ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שינה בני בנימין נגד רפאל מסיקה-קבלן הוצאות מעוקלים :

בפני כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובע

שינה בני בנימין

נגד

נתבעים

  1. רפאל מסיקה-קבלן הוצאות מעוקלים
  2. עיריית פתח תקווה

החלטה

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת הנתבעים (להלן: המבקשים 1 ו-2 בהתאמה) לחייב את התובע (להלן: המשיב) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

במסגרת כתב התביעה (המקורי), טען המשיב כי החזיק במשך שנים במגרש הידוע כחלקה 329 בגוש 6832, המצוי ברחוב הנרייטה סולד בפתח-תקווה אותו רכש לטענתו בשנות ה-70 מצד ג'. ברם, בשל נסיבות שונות, לא יכול היה להעביר המשיב לטענתו את הזכויות במגרש על שמו. כן, טען כי המגרש האמור שימש אותו לפרנסתו מגיזום עצים, הכנתם לעצי הסקה ו/או לעבודות אמנות בעץ עבור אמנים שונים והוא נדרש על ידי המבקשת 2 לפנות את המגרש בטענה כי הוא נחוץ לציבור, תוך שהובטח לו מגרש חלופי בקרית-אריה. בסופו של יום פונה המשיב מהמגרש בכוח, באמצעות המבקש 1 שהינו קבלן הוצאה לפועל, כאשר כמות אדירה של עצים גזומים המשמשים את המשיב לפרנסתו, כמו גם ציוד וכלים מיוחדים וקרוואן נייד, נזרקו למזבלה העירונית. כך, לטענתו הוא נותר חסר כל וללא יכולת פרנסה, עם התחייבויות רבות כלפי לקוחותיו, וללא שניתן לו מגרש חלופי על ידי המבקשת 2. לטענת המשיב, רק בדיעבד נודע לו כי בעת שפונה לא עמד כנגדו צו פינוי בתוקף. סכום התביעה לו עתר המשיב עמד על סך 935,000 ₪, אשר על פי הטענה משקף את שווי העצים, הציוד והקרוואן, על תחולתו, שנזרקו במסגרת הפינוי.

בד בבד עם כתב תביעתו, הגיש המשיב בקשה לפטור מאגרה במסגרתה טען, בין היתר, כי הוא בשנות השבעים של חייו, מוגבל באמצעים והוא נסמך בעיקר על קצבאות ביטוח לאומי, כשבנוסף עומדים כנגדו מספר תיקי הוצאה לפועל וחובות. במסגרת החלטתה של כבוד הרשמת הבכירה מ' בר מיום 5/2/19, היא נעתרה חלקית לבקשה תוך שפטרה את המשיב מאגרה בגין ההליך עד לסך של 150,000 ₪. זאת לאחר שמצאה, בין היתר, כי סיכויי התביעה אינם גבוהים ומכל מקום, גם אם קיימת עילת תביעה לכאורית למשיב, כי אז קיים, לכאורה, אשם תורם של ממש מצד האחרון בכל הנוגע לנזקי הפינוי ומשכך נראה כי סכום התביעה בגין העילה הלכאורית האמורה מוגזם בנסיבות העניין.

כן, אציין לצורך הרקע הדרוש כי ביום 12/5/19, כשבוע לאחר החלטת הרשמת בבקשת הפטור, הגיש המשיב כתב תביעה מתוקן אותו העמיד על תקרת סכום הפטור – סך של 150,000 ₪.

במסגרת בקשתם דנן, עותרים המבקשים כי בית המשפט יורה למשיב על הפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם, על רקע זאת שעסקינן בתביעה הנעדרת כל סיכוי ומצבו הכלכלי הקשה של המשיב וכפי שעליו גם עמדה כבוד הרשמת בהחלטתה בבקשתו לפטור מתשלום אגרה.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים בקשר עם הבקשה וכן במסמכי התיק שמצאתי רלוונטיים, נחה דעתי כי אין מקום להיעתר לחיוב המשיב בערובה המבוקשת.

על פי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי בית משפט רשאי לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבע.

"...בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע..."

מטרתה העיקרית של תקנה 519 (א) הינה מניעת תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר בית המשפט סבור כי סיכויי ההליך קלושים. במסגרת התקנה לא נקבעו אמות מידה לפיהם יחוייב תובע בהפקדת ערובה, להבטחת הוצאות הנתבע, אולם הפסיקה עמדה על כך ששיקול הדעת של בית המשפט בבואו להחליט בעניין הינו רחב, כשעל בית המשפט לאזן בין זכות הגישה לערכאות שיפוטיות (הנחשבת כידוע כזכות בסיסית בעלת אופי חוקתי מהמעלה הראשונה), לבין זכותו של הנתבע כי לא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו (ר' רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים ואח' [פורסם במאגרים] (30/5/04); רע"א 5488/16 אבנר נתנאל נ' רישן בנין והשקעות בע"מ [פורסם במאגרים] (17/7/16)).

גם אם יש צדק בטענת המבקשים אודות העדר מעמדו של המשיב במקרקעין ובכלל זה לאור קיומם של פסקי דין חלוטים וחזרותיו למקרקעין שהינן בגדר פלישה חרף תוצאתם, תביעתו של המשיב אינה עוסקת בשאלת מעמדו במקרקעין, כי אם בזכאותו לפיצוי נוכח טענותיו השונות אודות הציוד אשר נלקח ממנו ושבגינו הוא זכאי לפיצוי. לא נעלמו מעיני טענותיהם הנוספות של המבקשים בהקשר אותו ציוד ובתוך כך הטענה כי המשיב נכח בהעמסת הציוד ובחר את יעד ההעברה, אולם מקום בו עסקינן מטבע הדברים במחלוקת עובדתית – לא ניתן בשלב זה קבוע מסמרות בנדון, כששמורות למבקשים (כמו גם למשיב) מלוא טענותיהם.

בכל הקשור לטענות שהופנו כנגד מצבו הכלכלי של המשיב, הרי שגם בעניין זה לא נעלמו מעיני הטענות השונות שהעלה המשיב בעצמו בבקשתו לפטור מאגרה וכן האמור בהחלטת כבוד הרשמת בעניין. ואולם בשים לב לכך שסכום התביעה הוקטן באופן דרמטי בכתב התביעה המתוקן (שהוגש כאמור בעקבות תוצאות הבקשה לפטור מאגרה) ולנוכח עמדת הפסיקה לפיה חיוב תובע בהפקדת ערובה הינו צעד חריג שיש לנקוט לגביו בזהירות יתרה נוכח הפגיעה האפשרית בזכות הגישה לערכאות ואי חיוב תובע להפקיד ערובה רק מחמת עוניו ובשל החשש כי לא יצליח לשלם הוצאות לנתבע – לא מצאתי להיעתר לחיוב בהפקדת הערובה.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.

שאלת ההוצאות תידון בתום ההליך.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ט, 16 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שינה בני בנימין
נתבע: רפאל מסיקה-קבלן הוצאות מעוקלים
שופט :
עורכי דין: