ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרפקט דלתות וחלונות בע"מ נגד צד ג' :

בפני כבוד הרשם הבכיר איתי רגב

תובעת

פרפקט דלתות וחלונות בע"מ

נגד

נתבעת

צד ג'
רגינה למפרט

ונגד

רלו שץ

פסק דין

לפני תביעה על סך כ-55,000 ₪ שתחילתה בתביעה על סכום קצוב שהגישה התובעת, ואשר בקשר אליה הגישה הנתבעת התנגדות. לאחר שהתקבלה ההתנגדות הוגשה אף הודעת צד ג'.

בכתב התביעה נטען כדלקמן:
בקיץ 2015 הוסכם כי התובעת תספק לנתבעת חלונות, ויטרינות ותריסים חשמליים בתמורה לתשלום בסך כ-260 אלף ₪. המוצרים יובאו והותקנו על בסיס תכניות חתומות ומאושרות על ידי האדריכלית מטעם הנתבעת.
הנתבעת שילמה חלק מהתמורה המוסכמת ונותרה חייבת את סכום התביעה. כאשר נדרשה הנתבעת לשלם את יתרת חובה היא העלתה טענות קיזוז הקשורות לקושי בניקוי של החלונות. לעמדת התובעת אין הנתבעת יכולה להפנות טענותיה אליה אלא כלפי האדריכלית שאישרה את התכניות ועליה לשלם את מלוא התמורה כפי שהוסכם.

בהתנגדות טענה הנתבעת כדלקמן:
יתרת התמורה שלא שולמה לתובעת עולה כדי כ-47 אלף ₪, וזו לא שולמה עקב פגמים וליקויים במוצרים שרכשה הנתבעת מהתובעת ואשר בעטים נגרמו לה נזקים שלא תוקנו, ושאת עלותם קיזזה מהתמורה המיועדת לתובעת.
הנתבעת ציינה, בין היתר, כי המרחק בין מעקה הזכוכית לחלונות הויטרינה לא מאפשר גישה לניקוי חלונות אלו, וזאת בהתאם למסקנותיהם של בעלי מקצוע בתחום הנקיון. לטענתה, לשם פתרון הבעיה נדרשת התקנת "מתקן הרחקה" של המעקה ועלותו של זה היא כ-20 אלף ₪. לעמדתה, הסכים מנהל התובעת לשאת בעלות זו. תמורת נקיון הויטרינה עד לביצוע התיקון נדרשת עבודת ניקוי, אחת למספר שבועות, בעלות של 800 ₪ בכל פעם (ועד למועד הגשת ההתנגדות שילמה הנתבעת על עבודות נקיון אלו כבר 8,000 ₪).
עוד ציינה הנתבעת כי בשל עבודה רשלנית של התובעת נגרם נזק לפרגולה של השכנים ובעטיו פיצתה אותם בסך 4,000 ₪.
באשר לחלונות בחדרי הילדים, בשל רשלנות התובעת לא ניתן להסיט באופן מלא את תריסיהם כך שבכל זמן סגור שליש מהחלון.
רשלנות התובעת באה לידי ביטוי, לעמדת הנתבעת, אף בכך שבעת התקנת החלונות בחדר השינה צנחו מטה תריסים, ורק במזל לא גרמו לנזק לגוף או לרכוש; ובכך שהחלונות בחדר האמבטיה הותקנו עם איטום לקוי ובאופן שמי גשם חודרים לחדר האמבטיה ומרטיבים אותו.
עוד טוענת הנתבעת כי המחיר המוסכם שונה במהלך העבודה (והתייקר ב-3,000 ₪) וכי העבודה הושלמה באיחור.

בהודעת צד ג' טענה הנתבעת כי צד ג' היתה האדריכלית שהיתה אמורה לנהל את העבודות בבית הנתבעת, וכי זו התרשלה בעבודת הפיקוח על העבודות שבוצעו.

בכתב ההגנה של צד ג' נטען כי האדריכלית נשכרה לשם תכנון אדריכלי ופיקוח עליון וכי היא שכרה את שירותי התובעת לשם תכנון וביצוע חלונות הבית והמעקה, כאשר התובעת היא שתכננה וביצעה אותם בפועל. לטענתה, לא נפל פגם בעבודתה כאדריכלית ולראיה – טענות הנתבעת הן ביחס לביצוע החלונות אך לא לפגם בתכנונם (תכנון שבוצע, כאמור, על ידי התובעת).

בדיון העידו מר איציק פרץ, הבעלים של התובעת; מר ליאוניד קריסטלינסקי, מנהל פרוייקטים אצל התובעת; מר זוהר גלברט, סמנכ"ל תפעול של התובעת; הנתבעת בעצמה; וצד ג' בעצמה.
בסיכומיהם טענו הצדדים, בין היתר, כדלקמן:
התובעת טענה כי סכום התביעה הוכח וכי על הנתבעת הנטל להוכיח הגנתה, משטענה לקיזוז. לטענת התובעת, כשלה הנתבעת משלא שלחה הודעת קיזוז ולא הוכיחה כי הקיזוז קצוב. נטען כי טענותיה של הנתבעת היו טענות בעל פה שאינן מספיקות לשם סתירת הראיות בכתב שהוצגו, וכי טענות אלו לא הועלו בזמן אמת אלא רק במענה לתביעה.
התובעת הוסיפה שהנתבעת לא הוכיחה את הנזקים שטענה כי נגרמו לה, לא זימנה עדים ולא הציגה ראיות באשר לעניין הנקיון או הנזק לפרגולה.
הנתבעת הדגישה כי טענת ההגנה אינה רק לקיזוז אלא טענת טעות, כמשמעותה בדיני החוזים. הנתבעת ציינה כי מהראיות עולה שאין מחלוקת כי בעבודות שבוצעו בביתה היו בעיות, בין אם בשל עבודתה של התובעת ובין אם בשל עבודתה של צד ג'. הנתבעת חזרה וטענה כי התובעת הסכימה לקיזוז 20,000 ₪ ועל כן סכום זה הוכח – כאשר התובעת, מטעמיה, לא זימנה את הנציג עמו סוכם הקיזוז (מר דוד סופר).
באשר לצד ג' חזרה הנתבעת וטענה כי ההסכם עמה כלל התחייבות לפיקוח על העבודות בבית וכי הוכיחה שצד ג' לא עמדה בהתחייבות זו. גם צד ג', כך נטען, נמנעה מלזמן עדה רלוונטית – שותפתה (עדי) שהיתה מעורבת בהתנהלות מול התובעת.
צד ג' טענה כי לנתבעת לא היתה כל טענה אליה עד להגשת תביעת סרק זו, וכי הנתבעת היא שבחרה את התובעת כמי שתספק את החלונות שבחרה. לטענתה, אף שחתמה על התכניות שסיפקה התובעת הרי שחתימתה התייחסה לכך שהן תואמות את הפתחים שתכננה, את צבע הפרופילים וסוג הזכוכית, אולם אין לה הבנה ונסיון באלומיניום ולשם כך נשכרה התובעת, בעלת המקצוע בתחום.
נטען כי הנתבעת לא איפשרה לצד ג' להשלים את עבודתה ומנעה ממנה לנסות ולמצוא פתרון למחלוקת שהתגלתה בין הצדדים.
התובעת השיבה (כפי שטענה גם צד ג') כי טענת ההגנה של טעות היא הרחבת חזית וכי, בכל מקרה, לא נתמכה בראיות (חוות דעת או אסמכתא כלשהי).

ההליך התנהל בסדר דין מהיר, נוכח סכום התביעה, ומשכך – פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, כמצוות התקנות.

באשר לטענת ההגנה של טעות בכריתת החוזה, הרי שזו צוינה כבר בהתנגדות (ס' 23) ואין לומר כי מדובר בהרחבת חזית. עם זאת, ס' 14 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 קובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב טעות , שאלמלא אותה טעות לא היה מתקשר בו , רשאי לבטל את החוזה.
הנתבעת לא עותרת לביטולו של החוזה וספק אם ממילא הוכיחה את טענת הטעות.
אין מחלוקת כי חלק הארי של העבודות בוצע בהתאם לתכניות שאושרו על ידי הנתבעת (באמצעות האדריכלית) ומשאלו אושרו על ידה לא יכולה עוד הנתבעת לטעון שההסכם שנכרת בין הצדדים מבוסס על טעות בהתקשרות. הנתבעת ידעה מה הוא ההסכם שנכרת עם התובעת והסכימה לתנאיו ולמפרט מכוחו בוצעו העבודות. הטענות ביחס לתריסי חדרי הילדים ולאיטום חלונות חדר האמבטיה הן ביחס לרשלנות הנטענת של התובעת, ואינן בגדר טענות הנוגעות בסוגיית הטעות.
הטענה לעניין טעות בכריתת החוזה נדחית, לפיכך.

גם את טענת הקיזוז מצאתי לדחות.
ס' 53 לחוק החוזים קובע כי "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים".
באשר להודעת הקיזוז, שלא נשלחה, יוער ויוזכר כי בפסיקה נקבע שאין להחמיר בנוגע לדרך מתן ההודעה, כך שאין הכרח שההודעה תינתן בצורה פורמאלית מסוימת (כגון בכתב), אלא אם כן הותנה כך במפורש בחוזה בין הצדדים, וכי בנסיבות מסוימות גם מההתנהגות ניתן ללמוד על מתן ההודעה (ור', למשל, ע"א 636/89 כחולי נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ "ד מה (3) 265).
אין בכך, עם זאת, כדי לפטור את הנתבעת מהצורך להוכיח את סכום הקיזוז – ובכך מצאתי כי הנתבעת כשלה. הנתבעת לא הציגה קבלות או ראיות אחרות באשר לעלות הנקיון או באשר לעלות תיקון הפרגולה של השכנים, לא צירפה תמונות או חוות דעת מקצועית, לא זימנה לעדות את בעל המקצוע בתחום הנקיון והסתפקה בהצעת מחיר בעל פה. היא גם הבהירה שלא עשתה דבר כאשר ההדברות מול התובעת כשלה, משום שלא רצתה להכנס להוצאות נוספות מכיסה.
אמנם, התובעת לא זימנה לעדות את מר דוד סופר, שנטען כי עמו הוסכם על קיזוז (שלא יצא לפועל כאשר צורפה דרישה לקיזוז גם עלות תיקון הפרגולה), אך גם הנתבעת לא ביקשה לזמנו ולא הציגה כל ראיה מטעמו.

מטעמים אלו לא יכולה הנתבעת להנות מהגנת קיזוז ביחס לחיוביה כלפי התובעת, ומשכשלה בהוכחת טענת הטעות (ולא הציגה ראיה כלשהי לתמוך בטענה אפשרית של התרשלות של התובעת, שנטענה במשתמע ביחס לחלונות חדרי הילדים והאמבטיה) הרי שטענות הנתבעת לא מבססות הגנה ועליה לשלם לתובעת את מלוא החיובים להם הסכימה.

התובעת טוענת כי יתרת חובה של הנתבעת עולה כדי סכום התביעה – 54,460 ₪. סכום זה מפורט ב נספח ד' לכתב התביעה: מלוא ההתחייבות של הנתבעת לתובעת היא בסך 229,205 ₪, ומסכום זה שולם סך 182,658 ₪ (בשלושה תשלומים – 7.7.15, 18.11.15, 13.1.16). היתרה, בצירוף מע"מ, היא בסך 54,460 ₪.
הנתבעת טוענת כי יתרת החוב היא בסך 46,883 ₪, שכן הסכום ששילמה לתובעת ושאותו יש להפחית מסכום החיוב הכולל הוא 182,658 ₪ בצירוף מע"מ.
הנתבעת לא הציגה חשבוניות, קבלות או אסמכתא אחרת (תדפיסי תנועות בחשבון הבנק, למשל) הסותרות את המצוין בנספח ד' הנזכר לעיל, ולפיו הסכומים ששולמו בשלושת המועדים שצוינו הם אכן מלוא הסכומים ששילמה ולא סתרה את הטענה ביחס לסכום החוב בהתאם לתחשיב התובעת.

משכך, התביעה מתקבלת באופן שיראו את ההתנגדות כאילו נדחתה. ההליכים בתיק הוצל"פ 539070-09-18 ישופעלו, ככל שעוכבו, וככל שלא ייפרע החוב בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידי הנתבעת.
לסכום החוב יצורפו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל 7,500 ₪.

מצאתי לדחות את הודעת צד ג'. אמנם, נוכח העולה מהראיות שהוצגו יתכן ויש לנתבעת עילת תביעה עצמאית נגד צד ג', ביחס לנזקים כי היא טוענת שנגרמו לה בשל מחדלי צד ג' (וששיעורם, כאמור, לא הוכח) , אך איני נדרש להכריע בסוגיה זו במסגרת ההליך שלפני. לא מצאתי, עם זאת, כי טענות הנתבעת נגד צד ג' מקימות עילת תביעה ביחס לקשר בין צד ג' לחיוב הנתבעת לקיים את ההסכם עם התובעת ולשלם לתובעת את מלוא התמורה שהוסכמה, או כי טענות הנתבעת משליכות על חיובה האמור.
אני דוחה את הודעת צד ג' ומחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות ובשכ"ט צד ג' בסך 6,000 ₪.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ה' אלול תשע"ט, 05 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרפקט דלתות וחלונות בע"מ
נתבע: צד ג'
שופט :
עורכי דין: