ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ח'אלדי נסים נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט מוסטפא קאסם
נציג ציבור (עובדים): מר חיים אמויאל
נציג ציבור (מעסיקים): מר יוסף אלול

התובע
ח'אלדי נסים
ע"י ב"כ עו"ד חאלד זועבי

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד סירין זועבי בסול

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה במסגרתה ביקש להכיר בו כמי שנפגע בתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן: "החוק") בעקבות תאונת דרכים שלטענתו התרחש ה ביום 1.11.16 (להלן: "האירוע").

ביום 29.10.17, התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין האירוע. בהחלטתו מיום 29.1.18 דחה הנתבע את התביעה מהנימוק ש התאונה אירעה בשעת ערב מאוחרת, מחוץ למקום העסק, ולכן לא ניתן לקבל את הטענה כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב העיסוק במשלח היד.

כנגד החלטה זו, הוגשה התביעה שלפנינו.

2. כפי שעולה מכתב התביעה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, התובע היה עצמאי ועבד כקבלן שירותי כוח אדם, כאשר במסגרת עבודתו לא היו לו שעות עבודה קבועות ומוגדרות.
עוד נטען כי ביום האירוע, התובע נסע בשעות הבוקר המוקדמות לעיר יפו ומשם המשיך לחיפה כדי לקבל המחאה מחברת רפפורט בתמורה לעבודה שביצע עבור החברה. לאחר קבלת ההמחאה הוא עשה את דרכו חזרה לעפולה (כחלק מדרכו לכפר מגוריו – נ אעורה), ובהגיעו לעפולה קיים פגישת עבודה עם מר קיואן מחמוד - בעליה של חברת א.ג אלכרם (להלן: "מר קיואן") במסעדת ארומה שבעיר. לאחר הפגישה, סמוך לשעה 21:00, ביציאה מהמתחם בו נערכה הפגישה ובדרכו חזרה לביתו, התובע היה מעורב בתאונת דרכים כאשר רכב פגע ברכבו מאחור. לאחר מכן, עוד באותו ערב, התובע פנה לקבלת טיפול רפואי במיון בי"ח העמק.

התובע טען עוד , כי הנתבע טעה במסקנתו ובהחלטתו, שכן התאונה התרחש ה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. לשיטתו, עריכת פגישות עבודה עם חברות לצורך הצעה, קבלה ומתן שירותים מהווה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממכלול העבודות שהוא מבצע במסגרת עיסוקו. כך, הפגישה שנערכה עם מר קיואן תואמה מבעוד מועד והסתיימה בחוזה עבודה והסכמות לשיתוף פעולה עתידי. הנתבע התעלם מתצהירו של מר קיואן המאמת את הטענה שנפגשו לצרכי עבודה. התובע הוסיף, כי החלטת הנתבע שרירותית ואינה מנומקת כדבעי.

3. במסגרת כתב ההגנה, הנתבע טען כי ביום 1.11.16 לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק, שכן התאונה אירעה במקום ובזמן שאינם קשורים כלל לעבודתו של התובע, ואין כל קשר סיבתי בין התאונה והליקוי שנגרם בעטיה לבין העבודה.

4. בשים לב למחלוקת העובדתית, ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירים.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן את תצהיריהם של מר קיואן ושל מר זועבי מוחמד – חברו של התובע שהצהיר כי היה עימו ביום האירוע (להלן: "מר זועבי").
הנתבע, מצידו, הגיש את הודעתו של התובע לחוקר הנתבע.
ביום 1.5.19 נשמעו עדויות הצדדים.

המסגרת הנורמטיבית

5. סעיף 79 לחוק מגדיר "תאונת עבודה" כדלקמן:

"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;".
בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה, יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסוים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום.
(ראו דב"ע לה/60-0 דוד יצחקי נ' המוסד פד"ע ז 332 וכן דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי - מלכה ויקטור פד"ע כ 284).

על התובע להביא ראשית ראיה "שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה".
(ראו דב"ע מד/0-90 צבי שפיר - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93).

זאת ועוד, על פי סעיף 80(1) לחוק, רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם זו אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

השאלה שבמחלוקת

6. האם ביום 1.11.16 אירע לתובע אירוע תאונתי בעבודה? קרי, האם האירוע התאונתי התרחש לאחר שהתובע יצא מפגישת עבודה בסניף ארומה שבעפולה , בדרכו הביתה כפי שהוא טוען?

דיון והכרעה

7. נקדים אחרית לראשית, ונציין כי לאחר שעיינו בכלל החומר שהונח בפנינו, לרבות התיעוד הרפואי, ובעדויות הצדדים בבית הדין ו כן בהודעתו של התובע לחוקר, מצאנו כי התובע לא הצליח להרים את הנטל לשכנענו שהתאונה התרחשה בתום פגישת עבודה במסעדת ארומה. ונסביר.

8. השאלה המרכזית בענייננו הינה האם הפגישה הנטענת במסעדת ארומה הייתה פגישת עבודה אם לאו. הנטל בעניין זה מוטל על התובע. התובע טען במספר הזדמנויות, לרבות בתביעה שהגיש לנתבע כי אין לו שעות וימי עבודה קבועים. התובע אף ציין בתצהירו כי העסק שבניהולו נותן שירות גם ביום וגם בלילה לאורך כל ימי השבוע חוץ משישי ושבת, וכי הוא נותן שירות 24 שעות. במצב דברים זה כל אירוע תאונתי עשוי להיות אירוע תאונתי בעבודה, ומכאן שהנטל על התובע להוכיח אירוע תאונתי בעבודה הינו נטל מוגבר.

9. משכך הם פני הדברים, הרי שככל שהתרחשה פגישת העבודה הנטענת במסעדה היינו מצפים שהתובע ועדיו ידעו ליתן פרטים מספקים אודותיה ובעיקר מה היה תוכנה של הפגישה. אולם, העדויות ששמענו סתרו האחת את חברתה דווקא בנקודה מהותית זו . כך, התובע העיד כי מטרת הפגישה הייתה שמר קיואן יעביר אליו רשימה של 5-6 עובדים לצורך בדיקת עברם הפלילי.
במהלך עדותו, התובע נשאל:
"ש: לגבי קיואן מה הייתה מטרת הפגישה?
ת: עבודה. פריקות מכולות. הוא צריך לתת לי שמות להעביר לרישום פלילי אז לוקח עד יום יומיים מתקבלים אישורים בשביל להכניס לנמל ולעבוד אז הוא נותן לי שמות של אנשים.
ש: אתה אומר שנתת לו רשימה?
ת: הוא נותן לי רשימה.
...
ש: מטרת הפגישה זה שהוא העביר אליך רשימה בדף?
ת: כן. של 5-6 אנשים".(ראו ע' 7 ש' 5-15 לפרוטוקול)

מנגד, מר קיואן העיד כי דיברו על מחירים וחשבונות של עבודות וכי לא העביר לתובע רשימה, עת נשאל:

"ש: לגבי הפגישה באותו יום ספר מה הייתה המהות.
ת: סגרנו מחירים של קונטנרים וחשבון. ישבתי עם התובע והתחלנו לעשות מחיר על קונטנר שאני מפרט, מגיע מחו"ל. אני הקבלן שלו מפרק את הקונטנרים. עשינו חשבון. דיברנו על מחירים והגשתי את החשבון. נתתי לו חשבונית.
...
ש: נתת לו איזושהי רשימה?
ת: חשבונית.
ש: רק חשבונית?
ת: כן". (ראו ע' 12 ש' 17-28 לפרוטוקול)

10. מר זועבי, חברו של התובע שהיה נוכח בפגישה, סתר אף הוא את גרסתו של התובע, עת נשאל בעדותו על מה דו בר בפגישה והשיב כי התובע ומר קיואן "סגרו על עבודה חדשה להתחיל בה" (ראו ע' 10 ש' 10 לפרוטוקול). כשהתבקש לפרט אודות אותה עבודה השיב כי "את מדברת על שנת 2017, אני לא זוכר בדיוק. אבל עבודת קונטנרים וזה" (ראו ע' 10 ש' 12 לפרוטוקול ) ובהמשך: "את מדברת על לפני שנתיים שלוש. אני לא זוכר בדיוק על מה סגרו" ( ראו ע' 10 ש' 16 לפרוטוקול). כשנשאל האם התובע ומר קיואן נתנו אחד לשני רשימות כלשהן השיב כי הוא אינו זוכר ( ראו ע' 10 ש' 24 לפרוטוקול).

11. יוצא אפוא, שקיבלנו שלוש גרסאות באשר לתוכן פגישת העבודה הנטענת. לדידנו, די בכך כדי לקבוע כי התובע לא הרים את הנטל שהוטל עליו ולא הוכיח כי הפגישה (ככל שהתקיימה) הייתה פגישת עבודה.

12. מעבר לאמור ובבחינת מעבר לנדרש, נציין כי חיזוק למסקנה אליה הגענו מצאנו במספר מישורים, אליהם נתייחס בקצרה, כדלקמן:

א. האם היה צורך בקיומה של פגישה פרונטאלית לצורך מסירת רשימת שמות עובדים? - נניח שהיינו מקבלים את גרסתו של התובע, לפיה כל מטרתה של פגישת העבודה הנטענת בארומה הייתה לשם קבלת רשימת שמות העובדים לצורך בדיקת עברם הפלילי. גם במצב דברים זה, לא ברור ואף לא קיבלנו תשובה מספקת לשאלה מדוע פעולה פשוטה זו לא נעשתה בדרך אחרת, למשל בדרך של העברת הרשימה ביישומון הווטסאפ. התובע נשאל בעניין זה:

"ש: העבודה עם קיואן זה לא משהו שיכולת לסגור בטלפון?
ת: לא אצלי אין טלפון. אם צריך אני נפגש עם הקבלן...
...
ש: הוא לא יכל לצלם ולהעביר לך בווטסאפ?
ת: לא לא. אין בסרט שלי ווטסאפ. אם מזמינים עבודה אני חייב להיפגש"(ראו ע' 7 ש' 1-13 לפרוטוקול).

אלא מאי, התובע בעצמו העיד כי מטרת הפגישה הייתה העברת רשימה של עובדים ולא הזמנת עבודה כך שלא ברור מדוע העברת הרשימה לא התבצעה בדרך פשוטה אחרת.

ב. האם היה צורך בפגישה של שעה שלמה לצורך העברת הרשימה? - אם לא די בכך, הרי שאי הבהירות מתחדדת עוד יותר נוכח עדותו של התובע לפיה לצורך העברת הרשימה נדרשה פגישה של שעה שלמה, בשעה מאוחרת, כאשר התובע מציין כי יצא באותו יום בשעות הבוקר המוקדמות ליפו ולאחר מכן לחיפה ולאחר מכן לעיר עפולה.

"ש: בשביל זה צריך פגישה של שעה?
ת: כן למה לא? אני עכשיו אשב איתך שעתיים אז מה? למה לא?".
(ראו ע' 7 ש' 16-17 לפרוטוקול)

עדותו של התובע לעניין הצורך בפגישה כדי להעביר רשימה של מספר עובדים כמו גם לעניין משך הפגישה, לאחר יום עבודה ארוך כאמור , לא הייתה אמינה בעינינו.

ג. ניהול עסקי התובע גם באמצעות הטלפון - אם עסקינן בענייני טלפון ומסרונים, הרי שהתובע ציין בהודעתו לחוקר הנתבע כי בתקופה שבה נעדר מעבודתו בעקבות התא ונה, ניהל את עסקו באמצעות הטלפון.
"ניהלתי את העסק שלי באמצעות הטלפון, היו לי שיחות עם הפועלים שלי כל הזמן שוחחתי עם קבלני המשנה שלי, ומנהל העבודה שלי בעסק הוא מוסטפא שהוא החליף אותי בשלושה החודשים, בשלושה החודשים ישבתי בבית, לא ביקרתי באתרים ומי שביקר ופיקח מקרוב על עבודת העובדים היה מוסטפא, אני עניתי להם בהודעות או באמצעות שיחות טלפון גם עם העובדים וגם עם קבלני המשנה שלי..." (ההדגשות אינ ן במקור – מ.ק) (ראו ע' 3 ש' 63-67 להודעת התובע).

מנגד, בעדותו, התובע ציין כי לא ניהל את עסקו באמצעות הטלפון.

"ש: אבל בתקופה בה היית בדמי פגיעה ניהלת את העניינים בטלפון?
ת: לא. היה לי מנהל עבודה. עבאס שניהל את העבודה שלי".
(ההדגשות אינ ן במקור – מ.ק) (ראו ע' 7 ש' 21-22 לפרוטוקול).

מעבר לפער בין גרסאותיו השונות של התובע עליו אין צורך להכביר מילים, הרי שלמדנו כי התובע ניהל את עסקיו גם בטלפון, מה שמעמיד את גרסתו בדבר הפגישה הנטענת עם מר קיואן לצורך קבלת רשימה של מספר עובדים בסימן שאלה.
במאמר מוסגר נציין כי אין בקביעתנו שלעיל כדי להחליף את שיקול הדעת של התובע ושל מר קיואן, אשר היו רשאים לקיים פגישות עבודה כרצונם. יחד עם זאת, הגרסאות שהועלו אינן עולות בקנה אחד עם ההיגיון ועם העובדה כי הישיבה התקיימה בשעת ערב מאוחרת לאחר שהתובע הגיע מחיפה בעוד שמר כיואן מתגורר בכפר מנדא.

ד. זמן הנסיעה מחיפה לעפולה –

התובע ציין בפני חוקר הנתבע כי הגיע למשרדי חברת רפפורט בחיפה על מנת לקבל המחאה – "בערך בשעה 15:00", וכי היה שם "בערך כשעה וחצי", אולם עקב "פקקים" הגיע לעפולה "בערך בשעה 20:00 בערב" (ראו ע' 1 ש' 20-21 וע' 2 ש' 22 וש' 26-27 להודעת התובע).

מר קיואן ציין, לשאלת בית הדין, כי הפגישה עם התובע הייתה בשעה 21:00 (ראו ע' 16 ש' 6 לפרוטוקול), כך שגרסתו זו סותרת את גרסת התובע באשר לשעת הפגישה.
יוצא אפוא, כי התובע, לשיטתו, היה בדרך מחיפה לעפולה משך כשלוש וחצי שעות, עקב פקקים.
עדותו של התובע בעניין זה לא הייתה מקובלת עלינו והתרשמנו כי היא נועדה אך כדי "להכשיר" את פער הזמנים בין הפגישה בחיפה לפגישה הנטענת בארומה עפולה, שמשתלבת, מטבע הדברים, עם שעת התאונה שהתרחשה לאחריה.

למען הספר ספק, נציין כי לא מצאנו בעדותו של מר זועבי כדי לסייע בידי התובע לעניין זמן הנסיעה. ונסביר.
מר זועבי העיד כי היציאה מחיפה הייתה "בסביבות" השעה 17:00 וכי עקב פקקים הגיעו לעפולה בסביבות 19:15 "אם אני לא טועה" (ראו ע' 11 ש' 1-2 לפרוטוקול), כך שנראה כי גם גרסתו של מר זועבי לא השתלבה גם היא עם גרסתו של התובע.

יתרה מכך, אנו סבורים כי לא בכדי מר זועבי עשה שימוש במונחים "בסביבות" ו-"אם אני לא טועה" שהרי כבר העיד קודם כי "מדובר על שנת 2017, אני לא זוכר בדיוק" (ראו ע' 10 ש' 12 לפרוטוקול) , כך שתמוה שפקקים משנת 2017 הוא כן זכר.
מכל מקום, לדידנו, עדותו של מר זועבי לעניין משך הנסיעה וקיומם של אותם פקקים משמעותיים לא הייתה מהימנה. התרשמנו כי מר זועבי ניסה לסייע לחברו הקרוב, התובע, ליתן הסבר לפער הזמנים בין הפגישה בחיפה לפגישה הנטענת בארומה עפולה.

ה. הוכחת תשלום במסעדת ארומה ביום האירוע - התובע העיד כי הוא שילם את החשבון במסעדת ארומה ביום האירוע, וכי לא לקח חשבונית (ראו ע' 8 ש' 21-24 לפרוטוקול). בתום שמיעת העדויות בתיק, במהלך דיון בלתי פורמלי, ציין התובע באולם בית הדין כי ימציא תדפיס אשראי המעיד על הפגישה בארומה במועד האירוע. התובע נכון למועד כתיבת שורות אלה, לא עשה זאת.

ו. נטל הבאת הראיות - ב"כ התובע ציין בסיכומיו כי הנתבע היה יכול לבדוק בארומה אם קיימים סרטונים או מצלמות (ראו ע' 17 ש' 11 לפרוטוקול). אולם לדידנו, הנטל הינו על התובע להוכיח את קיומה של פגישת העבודה הנטענת על ידו, ולא להיפך.

ז. האנמנזה הרפואית - בקשר לחשיבות האנמנזה הרפואית לעניין ההכרה בליקוי רפואי כפגיעה בעבודה, כבר נקבע כי בהוכחת האירוע יש לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים, זאת מתוך ידיעה, שהיא פרי ניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדויקים. זאת משום שיש להניח כי אדם הפונה לקבלת טיפול רפואי ימסור את מלוא המידע הרלוונטי, על מנת לזכות בטיפול נכון (ראו עב"ל 696/08 ויקטוריה ביזרמן - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 10.12.09).

בהקשר זה, נפסק כי יש ליחס משקל להיעדר התייחסות לרקע התאונה על ידי המבוטח בבואו לקבל טיפול. על מנת להוכיח אירוע בעבודה בסוג זה של תביעות, יש להביא הוכחה ברורה לכך, לדוגמא באמצעות ראיה בדבר הודעה מיידית על כך לגורם המטפל.

מתיקו הרפואי של התובע עולה כי הוא אומנם פנה למיון בי"ח העמק ביום האירוע (1.11.16), סיפר על תאונת דרכים שעבר כשעה קודם להתייצבותו במיון, אולם לא ציין כי מדובר בתאונה בדרך מפגישת עבודה, כך שהאנמנזה אינה תומכת או מחזקת את גרסתו של התובע בעניין זה.

13. בנוסף לכל האמור, לא נוכל להתעלם ממספר סתירות ואי דיוקים שבלטו לעינינו, הגם שאין בהם לבדם כדי לקבוע מסמרות, אולם יש בהם כדי לחזק את מסקנתנו בנוגע למהימנות גרסתו של התובע , ואלו הם:

א. המקומות בהם מקיים התובע את פגישותיו - התובע העיד כי פגישותיו העסקיות עם מר קיואן היו "במשרד, בבית, בעפולה. גם במסעדה יכול להיות" (ראו ע' 7 ש' 28 לפרוטוקול). מנגד, מר קיואן העיד כי כל הפגישות הקודמות עם התובע היו "בבית קפה" (ראו ע' 13 ש' 28 לפרוטוקול), וכי אף פעם לא היו פגישות אצלו או אצל התובע במשרד (ראו ע' 14 ש' 1-3 לפרוטוקול).

ב. האם קיים חוזה בין הצדדים? - התובע העיד כי בינו לבין מר קיואן אין חוזה (ראו ע' 7 ש' 23-24 לפרוטוקול) בעוד שמר קיואן העיד כי יש בניהם חוזה (ראו ע' 13 ש' 24-25 לפרוטוקול).
נדגיש כי גרסתו של התובע כאמור אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו בכתב התביעה שם נטען כי פגישתו עם מר קיואן ביום האירוע הסתיימה בחוזה עבודה.

ג. תדירות הפעמים בהם מר זועבי הצטרף לתובע במהלך עבודתו - התובע העיד כי מר זועבי "הוא יותר מאח, הוא לא חבר. מדי פעם אני לוקח אותו" (ראו ע' 6 ש' 9 לפרוטוקול). בהמשך נשאל האם מר זועבי נוסע איתו באופן קבוע ועל כך השיב: "לא. פעם ב." (ראו ע' 6 ש' 16-17 לפרוטוקול). מנגד, מר זועבי העיד כי הוא רוב הזמן עם התובע וכי: "רוב הזמן שאני פנוי ויש לי זמן אני נוסע איתו. 3 פעמים בשבוע ולפעמים יותר" (ראו ע' 9 ש' 29 וע' 10 ש' 2 לפרוטוקול).

ד. האם התובע ומר זועבי אכלו ביום האירוע - התובע נשאל האם הוא וחברו, מר זועבי, אכלו בדרך ביום האירוע, וכך השיב: "האמת באותו יום לא אכלנו. מהבוקר לא אכלנו. יש לו בעיה לחבר שלי, תן לו קפה וסיגריות ולא אוכל" (ראו ע' 8 ש' 19-20 לפרוטוקול). מנגד, מר זועבי העיד כך:

"ש: איפה עשיתם הפסקת צהריים באותו יום?
ת: אכלנו בתל-אביב בפגישה הראשונה". (ראו ע' 10 ש' 25-26 לפרוטוקול).

בהמשך מר זועבי העיד כי הוא אוכל בד"כ 3-4 פעמים ביום (ראו ע' 11 ש' 24-25 לפרוטוקול).

ה. מועד החזרה לעבודה – בתביעה שהגיש התובע לנתבע צוין כי חזר לעבודה מלאה בתאריך 1.2.17, בעוד שבהצהרה שהעביר לנתבע, ציין כי חזר לעבודה מלאה ביום 17.2.17 (ראו טופס התביעה וההצהרה ב-נ/1). התובע לא ידע להסביר את הפער הנטען והעיד כי הוא אינו זוכר (ראו ע' 9 ש' 10-14 לפרוטוקול).

סיכום

14. לאור כל האמור לעיל, בשים לב, לעדויות שנשמעו ולסתירות שמצאנו בגרסתו של התובע (הן הסתירות הפנימיות בגרסתו והן החיצוני ות אל מול העדים) ובשים לב לתיעוד הרפואי, למועד ולמקום בו התרחשה התאונה, אנו קובעים כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי פגישתו עם מר קיואן ביום האירוע (ככל שהתקיימה) הייתה פגישת עבודה. לכן התובע לא הוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי בעבודה או בדרך חזרה הביתה מהעבודה.

לפיכך, דין התביעה להידחות.

משמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

15. הצדדים רשאים להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ט, (05 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר חיים אמויאל
נציג ציבור עובדים

מוסטפא קאסם שופט

מר יוסף אלול
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: ח'אלדי נסים
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: