ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סימון קידושים נגד כונס נכסים רשמי תל אביב :

לפני כבוד השופט מיכאל תמיר

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין:

המבקש / החייב:

סימון קידושים
ע"י ב"כ עו"ד צפנת חן כהן

נגד

המשיבים:

1.כונס נכסים רשמי תל אביב

2.עו"ד איתן צנעני (מנהל מיוחד)

3. קידושים כרמלה
4. קידורים הדר
ע"י ב"כ עו"ד אלון לוין

פסק דין

בפנינו בקשה של הנאמן להורות על ביטול הענקה שעניינה ויתור של החייב על זכויותיו בנכס ברח' תמר 13 נתניה, הידוע כגוש 8315 חלקה 86 תת חלקה 7 (להלן: "הנכס").

לחייב היו 50% מהזכויות בנכס והוא ויתר במסגרת הסדר גירושים על זכויותיו לטובת המשיבות 3 ו-4 שהן אשתו לשעבר ובתו.

הסכם הגירושין נחתם ביום 20.2.11.

ביום 14.6.17 ניתן צו כינוס לנכסי החייב וזאת במסגרת תיק פש"ר זה.

לטענת הנאמן מדובר בהסכם גירושים פיקטיבי כאשר החייב הלכה למעשה מתגורר ביחידת דיור בחצר שבנכס ובניגוד לאמור בהצהרות בהסכם הגירושין בני הזוג התגוררו בנכס ביחד והצהרה הכוזבת בהסכם הגירושין נועדה ליצור מצג שווא של משבר בנישואים. כמו כן נטען כי הגרושה לא ביססה כי היא קיבלה את מחצית מהזכויות בנכס כנגד תשלום תמורה וכל זאת כאשר הגרושה טוענת כי היא שילמה בגין הזכויות סכום אשר מתקרב ל-1,000,000 ₪.

כמו כן נטען כי עולה מעדויות של שכן ובנם של החייב ושל המשיבה 3 כי החייב אכן המשיך להתגורר בנכס זמן רב גם לאחר אישור הסכם הגירושין הנ"ל.

לטענת החייב הוא לא התגרש מאשתו בפועל אלא המשיך לחיות עמה כזוג נשוי עד ליום 8.1.18. כמו כן נטען כי ההסכם שנחתם לא יצא לפועל כלל וכלל והזכויות בנכס טרם הועברו לאשתו לפי הסכם הגירושין. החייב מאשר כי בעת שוויתר על זכויותיו הוא לא היה בעל פירעון ולעניין זה מפנה החייב לטופס 5 כשהוא טוען כי רשימת החובות בו מדברת בעד עצמה.

בנוסף לכך נטען על ידי החייב כי הוויתור על הזכויות היה לטובת האישה ובתו וללא תמורה כאשר טרם חלפו 10 שנים מיום הוויתור. החייב מוסיף וטוען כי גרושתו ידעה על העובדה שהחייב הינו בעל חובות ומדובר בהברחת נכסים כשהסכם הגירושין הינו פיקטיבי. החייב אישר בנוסף כי אין בידי גרושתו כדי לבסס תשלומים כנדרש לצורך רכישת זכויותיו בנכס.

לטענת המשיבות לא מדובר בהסכם גירושין פיקטיבי אלא בניסיון להכשיל את בית המשפט כאשר החייב משקר פעם אחר פעם במסגרת עדותו. כמו כן נטען כי יש לקבוע כי לא הוכחה כל מרמה ו/או הענקה פסולה ו/או הברחת נכסים ודין הבקשה להידחות. בהקשר זה נטען כי לו רצו המשיבות להבריח רכוש מנושי החייב, לרבות את הבית, לא היו ממתינות משנת 2011 ועד לשנת 2017 המועד בו הגיש החייב את הבקשה לפשיטת רגל.

עוד נטען כי החייב מנסה לקבל במרמה את הבית שעבר על שם גרושתו ובתו כשהוא כיום נקי מכל חוב, כפי שנקבע בהסכם הגירושין ואין שום עילה משפטית ועובדתית כדי לבטל את פסק הדין ואת הצהרות החייב כפי שהן באו לידי ביטוי במסגרת הבקשה שלו להכרזה כפושט רגל.

המשיבות התחייבו במסגרת פסק הדין אשר אישר את הסכם הגירושין לסלק את החובות אשר רבצו על הדירה לרבות למינהל מקרקעי ישראל, ולסלק את החייב מן המשכנתא, וכך הן עשו בפועל. המשיבות מפנות להצהרתו של החייב עת הגיש את הבקשה להכרזתו כפושט רגל שם הצהיר כי אין לו כל נכס מקרקעין.

משניתן פסק הדין ושלא בוטל ,לטענת המשיבות אין כל מקום לקבוע כל קביעה סותרת.

המשיבות הוסיפו וטענו כי בזמן המועד הרלוונטי לא היו חובות לחייב אשר הצדיקו הגשת הבקשה לביטול הענקה וכל זאת כאשר אף לא אחד מן הנושים הגיש בקשה ולא העלה טענה כי מדובר בהברחת נכסים ו/או כי עסקינן בהענקה פסולה.

לנוכח עדויות סותרות והצהרות סותרות של החייב, נטען בנוסף על ידי המשיבות כי לא יעלה על הדעת להכריז על החייב כפושט רגל בנסיבות הקיימות ויש לדחות את הבקשה לביטול הענקה.

הנאמן שלל בסיכומי התשובה טענות המשיבות לפיהן אילו רצו המשיבות להבריח רכוש מנושי החייב לא היו ממתינות משנת 2011 ועד לשנת 2017 שכן הוטלו עיקולים על הנכס ורבצו חובות שונים על הנכס, כפי שניתן לראות בנספחים השונים אשר צורפו לכתבי בית הדין.

כמו כן נטען כי הצהרות החייב בבקשתו לצו כינוס בכל הנוגע לבעלות בנכס היו הצהרות שקר ואין על כך מחלוקת, אלא מאי, החייב עצמו הודה כי שיקר במטרה להבריח את הנכס מנושיו לטובת רעייתו ובתו וכעת לאחר סכסוך ביניהם, גילה את האמת. בהקשר זה נטען בנוסף כי העובדה שבן זוג הגיע להסכם עם בת זוגו מחייבת אותו ביחסים ביניהם ואולם כאשר הדבר נועד לקפח צדדי ג' וודאי שיש לבית משפט סמכות ואף חובה לבחון את הדברים לעומק ומכאן שדין הבקשה לביטול הענקה להתקבל כאשר יובהר כי מדובר בבקשה לביטול הענקה אשר מוגשת על ידי הנאמן ולא על ידי החייב.

הנאמן הוסיף וטען כי אי הכרזה בהליך הפש"ר משמעה פגיעה קשה מאד בנושים ובזכויותיהם שכן במקרה כזה לא ניתן יהיה לבטל הענקה ולממש את הנכס לטובת הנושים. אל מול הטענה בדבר החייב שקרן ואינו דובר אמת אין בה כדי לסתור את העובדה שנתמכת בראיות אובייקטיביות כי בוצעה הענקה פסולה. לבסוף נטען על ידי הנאמן כי התשלום שבוצע עבור החובות בגין הדירה הינו בסך 75,000 ₪ בלבד וזאת על בסיס הראיות שצירפה הגרושה ותוך שהגרושה מפנה לחוב לטובת עיריית נתניה אשר שולם באמצעות קיזוז חוב העירייה שהייתה חייבת לחייב ולילדים המשותפים של הצדדים ולא בידי הגרושה, וכל זאת כאשר הגרושה לא צירפה ראיות חיצוניות אובייקטיביות כדי לבסס כי היא זו אשר שילמה את תשלומי המשכנתא וכאשר אל מול טענה זו, טענת החייב לפיה הוא זה אשר שילם את התשלומים.

דיון

סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי :

(א) "העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן".
(ב) "העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן ואם לא הוכיחו התובעים מכח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר פירעון של כל חובותיו בלי להזדקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה".

הענקת זכויות במקרקעין הינה הענקת "נכס" כהגדרתו בהתאם לסעיף 1 לפקודה. ההסתלקות התבצעה ביום 20.2.11 ועל כן אנו מצויים בתוך טווח הזמן הקבוע בסעיף 96(ב) לפקודה ועל כן טרם חלפו 10 שנים מיום ביצוע ההעברה.

לטענת המשיבות, החייב היה כשר פירעון במועד ההסתלקות ולטענת החייב והנאמן, החייב לא היה כשר פירעון במועד ההסתלקות קרי ביום 20.2.11.

הנאמן והחייב מפנים לטופס חמש בו הוא מציין במפורש כי במועד זה היו פתוחים כנגדו 8 תיקי הוצל"פ.

עיון בנספח ג' לבקשה שהוגשה על ידי הנאמן מעלה כי היו לחייב חובות משנת 2012 ושני חובות מ-2007 כאשר מדובר ברשימה קטועה.

עיון בבקשה עצמה מיום 22.5.17 מעלה כי בנוסף לשני התיקים הנ"ל מ-2007 היו חובות מ-1997, 2006, 2009, 2010, 2008, 2007 ו-2011.

אין גם לשלול כי החייב נחשף למכתבי התראה בגין חובות אשר נוצרו לפני 2011 ואשר התגבשו והופיעו ברשימת החובות של החייב בתאריכים אשר מאוחרים מ-2012.

על כל פנים הוכח בצורה ברורה ומובהקת כי היו לחייב חובות רבים בטרם העברת זכויותיו בנכס לגרושתו ולבתו ועל כן יש לדחות את טענת המשיבות לפיה לא היו לחייב חובות כלל בעת שהועברו זכויותיו לידי המשיבות בנכס.

סעיף 96 ג לפקודת פשיטת הרגל קובעת כי -

"הענקה", לעניין סעיף זה לרבות כל העברה אך למעט הענקה –
בשל נישואין ולפניהם, לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב או בתמורה בת ערך,
לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, שנכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו."

ב"כ המשיבות טען בסיכומיו כי יש להחיל במקרה דנא את החריג הקבוע בסעיף 96 ג (2) לפקודה. בהקשר זה נטען כי יש לראות את המשיבות כבגדר "קונה" כפי שמצוין בסעיף הנ"ל ומכאן שגם העברת נכס על ידי החייב לבת או בן זוג עשויה לכלול את הנעברים בגדר קונים לצורך העניין.
לטענת המשיבות, הן קיימו את חלקן בהסכם הגירושין וזאת כנגד קבלת הזכויות בנכס וכן התחייבו לפרוע את כל החובות שנוצרו לנכס ולסלק את הבעל מן המשכנתא.

המשיבות מפנות לסעיף 6.9 בסיכומיהן ולכך שקיים פירוט אודות כל החובות אשר סולקו בתגובתן "מיום 28.4.19" כשככל הנראה מדובר בתגובת המשיבות מיום 29.4.18.

מבין הנספחים אשר צורפו לתגובה זו, הסכם לסילוק חוב אשר נערך בין בנק מרכניתל דיסקונט בע"מ לבין המשיבות כשצוין בהסכם כי באם ישלמו 35,000 ₪ ייחשב החוב כלפי הבנק כמסולק במלואו.

לא צורפו אסמכתאות על מנת לבסס מי שילם את הסכום הנ"ל בפועל כשניתן לראות במכתב הבנק מיום 20.8.17 כי ניתן לבטל את ההתחייבות לרישום משכנתא בדרגה ראשונה. המשיבות צירפו בנוסף קבלה על סך 40,228.33 ₪ לטובת מינהל מקרקעי ישראל אשר שולם ביום 3.11.17 וכן צורף כנספח ד 1 אישור זכויות על חובות שרבצו על הנכס לרבות לעיריית נתניה, נספח ה' אשר מתייחס לאישור ביטול עיקולים אשר הוטלו על הנכס ממי נתניה והודעות של ביטול הליכים שונים כמפורט בנספח זה כאשר רשום באישורים כי מדובר בהליכים אשר בוטלו כנגד החייב בימים 31.7.17 ובין הימים 16-18.9.17.

אין בסיכומי המשיבות טענות מפורטות וספציפיות לגבי כל חוב וחוב שלכאורה שולם על ידן והמשיבות גם לא הצביעו על אסמכתאות מפורשות שמהן עולה בבירור כי מקור המימון של התשלומים הנ"ל מהכספים של המשיבות בלבד.

בהודעות על ביטול ההליכים אישורים לכך שהליכים אשר ננקטו כנגד החייב, בוטלו. בקבלה של מי נתניה ניתן לראות אילו חובות משנת 2011 וכאשר צוין כי תשלום בסך 21,000 ₪ נעשה במזומן וכאשר שם הלקוח הינו "קידושים שמעון וכרמלה".

באשר לאישור זכויות "נקי" לאחר סילוק כל החובות אשר הוצא על ידי רשות מקרקעי ישראל יצוין כי ההודעה על אישור זכות בנכס נשלחה ל"קדושים סימון וכרמלה" וזאת בהמשך לרשימה מפורטת של עיקולים אשר הוטלו על הזכויות בנכס כעולה מנספח ד' 1, אישור מיום 14.8.17. גם הקבלה אשר צורפה כנספח ג' לתשובת המשיבות הנ"ל מציינת כי היא ניתנה לכבוד "קדושים סימון וכרמלה" כאשר עסקת תשלום שובר שצורפה מופיעה על שם שרון ניסים כפרטי המבצע, חשבונם של "ביטון שרון ניסים וקידוש" וזאת, כאמור, על סך 40,228.33 ₪ ולטובת מינהל מקרקעי ישראל.

החייב, כאמור, העיד כי הוא התגורר בנכס עד שנת 2018 כאשר ניתן לראות במסמכים אשר צורפו לתשובת המשיבות כי הומצאו קבלות, נערכו הסכמים ובוטלו הליכים בין התאריכים 31.7.17 ועד ליום 3.11.17.

העד עזרי זהרי שהינו שכן של בני הזוג העיד כי בני הזוג חיו ביחד עד לאחרונה בבית ברח' תמר 15 בנתניה.

הגרושה העידה בעצמה כי החייב התגורר ביחידת דיור בחצר וכי החייב אף שיפץ את הנכס בסכום שנע בין 20,000 ₪ עד 30,000 ₪.

החייב טען כי הוא זה אשר שילם את תשלומי המשכנתא בעת שהתגורר בנכס וגם הביע תמיהה כיצד הגרושה טוענת שהיא משלמת את החזרי המשכנתא בסך של כ-6,000 ₪ לחודש בעת שהיא הרוויחה סך של 6,000 ₪ לחודש בלבד.

הנאמן אישר בסעיף 29 כי המשיבות שילמו 75,000 ₪ בלבד ואולם הוסיף, כאמור, כי החוב לעיריית נתניה לא שולם על ידי הגרושה אלא מדובר בזכות שהייתה לחייב ולילדיו אשר קוזזה עם החוב של הגרושה.

כמו כן נטען על ידי הנאמן כי בני הזוג ניהלו חשבון בנק משותף ביחד עד סוף שנת 2017 ועובדה זו אינה שנויה במחלוקת. כך החייב גם המשיך להפקיד כספים לחשבון הבנק המשותף עד לשנת 2017 והועלתה טענה נוספת כי בית המשפט אשר דן בענייני בני הזוג אף התרשמה כי מדובר בבני זוג ואף כינתה ביום 18.11.15 את הגרושה בתור "אשתו של שמעון".

הנאמן הפנה גם לכך שהחייב שילם את ביטוח החובה עבור הגרושה בשנת 2017 ואף הציג אסמכתה כדי לבסס זאת במהלך הדיון והוצגו ראיות כי החייב וגרושתו הוזמנו לתור בקופת חולים אצל אותו רופא בהפרש של חמש דקות למרות שמדובר בתקופה שבה בני הזוג גרושים.

הנאמן מצביע על כך שמתוך 75,000 ₪ הנ"ל סך של 40,000 ₪ כלל לא שולם על ידי הגרושה אלא על ידי חתנם של בני הזוג מר שרון ביטון.

הנאמן מצביע בין היתר גם על תצהירו של בנם של החייב והגרושה תומר אשר הצהיר כי הוריו התגוררו עד לפני חצי שנה ביחד ובנכס. הבן לא הגיע לחקירה ואולם אין להתעלם מהאמור בתצהיר אשר הוגש לתיק והנאמן מפנה לעניין זה גם לעדותה של הגרושה אשר תחילה הכחישה את מה שהוצהר על ידי בנה ולאחר מכן השיבה "כשהיה בבית היו ביחד הבן שלי לא גר בתוך הבית שלי איפה האדון היה ישן תשאל את תומר איפה האדון היה ישן" ,ובכך בעצם לא הכחישה כי החייב התגורר בנכס אלא העלתה טענה לגבי מקום השינה שלו בנכס בלבד.

החייב נחקר בבית המשפט ובית משפט זה התרשם מעדותו של חייב כי אכן הוכן הסכם גירושין פיקטיבי לנוכח חובות החייב ורצונו דאז להבריח רכוש לעבר גרושתו ובתו. עם כל זאת אכן נהיה "קצר" ביחסים שביניהם ובית המשפט התרשם כי לאור זאת הקשר ביניהם התנתק משנת 2018 ואילך ומטעם זה העיד החייב את שהעיד בדבר היות הסכם הגירושין הסכם פיקטיבי.

כאמור לעיל לא הוצגו קבלות ואסמכתאות מטעם הגרושה ובתה על מנת לבסס את מקור המימון אשר מאחורי תשלומים ששולמו וכדי להגיע ל-75,000 ₪ הנ"ל. כן הוצגה אסמכתה אשר מבססת כי חתנו של החייב שילם סך של כ-40,000 ₪ לטובת מינהל מקרקעי ישראל, ובהעדר גרסה מפורשת של החתן אין לשלול כי מדובר בתשלום אשר נועד בראש ובראשונה כדי להסיר מכשולים על מנת להשלים את מלאכת העברת הזכויות לידי אשתו ולידי הגרושה וזאת בין היתר על רקע היות החייב בהליך פשיטת רגל כשהעדר העברת הזכויות עלול ליצור בעיות לגרושה ולאשתו בכל הנוגע להעברת הזכויות וכשלא ניתן היה לשלול הגשת בקשה לביטול הענקה.

צו הכינוס, כאמור, ניתן חודשים ספורים לפני מאמץ גרושתו של החייב לשלם חובות אשר נוגעים לנכס לרבות עיקולים שהוטלו על הנכס וכל זאת, כאמור, כאשר אין לשלול כי החייב התגורר באותה עת יחד עם הגרושה וניהלו חשבון בנק משותף.

אינני מקבל את טענת הגרושה לפיה היא לא ידעה כלל על הסתבכות של החייב. הוגשו הליכים רבים כנגד החייב ,החייב מתגורר באותו מקום עם הגרושה, מנהל יחד איתה חשבון בנק משותף, נוקט בהליך של פש"ר ולגרסת הגרושה עצמה היא פועלת על מנת להסיר מכשולים שיש בהם למנוע העברת זכויות בנכס והיא עושה כן חודשים ספורים מיד לאחר הגשת הליכי פשיטת רגל.

לאור כל זאת הנני קובע כי הגרושה נעדרת תום לב במידה הדרושה לצורך מענה על הוראות סעיף 96 ג(2) לפקודה וכן קובע כי הגרושה ובתה לא ביססו כנדרש תשלום תמורה בת ערך בשווי הזכויות שהועברו ובוודאי שלא ביססו תשלום בסך של כ-1,000,000 ₪ תמורת 50% מהזכויות בנכס.
כמו כן וכפי שנקבע לעיל לא הוצגו אסמכתאות שדי בהן כדי לבסס כי הגרושה היא זו אשר שילמה את מלוא 75,000 ₪ הנ"ל וכאמור אין לשלול, בהעדר גרסה אחרת, כי החתן שילם באותה עת את אשר שילם לטובת כלל המשפחה לרבות החייב ואין הפניות לאסמכתאות לעניין זה על ידי המשיבות.

המשיבות מפנות לאמור בסעיף 4.8 בסיכומיהן ועל כך שהנאמן התעלם מכך שהוצגו אסמכתאות במסגרת מוצג מש/6 כפי שבא לידי ביטוי בעמוד 15 לפרוטוקול מיום 26.6.18 שורות 11-16 כשהיא העידה כי היא נהגה להעביר את כל המשכורות שהיא קיבלה ישירות ולצורך ביצוע תשלומי המשכנתא. המשיבות טוענות כי הן שילמו מאות אלפי שקלים בתמורה לזכויות בבית.

עיון במוצג מש/6 מעלה כי הוגשו במסגרת מוצג זה כ-30 צילומים של צ'קים: 4 צ'קים על סך 3,000 ש"ח כ"א מיום 1.6.16 ועד ליום 1.8.16 , 9 צ'קים על סך 4,000 ₪ כ"א מיום 11.12.14 ועד ליום 3.6.17, צ'ק אחד על סך 5,000 ₪ מיום 1.6.12, 15 צ'קים על סך 6,000 ₪ מתאריך 31.7.12 ועד ליום 2.8.15 .

הסכם הגירושין מיום 20.2.11 ציין בצורה מפורשת כי "האישה תשלם את כל ההוצאות והחובות בלי יוצא מהכלל הרובצות על הדירה בכל הקשור לרישום הזכויות על שמה בלשכת רשם המקרקעין וכן תישא בכל חוב ההוצאות לרבות מס רכישה אם יחול בהוצאות אחרות הכפופים ברישום הדירה על שם האישה בהתאם לסעיף 3 לעיל וכן האישה תישא בכל החובות המוטלים עליה מעיריית נתניה ולמינהל מקרקעי ישראל".

הגרושה טוענת בסיכומיה כי היא נהגה להעביר את תשלומי המשכורות שהיא קיבלה לבנק למשכנתאות על מנת לסלק את המשכנתא ואולם לא ברור אם עשתה כן ממה היא חיה וכל זאת כאשר היא חיה באותו נכס עם החייב וכשהם מנהלים חשבון בנק משותף וכל זאת גם מבלי לבסס כי היא שילמה את כל תשלומי המשכנתא בגין הנכס.

הגרושה, כאמור, לא הוכיחה כי הצ'קים הנ"ל אכן כיסו את תשלומי המשכנתא ויצוין כי אם נחבר את כל הסכומים נגיע לסך של 146,000 ₪ כאשר צוין בסעיף 3.1 בהסכם הגירושין כי נלקחה משכנתא בגובה 422,177.60 ₪.

אין לשלול מצב שבו הגרושה מתגוררת באותו נכס יחד עם החייב כי נהגו השניים להעביר תשלומים כביכול רק מן הגרושה לבנק למשכנתאות ואולם, כאמור, לא ראיתי אסמכתא ממנה עולה כי הגרושה שילמה את כל תשלומי המשכנתא וכי כל תשלומי משכורתה הועברו ישירות לבנק למשכנתאות. אין כל הסבר מי שילם תשלומי משכנתא משנת 2011 ועד לשנת 2018 כאשר במוצג מש/6 תאריכים חלקיים בלבד.

בסיכומי התשובה של הנאמן הוא מפנה, בין היתר, בעניין זה לסעיפים 26 ,27 לסיכומיו כשהוא טוען כי גרסתה של הגרושה על כך שהיא שילמה את תשלומי המשכנתא לא רק שאינה נתמכת בראיות אלא הינה גרסה אשר איננה הגיונית כלל.

הנאמן מפנה לשורות 3-12 בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 26.6.18. לשאלה כיצד הגרושה משלמת תשלומי משכנתא בסך של 6,000 ₪ כשהיא מרוויחה 6,000 ש"ח בלבד היא השיבה "נעזרתי בבנות שלי" (ש' 12).

טענה זו לפיה הגרושה נעזרה בבנות שלה על מנת לשלם את תשלומי המשכנתא והוצאות מחייה לא נטענה כלל בסיכומי המשיבות וככל שהגרושה הייתה עומדת על כך, היה עליה להפנות לאסמכתאות על מנת לבסס לא רק ביצוע כל תשלומי המשכנתא ישירות לבנק למשכנתאות אלא גם כי היא קיבלה סיוע מהבנות שלה כדי לכסות אחר כל הוצאות המחייה האחרות שלה.

הגרושה מפנה לעמוד 15 לפרוטוקול מיום 26.6.18 ש' 11-16 וכשבשורה 16 היא מעידה כי מי ששילם זו היא ויש את כל הצ'קים. לשאלה האם יש לגרושה דפי חשבון אלא הפקדות בלבד, היא העידה כי יש לה רק את ההפקדות של הצ'קים.

בנסיבות העניין היה על הגרושה להמציא תדפיסי חשבון בנק מהם ניתן היה לבחון מה נעשה בחשבון הבנק שלה, האם היא אכן שילמה את כל תשלומי המשכנתא, האם קיבלה סיוע מהבנות, האם היא יכלה לשלול תשלומים אשר שולמו על ידי החייב עצמו בין היתר גם לבנק למשכנתאות ואולם היא לא עשתה כן.

הגרושה גם הציגה טופסי הדפסת תמונות צ'קים ללא תדפיס צ'קים וכל שניתן ללמוד הינו כי הגרושה הפקידה צ'קים בגובה משכורתה בחשבון בנק כלשהו ולא ברור האם מדובר בהפקדה לחשבון העו"ש או הפקדה ישירה לחשבון בנק ייחודי עבור תשלומי משכנתא בלבד. הגרושה אף לא הוסיפה טענות לעניין זה ועל כן אין מקום לקבוע כי הגרושה שילמה את תשלומי המשכנתא, בוודאי שלא את כולם, ואין גם לשלול כי גם אם שולמו הם שולמו מכספי הגרושה בלבד אלא כחלק מהכספים אשר עמדו לתא המשפחתי אשר כלל גם את החייב .

במאמר מוסגר יצוין בנוסף כי הגרושה צירפה במוצג מש/6 הנ"ל גם תשלומי דמי אבטלה שהיא קיבלה וזאת בסכום אשר נמוך מ-6,000 ₪ ולא ברור כיצד שולמו דמי משכנתא בסכומים אשר גבוהים מתשלומי דמי האבטלה הנ"ל בפועל.

על כן ולאור האמור לעיל הנני קובע כי הגרושה ובתה לא ביססו כי בוצעה העברה בתום לב, בתה של החייב והגרושה לא ביססה כי היא שילמה תשלומים כלשהם בתמורה לזכויות שהועברו והגרושה לא ביססה ,כאמור, כי היא שילמה את מלוא התמורה בגין העברת זכויות פרט לתשלומים אשר הגיעו לסך של כ-75,000 ₪ ואשר היו נחוצים ודרושים לאפשר לה להעביר את הזכויות על שמה ועל שם בתה ככל שהיא הייתה חפצה בכך.
לאור כל האמור לעיל הנני מקבל את בקשת הנאמן ומבטל את ההענקה אשר בוצעה לטובת הגרושה ובתה קרי המשיבות בנכס.

בנסיבות העניין הנני עושה כן ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק מפס"ד לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סימון קידושים
נתבע: כונס נכסים רשמי תל אביב
שופט :
עורכי דין: