ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברנד תעשיות בע"מ נגד סוללאבן אי.פי.סי. אשלים :

לפני כבוד ה שופטת ירדנה סרוסי

תובעת
(המבקשת)

ברנד תעשיות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד בנימין ברץ ומשה נחמן

נגד

נתבעים
(המשיבים)

1. סוללאבן אי.פי.סי. אשלים, שותפות מוגבלת
ע"י ב"כ עו"ד ורוניקה ראובני
2. בנק מזרחי טפחות בע"מ
3. בנק הפועלים בע"מ-סניף עסקים באר שבע

החלטה

בפני בקשת המבקשת (התובעת בתיק העיקרי) ל מתן צווי מניעה, שי מנעו ממשיבה מס' 1 (הנתבעת בתיק העיקרי) לחלט ערבויות בנקאיות אוטונומיות שהנפיקו משיבים מס' 2, ו-3, בנק מזרחי טפחות בע"מ ובנק הפועלים בע"מ.
במקביל, הוגשה תביעה מטעם המבקשת למתן צווים למניעת חילוט הערבויות הבנקאיות.
המחלוקות שבין הצדדים בכל הנוגע לעסקת היסוד, מושא הערבויות הבנקאיות, מתבררות בהליך בוררות על פי המנגנון שנקבע בהסכמים ביניהם (ראו הפ"ב 24585-07-19).
הבקשה הועברה לטיפולי במסגרת תורנות קיץ של בתי המשפט.
במהלך הדיון בבקשה למתן צווי מניעה , הסכימו הצדדים כי ההחלטה בבקשה לסעד הזמני תחייב גם בתיק העיקרי ובכך תביא לידי סיום את ההכרעה בו.
גדר המחלוקת בין הצדדים
המבקשת, ברנד תעשיות בע"מ (להלן – המבקשת או ברנד) היא חברה תעשייתית שפועלת בתחום המתכת, תשתיות, מתקני אנרגיה ומתקני תעשייה שונים.
המשיבה, SOLELABEN EPC ASHALIM L.P.F (להלן – המשיבה או סוללאבן) מקימה פרויקט להקמת תחנת כוח תרמו סולרית באשלים שבנגב.
המשיבה והמבקשת התקשרו ביניהן בשלושה הסכמים הקשורים בפרויקט אשלים.
על מנת להבטיח את ביצוע התחייבויותיה, העמידה המבקשת לרשות המשיבה שלוש ערבויות בנקאות אוטונומיות, כדלקמן:
הסכם מכלי מלח, לגביו ניתנה ערבות בנקאית מספר GY/52972 על סך של 3,434,857 ש"ח על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (משיב מס' 2).
הסכם מכלי HTF, מכלים המיועדים לאחסון שמן תרמי, לגביו ניתנה ערבות בנקאית מספר GY/53268 על סך של 1,050,408 ש"ח על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ.
הסכם פרויקט הצנרת, לגביו ניתנה ערבות בנקאית מספר 149558/28 על סך 561,020 ש"ח על ידי בנק הפועלים בע"מ (משיב מס' 3).
המבקשת הגישה בקשה למתן צווי מניעה זמני ים האוסר ים על המשיבה לפעול למימוש/חילוט שלוש הערבויות, וזאת עד למתן פסק דין בבוררות המתנהלת בין הצדדים לגבי מחלוקות שנתגלעו ביניהם בעניין ביצוע ההסכמים.
בכלל כך, המבקשת התחייבה להאריך מעת לעת את הערבויות הבנקאיות, לפי הצורך, עד למתן פסק סופי בבוררות.
בתמצית, המבקשת טוענת כי השלימה את כל העבודות שהתחייבה לבצע על פי ההסכמים וכי דרישת החילוט של המשיבה מונעת משיקולים זרים, כדוגמת הפעלת לחץ ונקמנות. לטענתה, למשיבה קיים חוב מוסכם ומאושר כלפיה בסך של כ-8 מיליון ש"ח בגין פרויקט הקמת הצנרת ובגין פרויקט מכלי המלח. במצב זה, בו הערבויות הבנקאיות הן בסכום נמוך מסכום חוב שאינו במחלוקת, יש לקבוע כי החילוט הוא שרירותי וחסר היגיון ביחס לעסקת היסוד ומעיד על התנהלות שלא בתום לב של המשיבה.
עוד טוענת המבקשת כי, אפילו היה טעם בטענות המשיבה בכל הנוגע להסכם מכלי המלח, היא אינה רשאית לממש את הערבויות שהועמדו לרשותה להבטחת ההתחייבות בפרויקט מכלי ה-HTF ובפרויקט הצנרת בגין פרויקט מכלי המלח. מדובר בפרויקטים נפרדים שאין זכות קיזוז ביניהם.
מוסיפה המבקשת וטוענת כי המשיבה לא עמדה בתנאים לחילוט הערבויות שכן מעולם לא העבירה לה דרישת תשלום קונקרטית ביחס לסכום אותו היא תובעת ממנה, כמתחייב מנוסח כתבי הערבויות.
המשיבה סבורה כי הבקשה משוללת כל יסוד משפטי ועובדתי ונגועה בחוסר תום לב מהותי וקיצוני.
המשיבה טוענת כי המבקשת גרמה לה נזקים כבדים שעומדים על עשרות רבות של מיליוני שקלים (כ-55 מיליון) בעיקר בשל עבודתה הרשלנית במסגרת פרויקט מכלי המלח. למשיבה טענות כלפי המבקשת גם בעניין השלמת עבודות (צבע וסימון) בפרויקט הצנרת.
המשיבה מדגישה את העובדה שמדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות אשר מימושן אינו תלוי בתנאים חיצוניים ובמחלוק ות בין הצדדים בקשר לעסקת היסוד. לשיטתה, המקרה דנן אינו עומד במבחנים שנקבעו בפסיקה להתערבות חריגה באוטונומיה של ערבות בנקאית.
עוד טוענת המשיבה כי מדובר בפרויקט אחד כולל, רחב היקף, כאשר שלושת ההסכמים, כמו גם הערבויות בגינם, קשורים זה בזה ומאפשרים למשיבה לממש את כל שלוש הערבויות למרות שהמחלוקת בין הצדדים נוגעת רק לשניים או לאחד מההסכמים.
המשיבים מס' 2 ו-3 הודיעו לבית המשפט כי אין להם עמדה במחלוקת שהתגלעה בין הצדדים וכי יכבדו כל צו שיפוטי שיינתן. כן ביקשו פטור מהתייצבות לדיון.
דיון והכרעה
ערבות בנקאית אוטונומית מהווה חיוב עצמאי הניתן למימוש על ידי המוטב ללא תלות בעסקת היסוד. לעצמאות זו תכלית חשובה שכן היא משחררת את המוטב מן הצורך לנהל הליכים משפטיים בקשר לעסקת היסוד וכך מאפשר מימוש מהיר ויעיל של כספי הערבות, באופן שמגביר את הוודאות והיציבות בחיי המסחר.
לצד עיקרון זה, חל על הערבות "עיקרון ההתאמה" המבטיח כי מימוש כספי הערבות ייעשה אך בהתקיים התנאים הקבועים בכתב הערבות (ראו, רע"א 2502/13 האחים שגראוי ייזום ובנייה בע"מ נ' גינדי החזקות דירות יוקרה בע"מ פסקה 6 (14.04.2013); רע"א 137/16 רדוויל בע"מ נ' בתאור תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ פסקה 4 (13.01.2016)).
על מנת לשמור על כוחה ויעילותה של הערבות הבנקאית האוטונומית, הפסיקה צמצמה עד מאד את מתחם ההתערבות השיפוטית בעצמאותה. הכלל הוא כי רק תרמית חמורה או נסיבות מיוחדות יצדיקו התערבות מעין זו. נסיבות מיוחדות אלה, כך נפסק, עניינן בהתנהגות שרירותית של המוטב בדרישת הפירעון, בחוסר תום לב קיצוני ובולט או בהתנהגות המונעת משיקולים זרים, הפעלת לחץ או נקמנות.
בענייננו, אין המבקשת חולקת על כך כי עסקינן בערבויות בנקאיות אוטונומיות, על כל המשתמע מכך (פרוטוקול דיון עמוד 2 שורות 30-31). השאלה היא, האם התנהגות המשיבה, שלטענת המבקשת גובלת בתרמית חמורה, מצדיקה את התקיימות החריג לכלל ואת הטלת צווי המניעה על מימוש הערבויות הבנקאיות. הערבויות בגין הסכמי מכלי המלח ופרויקט הצנרת
המשיבה טוענת כי דרישתה לחלט ערבויות אלו מבוססת על העבודה הרשלנית של המבקשת בהקמת מכלי המלח ועל האיחור בביצוע, מה שגרם לאיחור בסיום הפרויקט, לבעיה חריפה בתזרים המזומנים ולנזקים כבדים (כ-55 מיליון ש"ח). המשיבה טוענת כי המבקשת לא השלימה גם את העבודות בפרויקט הצנרת (סימוני זרימת הצנרת), שלגביו מדובר בנזק של כ-2 מיליון ש"ח (עמוד 15 שורות 32-33, עמוד 19 שורות 1-2).
לטענת המבקשת, משהתחוור למשיבה כי הפרויקט הוא הפסדי, היא החלה להעלות טענות כנגדה במרמה כדי לצמצם את הפסדיה.
לטענת המבקשת, הערבויות הבנקאיות משמשות בידי המשיבה כ"מנוף לחץ" בתביעה הכספית שהיא הגישה נגדה. במסגרת התביעה טוענת המבקשת כי המשיבה חייבת לה סך של 35,749,139 ש"ח מתוכו סך של 8,809,608 ש"ח בגין עבודות ותיקונים מוסכמים ומאושרים בפרויקטים של הצנרת ומכלי המלח. המבקשת טוענת כי לא יעלה על הדעת שהמשיבה תדרוש את חילוט הערבויות שעה שחובה כלפיה עולה על סכום הערבויות. יתרה מכך, המבקשת בדעה כי העובדה שהמשיבה הזמינה ממנה עבודות נוספות מעידה כאלף עדים על שביעות רצונה ולכן טענותיה על כשלים בעסקת היסוד משוללות כל יסוד ומלמדות על התנהגות הנגועה בחוסר תום לב מובהק ובשרירותיות, באופן המכניס את המקרה דנן בגדר אותן "נסיבות מיוחדות" המצדיקות צו שיפוטי למניעת חילוט ערבויות בנקאיות.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לבקשה ובתביעה שהוגשה בתיק העיקרי ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בדיון שהתקיים , הגעתי לכלל מסקנה כי המבקשת לא הוכיחה קיומן של "נסיבות מיוחדות" שבכוחן למנוע את חילוטן של שתיים מתוך שלוש הערבויות הבנקאיות. אסביר.
נוסח הערבויות אינו מותיר מקום לספק בדבר עצמאותן.
נוסחן מעיד עליהן כי המשיבה אינה מחויבת לנמק או להוכיח את דרישתה למימושן וכי הבנק מנוע מלסרב לדרישה על בסיס התנגדות מצד המבקשת או מצד שלישי. וזו לשון הערבות שניתנה לפרויקט מכלי המלח ופרויקט ה-HTF:
"SOLELABEN SHALL NOT BE OBLIGED TO EXPLAIN OR REASON OR PROVE OR SUPPORT ITS DEMEND IN ANY RECPECT."
[…]
"THE BANK SHALL DECLINE ANY DEMEND OR REASON FOR OBJECTION THAT IT MAY RECEIVE FROM BRAND INDUSTRIES LTD… AND SHALL REFRAIN FROM ENTERING INTO THE MERITS OF ANY CASE ARISING…"
כך גם על פי לשון ערבות פרויקט הצנרת:
"The Bank shall meet its payment obligation on first demand even in case of opposition to payment by BRAND INDUSTRIES LTD…"
נוסח כזה של כתב ערבות , המקנה למוטב את הזכות לפירעון של הערבות מבלי שיהיה מחויב לבסס את דרישת הפירעון, מהווה סממן עיקרי לאפיון האוטונומיה של הערבות הבנקאית, ויש לכבדו.
המבקשת טוענת כי בנסיבות העניין מתקיימות "נסיבות מיוחדות" המונעות את מימושן של כל הערבויות האוטונומיות.
אינני סבורה כך.
לא הוכח בפניי כי דרישת חילוט הערבויות נעשה כמעשה תגמול או כתגובה לתביעה הכספית שהוגשה מצד המבקשת. המבקשת לא הוכיחה כי המשיבה הודיעה על כוונתה לחלט את הערבויות בדצמבר 2018 רק לאחר ובעקבות פנייתה אליה בדרישה כספית (עמוד 16 שורות 13-14).
המבקשת ניסתה להוכיח שהמשיבה נקטה שיטה דומה כלפי קבלנים אחרים אך נציג המשיבה הכחיש את הטענה בחקירתו (פרוטוקול עמוד 14 שורות 8-21) ולבית המשפט לא הוגשו מסמכים שעשויים היו לתמוך בטענה זו של המבקשת .
על פני הדברים, נראה כי קיימת מחלוקת אמתית וכנה בין הצדדים בנוגע לביצוע עסקת היסוד הנוגעת בעיקר להסכם מכלי המלח והיא עתידה כאמור להתברר במסגרת הבוררות.
המבקשת טענה בהרחבה מדוע לא התרשלה בפרויקט מכלי המלח, הפרויקט המרכזי עליו הושם מרכז הכובד של טענות המשיבה (ראו סעיפים 39-72, 95-372 לבקשה).
ברם, יכולת בית המשפט לקבוע בשלב המקדמי הנוכחי מהם סיכויי התביעה של המבקשת במחלוקת החוזית העיקרית בינה לבין המשיבה, היא מוגבלת ביותר, כך ביתר שאת בהינתן שמדובר במחלוקת הכוללת בחובה סוגיות הנדסאיות מקצועיות ומורכבות.
אף לא מצאתי בעובדה שהמשיבה התקשרה עם המבקשת בהסכמים נוספים כדי ללמד על שביעות רצונה מביצוע עסקת היסוד, או כי נסתתמו טענותיה לעניין הכשלים בביצוע פרויקט מכלי המלח או פרויקט הצנרת.
המבקשת אף לא הצליחה לשכנע כי קיים כלפיה חוב בסכום שאינו שנוי במחלוקת, העולה על סכום הערבויות, באופן המצדיק את מניעת החילוט (ראו זכות הקיזוז העומדת למשיבה בהסכמים, סעיף 32.7) .
ועיקר, טענות חוזיות בקשר לעסקת היסוד אין די בהן כדי למנוע את מימושן של ערבויות בנקאיות אוטונומיות . מימוש ערבות בנקאית, כשברקע הדברים סכסוך כספי-חוזי, אינו עולה כדי התנהגות שרירותית או חסרת תום לב. רק כאשר אין חולק בדבר היעדר חבות מכוח עסקת היסוד ניתן לטעון כי המוטב בערבויות פועל בחוסר תום לב קיצוני וכי הוא מונע משיקולים זרים באופן המאפשר את הפעלת החריג של חילוט הערבויות כלפיו .
אולם בנסיבות העניין, כאשר לאורך ביצוע הפרויקט ים של מכלי המלח והצנרת עלו טענות מצד המשיבה כנגד אופן ביצוע ם על ידי המבקשת, נשמט הבסיס לטענת השרירותיות וחוסר תום הלב כלפיה.
בתי המשפט חזרו והדגישו את הכלל לפיו טענות חוזיות בקשר לעסקת היסוד אין די בהן כדי למנוע את מימוש הערבות האוטונומית, שאם תאמר אחרת יהיה בכך משום ריקון מתוכן של עיקרון העצמאות ועיקרון אי התלות של הערבות אל מול עסקת היסוד (רע"א 5273/07 אמקור בע"מ נ' א.ארנסון בע"מ (12.08.2007)).
הלכה היא כי יש לפרש את חריג ה"נסיבות המיוחדות" באופן צר: "לגבי חריג 'הנסיבות המיוחדות', שמטבע ניסוחו הוא עמום ובעל רקמה פתוחה, כבר הזהיר בית משפט זה לא אחת, כי טענות בעניין זה נשמעות תדיר, אך גם האמירה כי המוטב פעל בחוסר תום לב, אינה חייבת להביא לקביעה כי עסקינן בנסיבות מיוחדות. דרוש חוסר תום לב קיצוני על מנת שנאמר כי מתקיים החריג של נסיבות מיוחדות";
וכן - "יש לפרש את החריגים במשורה, והדבר חל לדעתי על טענות מעין הללו; לטעמי על טענות המגבשות 'נסיבות מיוחדות' להיות מוכחות ברחל בתך הקטנה, ומחלוקת חוזית, לגיטימית ככל שתהא, אינה ככלל עילה לכך " (רע"א 6513/14 ש.י. גיל פרויקטים בע"מ נ' דולב מוצרי פלסטיק (אחזקות בע"מ) פסקה י (09.11.2014)).
לא מצאתי כי יש ממש בטענת המבקשת, כי אין מקום לחילוט כל הערבויות משום שהמשיבה לא העבירה לה דרישת תשלום קונקרטית, כאמור בתנאי הערבויות.
כבר בתאריך 10.12.2018 הודיעה המשיבה למבקשת כי בכוונתה לממש את שלוש הערבויות בגין הפרת חובותיה החוזיות בגין הסכם מכלי המלח (ראו נספחים 15-16 לבקשה).
גם בטענות שהעלו הצדדים במסגרת הליך הגישור ובכתבי הטענות המפורטים שהחליפו ביניהם באותו הליך על הסכומים המפורטים בהם, ניתן לראות משום דרישת תשלום העונה על תנאי הערבויות וההסכמים.
בנוגע למאזן הנוחות, המבקשת טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן למשיבה לא ייגרם כל נזק אם לא תחולטנה הערבויות משום שהן יוותרו ממילא בידיה ותוקפן יוארך.
טענה זו אין לקבל.
לו היה נמנע חילוטה של הערבות מטעם זה, היה בכך לרוקן מתוכן את תכליתו של מנגנון הערבות האוטונומית והתוצאה המתקבלת הייתה הפוכה למטרה הכלכלית-עסקית העומדת ביסודו.
המבקשת לא הוכיחה כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך היה והערבות תחולט. המבקשת לא טענה כי חילוט הערבות יביא לקריסתה וגם לא הוכיחה כי לא תוכל לחזור ולהיפרע מהמשיבה. בכלל זה המבקשת לא טענה דבר בעניין יכולת הגבייה של הסכומים בחזרה מהמשיבה, ככל שתתקבל טענתה במחלוקת העיקרית בבוררות . לעומת זאת, המשיבה טענה כי חילוט הערבויות יסייע בידה לצמצום הנזקים הנגרמים לה על בסיס יומיומי כתוצאה ממחדלי המבקשת בביצוע הפרויקט.
בנסיבות אלו, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה.
אציין כי לא מצאתי לייחס משקל לטענות המשיבה לגבי מצבה הכלכלי של המבקשת. על פניו, אין כל רלוונטיות לאיתנות הכלכלית של המבקשת מקום בו מדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות שהונפקו על ידי מוסדות פיננסים שאין כל חשש לאיתנותם.
לאור כל האמור לעיל, אין מקום לתת צווי מניעה כנגד מימוש הערבויות בגין הסכם הצנרת והסכם מכלי המלח וצווי המניעה הזמניים שניתנו במעמד צד אחד (על פי החלטת בית המשפט מתאריך 3.7.2019) מבוטלים בזאת. כאמור, אין די במחלוקת חוזית הנוגעת לעסקת היסוד כדי להצדיק את הפרת עיקרון העצמאות של הערבות הבנקאית האוטונומית והמבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי המשיבה נכנסת בגדר אחד החריגים לעיקרון זה.
חילוט הערבות בגין פרויקט HTF
בכל הנוגע למימוש הערבות שניתנה בגין פרויקט הHTF- מסקנתי שונה ואני נעתרת לבקשת המבקשת ליתן צו למניעת חילוטה של הערבות בגין פרויקט זה.
יושם אל לב, כי נציג המשיבה אישר בחקירתו כי "לגבי ה- אייץ' טי אף אני מסכים שאין בעיה בביצוע והכל בסדר" (עמוד 15 שורה 34).
לשאלת בית המשפט מדוע נדרש לחלט ערבות זו השיב נציג המשיבה: "יש לנו כיום עצירת תשלומים מהיזם בגלל האיחור של ברנד, ב-4 חודשים, היזם עצר לי תשלומים ואני צריך לשלם לקבלנים אחרים אני צריך למזער את הנזק" (עמוד 16 שורות 1-4). דהיינו, המשיבה אינה מעלה, בשלב זה, כל טענה לגבי ביצוע או טיב פרויקט ה-HTF אלא רק לגבי ביצוע פרויקט מכלי המלח ואי השלמת פרויקט הצנרת.
מאחר שחיובי הצדדים במסגרת עסקת היסוד בגין פרויקט זה קוימו במלואם, ואין המשיבה מעלה כל טענה כנגד טיב פרויקט מכלי ה- HTF, לא יכולה להיווצר חבות למבקשת בהקשר זה. לפיכך, הדרישה לחילוט הערבות בגין פרויקט זה היא שרירותית וחסרת הגיון ועשויה להיכנס בגדר אותן "נסיבות מיוחדות" המצדיקות היעתרות למתן צו המניעה (השוו רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ פסקה 21 (25.10.2007)).
הצדדים מסכימים אפוא כי פרויקט ה-HTF הושלם והערבות הקיימת בגינו הפכה מערבות ביצוע לערבות טיב (עמוד 2 שורות 32-33, עמוד 15 שורה 34, סיכומי המשיבה פסקה 2).
מדוע, אם כן, טוענת המשיבה לזכותה למימוש הערבות בגין פרויקט זה?
המשיבה טוענת כי מדובר בפרויקט אחד ומכלול ההסכמים והערבויות קשורים זה בזה באופן שהיא רשאית לממש את כל שלוש הערבויות גם אם המחלוקת בינה לבין המבקשת חלה רק על שניים או על אחד מההסכמים.
לעומתה טוענת המבקשת כי המשיבה אינה רשאית לממש את הערבות שהועמדה להבטחת התחייבויותיה בפרויקט מכלי ה-HTF בגין הנזקים הנטענים בגין פרויקט מכלי המלח ופרויקט הצנרת וכי אין "זכות קיזוז" בין הערבויות.
במחלוקת זו, דעתי עם המבקשת. אסביר.
ראשית אציין כי נציג המשיבה אישר בחקירתו כי ניתן היה להתקשר עם קבלנים מבצעים שונים לכל אחד מההסכמים (עמוד 15 שורות 13-19). מכאן נמצאנו למדים כי על אף שמדובר בפרויקט אחד, ההסכמים הם נפרדים ועומדים כל אחד בפני עצמו.
לעניין זכות הקיזוז בין ההסכמים, המשיבה טוענת כי בסעיף 32.7 לשלושת ההסכמים סוכם כי היא תהיה זכאית לקזז או לפצות את עצמה כנגד כל חבות שהמבקשת תחוב כלפיה, וכי זכות זו תחול גם על סכומים בגין הסכמים אחרים ונפרדים שבין הצדדים.
וזו לשון הסעיף:
Right to set off
Notwithstanding anything to the contrary in the contract… the EPC Contractor may, with notice to Contractor Set off or recoup any liability it owes to Contractor against any liability for which the EPC Contractor determines Contractor is liable to the EPC Contractor or any of the EPC Contractor parent, affiliated or related entities…"
Without limiting the foregoing… the EPC Contractor may set off or deduct from any amounts otherwise due Contractor under the contract amounts due to the EPC Contractor or any of its parent, affiliated or related entities from Contractor under the terms of a separate agreement between Contractor and such entity…"
עוד מפנה המשיבה לסעיף 6.5 להסכמים:
Withholding of Liquidates Damages and Compensation
"Any amount payable by the Contractor to the EPC Contractor under this contract as a liquidated damage, compensation or refund of any excess payment shall, at the EPC Contractor's sole discretion, either be deducted from the liquid amounts outstanding and due to the Contractor or be obtained by making the relevant bound payable, after making a demand for voluntary payment to the Contractor, where maximus deadline for settlement of five (5) Business Days shall be established."
[ההדגשות אינן במקור]
ברם, למרות מנגנון הקיזוז שבסעיף 32.7 בה סכמים, המתיר את זכות הקיזוז בין התחייבויות הצדדים על פי שלושת ההסכמים, אין למנגנון זה כל ביטוי בנוסח הערבות הבנקאית עצמה.
הערבות הבנקאית האוטונומית שונה מן הערבות הרגילה במובן זה שהיא מהווה חיוב עצמאי ונפרד שלפיו, בהתקיים תנאים מסוימים הכתובים בכתב הערבות, ישלם הבנק למוטב את סכום הערבות.
אבן הבוחן לשאלה האם ניתן לחלט ערבות בנקאית היא כתב הערבות עצמו (ת"א (מחוזי חיפה) 361/02 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (23.01.2006)).
בענייננו, כל אחת מהערבויות הבנקאיות מתייחסת באופן נפרד לכל אחד מהפרויקטים וההסכמים שנחתמו בין הצדדים, תוך ציון שם ההסכם ומועד כריתתו.
בכתב הערבות לפרויקט הHTF-, מוזכר אך ורק ההסכם שנחתם בתאריך 1/7/2015 להספקת מכלי ה HTF-:
"IN CONNECTION WITH THE CONTRACT FOR DESIGN, SUPPLY FABRICATION, TESTING, TRANSPORTATION AND HANDOVER OF TEN COMPLETE HTF TANKS…SIGNED ON 01/07/15 FOR ASHALIM PROJECT…"
מנוסח הערבות עולה כי לא ניתן לחלט את הערבות שניתנה במסגרת הסכם מכלי הHTF- בגין ההפרות הנטענות בגין פרויקט מכלי המלח או פרויקט הצנרת. כתב הערבות הוא אוטונומי לחלוטין, ומהווה מסמך העומד בפני עצמו.
עקרון העצמאות החל בפרשנות כתב הערבות הבנקאית מחייב התנתקות מהנסיבות החיצוניות של עסקת היסוד וממנגנון הקיזוז הקבוע בה והתמקדות דווקנית בלשון כתב הערבות עצמו.
לו הייתה הכוונה כי כל ערבות תשמש להבטחת התחייבויותיה של המבקשת בגין כל אחד מההסכמים, שנחתמו או שייחתמו בין הצדדים, לא היה צריך לציין את ההסכם הספציפי הרלוונטי בכל אחד מכתבי הערבויות (ראו, בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 17182/06 שלמה רוטמן ובניו פיתוח (1992) בע"מ (בכינוס נכסים) נ' מבני תעשייה בע"מ (07.11.2006); רע"א 4883/03 החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ נ' עו"ד כהן (16.11.2003)).
המשיבה אינה חולקת על תוקפה ועל כוחה המיוחד של הערבות הבנקאית האוטונומית. אמנם, חלק מכוחה המיוחד של הערבות האוטונומית נעוץ בעיקרון ניתוקה מעסקת היסוד וחוסר יכולתו של החייב למנוע את חילוטה בשל מחלוקות הנוגעות לאותה עסקת יסוד; אך לצד זה, עיקרון ההתאמה, הדורש התאמה מוחלטת בין דרישת החילוט לבין נוסח כתב הערבות, נועד להגן על החייב (אף במחיר של הקפדה צורנית יתרה) מפני הרחבה בלתי רצויה של מסגרת הסיכונים אותם הסכים ליטול על עצמו בכל אחת מהערבויות .
מכאן שלא ניתן לייחס לערבות הבנקאית חוזים נוספים שאינם כלולים בה ושלא הייתה כוונה לכלול בה.
כפועל יוצא, הגעתי לכלל מסקנה כי כוונת הצדדים הייתה ליצור זיקה בין כתב ערבות ספציפי לבין הסכם ספציפי המזוהה על פי שם ותאריך בכתב הערבות.
משהצדדים מסכימים כי פרויקט ה- HTF הושלם, ומשנדחית טענת המשיבה לעניין הקיזוז בין הערבויות, מתקבלת בקשת המבקשת למתן צו מניעה האוסר על המשיבה לחלט את הערבות בגין הסכם ה-HTF.
סוף דבר
הבקשה מתקבלת בחלקה.
צו מניעה המורה למשיב מס' 2, בנק מזרחי טפחות בע"מ, להימנע מחילוט ערבות בנקאית מספר GY/53268 על סך 1,050,408 ש"ח, יוותר על כנו.
שני צווי המניעה הזמניים שניתנו במעמד צד אחד על פי החלטת בית המשפט מתאריך 3.7.2019 בעניין הסכם מכלי מלח, לגביו ניתנה ערבות בנקאית מספר GY/52972 על סך של 3,434,857 ש"ח על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (משיב מס' 2) ובעניין הסכם הצנרת, לגביו ניתנה ערבות בנקאית מספר 149558/28 על סך 561,020 ש"ח על ידי בנק הפועלים בע"מ (משיב מס' 3), מבוטלים בזאת.

יובהר כי החלטה זו מביאה לידי סיום את ההכרעה בתיק העיקרי.

בנסיבות אלו, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ט, 15 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ברנד תעשיות בע"מ
נתבע: סוללאבן אי.פי.סי. אשלים
שופט :
עורכי דין: