ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סיום אבאיי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט תומר סילורה

המערער
סיום אבאיי
ע"י ב"כ: עו"ד אסף ברק – מטעם הסיוע המשפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות) מיום 1.1.19 אשר דחתה את ערר המערער וקבעה את נכותו בהתאם לפריטי הליקוי המפורטים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 כמפורט להלן: צלקות (10%), קרסול ימין (10%), ברך שמאל (5%), נוירופתיה (10%).

הרקע העובדתי

2. המערער יליד 1983, סובל מליקויים רפואיים שונים.

3. ביום 1.1.19 הופיע בפני הועדה מושא ערעור זה. בוועדה ישבו רופאים בתחום הפנימאי האורתופדי והנוירולוגי. בפרוטוקול פורט כדלקמן:

תלונות התובע:
יש לי בעיה בקרסוליים ובברך שמאל.
לא ישן בגלל כאבים.
יש כאבים בצלעות מזה שנים.

מסמכים וחוו"ד רפואיות העומדים לרשות הוועדה:
3/7/18 – ד"ר אפלבוים.

ממצאי הבדיקה הנוכחית וסיכום כללי:
בבדיקה אורתופדית- צלקת ניתוחית באורך של 8 ס"מ באספקט לטרלי עליון של שוק שמאל
מדיאלית צלקת נוספת באורך 2 ס"מ הצלקת בולטות למראה. בקדמת ברך שמאל צלקת ישנה באורך של 3 ס"מ רוחב של
2 ס"מ. טווח ברך שמאל אקטיבי חוסר יישור 5 מעלות פסיבי ניתן להגיע גם
ליישור מלא 0 מעלת אין תפליט או נוזל חופשי.
היקפים שווים סביב הברכיים. דלדול שוק ימין 1 ס"מ כיפוף ברך שמאל אפשר עד 120 מעלות מבחן מגירה קדמי ואחורי שלילי כנ"ל לטרלמדיאלית פלטופימור חופשי קרסול ימין צלקת ניתוחית באורך של 14 ס"מ
מעט רגישה ניתן למשש את ראשי הברגים דרך העור.
DF ימין 0 שמאל 10 PF שמאל 45 ימין 30 אינברזיה ואברזיה 20 מעלות כל אחד דו"צ.
יציבות שמורה. לסיכום לעניין צלקות הוועדה מותירה 10% לפי סעיף 75(1)ב שנקע
בדרג 1.
קרסול ימין הוועדה קובעת 10% לפי סעיף 48(3)א מ-13/5/18. ולעניין ברך שמאל הוועדה קובעת שאחוז שקיבל בדרג 1 תואמים
את מצבו. לעניין כאב צלעות משמאל הוועדה עיינה במיפוי עצמות
אין כל ריכוז בצלעות ולפיכך לא נקבעת נכות.

הליקויים הרפואיים:
צלקות – 75(1)ב – 10% מ-5/9/16.
קרסול ימין – 48(3)א – 10% מ-13/9/18.
ברך שמאל – 35(1)א-ב – 5% מ-3/12/17.
גסטריטיס – 12(3)א – 0% שנים.
נוירופתיה – 29(6)א-ב – 10%מ-5/8/16. "

טענות הצדדים

4. המערער טוען כי הוועדה טעתה עת לא דנה בבעיה הרלוונטית הגורמת לו לכאבים בבית החזה בצד שמאל והיא פנאומומדיאסטונום (דליפת אויר) הידועה עוד מתקופת שירותו הצבאי ובגינה אף לא השלים שירות צבאי מלא ושוחרר בפרופיל 21. המערער צירף לערעורו מסמכים רפואיים העוסקים בבעיה הרפואית האמורה והם משנים 2005, 2007, 2009 והמאוחר בהם משנת 2013. לטענתו הדומיננטיות של המומחה בתחום האורתופדיה בוועדה מנעה התייחסות לבעיה בתחום הרפואה הפנימית. כמו כן, הועדה, בהיותה ועדה לביטוח נכות, תפקידה לבחון את מצבו הרפואי הנוכחי של המערער גם אם לא העלה טענה זו בפניה, בייחוד לאור קיומם של המסמכים הרפואיים האמורים.

5. המשיב טען כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה וכי הוועדה נימקה את החלטתה כראוי. המסמכים שצירף המערער לערעורו לא מצויים בתיקו הרפואי שעמד בפני הוועדה ועל כן היא לא עיינה בהם. מדובר במסמכים שאינם עדכניים ושעה שלא עמדו בפני הוועדה והמערער לא טען בפני הוועדה על מחלתו זו, לא ניתן לקבוע כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה עת לא התייחסה לכך.

הכרעה

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

7. בית הדין מוסמך לדון במסגרת הערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק. חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).

8. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשרה הינה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי,פד"ע, טו 60).

9. בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

10. בפסיקת בית הדין הארצי נקבע כי קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות המצויות בסמכותה הבלעדית של הוועדה הרפואית ולבית הדין אין סמכות להתערב בהן (עב"ל(ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.2006).

11. עיון בהחלטת הוועדה מעלה המערער טען בפניה את טענותיו והתייחס לכאבים בצלעות. הוועדה עיינה במסמכים רפואיים ובדקה את המערער בדיקה קלינית רלוונטית לטענותיו ולמסמכים הרפואיים המעידים על בעיה רפואית. בהרכב הוועדה ישב גם פנימאי ועל כן ככל שהיתה עולה בעיה בתחום זה, או היה מוצג מסמך רפואי רלוונטי, ברי כי היה נותן לכך את התייחסותו. המערער לא טען בפני הוועדה דבר באשר לבעיית דליפת האויר הנטענת. יצוין כי בוועדה שהתקיימה בשנת 2015 בעניינו של המערער (1.1.15) טען כי היתה לו בועת אויר שהתפוצצה ב-2005, משמע ידע להצביע על הבעיה במידה וסבור כי יש לבוחנה. אז נראה כי לא נקבעה לו נכות ספציפית באשר לכך.

12. זאת ועוד. עיון במסמכים שצירף המערער מעלים כי אינם עדכניים כאשר המאוחר בהם הוא משנת 2013. המערער לא הציג מסמך עדכני המפרט את המגבלה התפקודית הנגרמת לו בשל מחלתו הנטענת. עיון במסמכים שכן צירף מעלים כי למעט כאב לא נרשמה בעיה תפקודית כלשהי ועל כן נראה כי מדובר בליקוי רפואי שספק אם מקנה נכות. מכל מקום, שעה שלא הוצגו לוועדה מסמכים רלוונטיים, כל שכן עדכניים והטענה לא הועלתה כלל בפני הוועדה, הרי שאין לראות טעות משפטית בהחלטתה בהיעדר התייחסותה לכך.

סוף דבר:

13. מאחר ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.

14. כמקובל בהליכי בטחון סוציאלי - אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא פסק הדין לצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, י"ג אלול תשע"ט, (13 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סיום אבאיי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: