ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נגד שמעון ארז סויסה :

בפני כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

המבקשת

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עוזי לוי ועו"ד איתיאל שופר

נגד

המשיבים

  1. שמעון ארז סויסה
  2. חברת נמל אשדוד בע"מ

החלטה

1. זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דין בעניין החבות שניתן ביום 3.6.19 בת"א 25509-07-15 ע"י כבוד השופט מ' בורשטיין. המבקשת מבקשת לדון בבקשה כערעור ולקבל את הערעור. נשוא הבקשה הוא קביעת בית משפט קמא בפסק הדין לפיה האירוע נשוא התביעה הוא בגדר תאונת דרכים בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד).
בבקשת רשות הערעור חולק ב" כ המבקשת על קביעת בית משפט קמא כי בעת האירוע נעשה ברכב שימוש למטרות תחבורה, שכן לטענתו השימוש ברכב לא היה בגדר שימוש מוכר בהתאם להגדרה שבחוק הפלת"ד. זאת מאחר שדלת הרכב היתה פתוחה והתובע לא היה חגור בחגורת בטיחות, והדבר מהווה ראיה לכך שלא היה במצב של נסיעה. ב"כ המבקשת הוסיף כי מוצדק לקבל את הבקשה שכן קבלת הערעור תשנה את מתווה המשך הדיון בתיק בבית משפט קמא.

2. עיקרי הקביעות בפסק די נו של בית משפט קמא, אשר בעיקרן אינן שנויות במחלוקת, הן כמפורט להלן:
עובר לאירוע נהג המבקש במשאית שאליה היה מחובר נגרר ועליו שתי מכולות. המבקש נכנס לנמל אשדוד לצורך פריקת המכולות. בנמל החל המנוף בפריקת אחת המכולות, כשהמבקש יושב במושבו ומנוע המשאית מונע. במהלך הפ ריקה פגעה המכולה במכולה השניה, וגרמה להרמת המשאית ומיד לאחר מכן לנפילתה. כתוצאה מכך נזרק המבקש מהמשאית לכביש ונפגע.
בית משפט קמא קבע, על סמך הראיות שהובאו בפניו, כי במהלך פריקת המכולות נהג המשאית נדרש להימצא בתוך המשאית במצב נסיעה מבלי לרדת ממנה, להימצא בקשר עין עם המנוף ולאחר מסירת המכולה הראשונה היה עליו להתקדם כדי למסור את השניה. עם זאת, בעת הרמת המכולה הנהג לא יכול היה לנסוע. לפיכך קבע בית המשפט כי בעת קרות התאונה הי עוד התחבורתי של הנסיעה לא תם, מאחר שהנהג נדרש להמתין במשאית עד סיום הפריקה. עוד נקבע בפסק הדין כי מדובר בחלק אינטגרלי של הנסיעה, שכן הנהג נדרש להימצא בתוך תא הנהג, דרוך לביצוע פעולות, וכי המצב שונה ממקרים אחרים שנדו נו בפסיקה, בהם המתין הנהג כשמנוע הרכב היה כבוי, לפני שהחל בביצוע פעולות אינטגרליות לנסיעה. בית המשפט אף הפנה למספר פסקי דין , ביניהם רע"א 418/03, אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' יעקב סמג'ה, פ"ד נט(3) 541 (2004) (להלן – עניין אוסם), בו נדון אירוע של התהפכות או הידרדרות רכב כתוצאה מהעברת מטען במהלך פריקה, והוכר כתאונת דרכים. בית המשפט הוסיף וקבע כי קיים קשר סיבתי בין התאונה לשימוש ברכב המנועי, שכן המבקש נפגע כשנפל מהמשאית, וכי נפילה זו היא בגדר הסיכון התחבורתי הנוצר במהלך השימוש ברכב, ואין לומר כי הרכב שימוש כזירה בלבד.

3. לאחר שעיינתי בבקשה החלטתי לדחותה ללא צורך קבלת תשובה.
לא מצאתי שנפלה טעות בפסק דינו של בית משפט קמא. כאמור, בהתאם לעדויות שנשמעו ולעובדות שנקבעו בפסק הדין, בזמן האירוע נדרש המבקש לשהות, ואף שהה בפועל, במושב הנהג, כשהמנוע מונע והוא נדרש לדריכות לקראת המשך נהיגה, אם כי בזמן פריקת המכולה עצמה נדרש הנהג שלא לזוז. ב מצב זה לא מצאתי שנפלה טעות במסקנה אליה הגיע בית המשפט, ולפיה בעת קרות התאונה עשה המבקש שימוש ברכב למטרות תעבורה.
בתמיכה לעמדתו הפנה ב"כ המבקשת לפסיקה, אולם אינני סבורה שיש בפסקי הדין כדי להביא למסקנה משפטית שונה: ברע"א 3149/09, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נור אלדין סקאפי, התרחשה התאונה בזמן ההמתנה לנסיעה עתידית, כאשר מנוע הרכב דומם והנסיעה טרם החלה, כך שהנסיבות שונות מאלה שהתקיימו בעניינו של המבקש. ובאשר לפסק הדין בת"א (שלום תל אביב) 60140/01, רחלנקו מיכאל נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ, מעבר לכך שמדובר בפסק דין שניתן על ידי בית משפט שלום שאין לו מעמד מחייב, אני סבורה כי הגישה העומדת בבסיס אותו פסק דין אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה שנקבעה מאוחר יותר, ב עניין אוסם הנ "ל, ולפיה העובדה שמתקיימת פעולה של פריקה וטעינה אינה מאיינת את קיומו המקביל של השימוש ברכב מנועי על פי הגדרת החוק.

4. לנוכח כל האמור אני דוחה את הבקשה.
בשים לב לכך שלא התבקשה תשובה, תישא המבקשת בהוצאות לטובת המדינה בסך 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ט, 17 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
נתבע: שמעון ארז סויסה
שופט :
עורכי דין: