי

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] שקבעה ביום 3.12.17 את נכותו של המערער בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש"ם-1979 (להלן - תקנות מס הכנסה).

העובדות:

2. המערער, יליד 1946, הסובל ממספר ליקויים רפואיים, הגיש בקשה לפטור ממס לפי סעיף 9 (5) לפקודה.

3. לאחר שנקבעה למערער דרגת הנכות בוועדה רפואית מדרג ראשון, הגיש המערער ערר על החלטתה.

4. הוועדה התכנסה ביום 3.12.17 לאחר שקיבלה חוות דעת יועצים רפואיים ובסופו של יום קבעה למערער נכות רפואית הנמוכה מהסף המקנה פטור ממס.

5. החלטה זו של הוועדה היא מושא ההליך.

6. הצדדים הסכימו, כי יש להשיב את העניין לוועדה לבחינה נוספת של מספר נושאים כמפורט בהודעה משותפת שהוגשה.

7. המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא לעניין קביעת הוועדה שלא להעניק נכות בגין תסמונת דום נשימה בשינה בשל העובדה כי המערער הציג בדיקה ביתית. בעניין זה יש להכריע.

טענות הצדדים בתמצית:

טענות המערער:
א. הוועדה פעלה על פי הנחיות המוסד לביטוח לאומי ללא דיון לגופו של עניין בבדיקת השינה.
ב. אין להתיר למוסד לתת הנחיות לוועדות וזאת בהתאם לפסיקת בג"ץ.
ג. הוועדה לא הפעילה את סמכותה השיפוטית ולא ביצעה את תפקידה.
ד. הקביעה שמדובר בבדיקה שאינה מקובלת יסודה בטעות. התקנות אינן קובעות שחובה להציג בדיקה ממעבדת שינה. המערער הופנה על ידי הרופא המטפל לבצע בדיקה ביתית.
ה. לולא נהלי המוסד לביטוח לאומי היה על הוועדה לקבל את המלצת מומחה א.א.ג. ועל כן ברור כי הוועדה סמכה החלטתה על הנהלים.
ו. אין בהחלטת הוועדה התייחסות למהימנות הבדיקה הספציפית של המערער.
ז. הוועדה התעלמה מכך שבעקבות בדיקה ביתית שביצע המערער הוא מטופל ב-CPAP.

טענות המשיבה:
א. לפי הנחיות המוסד לביטוח לאומי נכות בגין תסמונת דום נשימה בשינה נקבעת על יסוד בדיקת מעבדה ולא בדיקה ביתית.
ב. המערער היה מודע לכך שבדיקה ביתית אינה מקובלת כמדד לקביעת נכות, שכן החלטה כזו ניתנה כבר בעניינו על ידי הוועדה מדרג ראשון ובכל זאת לא ביצע בדיקה במעבדת שינה.
ג. קביעת הוועדה כי הבדיקה הביתית אינה מהימנה היא עניין שבשיקול דעת רפואי.
ד. הוועדה ערכה בדיקה קלינית והתייחסה לבדיקות העזר. הוועדה קבעה כי הבדיקה אינה מדויקת.
ה. בהחלטת הוועדה לא נקבע, כי ההחלטה מבוססת על נוהל המוסד לביטוח לאומי אלא ניתן נימוק עצמאי ומפורש.
ו. טענת המערער, כי הוועדה סמכה את החלטתה על נהלי המוסד לביטוח לאומי היא השערה בלבד.

דיון והכרעה:

8. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון הסמכות לדון בערעורים על החלטות של ועדות לעררים לפי פקודת מס הכנסה נתונה לבית הדין לעבודה (בג"צ 7078/08 בנימין הסה נ' מדינת ישראל משרד האוצר אגף מס הכנסה, 24.8.08). עוד נקבע כי ערעור על החלטותיהן של הוועדות כאמור יהא בשאלה משפטית בלבד .

9. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי בנושא שנותר במחלוקת, דין הערעור להתקבל.

10. הוועדה ביקשה לקבל חוות דעת מאת מומחה א.א.ג. לעניין דום נשימה בשינה, אך בסופו של יום החליטה לדחות את חוות דעתו של היועץ מיום 23.4.17 (ד"ר פיליבה), שהמליץ לקבוע נכות בשיעור 20% בגין ליקוי זה.

11. הוועדה התכנסה ביום 18.6.17 לאחר קבלת חוות דעתו של היועץ, ד"ר פיליבה וקבעה, כי תתייחס לבדיקת השינה הביתית בישיבתה הבאה.

12. בישיבה מסכמת ביום 3.12.17 לאחר קבלת חוות דעת משלימה מהיועץ (לעניין טנטון) התייחסה הוועדה לנושא דום נשימה בשינה וקבעה כך:

"בגין דום נשימה: לנ"ל בדיקה ביתית אשר אינה מדויקת ואינה מתקבלת ולכן אין נכות בגין פגימה זו ובכך אינה מקבלת חוו"ד א.א.ג. ד"ר פיליבה מיום 23/4/17 ".

13. עוד יש לציין, כי גם הוועדה הרפואית מדרג ראשון, שדנה בעניינו של המערער ביום 5.5.16, קבעה כי היא אינה מקבלת את המלצת היועץ הרפואי מומחה א.א.ג. (ד"ר זורניצקי) להעניק נכות בשיעור 20% בגין דום נשימה בשינה "... משום שהבדיקה בוצעה במסגרת ביתית זאת לפי ההנחיות הבדיקה אינה מוכרת לקביעת נכות".

14. בכך יש לתמוך בטענת המערער כי ההתייחסות לבדיקות השינה הביתית כבדיקה בלתי מהימנה היא משום שהוועדה ראתה עצמה כפופה להנחיות.

15. לטעמי, היה על הוועדה להביא לידיעת המערער את עמדתה, כי הבדיקה מהסוג שהמציא אינה מספקת ולאפשר לו להמציא בדיקת שינה נוספת. יש לזכור, כי המערער הציג מסמכים לפיהם הוא סובל מדום נשימה וגם היועץ מטעם הוועדה סבר שיש לקבוע נכות.

במצב דברים זה, כאשר עצם הליקוי אינו שנוי במחלוקת, אך הוועדה סבורה שאין בידיה בדיקה מתאימה לצורך הערכת גובה הנכות ראוי שתיידע את המערער על כך ותאפשר לו להמציא את הבדיקות הדרושות לה לצורך זה. בכך נפלה טעות בהחלטת הוועדה המצדיקה השבת הדיון לוועדה.

16. אשר לטענת המערער, בנוגע לסמכות המוסד לביטוח לאומי להנחות את הוועדה, אני סבור כי דינה להתקבל חלקית. אכן, אין מקום שהוועדה תצא מתוך נקודת מוצא לפיה הנחיות המוסד לביטוח לאומי מחייבות אותה בעת קביעת הנכות. עם זאת, הוועדה בהיותה מודעת להנחיות, רשאית לאמץ את הרציונל בהנחיות הללו וזאת לאחר שהפעילה את שיקול דעתה הרפואי ומצאה כי ראוי שתפעל בהתאם לכללים אלה.

ספק אם הוועדה אמנם הפעילה את שיקול דעתה העצמאי או שמא ראתה עצמה מחויבת להנחיות. עיון בהחלטה שתוכנה הובא לעיל מלמד, כי לא ברור על יסוד מה קבעה הוועדה, כי הבדיקה שהציג המערער אינה מדויקת. כך בפרט מקום בו היועץ בתחום א.א.ג. לא הטיל ספק במהימנות הבדיקה או בממצאיה.

17. בנסיבות אלה, היה על הוועדה להסביר בצורה מפורטת יותר מדוע היא אינה מוצאת לנכון לסמוך ידיה על הבדיקה ולא די בהערה כללית כי הבדיקה אינה מדויקת. האמור מתחייב גם לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה על החלטת הועדה להיות ברורה לכל ללא כל צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה - המוסד לביטוח לאומי, 22.6.99).

18. לסיכום, קביעת הוועדה אינה מפורטת די הצורך, בפרט לנוכח החלטתה שלא לקבל את המלצת היועץ הרפואי מטעמה. ככל שהוועדה סבורה באופן עקרוני, כי אין מקום לסמוך על בדיקה ביתית, אין מניעה כי תקבע כן על יסוד שיקול דעתה הרפואי העצמאי, אך לא בשל סברה (שגויה) כי היא כפופה להנחיות המוסד לביטוח לאומי.

במצב דברים זה, על הוועדה להפנות את הנבדק לעובדה, כי אין בכוונתה להתייחס לממצאי הבדיקה הביתית ובמקרה זה הנבדק יהיה רשאי להמציא בדיקה ממעבדת שינה.

הוועדה לא עשתה כן ומשכך יש להשיב לה את התיק לדיון חוזר.

19. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה, כי המערער היה מודע להנחיות המוסד לביטוח לאומי ולחובתו להמציא בדיקת מעבדת שינה שכן כך נקבע בהחלטת הוועדה מדרג ראשון. טענה זו אינה משנה ממסקנתי.

במסגרת הערר שהגיש המערער על הוועדה מדרג ראשון הוא השיג על עצם קביעה זו של הוועדה מדרג ראשון. לא היה מקום שהמערער יצא מנקודת הנחה, כי הוא מחויב להמציא בדיקה אחרת שהרי נושא זה היה חלק מהערר בו נדרשה הוועדה לדון. המערער היה רשאי להניח, כי הוועדה תתייחס לעצם העניין וככל שאמנם תהא באותה דעה של הוועדה מהדרג הראשון, תדאג להעמיד את המערער על כך ותאפשר לו להציג את הבדיקה המתאימה לשיטתה.

סוף דבר:

20. לנוכח הסכמת הצדדים כמפורט בהודעה משותפת וכן מסקנותיי שפורטו לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול מחדש קביעתה בנושאים הבאים:
א. הוועדה תתייחס לטענה כי יש להתאים למערער נכות בשיעור 40% בגין סוכרת שכן לטענתו הוא מזריק לעצמו 4 פעמים ביום.
ב. הוועדה תתייחס לטענת המערער לגבי רפלוקס.
ג. הוועדה תבחן את הטענה כי הושמטה מהחלטתה נכות בגין אנמיה בשיעור 10% שקבעה הוועדה מדרג ראשון וככל שתמצא שכך הדבר תתקן טעות סופר זו.
ד. הוועדה תבחן בשנית את קביעת הנכות בגין צלקת תוך התייחסות לממצאיה בהתייחס לפגימה זו ותנמק קביעתה.
ה. הוועדה תדון בשנית בנושא דום נשימה בשינה מתוך נקודת מוצא, כי היא אינה כפופה להנחיות המוסד לביטוח לאומי לעניין בדיקת שינה ביתית, אך רשאית לקבוע על פי שיקול דעתה על אילו בדיקות יש להתבסס בעת קביעת הנכות. ככל שהוועדה תסבור כי לא ניתן להסתפק בבדיקה שהציג המערער לצורך קביעת נכות בגין דום נשימה בשינה, היא תאפשר למערער שהות להמציא בדיקה מתאימה בהתאם להנחיות שתקבע.
למען הסר ספק מובהר כי הוועדה רשאית לערוך התייעצות עם מומחה א.א.ג..

המערער יוזמן לדיון בוועדה ויוכל לטעון לפניה בנושאים בגינם הוחזר התיק.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

21. הואיל והערעור התקבל בנושא במחלוקת ובהתחשב בהסכמה לגבי מרבית הנושאים, המשיבה תישא בהוצאות המערער בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום .

22. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י"ז אלול תשע"ט, (17 ספטמבר 2019) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: עקיבא פלד
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: