ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדרה גרמן נגד פסגות בית השקעות בע"מ :

לפני:

כבוד השופט מוסטפא קאסם

התובעת
אלכסנדרה גרמן
ע"י ב"כ: עו"ד אתי רובין

-

הנתבעת
פסגות בית השקעות בע"מ ח.פ 513767079
ע"י ב"כ: עו"ד דיוויד פוקס

פסק דין

רקע וטענות הצדדים

1. התובעת, ילידת 1980, הגישה לבית הדין בקשה לקבוע מי הם הזכאים ליתרת כספי הפיצויים אשר הופקדו עבור אביה מר אפשטיין בנימין ז"ל (להלן: "המנוח"), בחשבון המתנהל על ידי הנתבעת, על ידי מי שהיתה מעסיקתו "שבלול עיצוב תכשיטים" (להלן: "המעסיקה").

2. הנתבעת הודיעה כי היא אינה מתערבת במערכת היחסים שבין המנוח ובין מעסיקתו והיא תפעל בהתאם להנחיות בית הדין. בסעיף 18 לתגובה שהגישה טענה הנתבעת כי בהתאם להוראות סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") לפיו "נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו".
כן פירטה הנתבעת את הוראת סעיף 35.1 לתקנונה, לפיו ככל שלאחר פטירת עמית ובטרם נסתיימו יחסי עובד ומעסיק בינו ובין מעסיקו ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו לשאיריו כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, כפוף, בין השאר , להמצאת הודעת המעסיק על פרישתו של העובד (טופס 161) ואישור המעסיק לשחרור הכספים.
כן פירטה הנתבעת את הוראת סעיף 35.2 לתקנונה לפיו ככל שנפטר עמית לאחר שהסתיימו יחסי העבודה בין העובד והמעסיק אשר הפקיד עבור העובד את כספי הפיצויים, והעובד טרם הספיק למשוך או להעביר את כספי הפיצויים, ישולמו כספי הפיצויים, כפוף להמצאת מסמכים ובין השאר הודעת המעסיק על פרישתו של העובד (טופס 161) ואישור המעסיק לשחרור הכספים, ליורשיו בהתאם למפורט בסעיף.
בתגובה נוספת שהוגשה מטעם הנתבעת ביום 19.2.2019, בהתאם להחלטה שניתנה, הוסיפה הנתבעת כי בהתאם לתיקון 21 לחוק קופות הגמל ניתן לשחרר לידי עמית את כספי הפיצויים הצבורים לטובתו אף ללא אישור שחרור הכספים מהמעסיק. אולם מאחר ותקנון הקופה וסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים מסדירים את אופן קביעת הזכאות לשאירים, או ליורשים, בהתאם למועד הפטירה ומועד סיום ההעסקה, נדרשת אסמכתא המציינת מפורשות את מועד פטירת העמית.

3. ביום 7.4.2019 התקיים דיון בבקשה בפני כבוד הרשמת מירב ניר שלו. לדיון התייצבה התובעת, אמה ובאי כחה. הנתבעת לא התייצבה לדיון. במעמד הדיון נטען על ידי ב"כ התובעת כי בידי הנתבעת טופס 161 והודעת המעסיק על שחרור הכספים המלמד על כך שמועד סיום ההעסקה היה 31.12.2017 ואילו מועד הפטירה היה 11.1.2018. בדיון נטען כי המנוח יצא לחופשת מחלה ביום 31.12.2017 ועל כן צוין מועד זה כמועד סיום ההעסקה על ידי המעסיק. נטען כי מאחר ומועד הפטירה היה לאחר מועד סיום ההעסקה בהתאם להצהרת המעסיק בטופס 161, הרי שלא חל סעיף 5 (א) לחוק פיצויי פיטורים.
במועד הדיון הומצאו לתיק המסמכים הבאים:
טופס 161, מכתב המעסיק מיום 2.8.2018 ואישור על ניכוי מס במקור.
הנתבעת חויבה בהוצאות הישיבה בסך 1,500 ₪ וכן נתבקשה להודיע את עמדתה בשים לב לכך כי כבר מצויה בתיק תעודת הפטירה המלמדת על מועד פטירת העמית.

4. ביום 4.5.2019 ניתנה החלטת כבוד הרשמת כי מעיון במסמכים ובשים לב לכך כי סיום יחסי העבודה היו בעקבות פטירת המנוח, על פניו ומבלי לקבוע מסמרות חל סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים. לפיכך הנתבעת נתבקשה להמציא את הוראות התקנון במקרה של היעדר שאירים וכן לציין מי הם המוטבים אשר הוגדרו על ידי המנוח בפוליסה.

5. בתגובה שהגישה הנתבעת, נטען כי אין בתקנון הסדרה למקרה שבו לא הותיר המנוח שאירים. צוין כי למיטב הידיעה, התובעת היא בגירה וכי המנוח לא הותיר בעת פטירתו שאירים. כן הובהר כי המנוח לא מינה מוטבים כלשהם בחשבון כספי הפיצויים מושא המחלוקת.
הנתבעת ביקשה לבטל את חיוב הנתבעת בהוצאות בהן חויבה בגין אי התייצבותה, בשים לב לכך כי רק במעמד הדיון הומצאו מסמכים חיוניים לצורך בירור התביעה ואשר מנעו מהנתבעת להשלים את תגובתה. בתגובה הובהר שוב כי הנתבעת מותירה את ההחלטה מה יעשה בכספי הפיצויים, לשיקול דעתו המלא של בית הדין.

6. בתשובתה לתגובת הנתבעת, טענה התובעת כי בהתאם לטופס 161 אשר מצוי בידי הנתבעת עוד מיום 13.5.2018, תאריך סיום העבודה היה 31.12.2017, היינו לפני מועד הפטירה – ביום 11.1.2018. לפיכך, נטען, כי היה על הנתבעת לבצע את התשלום לתובעת כיורשת על פי דין של המנוח, בהתאם לצו קיום הצוואה שהציגה. נטען כי הסעיף הרלוונטי למקרה זה הוא סעיף 35.2 לתקנון המתייחס למעמד כספי פיצויי הפיטורים לאחר סיום העבודה. כן פורטה התנהלות הנתבעת ונתבקש שלא לבטל את ההוצאות אשר נגרמו בגינה לתובעת.

דיון והכרעה

7. להלן העובדות העולות מהמסמכים אשר הוגשו לתיק:

א. הנתבעת מנהלת את חשבון קופת הגמל "פסגות גדיש עד 10% מניות" שמספרו 3463053 בו יתרה של 17,442.94 ₪ נכון ליום 21.12.2018 בו הופקדו כספי המעסיק לפיצויים עבור המנוח.
ב. התובעת, ילידת, 1980, הגישה ביום 6.11.2018 בקשה לנתבעת למשיכת כספי המנוח.
ג. בהתאם לתעודת הפטירה אשר צורפה כנספח א' לבקשה, המנוח, יליד 7.7.1956, נפטר ביום 11.1.2018.
ד. התובע עבד אצל המעסיק "שבלול עיצוב תכשיטים" החל מיום 10.10.2004. בטופס הודעת המעסיק 161 צוין תאריך פרישה ביום 31.12.2017 וסיבת הפרישה שצוינה "מוות".
ה. במכתב המעסיק אשר הוגש לתיק במעמד הדיון, הובהר כי המנוח סיים את העסקתו ביום 11.1.2018, יום הפטירה. הוסבר כי בטופס 161 צוין תאריך עזיבה 31.12.2017 כיוון שהעובד לא הגיע לעבודה ולא הביא אישור מחלה או אישור לפדיון חופש. כן צוין: "הריני מאשרת לשחרר את הפיצויים לטובת היורשת אלכסנדרה וזאת בהתאם לצו ירושה שהתקבל".
ו. משכך, יחסי העבודה הסתיימו עקב פטירת המנוח, ביום 11.1.2018.
ז. המנוח היה גרוש, ובהתאם לצו ירושה מיום 13.3.2018 אשר צורף לבקשה, התובעת היא היורשת היחידה של המנוח. אין מחלוקת גם כי התובעת היא בתו היחידה של המנוח. אין גם מחלוקת כי התובעת אינה "שאירה" של המנוח.
ח. בהתאם לטענת הנתבעת בתגובתה מיום 20.5.2019, לא קיימת בתקנון הוראה המסדירה מקרה שבו לא הותיר המנוח שאירים. כמו כן, המנוח לא מינה מוטבים כלשהם בחשבון כספי הפיצויים מושא המחלוקת.

8. רשאית, מובהר, כי במקרה זה, לא קיימת "תחרות" בין זכויות מעסיק, שאירים, מוטבים ועיזבון, בכספי הפיצויים הצבורים בחשבון. המעסיקה במקרה זה הביעה את דעתה מפורשות כי יש לשחרר את כספי הפיצויים לתובעת. המנוח לא הותיר שאירים, וגם לא מינה מוטבים בחשבון הפיצויים. הנתבעת עצמה מותירה את ההחלטה האם בנסיבות אלו יש לשלם את כספיי הפיצויים לתובעת כעיזבון המנוח, לשיקול דעת בית הדין.

9. בנסיבות המפורטות לעיל, סעיף התקנון הרלוונטי הוא סעיף 35.1 לתקנון הנתבעת המורה על אופן שחרור כספי הפיצויים במקרה שבו התקיימו יחסי עובד ומעסיק במועד פטירת המנוח ולא סעיף 35.2 כפי שנטען על ידי התובעת, ואשר עוסק בנסיבות שבהן נפטר עמית לאחר שהסתיימו יחסי העבודה.

10. בהתאם לסעיף 35.1, ככל שלאחר פטירת עמית ובטרם נסתיימו יחסי עובד ומעסיק בינו ובין מעסיקו ישולמו כספי הפיצויים שנצברו בחשבונו לשאיריו כהגדרתם בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים.

סעיף 5 (א) לחוק פיצויי פיטורים, קובע כך:
(א) נפטר עובד, ישלם המעסיק לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
"שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.

(ב) ...
(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון.

"ההוראה בפוליסות, המהווה חלק מכל תכנית ביטוח הנערכת במסגרת יחסי עבודה (ראו: יעקב גילון – משה וינרב, ביטוח חיים (מהדורה ששית, 1995), 242), נועדה להתאים את הוראות הפוליסה להוראות סעיף 5(א) לחוק, ומשמעה כי חרף העובדה שהעובד המבוטח זכאי למנות מוטבים כראות עיניו למקרה פטירתו, לא יתקפחו זכויות שאיריו בכל הקשור לסכום הפיצויים הצבור בפוליסה" ראו: ע"ע (ארצי) 46205-08-18 אולנה סידורובה - אינה מז'ריצר, ניתן ביום 14.7.2019. (ההדגשה אינה במקור).
הדברים בפסק הדין נאמרו לעניין פוליסת ביטוח מנהלים, אולם הם רלוונטיים גם לענייננו.

11. ובכן, במקרה שעמית הותיר שאירים, קובע תקנון הנתבעת בסעיף 35.1 כי יש לשלם את כספי הפיצויים לשאירים ולא למוטבים, ככל שמונו. העובדה כי סעיף 5(א) לחוק פיצויי פיטורים אינו קובע הוראות למקרה שהעובד לא הותיר שאירים, אינה מהווה "לקונה" בחוק, כיוון שסעיף זה עוסק בחובת המעסיק לשלם פיצויי פיטורים לשאירים במקרה של פטירת העובד והוא אינו עוסק באופן תשלום הפיצויים באמצעות כספים שנצברו בחשבון. השאלה למי ישולמו כספי פיצויים שנצברו לעובד על ידי המעסיק במקרה של פיטרת העובד, מוסדרת בסעיף 35.1 לתקנון, אשר מפנה לסעיף 5(א) לחוק פיצויי הפיטורים, מהסיבה המפורטת בפסק הדין אשר צוטט לעיל.

12. בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה, תשכ"ה-1965 (להלן – "חוק הירושה"): "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קיצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעזבון".
הנתבעת השיבה בהתאם להחלטת בית הדין כי המנוח לא מינה מוטבים בחשבון הפיצויים. הנתבעת לא פירטה את הוראות התקנון ואת ברירת המחדל במקרה שכזה. לפיכך, משלא קיימת דרישה מצד המעסיקה להשבת הכספים, אלא אדרבא, נתבקש לשחרר את הכספים לידי התובעת, יש מקום להורות כי כספי הפיצויים הצבורים בחשבון, ישולמו ליורשת היחידה של המנוח על פי דין, בהתאם לצו הירושה אשר צורף.

13. לסיכום, הבקשה מתקבלת.
התובעת זכאית לכספי הפיצויים שהופקדו לזכותו של המנוח בחשבון "פסגות גדיש עד 10% מניות" שמספרו 3463053.

14. בנסיבות העניין בהן מצד אחד משהתקבלה התביעה, אך לא מהסיבות להן טענה התובעת, כאשר התובעת המציאה רק במעמד הדיון את מכתב המעסיקה אשר הבהיר את נסיבות המקרה ומצד שני, בשים לב לכך כי עמדת הנתבעת לא הייתה ברורה מלכתחילה, אף ללא קשר למכתב המעסיקה ונדרשו לשם כך החלטות שונות, מצאתי כי יש להותיר על כנן את ההוצאות אשר נפסקו לחובת הנתבעת בדיון, אולם לא לחייבה בסכומים נוספים.

15. פסק דין זה ניתן לערעור בזכות, לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים ממועד קבלתו.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ט, (15 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: אלכסנדרה גרמן
נתבע: פסגות בית השקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: