ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דניאל כרסנטי נגד מדינת ישראל :

לפני:

כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציג ציבור (עובדים): מר יהודה פיגורה
נציגת ציבור (מע סיקים): גב' זיוה בסר

התובע
דניאל כרסנטי
-
הנתבעת
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד למא שקור

פסק דין

הש' אילת שומרוני-ברנשטיין:
לפנינו תביעה למתן צו הצהרתי, שעל פיו זכאי התובע לקבל מהנתבעת אישור שקילות לתואר ד"ר אותו רכש באוניברסיטת פוליטכניקה, טימשאורה שברומניה.
בקשתו של התובע לקבלת האישור נדחתה על ידי הגף להערכת תארים אקדמאיים מחו"ל במשרד החינוך לאחר שעבודת הדוקטורט שהגיש התובע נבדקה על ידי וועדת מומחים ולאחר שהוועדה קיימה ראיון עם התובע.
התובע טוען, כי ההחלטה הייתה בניגוד לכללי הצדק הטבעי ובחוסר סבירות קיצוני שכן המומחים בוועדה לא היו מתחום הדעת של עבודת המחקר (הנדסת תעשייה וניהול) ועל כן – יש בעניין זה לפגוע ביכולתם להעריך את עבודת הדוקטורט שלו .
יצוין, כי על פי החלטת בית הדין מיום 2.4.2019 מדובר בתיק משפטי ועל כן לא התקיימו דיו ני הוכחות בתיק והצדדים אף לא הגישו תצהירים.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-
כללי
התובע מרצה במכללת אורט בראודה בכרמיאל, כאשר שכרו משולם על ידי המדינה ומותנה בתואר.
לגרסת התובע – הוא התחיל את לימודי התואר השלישי ב-2009 בתחום הנדסת תעשיית וניהול, באספקט ניהולי, באוניברסיטת פוליטכניקה שברומניה.
לגרסת התובע – הוא גר בארץ ועבד במהלך הלימודים אך נדרש להגיע לרומניה כ-20 פעם, כאשר מבחן הסיום היה ברומניה וב-02/2017 קיבל את התואר מהאוניברסיטה, כאשר לגרסתו עבודות המוגשות לתואר שלישי עוברות בחינה לאותנטיות.
התובע הגיש בקשה לקבל אישור שקילות לתואר ד"ר לגף להערכת תארים אקדמאיים מחו"ל במשרד החינוך (להלן: הגף) ביום 26.12.2017 והוא הוזמן לוועדת מומחים ביום 15.2.2018.
וועדת המומחים כללה את פרופ' איליה ליפלינד ופרופ' ציסון ליצין.
וועדת המומחים בדקה את עבודת הדוקטורט של התובע ואף קיימה עימו ראיון , כאשר פרוטוקול הריאיון צורף כנספח ה' לכתב ההגנה.
ביום 28.2.2018 התקבלה החלטת הגף (נספח ו' לכתב ההגנה) לפיה אין להיעתר לבקש ת התובע שכן התואר השלישי שקיבל מ האוניברסיטה ברומניה אינו שקול לתואר שלישי בישראל, מהטעמים שפורטו במכתב.
ביום 23.3.2018 התובע הגיש ערר על החלטת הגף וביום 17.5.2018 התקבלה תשובת הגף אשר דחתה את הערר.
יצויין, כי מי שבחן את השגות התובע בתחום האקדמי היה אחד מהמומחים אשר ישב בוועדת המומחים.
התובע הגיש ערר נוסף על ההחלטה ולאחר התייעצות של הגף עם הלשכה המשפטית נמסר לתובע שהוחלט שלא לאשר לו את התואר.

וועדת המומחים
נציב שירות המדינה קבע בהודעתו מס' סה/15 (10.5.2005) בסעיף 3.2:
"במסגרת הליך השקילה, כמפורט בכללי ההערכה, תבחן בין היתר, עבודת הדוקטורט על ידי וועדת מומחים, חברי סגל אקדמי מתחום עבודת הדוקטורט נושא הבקשה, או תחום קרוב ככל האפשר".
בסעיף 10.1 לכללים להערכת תארים נקבע :
"ועדת המומחים תמנה שני מומחים מהתחום בו נכתבה עבודת הדוקטורט, או תחום קרוב ככל האפשר, ואשר במסגרת עבודתם האקדמית השוטפת מכהנים כבודקי עבודות דוקטורט במוסדות ישראלים מוכרים להשכלה גבוהה".
כפי שפורט לעיל, וועדת המומחים כללה את פרופ' איליה ליפלינד ופרופ' ציסון ליצין, כאשר טענתו העיקרית של התובע, כפי שיפורט להלן, היתה כי מומחים אלו אינם מהתחום בו נכתבה עבודת הדוקטורט שלו ואף לא מתחום קרוב.
אשר על כן, במסגרת הדיון שהתקיים בבית הדין ביום 2.4.2019 נשאלה ב"כ הנתבעת ל גבי תחום השכלתם האקדמית של פרופ' ליפלינד ופרופ' ליצין, לגבי תפקידם באוניברסיטאות וכן באלה תחומים הם משמשים כמנחים ובודקים. ב"כ הנתבעת טענה, כי פרופ' ליפלינד "מלמד גם הנדסת תעשייה וניהול" וכי הוא מנחה ובודק עבודות דוקטורט בתחום הרלוונטי, לרבות בתחום הנדסת תעשיה וניהול. גם לגב' פרופ' ליצין טענה ב"כ הנתבעת כי הוא בודק עבודות דוקטורט בתחום הנדסת תעשייה וניהול.
על פי בקשת בית הדין, התחייבה ב"כ הנתבעת להמציא אסמכתאות מהאוניברסיטאות בהן מלמדים פרופ' ליפלינד ופרופ' ליצין בעניין זה.
ביום 27.5.2019 התקבלה הודעה מטעם המדינה.
בהתאם להודעה – עבודת הדוקטורט של התובע ה יא מתחום הנדסה וניהול, אשר הינו תחום אינטרדיסציפלינרי, הכולל מס' תחומי דעת בין היתר פיזיקה, מתמטיקה ועוד.
באשר לפרופ' ליפלינד – צורף מסמך עם לוגו של אוניברסיטת בר אילן, הפקולטה למדעים מדויקים, המחלקה למתמטיקה. המסמך רשום באנגלית וחתום על ידי פרופ' ראובן כהן, יו"ר.
בהתאם לאותו מסמך, פרופ' ליפלינד הוא חבר במח' המתמטיקה של אוניברסיטת בר אילן, כאשר שדות ההתמחות שלו הם מתחום המתמטיקה והוא מוסמך qualified)) לשמש בורר לתזות דוקטורט.
נדגיש, כי מסמך זה אינו בהתאם לבקשת בית הדין בדיון מיום 2.4.2019 שכן אין בו כל התייחסות לשאלה האם ד"ר ליפלינד מנחה ובודק עבודת דוקטורט בתחום תעשיי ה וניהול או מלמד בתחום זה.
יתרה מכך, לא ברור לנו מדוע פרופ' ראובן כהן (שתפקידו באונ' בר אילן אינו ברור כלל) כתב את המסמך באנגלית.

לגבי פרופ' ליצין נמסר מכתב של גב' פנינה אפרתי, ראש מינהל הפקולטה להנדסה באוניברסיטביב, כי פרופ' ליצין הוא פרופ' מן המניין בפקולטה להנדסה והוא כשיר לשמש כשופט לעבודות דוקטורט וכי במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על בדיקת כל עבודות הדוקטורט שנעשו בפקולטה להנדסה באוניברסיטה לרבות בתחום הנדסה וניהול.

להודעת המדינה צורפה גם חוות דעת מטעם פרופ' יואכים מאיר – ראש המחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיט ת תל אביב, כי שני המומחים, פרופ' ליפלינד ופרופ' ליצין, עונים על הוראות סעיף 10.1 לכללים להערכת תארים, כאשר פרופ' מאיר התייחס באופן ספציפי לתקציר עבודת הדוקטורט של התובע באומרו שגם הוא אינו סבור שעבודה זו שקולה לעבודת דוקטורט במוסד ישראלי.
נציין כבר עתה, כי לא ברור לנו מדוע המדינה צירפה חוות דעת זו של פרופ' מאיר, שכן זה מתפקידו של בית הדין לקבוע האם פרופ' ליפלינד ופרופ' ליצין עונים על הוראות סעיף 10.1 לכללים להערכת תארים ולא מתפקידו של פרופ' מאיר, מה גם שהמדינה לא התבקשה כלל למסור חוות דעת של מומחה כלשהו בענין זה. נזכיר שמדובר בתיק משפטי ולא בתיק עובדתי וממילא פרופ' מאיר לא נחקר בהתייחס לחוות דעתו זו.

עיקר טענות התובע–
התובע סבור כי שני המומחים לא עמדו בקריטריונים שנקבעו בהודעת נציב שירות המדינה וכן בסעיף 10.1 לכללים להערכת תארים .
כן טוען התובע, כי העובדה שרק אחד מחברי הוועדה דן בהשגה מהווה פגם מהותי בהתנהלות ומכל מקום, אין זה ראוי שגוף מעין שיפוטי ידון כערכאת ערעור על עצמו.
התובע סבור שנטל הוכחת זיוף העבודה מוטל על המדינה ועליה להוכיח זאת מעל לכל ספק סביר.
בסיכומי התובע נטען, כי בדיון שהתקיים ביום 2.4.2019 ציינה ב"כ התובע לפרוטוקול כי פרופ' איליה ליפל ינד מלמד גם הנדסת תעשייה וניהול וכן שהוא מנחה ובודק עבודות דוקטורט בתחום הנדסת תעשייה וניהול ו כי היא תמציא אסמכתא לגבי כך.
עם זאת, מהודעת המדינה שנשלחה על פי הנחיית בית הדין ביום 27.5.2019 עולה, כי פרופ' ליפלינד הוא מומחה באנליזה מתמטית, והוא חבר במחלקה המתמטית באוניברסיטה ומשמש בוחן בעבודות דוקטורט אך לא הומצאו אסמכתאות התומכות בכך.
על אף הנחיית בית הדין לא נמסרו פרטים לגבי התחומים שפרופ' ליפלנד בודק ומלבד מכתבו הלקוני של יו"ר הפקולטה למדעים באוניברסיטת בר אילן הפרופ' ראובן כהן, המדינה לא המציאה אסמכתא כי לפרופ' ליפלנד יש זיקה ולו מיקרית לתחום הדעת של עבודת התובע.
התובע טוען עוד, כי באוניברסיטת בר אילן אין ולא היית ה פקולטה להנדסה וניהול והוא מצרף תמלול שיחה בענין זה שהוא ערך עם גב' עדי חברוני, מרכזת התארים המתקדמים בפקולטה ביום 15.4.2019, כשבועיים לאחר הדיון שהתקיים בבית הדין.
פרופ' ליפלינד לא דבק באמת כאשר הוא הצהיר שהוא מתחום דעת רלוונטי לנושא העבודה של התובע , כאשר המדינה לא פעלה בתום לב וקיים כשל מהותי בהתנהלותה ובשל כך על בית הדין להתערב בעניין זה.
באשר לפרופ' ליצין, הרי שאין בתל אביב פקולטה להנדסת תעשייה וניהול, יש פקולטה להנדס ת תעשיה בלבד, וגם בענין זה מצרף התובע תמליל שיחה עם מנהלת הפקולטה להנדסה, מזכירת תלמידי מחקר.
פרופ' ליצין על פי אתר האוניברסיטה הוא חבר בפקולטה להנדסת חשמל וגם עבודות הדוקטורט שהוא בדק היו מתחום הנדסת חשמל.
מהודעת המדינה עולה, כי עבודות הדוקטורט שבדק פרופ' ליצין הם מתחום הנדסת תעשיה ולא הנדסת תעשיה וניהול כאשר יש שוני בין השניים. הנדסת תעשיה מיוחסת לאספקט הריאלי, האנליטי וההנדסי של התעשייה, כאשר הנדסת תעשיה וניהול מתייחסת גם לאספקט האומני, הניהולי והתיאור טי, ולא בכדי יצרו המל"ג והוות"ת אבחנה ביניהם.
בישראל יש רק 3 אוניברסיטאות המאושרות ללמד מקצוע הנדסת תעשיה וניהול לתארים מתקדמים – הטכניון, אוניברסיט ת בן גוריון ואוניברסיטת אריאל. על כן, אין חולק כי תחומי הדעת של 2 הפרופסורים שהוצגו כמומחים אינו מתחום הדעת הרלוונטי ואף גם לא קרוב.
התובע מצרף כתבה מעיתון הארץ לעניין אישור דוקטורטים זרים בישראל.
חוות דעתו של פרופ' מאיר לא נעשתה בתום לב ותוך ניגוד עניינים וברור כי הוא לא הקשיב להקלטת הריאיון ולא קרא את התמליל.
בחוות דעתו של פרופ' מאיר יש הוצאת דיבה ולא מדובר בחוות דעת מומחה.
התובע טוען בסיכומיו כי הוא כתב את עבודת הדוקטורט ועבד עליה קשה מאוד, הוא מתייחס לניסיונו המקצועי ואף סבור שתשובת המומחים מהוו ה פגיעה בשמו הטוב.
כן הוא סבור שאין זה ראוי שגוף מעין שיפוטי ידון בערעור על החלטה של עצמו.
התובע מבקש שבית הדין יתן צו הצהרתי המורה לגף ולמשרד החינוך להנפיק לו אישור שקילות לתואר שלישי להנדסת תעשייה וניהול ומפנה לפסקי הדין אזוריים בתיקים השייכים ל"פרשת לטביה" שרונה אופיר ורפאל משה טויטו.
התובע מבקש שבית הדין לא יעביר עניינו להחלטה של וועדה נוספת, כי "מדובר בגוב אריות".
כן נרשם, כי במידה ויוגש ערעור על החלטת בית הדין על ידי הנתבעת תצטרך הנתבעת להתמודד בנוסף עם קובלנה פלילית פרטית אשר הוא יגיש נגד פרופ' איליה ליפלנד שהצהיר תצהיר שקר.
התובע מבקש כי בית הדין יחייב את הנתבעת בהוצאות וכן יחייבה לשלם לו תוספות שכר להם הוא זכאי מיום קבלת התואר השלישי ועד לסיום ההליכים בתיק.

עיקר טענות הנתבעת–
החלטת הגף ניתנה במסגרת סמכותה כדין. מדובר בהחלטה ראויה וסבירה העומדת בכללי המשפט המינהלי.
בכתב ההגנה נרשם, כי על פי הכללים להערכת תארים מי שמבקש שיכירו בתואר השלישי שלו כשקול לתואר בישראל צריך להעביר את הדוקטורט שלו לקריאתם של 2 חברי וועדת מומחים מהתחום בו נכתבה עבודת הדוקטורט או תחום קרוב ככל האפשר ואשר במסגרת עבודתם האקדמית מכהנים כבודקי עבודות דוקטורט במוסדות ישראליים מוכרים להשכל ה גבוהה, כאשר לאחר קריאת עבודת הדוקטורט עורכים חברי הוועדה ראיון אישי לבוגר.
לאחר שוועדת המומחים ערכה לתובע ראיון שנמשך למעלה משעה היא לא התרשמה לטובה בלשון המעטה מעבודת התובע וקבעה כי התואר השלישי של התובע אינו שקול לצורך דירוג ושכר לתואר אקדמי מקביל ממוסד ישראלי, וזאת מהטעמים שאין כל חידוש במחקר, הסקירה המחקרית דלה ומאוד נמוכה, ניתוח החומר ברמה נמוכה מאוד ואין ניתוח כמותי בכלל. העבודה מבוססת על אסטרטגיה פנימית בלבד, המתודולוגיה אינה ראויה לעבודה מתקדמת לתואר שלישי, הממצאים הוצגו באופן בלתי מסודר ואין שום רקע מדעי.
התובע הגיש ערעור על קביעת וועדת המומחים.
מאחר ולא קיים הליך ערעור מוסדר על קביעות הגף , הרי שבהתאם לנוהל הפנימי בגף – ההשגה הועברה להתייחסות המומחים שישבו בוועדה וזאת בין היתר היות וההשגה כללה טענות אקדמ איות.
לאחר בחינת טענות התובע הן על ידי הגף והן על ידי המומחים, הגף שלח תשובה מפורטת בה הובאה תשובתו של אחד מהמומחים אשר הסביר מדוע עבודתו של התובע אינה שקולה לעבודה אשר היית ה נכתבת במוסד ישראלי.
החלטת הגף היא החלטה מינהלית אשר התקבלה במסגרת סמכותה והינה החלטה סבירה וראויה העומדת בכללי המשפט המינהלי ובכל אמות המידה הקבועות בדין ובפסיקה.
המדינה מבקשת שימחקו סעיפים ב2, ד1 וה' לסיכומי התובע, שכן מדובר בראיות חדשות שהוגשו לראשונה במסגרת הסיכומים ובהרחבת חזית אסורה.
לא הוגשה בקשת רשות להגשת ראיות אלו, מה גם שבית הדין קבע שמדובר בתיק משפטי.
ב"כ הנתבעת מפנה לפסיקה לפיה אין להביא ראיות חדשות במסגרת סיכומים. התובע לא עמד בכללים שנקבעו בפסיקה לעניין הגשת הקלטה כראיה קבילה.
החלטת הגף ניתנה במסגרת סמכותו כדין ומדובר בהחלטה מינהלית ראויה וסבירה העומדת בכללי המשפט המינהלי.
על פי הפסיקה, בית הדין אינו ממיר את שיקול דעתו של בעל סמכות בשיקול דעתו הוא.
בית הדין ימנע מלבחון את תבונתה של ההחלטה או את יעילותה ויגביל עצמו לבדיקת חוקיותה לפי העילות שהתגבשו לכך במסגרת המשפט המינהלי.
הנתבעת מפנה לענין דדון דוד, שם נקבע כי בית הדין אינו רשאי להיכנס לנעליו של הגף ולהמיר את שיקול דעתו של הגף בשיקול דעתו שלו ו/או לקבוע שתואר מאוניברסיטה אחרת שקול לתואר ישראלי.
כן מפנה לפסיקה נוספת.
שני המומחים שישבו בוועדת המומחים עונים על הוראות סעיף 10.1 לכללים להערכת תארים וכן הם מהתחום שבו נכתבה עבודת הדוקטורט או מתחום קרוב ככל האפשר ומכהנים במסגרת עבודתם השוטפת כבודקי עבודת דוקטורט בארץ.
דין הטענות כי פרופ' ליצין ופרופ' ליפלינד, שישבו בוועדת המומחים אינם מתחום הדעת של עבודת הדוקטורט נשוא הליך זה – להידחות.
ביום 27.5.2019 הגישה הנתבעת הודעה בצירוף אישורים מטעם מנהלת וראשי פקולטות מאוניברסיטאות בר אילן ותל אביב. שני המומחים שבדקו את עבודת התובע עונים על הוראות סעיף 10.1 לכללים להערכת תארים.
עבודתו של התובע היא מתחום הנדסה וניהול שהוא תחום אינטרדיסציפלינרי, אשר כולל מס' תחומי דעת לרבות פיזיקה, מתמטיקה, הנדסה ועוד, כאשר בענייננו שני המומחים הינם מתחום קרוב ככל האפשר לתחום בו נכתבה עבודת דוקטורט והם אף בודקים עבודות דוקטורט במוסדות ישראליים מוכרים להשכלה גבוהה.
פרופ' ליצין היה אחראי על בדיקת כל עבודות הדוקטורט שנעשו בפקולטה להנדסה ובמסגרת זו הוא נחשף למגוון רחב של נושאים בתחומים שונים של הנדסה, לרבות תחום של הנדסת תעשייה וניהול והוא אף בדק והנחה עבוד ות דוקטורט בפקולטות שונות בארץ.
פרופ' ליפלינד הינו בעל תואר שלישי בתחום אנליזה מתמטית ובעל ניסיון ביישומים של שיטות מתמטיות לבעיות בכלכלה ובתעשייה, אשר בודק ומנחה עשרות דוקטורטים בתחומים שונים ומגוונים כולל הנדסת תעשייה וניהול.
באשר לטענות התובע כי לא ראוי שגוף מעין שיפוטי ידון כערכאת ערעור על עצמו, הרי שלא קיים הליך ערעור על קביעות הגף להערכת תארים והליך הערעור הינו הליך פנימי בגף אשר נבחן על ידי גורמים רלוונטיים בהתאם לסוג הטענות המועלות בהשגה. אין צורך להכביר מילים אודות התרשמותם הבלתי אמצעית של המומחים היושבים בוועדה אשר בוחנים הן את טיב העבודה והן האם העבודה נכתבה על ידי התובע.
באשר לטענות התובע לעניין לשון הרע, מדובר בטענה שעדיף שלא הייתה נטענת, וכי לאור הש אלות הרבות שהתובע לא ידע להשיב עליהם, היה מקום להעלות ספק לעניין האותנטיות של העבודה.
כמו כן אין שום דבר בטענת התובע כי החלטת הנתבעת פוגעת בפרנסתו שכן תפקיד הגף מתמצה בבחינת שקילות התואר הזר לתואר הישראלי ובין התובע לבין הגף אין יחסי עבודה.
באשר לפסיקה שהתובע צירף, הרי שלגרסת הנתבעת אין לפסקי דין אלו רלוונטיות לענייננו.

דיון והכרעה
בטרם נכריע בתביעת התובע, נתייחס תחילה לבקשת הנתבעת למחיקת סעיפים מסיכומי התובע.
הנתבעת מבקשת כי יוצאו מסיכומי התובע פרוטוקולים של שיחות שהוא ניהל עם גורמים בפקולטות לאחר הדיון שהתקיים בבית הדין, וכן שי וצא מתיק בית הדין כתבת עיתון שצורפה לסיכומי התובע.
נאמר כבר עתה, כי הנתבעת צודקת בבקשתה זו היות ותיק זה הינו תיק משפטי ולא תיק עובדתי, וזאת ב ין היתר נוכח העובדה ששיחות הטלפון התקיימו לאחר מועד הגשת התביעה ולאחר הדיון שהתקיים בבית הדין וכי את כתב ת העיתון ניתן היה לצרף לכתב התביעה.
מכל מקום, הן שיחות הטלפון והן הכתבה ממילא אינן רלוונטיות לתיק זה ו אין בהן כדי להשפיע על פסק הדין.
עם זאת חשוב לציין, כי בקשת הנתבעת הינה מפתיעה וזאת לאור הכלל לפיו "מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים" . הנתבעת צירפה להודע תה מיום 27.5.2019 חוות דעת של פרופ' יואכים מאיר אשר הינה חוות דעת עובדתית אשר ה וגשה שלא על פי הנחיות בית הדין ואשר מטרתה היתה דומה למטרת התובע, בהגישו את התמלילים וכתבת העיתון.
מכל מקום, כפי שאין בכוונת בית הדין להתייחס לתמלילים ולכתבה שהגיש התובע כך אין בכוונת בית הדין להתייחס לחוות דעתו של פרופ' מאיר.
באשר לטענות לעניין לשון הרע שהועלו בסיכומי התובע נציין, כי כתב התביעה שהוגש על ידי התובע אינו בתחום לשון הרע ואי ן תביעת פיצוי בגין לשון הרע (למעט בהתייחס להוצאות משפט ), ומכאן שאין מקום כלל לדון ב טענות בהתייחס ללשון הרע.
עם זאת נציין, כי המומחים בוועדה רשאים להביע עמדתם לעניין טיב עבודת הדוקטורט המוגשת להם והאותנטיות שלה, ו עמדתם בענין זה אינה מהווה לשון הרע.
באשר לעיקר תביעתו של התובע – נקדים את המאוחר ונציין כבר עתה, כי אנו סבורים שיש מקום לקבל את תביעת התובע ככל שהיא מתייחסת לזהות המומחים אשר ישבו בוועדת המומחים, ועל כן, על הנתבעת להעביר את עניינו של התובע לוועדה חדשה אשר תדון בבקשתו כי תואר הדוקטור שהוא קיבל מאוניברסיטת פוליטכניקה, טימשאורה שבר ומניה יהיה שקול לתואר דוקטור ממוסד ישראלי. ונבאר.
מההודעה שנשלחה על ידי אוניברסיטת בר אילן בקשר לפרופ' ליפלינד עולה, כי פרופ' ליפלינד מתמחה בתחום המתמטיקה , כאשר אין כל התייחסות לנסיונו בקשר לתחום ההנדסה, קל וחומר תחום הנדסת תעשייה וניהול, ואין כל התייחסות לשאלה האם אי פעם התנסה בבדיקת עבודות דוקטורט בתחום זה. מכלל ההן אתה שומע לאו – ואנו מסיקים מהעדר ההתייחסות לשאלה זו ש אין לו כל נסיון בתחום ההנדסה – בין ללמד ובין לבדוק עבודות דוקטורט .
האסמכתא אשר צורפה להודעת הנתבעת סותרת את טענות ב"כ ה נתבעת בדיון מיום 2.4.2019 לגבי נסיונו של פרופ' ליפל ינד ובוודאי שאינה תומכת בטענות שנטענו בסיכומי הנתבעת לענין ניסיונו – טענות שלא ברור על מה הן נסמכות ושחמור בעינינו שנרשמו בסיכומים ללא כל תימוכין – כאשר בוודאי שאינן נסמכות על המכתב שהתקבל מאוניברסיטת בר אילן.
מכל מקום – משלא עולה שלפרופ' ליפלינד ניסיון כלשהו בתחום ההנדסה או בבדיקת עבודות דוקטורט בתחום ההנדסה, קל וחומר בתחום הנדסת ניהול ותעשייה – אנו סבורים שהכללתו בצוות המומחים שבדק את עבודת הדוקטורט של התובע היתה בניגוד לסעיף 10.1 לכללים להערכת תארים.
בהקשר זה נציין עוד , כי אנו סבורים שלאחר שהמדינה נכחה שפרופ' ליפלינד אינו מהתחום או מתחום קרוב לעבודת הדוקטורט של התובע, היה עליה לשקול שוב את עמדתה בתיק זה, וזאת במקום להגיש חוות דעת של פרופ' מאיר או לטעון טענות ללא כל אסמכתאות בסיכומים מטעמה.
משקבענו שפרופ' ליפלינד אינו עומד בתנאים של סעיף 10.1 לכללים להערכת תארים, די בכך על מנת לקבוע כי החלטת ועדת המומחים בטלה ויש מקום לכנס ועדת מומחים חדשה אשר תדון בעניינו של התובע.
לאור הכרעתנו כאמור, אין צורך לבדוק את טענות התובע בעניינו של פרופ' ליצין, ואולם בהערת אגב נציין, כי אנו סבורים ש ניסיונו של פרופ' ליצין הינו "בתחום קרוב" לעבודת הדוקטורט של התובע ולא היתה מניעה כי הוא יכהן במסגרת ועדת המומחים שדנה בעניינו של התובע.
מכל המפורט לעיל – אנו מורים על החזרת ענייננו של התובע לגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל ומורים לגף להקים וועדת מומחים חדשה אשר כוללת מומחים עם ניסיון בתחום הנדסת תעשייה וניהול או בתחום קרוב כאשר עניינו של התובע יועבר לוועדה זו. פרוטוקולים של הוועדה הקודמת נשוא תיק זה וכן חוות דעתו של פרופ' מאיר יוצאו מתיקו של התובע ולא יכללו בחומר שיועבר לוועדה זו.
אין אנו מקבלים את בקשת התובע להורות למדינה להנפיק לו אישור שקילות תואר שלישי שכן אין זה מתפקידנו ו/או באפשרותנו לבחון את עבודת הדוקטור ט של התובע ואת האותנטיות שלה.

נציגת ציבור, גב' זיוה בסר
אני מצטרפת לדעתה של כבוד הש' שומרוני-ברנשטיין.

נציג ציבור, מר יהודה פיגורה
אינני מסכים עם דעתה של כבוד הש' שומרוני-ברנשטיין.
בחינת הרכב ועדת המומחים ודרכי פעולתם מהווים את ליבת הדיון.
הודעת נציב שירות המדינה מס' סה/15 מפרטת את שקילת תארים אקדמיים שלישיים ממוסדות אקדמיים באמצעות הגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל במשרד החינוך (להלן: הגף) להכרה בתואר ד"ר שנרכש בחו"ל.
הקריטריונים והפעולות הנדרשים על-ידי הגף (נספח א' להודעה מס' סה/15 לעיל):
סעיף 10.1 : "ועדת המומחים תמנה שני מומחים מהתחום בו נכתבה עבודת הדוקטורט, או תחום קרוב ככל האפשר ואשר במסגרת עבודתם האקדמית השוטפת מכהנים כבודקי עבודות דוקטורט במוסדות ישראלים מוכרים להשכלה גבוה"
סעיף 10.2: "על ועדת המומחים לבדוק:
א. כי עבודת הדוקטורט נעשתה על-ידי מגיש הבקשה בעצמו והוא התמצא בה ובתוכנה במידה שמעידה על בך.
ב. עבודת הדוקטורט עומדת בסטנדרטים הנדרשים במוסדות מוכרים המעניקים תואר שלישי, השקולה לעבודת דוקטורט מהתחום הרלוונטי במוסדות ישראליים מוכרים."
סעיף 10.3 "ועדת המומחים תבדוק את העבודה ותערוך ראיון אישי למבקש השקילות."
סעיף 10.4 "במסגרת הפעלת שיקול דעתה, תתייחס הועדה, בין היתר, להיקף עבודת הדוקטורט, המתודולוגיה והמחקר שנעשה, משך זמן הכתיבה והמחקר, חדשנות העבודה, רמת הכתיבה בעבודה, היקף הביבליוגרפיה."
כבוד השופט אנגלנדר בענין השכלה ותואר בע"מ סבור שיעודה של הוועדה להכרת תארים אקדמאיים במשרד החינוך הוא לברר את טיב התארים הזרים שהיא דרישת המהות לאישור שקילות עבודת דוקטורט מחו"ל.
הרכב ועדת המומחים כלל את פרופ' סימון ליצין ואת פרופ' איליה ליפלינד. פרופ' סימון ליצין הוא פרופ' מן המניין בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב וכיהן כיו"ר הוועדה היחידתית לתלמידי מחקר בפקולטה להנדסה והיה אחראי על בדיקות כל עבודות הדוקטורט שנעשו בפקולטה להנדסה (מכתבה של פנינה אפרתי, ראש מינהל הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל-אביב) אין חילוקי דעות שניסיונו של פרופ' ליצין הינו "בתחום קרוב" לעבודת הדוקטורט של התובע.
פרופ' ליפלינד מרצה בכיר במחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר אילן אשר התמחה באנליזה הרמונית, תורת הקרובים, פונקציות של מס' משתנים מרוכבים כשיר מאוד לשמש כשופט בעבודות דוקטורט ובפועל עסק בכך באופן שגרתי באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטאות אחרות בישראל ובחו"ל במשך שנים (מכתבו של פרופ' ראובן כהן ראש המחלקה למתמטיקה).
סעיף 10.1 אינו מחייב מומחה מהתחום בו נכתבה עבודת הדוקטורט אלא תחום קרוב ככל האפשר ולא בכדי, בעיקר בגין מורכבות עבודות הדוקטורט והיותן אינטרדיסציפלינריות. אין ספק שהתמחות במתמטיקה עונה על דרישה זו מאחר ומקובל מאוד שעבודות דוקטורט בתחום תעשיה וניהול אמורות להיות "כמותניות" ובהכרח דורשים ידע מתמטי, סטטיסטי ועיבוד נתונים. התובע עצמו בראיון האישי (נספח ה' לכתב ההגנה) טען שמודל העבודה שלו הוא "מודל גל חלקיק שבפיסיקה קוונטית" (נספח ז' לכתב ההגנה, עמ' 4, ש' 1 – 14, 22 – 28). פרופ' ליפלינד עומד בדרישת המהות - יכולת לאבחן את טיב עבודת הדוקטורט.
כבוד השופט אילן סופר (ע"ע 2664-04-17) סבור ש"הביקורת השיפוטית על החלטות מקצועיות של רשות מנהלית תעשה בריסון ומתוך הכרה כי לרשות יש את אנשי המקצוע שאמורים לכוון את החלטותיה ולשמש לה מצפן אשר שם לנגד עיניו רק שיקולים ענייניים"
הגף עמד בדרישות הסעיפים 10.1, 10.2, 10.3, 10.4 לעיל.
יתר על כן, בחינת תמליל ראיון האישי (נספח ה' לכתב ההגנה) מעלה שהחלטת הגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל במשרד החינוך לדחות את בקשת התובע להכרה בתואר ד"ר אותו רכש באוניברסיטת פוליטכניקה, טימשאורה שברומניה סבירה ותקינה, להמחשה חלקית בלבד:
סימון ליצין: בינתיים אתה לא אמרת משהו שיוצא מעבר של דברים אינטואיטיביים.
דניאל (התובע): אני יודע.
סיומון ליצין: המחקר תמיד כמותי" (תמלול ראיון, נספח ה' לכתב ההגנה, עמ' 13, ש'26 – 28)
סימון ליצין: כל הדברים שאתה אמרת עד כה מבחינתי לו היית שואל אותי, הייתי אומר, זה בלי שום מחקר שזה ככה.
דניאל: אני מסכים אתך.
סימון ליצין: איפה מודל מתמטי לפחות איזה שהוא" (שם, עמ' 12, ש' 18 – 24)
סימון ליצין: מה בעצם הכלי שאתה נותן, בכלי צריך להיות כמותי.
דניאל: כן.
סימון ליצין שאתה נותן למישהו. ומה אתה, איפה מודל מתמטי לפחות איזה שהוא? (שם, עמ' 12ש' 18 - 24)
דניאל: אני לא יודע בעל פה מה להגיד לך, אבל אני אומר עוד פעם, את סקירת הספרות: עשיתי לפני עשר שנים, כי- (שם, עמ' 36, ש' 13 – 14)
אשר על כן – אני הייתי דוחה את תביעת התובע ומחייתובע בהוצאות הנתבעת בסך 1,500 ₪.

סוף דבר
התביעה מתקבלת ברוב דיעות של הש' שומרוני-ברנשטיין ונציגת הציבור – גב' זיוה בסר.
החלטת הגף להערכת תארים אקדמיים בחו"ל מבוטלת ועל הועדה לקיים דיון מלכתחילה בעניינו של התובע ואף ל כנס וועדת מומחים חדשה אשר תדון בעני ינו של התובע, וזאת בהתאם לסעיף 10.1 לכללים להערכת תארים.
הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך 7,000 ₪.
הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ט, (29 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים
מר יהודה פיגורה

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת

נציגת מעסיקים
גב' זיוה בסר


מעורבים
תובע: דניאל כרסנטי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: