ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רם אדרת הנדסה אזרחית בע"מ נגד קאר 2000 מוצרי ספורט בע"מ :

לפני כבוד השופט אילן דפדי, סגן נשיא

תובעת/נתבעת שכנגד

רם אדרת הנדסה אזרחית בע"מ
ע"י עו"ד אסף עזרתי

נגד

נתבעת/תובעת שכנגד

קאר 2000 מוצרי ספורט (87) בע"מ
ע"י עו"ד ציפי בנג'י

פסק דין

לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין עבודות אספקה והתקנת ציוד ספורט שביצעה הנתבעת, קאר 2000 מוצר י ספורט (87) בע"מ (להלן :"קאר") כקבלן משנה באולם ספורט אותו הקימה התובעת, רם אדרת הנדסה אזרחית בע"מ (להלן "רם") כקבלן ראשי עבור החברה הכלכלית כפר סבא (להלן: "המזמין"). התובעת טענה כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם שנחתם ביניהן ביום 4.11.2013 ולפיכך גרמה לה לנזק. מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת לא שילמה לה את המגיע לה עבור העבודה שביצעה ולפיכך הגישה נגדה תביעה שכנגד.

טענות רם הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב התביעה

לטענת רם, קאר התחייבה לספק מושבים העשויים מתכת או פלסטיק על פי בחירתה של רם. מאחר שקאר לא סיפקה מושבים אלה, היא נאלצה לפנות לספק אחר בשם דורטק ולשלם לו סך של 119,350 ₪ (כולל מע"מ). לפיכך , טענה כי על קאר לפצותה בגין הוצאה זו.

עוד טענה רם כי בהתאם להסכם, על קאר היה לספק ולהתקין קונסטרוקציות לחיבור מחיצה אקוסטית וסלי אימון אולימפיים אל הגג. מאחר שקאר טענה כי לא התחייבה לכך, נאלצה רם לשכור שירותים של קבלן בשם "אביר הפלדה" ולשלם לו סך של 142,257 ₪ (כולל מע"מ) . לפיכך, על קאר לשאת בתשלום האמור.

בנוסף, טענה כי בשל התנהגותה הרשלנית והלא מקצועית של קאר , נגרמו לה הוצאות נוספות שכללו תשלומים עבור הדבקת פי.וי.סי פינוי פסולת, עבודות טיח ועוד בסך של 39,506 ₪.

בשל העיכובים בביצוע העבודות לרבות האיחור בהתקנת מושבים טלסקופיים להם התחייבה קאר, נגרם לרם נזק כלכלי ותדמיתי מול המזמין. בשל האיחור במסירת הפרויקט, הוטל על רם קנס פיגורים בסך של 250,000 ₪ בגינו תבעה מקאר על דרך האומדנה סך של 100,000 ₪. לדבריה , נגרמה לה פגיעה במוניטין שהוערכה על ידה בסך של 50,000 ₪. בנוסף, טענה כי בשל העיכובים , נאלצה להמשיך ולהפעיל את האתר תקופה נוספת ולשאת בעלויות תקורה נוספות אותן העריכה על דרך האומדנה בסך של 120,000 ₪. לדבריה, בהתאם לסעיף 15 להסכם, על קאר לפצותה בסך של 1,000 ₪ לכל יום איחור ובמצטבר סך של 120,000 ₪ בגין 4 חודשי עיכוב.

לצרכי אגרה הועמד סכום התביעה על סך של 500,000 ₪.

טענות קאר הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב ההגנה ובכתב התביעה שכנגד

לטענתה של קאר, לאורך כל זמן ביצוע העבודות לא נשמעה מטעם רם כל תלונה או דרישה בגין טיב המוצרים שסיפקה, בגין טיב העבודות ובעניין המועדים לביצוע העבודות. לדבריה , היא לא א יחרה בלוחות הזמנים, סיפקה את כל המוצרים והציוד בהתאם לדרישת רם וביצעה את כל העבודות המוטלות עליה. ככל שהיה עיכוב מסוים בביצוע עבודה מסוימת, רם היא זו ש גרמה ל כך.

אשר לטענה כי לא סיפקה מושבי מתכת, טענה קאר כי מעולם לא אמרה כי אין באפשרותה לספק מושבים ממתכת. לדבריה , רם הודיעה לה כי היא מעוניינת לרכוש את המושבים הנדרשים מספק אחר מבלי להתייעץ עמה קודם לכן. מאחר שקאר לא חייבה את רם אדרת בגין עלות מושבים אלו , אין לחייבה בתשלום כלשהו בגינם.

אשר לקונסטרוקציות, טענה קאר כי לא התחייבה לספק ולהתקין קונסטרוקציות לחיבור המחיצה והסלים אל אגדי הגג. התחייבותה הייתה להכין "פרט" מיוחד. לטענתה, משמעות הכנת "פרט" היא הכנת תכנית לחיבור המחיצה והסלים אל אגדי הגג. קאר אכן הכינה תכנית כאמור אולם מטעמים השמורים עמה, רם נמנעה מלהשתמש בה. לדבריה, הכנת קונסטרוקציות להן טוענת רם כרוכה בחישוב עומסים ובעבודה שהיא חלק אינהרנ טי מעבודת רם כקבלן ראשי של הפרויקט.

בנוסף, טענה קאר כי הטענות בדבר הוצאות נוספות בסך 39,506 ₪ (בגין הדבקת פי.וי.סי פינוי פסולת, עבודת טיח ועוד) והטענות בדבר הוצאות תקורה נוספות בסך 120,000 ₪ (בגין התמשכות הפעלת האתר ובניית הפרויקט) נטענו ללא כל ראיה ואסמכתאות ויש לדחותן.

קאר טענה כי אין קשר בינה לבין קנס הפיגורים שרם נאלצה לשלם ו כי הטענה לפגיעה במוניטין נטענה ללא כל ראיה או בסיס. לדבריה , אמנם ההסכם קובע שקאר תחויב בתשלום 1,000 ₪ בגין כל יום איחור , אלא שרם לא הצביעה על איחור כלשהו המצדיק חיוב כאמור.

בתביעה שכנגד טענה קאר כי לאחר תוספות ושינויים שביקשה רם ובניכוי סכום ששולם, נותרה רם חייבת לה סך של 265,143 ₪ .

טענות רם הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתב ההגנה שכנגד

לטענת רם, קאר לא פירטה בכתב התביעה שכנגד מדוע החשבון לו היא טוענת משקף את העבודות שבוצעו. לדבריה, החשבון כלל סך של 58,000 ₪ בתוספת מע"מ שלא אושרו על ידה. עוד טענה כי יש לקזז את הסכומים המפורטים בכתב התביעה מסכום התביעה שכנגד. לדבריה, היא התריעה בפני קאר לא פעם על איחורים שנעשו באספקת והתקנת הציוד וכן על ליקויים שהיה עליה לתקן.

כללי

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם רם הוגשו תצהיר ותצהיר תשובה של מר רוני נפתלי המשמ ש כסמנכ"ל ביצוע פרויקטים אצל רם. מטעם קאר הוגש תצהירו של משה רן, המנכ"ל ובעל השליטה בה. בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים.

לאחר דיון ההוכחות, נעתרתי לבקשת רם להגיש תצהיר של מר שאול עבדה אשר ניהל את הפרויקט מטעמה. לקאר ניתנה האפשרות להגיש תצהיר תשובה אולם זה לא הוגש.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל באופן חלקי את התביעה והתביעה שכנגד והכל כפי שיפורט להלן.

קאר לא הפרה התחייבותה לספק מושבי מתכת

בסעיף30.1.08.1 למפרט הטכני המהווה נספח להסכם, התחייבה קאר כדלקמן:
"א. אספקה והתקנת מושבים אנטי וונדליים לאולם ממתכת או פלסטיק על גבי רגליות המורכבים על טריבונות בטון או על גבי משטחי בטון.
ב....
ג....
ד. על הספק להציג מספר דגמים, דגם סופי יאושר ע"י האדריכל והמזמין".

כאמור, רם טענה כי מאחר שקאר לא סיפקה מושבי מתכת כפי בחירתה, היא נאלצה לפנות לספק אחד ולפיכך על קאר לפצותה. מנגד , טענה קאר כי מעולם לא אמרה כי אין באפשרותה לספק מושבים ממתכת וכי רם הודיעה לה כי היא מעוניינת לרכוש את המושבים הנדרשים מספק אחר מבלי להתייעץ עמה קודם לכן. אני מעדיף את גרסתה של קאר אשר הובאה בסעיפים 11 ו-12 לתצהירו של מר משה רן.

כאן המקום להבהיר כי רם תבעה את מלוא העלות של רכישת הכיסאות מדורטק בסך של 119,350 ₪. זאת על אף שקאר לא חייבה אותה בגין כיסאות אלה. לכל היותר היה עליה לתבוע את ההפרש בין המחיר ששילמה לדורטק (161 ₪ למושב) לבין הסכום שאותו הייתה אמורה לשלם על פי ההסכם לקאר (82 ₪ למושב). בסיכומיה, חזרה בה רם מטענתה והבהירה כי היא מבקשת את ההפרש בלבד אותו העמידה בהתחשב במספר הכיסאות שהוזמנו על סך של 53,601 ₪ (ראו סעיף 10 לסיכומיה).

רם טענה בכתב תביעתה כי קאר לא סיפקה מושבי מתכת בטענה כי באפשרותה לספק מושבי פלסטיק בלבד (ראו סעיף 14 לכתב התביעה). למרות שבכתב ההגנה דחתה קאר את הדברים וטענה כי רם הודיעה לה כי החליטה לרכוש את המושבים מספק אחר, דבקה רם בגרסתה בכתב ההגנה שכנגד (סעיף 22) וחזרה עליה גם בתצהירו של מר נפתלי (סעיף 11).

גרסתה של רם שונתה רק לאחר שלתצהירו של מר משה רן מטעם קאר צורפו חשבוניות מהן עלה כי ק אר סיפקה ללקוחות אחרים שלה מושבי מתכת (נספח ה). בתצהיר התשובה שהגיש מר נפתלי נטען לראשונה כי קאר הודיעה כי בשל המחיר החוזי היא לא תוכל לספק מושבי מתכת (סעיף 7 לתצהיר התשובה), כלומר, על פי הגרסה החדשה, קאר לא סיפקה את המושבים בשל העדר כדאיות. מדובר בשינוי מהותי של הגרסה.

זאת ועוד, היה מצופה כי במקרה כזה בו קאר הייתה מסרבת לספק את מושבי המתכת חרף התחייבותה בהסכם תמורת סך של 82 ₪ למושב בשל אי כדאיות כלכלית, תפנה אליה רם במכתב דרישה לעמוד בהתחייבותה ולספק את המושבים במחיר החוזי המוסכם ו תבהיר כי אי עמידה בהתחייבות זו מהווה הפרה של ההסכם. מר נפתלי טען כי עניין זה עלה בישיבות השבועיות שהתקיימו בנושא הפרויקט בהן נרשמו פרוטוקולים. למרות זאת, לא הוצג כל פרוטוקול התומך בטענתה של רם בעניין זה.

גרסתה של רם נראית בלתי סבירה, במיוחד לאחר שבסופו של דבר רכשה מדורטק כל מושב מתכת במחיר של 161 ₪. מחיר זה דומה ואף גבוה מהמחיר אותו נהגה קאר לגבות מלקוחות אחרים שלה ( במקרה אחד גבתה 160 ₪ למושב ובמקרה אחר גבתה 147 ₪ - ראו נספח ה לתצהיר רן). בנסיבות אלה ולאור התחייבות קאר בהסכם, יש להניח כי לו גרסתה של רם הייתה נכונה, היה מתנהל סוג של משא ומתן אשר בסופו הייתה מסכימה למכור את המושבים במחיר שהוא בין המחיר החוזי לבין המחיר ששילמה בפועל. יש לציין כי מר רן הסביר בעדותו את הטעם לכך שקאר התחייבה בהסכם לספק את המושבים במחיר נמוך של 82 ₪ למושב: "כשאני לוקח פרויקט בהיקף כל כך גדול אני לא מסתכל על פריט אחד אלא על כלל הרווח שיש לי בפרויקט. יכול להיות שפריט מסוים שאני מספק יש לי רווח של 200% ויכול להיות שפריט אחר יש לי רווח של אחוז או מינוס אחוז. הפרויקט הזה היה מאוד יוקרתי ורציתי לעשות אותו והלכתי אליו במודעות ואני עם ניסיון רב ואני מכיר את המטריה מלפני ומלפנים" (עמוד 33 שורות 5-9 ).

לא זאת אף זאת, לגבי נכונותה של קאר לעמוד בהתחייבותה, ניתן ללמוד מהפקס ששלח מר רן אל אדריכל הפרו יקט מר אופיר בעניין המידות והגוונים של מושבי המתכת (נספח ד לתצהיר רן).

מעדותו בחקירתו נגדית של מר משה רן עלה כי רק לאחר התקנת המושבים נודע לו כי רם העדיפה להזמין את המושבים מספק אחר המוכר לעיריית כפר סבא. להלן דבריו: "נתבקשתי להרכיב דוגמא של כיסא פלסטיק ושל כיסא מתכת. הורכב בשטח כיסא פלסטיק וכיסא מתכת. אני במקביל גם שלחתי לאדריכל הפרויקט את הפרט של הכיסא. אמרתי לו שהמידות יכולות להשתנות בהתאם לרצונו, גדול יותר, קטן יותר או צר יותר ומאז לא שמעתי ממנו. לאחר תקופה שביקרתי באתר כשבועיים שלושה לאחר מכן, גיליתי שיש כיסאות מוכנים שכבר מורכבים. פניתי לשאול עבדה והוא אמר לי שאין בעיה, אתה יורד מכל המושבים. עיריית כפר סבא החליטה ללכת עם ספק שהיא מכירה אותו והחלטנו להזמין את הכיסאות דרכו" (עמוד 30 שורות 17-23). חרף הדברים שיוחסו למר עבדה עוד לפני שהסתיים שלב הגשת התצהירים (ראו סעיף 12 לתצהירו של מר רן) ועל אף שלרם הייתה אפשרות להגיש תצהירי תשובה,מר עבדה לא מסר בעניין זה כל עדות.

לאור כל האמור, תביעת רם בכל הנוגע לאספקת מושבי המתכת נדחית.

באחריות קאר היה לדאוג לחיבור המחיצה האקוסטית לאגדי הגג

בקשר עם התקנת המחיצה האקוסטית התחייבה קאר בסעיף 30.1.06.1 כדלקמן: "
אספקת והתקנת מחיצה מתקפלת חשמלית לאגדי גג האולם, עולה ויורדת עד ריצפת האולם דגם מק"ט 6527 של חברת "ספורט הדרום" או שוו"ע.
מידות המחיצה 11.00 מ' X 24 מ'.
ספק המחיצה יכין פרט מיוחד לחיבור המחיצה אל אגדי הגג, עם תכנית ואישור מהנדס קונסטרוקציה ."

בעוד שרם טענה כי על קאר היה לדאוג לחיבור המחיצה האקוסטית אל תקרת האולם, טענה קאר כי משמעות הכנת "פרט" היא הכנת תכנית לחיבור אל אגדי הגג, כי תכנית כזו הוכנה על ידה אולם רם נמנעה משיקוליה מלהשתמש בה. אני מעדיף בסוגיה זו את גרסתה של רם.

גרסתה של קאר אינה מתיישבת עם הלשון הכתובה בהסכם. בסעיף שהובא לעיל נכתב במפורש כי על קאר לדאוג לאספקת ו התקנת מחיצה מתקפלת חשמלית לאגדי הגג (סעיף קטן א ). לצורך כך, על קאר להכין פרט מיוחד לחיבור המחיצה אל אגדי הגג (ג) . זו משמעות הדברים וכל ניסיון להציג את הדברים אחרת יש בו משום עיוות המילה הכתובה.

בחקירתו הנגדית הסביר מר נפתלי את הדברים כדלקמן: "תת פרק 30.1.06.1, אני מפנה לסעיף א', שם כתוב אספקה והתקנת מחיצה מתקפלת חשמלית לאגדי גג האולם. זו הקונסטרוקציה שקבלן המסגרות מטעמנו התקין אותה. זה גג האולם וזו קונסטרוקציה גג האולם ואני חוזר לתחילת המשפט. זה אומר שהוא היה צריך להתקין את המחיצה לאגדי גג האולם ואיך לחבר אותה זה מופיע בהמשך. אני מפנה לסעיף 30.1.06.1 סעיף ג' (מקריא). זאת אומרת, יש בסעיף א' דרישה לחיבור לאגדי גג האולם ובסעיף ג' הוא חייב להכין פרט עם תוכנית לאישור מהנדס רק לאחר האישור של התוכנית הוא מתקין את הפרט לאגדי האולם ועם המחיצה.
ש.פרט מבחינתך זה מוצר?
ת.בוודאי, לגמרי. פרט זה מוצר לחלוטין ויש תוכנית למוצר. שכחתי להוסיף משהו בתחילת העדות לגבי ההשכלה שלי. אני מוסמך הטכניון לניהול פרויקטים בבניה (ראו עמוד 11 שורות 13-21).

כדי להוכיח את טענתה כי בנסיבות הספציפיות בעגה המקצועית להכין פרט משמעותו הכנת תכנית לחיבור להבדיל מייצורו, היה על קאר להגיש חוות דעת מומחה. זו לא הוגשה לפיכך אני מעדיף בעניין זה את עדותו של מר נפתלי המתיישבת כאמור עם הלשון הכתובה.

העובדה כי הפרט לא נכלל בכתב הכמויות כטענת קאר, אינה מסייעת בידה. ייתכן בהחלט שהדבר נובע מטעות של קאר אשר במועד חתימת ההסכם עם רם לא ידעה כיצד ייראה הגג והניחה כי מדובר בגג ישר ולא גג בצורת ביצה (ראו עדותו של משה רן בעמוד 38 שורות 9-11). ייתכן שאם הייתה יודעת זאת, הייתה לוקחת זאת בחשבון בעת חתימת ההסכם. עם זאת , אין בטעות של קאר שהינה גורם מקצועי ומנוסה, כטענתה, כדי לפטור אותה מ התחייבותה הכתובה בהסכם ועליה לשאת בתוצאות הנובעות מכך.

אין גם מקום לטענה שהועלתה במהלך החקירה הנגדית כי ביצוע עבודה מסוג זה אינו מצוי ב סמכותה אלא ב סמכות קונסטרוקטור בלבד (עמוד 35שורות 7-10). מעבר לכך שטענה זו לא נטענה בכתבי הטענות, לא הייתה כל מניעה שקאר תשכור גורם המוסמך לביצוע האמור, בדיוק כפי שרם עשתה כששכרה את שירותיה של חברת אבירי הפלדה.

אשר על כן, אני קובע כי באחריות קאר לשאת בעלות ההתקנה של המחיצה האקוסטית לתקרת הגג .

אשר לחיבור הסלים אל הגג, התחייבה קאר בסעיף 30.1.10.2 כדלקמן:
א. הספק יתקין מתקן סל מתרומם לאימון ומשחק לפי מפרט...
ב....
ג. ספק המחיצה יכין פרט מיוחד לחיבור המחיצה אל אגדי הגג, עם תכנית ואישור מהנדס קונסטרוקציה.
ד. שלד המתכת יבוצע מצינורות פרופיל מרובעים במידות שיחושבו, כך שתובטח יציבות מלאה של המתקן , באחריות היצרן.
ה. תכנון אורך הזרועות והתאמתן לנתוני האולם, הינם באחריות הספק. לרבות הכנת מפרט ופרט ספציפי.."

אמנם בסעיף קטן ג נכתב כי ס פק המחיצה יכין פרט מיוחד לחיבור המחיצה (ולא מתקן הסל) אל אגדי הגג. עם זאת, שוכנעתי מעדותו של מר נפתלי כי המדובר בטעות שנבעה מ- "העתק הדבק" כלשונו (ראו עמוד 16 שורות 21-23). אין כל היגיון שהמילה "מחיצה" תהיה בחלק זה של ההסכם. גם קריאת יתר הסעיפים הקטנים של ההסכם ובמיוחד סעיף ה, מובילה למסקנה כי הכוונה הייתה לחיבור של מתקן הסל ולא של המחיצה. אין מחלוקת כי מדובר היה בסל מתרומם ומכאן שסעיף קטן ה התיי חס לקונסטרוקציה המחוברת אל הגג אשר אליה מחובר מתקן הסל (לעניין זה ראו עדותו של נפתלי בעמוד 16 שורה 31 עד עמוד 17 שורה 12).

רם הציגה חשבונית לפיה נשאה בתשלום סך של 142,257 ₪ כולל מע"מ לאביר הפלדה אשר על פי עדותו של מר נפתלי סיפקה והתקינה את הקונסטרוקציות למחיצה האקוסטית ולסלי האימון האולימפיים (ראו סעיפים 25 ו-26 ונספח 4 לתצהיר). לפיכך, רם זכאית לסכום זה.

הוצאות נוספות

פינוי פסולת – רם טענה כי על קאר לשלם לה את עלות פינוי הפסולת בה נשאה בסך 3,080 ₪ . לא מצאתי כי רם זכאית לכך. מהחשבונית שצורפה לתצהיר מר נפתלי לא ניתן לדעת אם מדובר בפסולת אשר לפינויה אחראית קאר. עדותו של מר נפתלי בעניין זה בתצהירו הייתה סתמית ולא פורט בה מדוע יוחסה הוצאה זו לקאר. מר רן הסביר בעדותו כי בסוף כל יום עבודה מועמסת על גרר הפסולת המינורית הנוצרת על ידי קאר ומפונה למפעל (עמוד 45 שורות 12-17). עדותו זו מק ובלת עלי.

השכרת במת מספריים ושכירות זרוע דיזל - לא מצאתי כי רם זכאית לתשלום בגין הוצאות אלה . מעדותו של מר משה רן עלה כי כאשר קאר נזקקה לצורך עבודתה לבמה, היא שכרה אותה מאותו ספק ממנו ש כרה רם את הבמה. מעדותו עלה גם כי לא היה כל צורך לשכור זרוע דיזל ובאפשרות קאר היה לבצע את העבודות הנדרשות באמצעים שלה: "לא השתמשתי בבמות של התובעת ולא בזרוע. יש לנו פיגום קבוע מאלומיניום בגובה של 12 מטר ולצורך העבודה שלנו אנחנו לא תלויים באף אחד ואנחנו מכניסים פיגום שלנו. המגבלה היחידה של הפיגום שלנו שהוא לגובה של 12 מטר אם אנחנו צריכים יותר, יש לנו בעיה. היות וכל המתקנים והסלים לא עולים לגובה של יותר 11 מטר, השתמשנו כל הזמן בפיגום. היה לנו מקרה אחד שהיינו צריכים במה של 14 מטר וזה עבור מתקן הדגלים שיש לתלות אותו בגובה של 14 מטר בתקרה ועם מנוע חשמלי זה יורד. שכרנו במה לחצי יום ולא צריך יותר ואם הייתי צריך יותר זמן במה הייתי משאיר אותה כי העלות של הבמה לשבוע היא אותה עלות והמרכיב של ההובלה עולה כפול 1,200 ₪ עולה להוביל הלוך וחזור ושבוע או יום שכירות עולה 800 ₪" (ראו עמוד 44 שורה 17 עד עמוד 45 שורה 11).

התקנת פי. וי.סי - רם טענה כי נדרשה לשאת בהוצאות הדבקת פי . וי . סי בסך של 12,960 ₪ בתוספת מע"מ במקום קאר, אולם לא פירטה מדוע היא סבורה כי על קאר לשאת בהוצאה זו. גם החשבונית שצורפה לא נותנת מענה מדוע על קר לשאת בתשלום. בסיכומיה, זנחה רם טענה זו. מכל מקום, לגרסת קאר היא אמנם העסיקה קבלן שביצע עבודות הדבקה בחדרי המחול באולם, אלא שרם פנתה ישירות אל הקבלן תוך עקיפתה ושכרה את שירותיו לביצוע הדבקת פי.וי. סי בחדרים אחרים ובכך מנעה ממנה רווח. קאר לא חייבה את רם בתשלום בגין הדבקה זו (עמוד 18 שורות 19-22). אשר על כן, אני דוחה טענה זו של רם.

תיקון תנועת הטריבונות– רכיב תביעה זה בסך של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ מהווה הרחבת חזית, שכן לא נכלל בכתב התביעה ונטען לראשונה בתצהיר עדותו הראשית של מר נפתלי. הוא אף ציין בתצהירו כי מדובר בהוצאה כספית לאחר הגשת התביעה. אשר על כן , תביעת רם בעניין זה נדחית.

חשבונית בגין הובלת כסאות פלסטיק לאירוע - כפי שיפורט בהמשך, קאר איחרה בהתקנת המושבים בטריבונה הטלסקופית. מאחר שבאולם היה צורך לקיים אירועים, נאלצה רם לשכור כיסאות ולשלם בגין כך סך של 1,770 ₪ כולל מע"מ (ראו סעיף 33 לתצהיר נפתלי ונספח 5 הכולל חשבונית ששולמה לחברת שירותי הובלות מנופים ). לאור האמור, אני קובע כי על קאר לשאת בתשלום האמור .

קאר איחרה בביצוע ההתקנה של מושבי הטריבונה הטלסקופית

רם טענה כי קאר איחרה בהתקנת המושבים בטריבונה הטלסקופית. לטענתה, בהתאם להתחייבות רם כלפי המזמין, היה עליה למסור את הפרוייקט כשהוא מוכן ומושלם עד לפברואר 2015 (סעיף 29 לתצהיר נפתלי). בפועל, המושבים הו תקנו רק לאחר שהפרויקט נמסר למזמין.

מר משה רן העיד בתצהירו (סעיף 30) כי רק במהלך פברואר 2015 פרקה קאר את המכולה בה היו המושבים ושלחה אותם לבדיקה במכון התקנים. או אז התברר לקאר כי המושבים לא עברו את התקן מסיבה שתלויה ביצרן הסיני.

מעדותו של מר שאול עבדה עלה כי ביום 28.5.2015 נתקבל מאת קאר באמצעות הפקס אישור של מכון התקנים למושבים מתוצרת איטליה ורק לאחר מכן החלה קאר בהתקנת המושבים (ראו סעיף 9 לתצהיר עבדה ונספח 3 לתצהירו). הוא העיד במפורש כי סיים לעבוד בתום חודש יוני 2015 ובמועד זה קאר עדיין לא השלימה את עבודת התקנת המושבים (סעיף 10 לתצהירו).

בעדותו בחקירה נגדית, הודה למעשה מר משה רן כי קאר נדרשה להתקין במהלך פברואר 2015 את המושבים ורק אז התברר לה כי מושבים אלה אינם עומדים בתקן האש הנדרש (עמוד 39 שורות 14-19). העובדה שהמושבים שהיו במכולה הובאו למקום על ידי קאר עוד באוקטובר 2014 אינם מפחיתים מחובתה לדאוג כי יעמדו בתקן הנדרש באופן המאפשר התקנתם במועד בו התחייבה רם למסור את הפרוייקט למזמין. מר רן הודה בעדותו כי המושבים הותקנו בסוף אפריל 2015 (עמוד 40 שורה 4) , כך שגם על פי גרסתו, היה איחור של כחודשיים. מכל מקום, עדותו זו אינה מתיי שבת עם תוכן מייל שכתב בנו אסף ביום 20.4.2015 בו נכתב כי אספקת המ ושבים תהיה תוך 60 יום מיום ההזמנה (נספח 7 לתצהיר נפתלי). מייל זה מתיישב דווקא עם עדותו של מר עבדה לפיה בעת שסיים את עבודתו בתום חודש יוני 2015 קאר טרם השלימה את התקנת המושבים.

לאור כל האמור, אני קובע כי קאר א יחרה בהתקנת המושבים כטענת רם.

חיובים בגין עיכובים בביצוע עבודות

חיוב קאר בגין קנס פיגורים בסך של 100,000 ₪ - רם טענה כי חויבה על ידי המזמין בתשלום קנס פיגורים בסך של 250,000 ₪ בגינו תבעה מקאר על דרך האומדנה סך של 100,000 ₪.

מעדותו של מר נפתלי עלה כי על פי ההסכם עם המזמין, הפרו יקט היה אמור להימסר בספטמבר 2014 ולאחר מתן אורכות בנובמבר 2014. בפועל, הפרויקט נמסר בפברואר 2015 (ראו סעיפים 29 -30 לתצהיר התשובה). במייל שנשלח מטעם המזמין ביום 4.3.2015 (נספח 7 לתצהיר נפתלי) פורטו עבודות שונות שאינן קשורות לקאר אשר טרם בוצעו. יתרה מכך, ביום 14.4.2015 נשלחה הוראת תשלום של ה מזמין בה ניתן לראות כי נוכה סכום של 250,000 ₪ בגין קנס פיגורים. באותה עת , אף לשיטת רם , המ ושבים של הטריבונה הטלסקופית טרם הותקנו כך שלא ניתן לדעת האם הקנס האמור התחשב בעובדה שהמושבים טרם סופקו. חשוב גם לציין כי בעדותו של מר נפתלי הוא הסביר כי על פי ההסכם עם המזמין, רם הייתה חשופה לתשלום פיצוי בהיקף של מיליוני ₪ וכי לאחר משא ומתן עם המזמין הוסכם על תשלום פיצוי בסך של 250,000 ₪ בלבד המהווה פיצוי בגין 10 ימי איחור (ראו עמוד 22 שורות 23-26 ועמוד 23 שורות 16-23).בנסיבות אלה ו מאחר שלא ברור מה היו השיקולים אשר נלקחו בסופו של דבר בחשבון בקביעת סכום הפיצוי בו נשאה רם וכיצד חושב הסכום שיוחס לקאר, אני דוחה טענה זו של רם.

פגיעה במוניטין בסך של 50,000 ₪ - טענת קאר לפגיעה מוניטין נטענה באופן סתמי וכללי ולא ניתן כל הסבר כיצד חושב רכיב זה . לא הוכח כי לרם היה מ וניטין חיובי עובר לביצוע הפרו יקט וכי אם היה כזה, הוא נפגע בשל התנהלותה של קאר ולא מסיבות אחרות הקשורות ברם או בגורמים אחרים שאינם קשורים לקאר. יש לציין כי עיכוב בביצוע פרויקט בהיקף כה גדול של כ- 25,000,000 ₪ הוא דבר שיכול להתרחש גם כשמדובר בחברות מובילות ומצליחות. זו הסיבה שבהסכמים נקבעים מנגנוני פיצוי במקרים כאלה. אשר על כן, אני דוחה טענה זו.

עלויות תקורה נוספות בסך של 120,000 ₪ - כאמור , רם טענה כי בשל העיכובים, נאלצה להמשיך ולהפעיל את האתר תקופה נוספת ולשאת בעלויות נוספות אותן העריכה על דרך האומדנה בסך של 120,000 ₪. טענה זו נטענה מבלי להסביר כיצד חושב הסכום ומבלי לתמוך אותה במסמכים מבססים ובחוות דעת מתאימה. לא ניתן לדעת האם הע לויות הנוספות שנגרמו לרם, ככל שנגרמו , הינן באחריות קאר ולא נגרמו בשל עיכובים הקשורים ברם או גורמים אחרים. לפיכך אני דוחה טענה זו.

פיצוי בסך של 120,000 ₪ בגין איחור נטען של 4 חודשים – רם טענה כי בהתאם ל סעיף 15 להסכם מגיע לה פיצוי בסך של 1,000 ₪ ליום. לדבריה, מאחר שקאר איחרה במסירה משך 4 חודשים, עליה לשלם לה פיצוי בסך של 120,000 ₪. אין מקום לפסוק פיצוי בסכום האמור.

סעיף 3(4) לחוק החוזים תרופות קובע כי הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם " אכיפת החוזה היא בלתי צודקת בנסיבות העניין". בפסק הדין המנחה בסוגיה זו קבע כבוד הרכב השופטים חיות, הנדל וסולברג מתי תיחשב אכיפה כבלתי צודקת. להלן הדברים שכתבה כבוד השופטת חיות בעניין זה : "אימתי תראה אכיפת החוזה בלתי צודקת בנסיבות העניין? יתכנו תרחישים שונים אשר יצדיקו את שלילת תרופת האכיפה בשל סייג הצדק שבסעיף 3(4) ל חוק התרופות (ראו פרידמן וכהן 280-221 וההפניות שם למקרים שהתעוררו בפסיקה בהקשר זה). השופט (כתוארו אז) מ' חשין התייחס לסוגיה זו באחת הפרשות בכותבו כי "הכרעה זו הינה הכרעה ערכית ממעלה ראשונה, וחוש הצדק המפעם בלבם של שופטי ישראל הוא שינחה אותם הדרך" (עניין ינאי, 779). אכן, אין מדובר ברשימת כללים ברורה וסדורה, אלא במענה הניתן בכל מקרה ומקרה בהתחשב בנסיבות הייחודיות לו (ראו עניין רבינאי, 292) ובלשון השופט (כתוארו אז) מ' חשין בעניין ינאי: "רשימת ה'נסיבות' העשויות להשפיע על שיקול הדעת אינה סגורה ולעולם לא תינעל" (עמ' 779). חשוב להדגיש כי בבוחנו את צדקת האכיפה במקרה נתון, על בית המשפט להתחשב במכלול הנסיבות הנוגעות לעניין וזאת לאורך כל ציר הזמן שעד מועד מתן פסק הדין, על מנת שניתן יהיה להביא בחשבון את שיקולי הצדק הרלוונטיים "כפי שהם מתגבשים בעת ההכרעה" (ע"א 288/80 וינקלר נ' ספיר סודרי חברה לבנין בע"מ, פ"ד לו(2) 365, 377 (1981)) וראו גם: ע"א 509/83 דוד נ' יאסין, פ"ד מא(4) 651, 660 (1987); שלו ואדר, 219) וכן על מנת שניתן יהיה להתחקות אחר השפעתה בפועל של ההכרעה בעת הינתנה (עניין קאסם, 90). על כן יש להביא בחשבון הן את הנסיבות שהיו קיימות בעת כריתת החוזה הן את אלה שהתרחשו לאחר הכריתה - לפני ואחרי ההפרה (ראו ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני).

מאחר שבסופו של דבר התברר כי רם נשאה בתשלום פיצוי למזמין בגין 10 ימי איחור בלבד וכי כפי שפורט לעיל היו עיכובים בביצוע עבודות שאינן קשורות דווקא לקאר, אני סבור כי יהיה זה בלתי צודק לחייבה בתשלום פיצוי בגין איחור בן 120 יום. לפיכך יש מקום ל גזור גזירה שווה על קאר ולחייבה בתשלום פיצוי עבור 10 ימי איחור בלבד , קרי תשלום בסך של 10,000 ₪.

התביעה שכנגד

בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים על רם היה לשלם לקאר סך של 1,334,910 ₪ בתוספת מע"מ. בכתב התביעה שכנגד טענה קאר כי לאחר תוספות ושינויים שביקשה רם הסכום עמד על סך של 1,221,643 ₪ בתוספת מע"מ. מאחר שרם שילמה סך של 995,024.50 ₪ בתוספת מע"מ הרי שיתרת החוב המגיעה לה עמדה על סך של 226,618 ₪ בתוספת מע"מ (265,143 ₪ כולל מע"מ בשיעור 18% כפי שהיה קיים אז) .

לטענת רם, קאר לא פירטה בכתב התביעה שכנגד מדוע החשבון לו טענה משקף את העבודות שבוצעו. לדבריה , החשבון כולל סך של 58,000 ₪ בתוספת מע"מ (68,440 ₪ כולל מע"מ) המורכב מ- 4 סכומים כדלקמן: סך של 28,000 ₪ בגין שכירת קונטיינר בהתאם לאישור שניתן על ידי רם, סך של 10,000 ₪ בגין החלפה של גוון ריפודי קיר בהתאם לבקשת רם, סך של 10,000 ₪ בגין מתקן הרמה אוריגינל להזזת סלים ראשיים ללא צורך בקיפולם בהתאם לבקשת העיריה ואישור רם וכן סך של 10,000 ₪ בגין סגירת צדי החזית של הטריבונות הנשלפות בהתאם לדרישת מת"ס לאחר אישור רם. לטענת רם, היה על קאר לפרט בכתב התביעה שכנגד ובת צהירה מי נתן את האישורים מטעמה, מי ביקש את הדברים ומתי ולצרף אסמכתאות בתמיכה לכך. אני סבור כי הדין עם רם בסוגיות אלה.

מר רוני נפתלי העיד בסעיף 5 לתצהירו המשלים כי הסך של 58,000 ₪ חורג מכתב הכמויות בהסכם ו כי סכום זה לא אושר על ידי רם. מר נפתלי לא נשאל על כך בחקירתו הנגדית ולפיכך טענתו זו לא נסתרה.

בנוגע לסך של 28,000 ₪ בגין שכירת קונטיינר - מר שאול עבדה ששימש כאמור כמנהל הפרויקט מטעם רם העיד כי מעולם לא אישר לקאר כי רם תישא בעלויות הקונטיינר (סעיף 11 לתצהירו). בחקירתו הנגדית כלל לא נשאל האם נתן אישור לכך כנטען כך שהאמור בתצהירו לא נסתר.

אשר להחלפת גוון ריפודים בסך של 10,000 ₪ - קאר טענה בסיכומיה כי לאחר ההתקנה הוחלט על ידי רם על התקנת מגן קיר בצבע אחר. גרסה זו לא הופיעה בכתב התביעה ובתצהיר מטעמה ולכן אין מקום לקבלה בהיותה הרחבת חזית .

אשר למתקן ההרמה בסך של 10,000 ₪ - גם כאן גרסתה של קאר אשר פורטה בסיכומיה לא הופיעה בכתב התביעה ובתצהיר מטעמה. גרסה זו אשר הועלתה רק בחקירה הנגדית מהווה גם היא הרחבת חזית שאין לקבלה . יש לציין ש בסיכומיה הפנתה קאר למייל מעיריית כפר סבא מבלי לציין היכן זה מופיע בחומר הראיות ונראה כי זה לא מופיע.

אשר לסגירת צדי החזית של הטריבונות בסך של 10,000 ₪ - קאר טענה כי רם אישרה עבודות אלה תוך הסתמכות על סיכום דיון מיום 12.3.2015 (נספח 2 לתצהיר משלים של מר נפתלי) ועל הודעת מייל מיום 23.6.2015 (נ/2).

בסיכום הדיון מיום 12.3.2015 נכתב בסעיף 5 כי "קאר 2000 אינו צריך לבצע את הסגירה, אחריות של העריה לטפל בנושא".

אשר למייל מיום 23.6.2015 בו נכתב כי מר עבדה אישר סך של 10,000 ₪ לסגירת הטריבונות- מר עבדה העיד בחקירתו הנגדית כי אינו יכול לאשר שהעבודות בוצעו על ידי קאר: "ש.כי לא היית שם או ש... ? ת.את נותנת לי מסמך שאני רואה לראשונה אחרי 4 שנים. יכול להיות שהנתבעת ביצעה. אין לי מושג באיזה מסגרת ואם תראי לי את כל החומר אוכל להגיד לך ספציפית למה זה שייך" (עמוד 49 שורות 4-8).

מנגד לא נמסרה כל עדות מטעם קאר המתייחסת לעניין זה ומאשרת כי אכן בוצעה העבודה על ידה.

חשוב לציין כי ככלל קאר לא הציגה אסמכתאות מהן ניתן ללמוד כי בפועל נשאה בעלויות הכרוכות בביצוע העבודות הנוספות שבגינן תבעה.

מאחר שמדובר בתוספות ושינויים שאינם כלולים בהסכם המקורי, הרי שהנטל מונח על כתפי קאר להוכיח כי אכן מדובר בתוספות ושינויים שאושרו על ידי רם ולהציג אסמכתאות מתאימות למתן האישור ולביצוע העבודות. קאר לא עמדה בנטל זה ולכן אין מקום לפסוק לטובתה סכומים אלה.

סוף דבר

לאור כל האמור, ב גין התביעה העיקרית זכאית רם לתשלום כדלקמן:
עבור התקנת קונסטרוקציות - סך של 142,257 ₪
עבור הובלת כיסאות - סך של 1,770 ₪
עבור פיצוי בגין איחורים - סך של 10,000 ₪.

בתביעה שכנגד טענה קאר כי היא זכאית לתשלום סך של 265,143 ₪ כולל מע"מ. מהסכום האמור יש לנכות סך של 58,000 ₪ בתוספת מע"מ (לפי 18%), קרי סך של 68,440 כולל מע"מ כך שקאר זכאית לתשלום סך של 196,703 ₪.

הסכומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל והם ניתנים לקיזוז.

לאור התוצאה אליה הגעתי לפיה שתי התביעות התקבלו באופן חלקי איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, י"ג אלול תשע"ט, 13 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רם אדרת הנדסה אזרחית בע"מ
נתבע: קאר 2000 מוצרי ספורט בע"מ
שופט :
עורכי דין: