ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנחם יעקובוב נגד ר. ה. אלקטרוניקה בע"מ :

לפני כבוד השופטת הבכירה אורית יעקבס

המבקש/התובע:
מנחם יעקובוב
ע"י ב"כ עו"ד ניר ברקון
-
הנתבעת/המשיבה:
ר. ה. אלקטרוניקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד דגנית לפידור-זינגר

החלטה

1. בתאריך 30/6/19 הגיש המבקש בקשה לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים (להלן: "הבקשה"), במסגרתה ביקש כי ביה"ד יורה למשיבה להמציא לו את המסמכים הבאים:
א. הסכם יבוא ושירות עם חברת שארפלייט.
ב. הסכם מכירת מוצרים/חומרי בניה ללקוח - מר איגור, שהוא אביה של קטי, שהיא אשתו של מורן שהוא בנו של בעל השליטה במשיבה.
ג. הסכם ו/או חשבונית החברה לליאב, שהוא בן נוסף של בעל השליטה במשיבה, בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו .

2. בתאריך 21/7/19 (לאחר ארכות שהתבקשו וניתנו) הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה (להלן: " התגובה").

3. בתאריך 25/7/19, הגיש המבקש את התייחסותו/תשובתו לתגובת המשיבה (להלן: "ההתייחסות").

4. בתאריך 31/7/19 הגישה המשיבה את תשובתה להחלטת ביה"ד מיום 25/7/19 (להלו:"התשובה").

5. בתאריך 4/8/19 הודיע המבקש כי להערכתו, את העבודות הפרטיות בביתו של מר איגור הוא ביצע בחודש 9/13.

6. בתאריך 7/8/19 הגישה המשיבה, לעיונו של ביה"ד, את ההסכם בינה לבין חברת שארפלייט ואת ההסכם בינה לבין מר איגור.

7. בתאריך 25/8/19 פעלה המשיבה בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 11/8/19 , שבה נקבע כך:"התובע צודק שכן ביום 4/8/19 , הוא אכן פעל , כבר בהתאם להחלטת ביה"ד מיום 31/7/19 בנסיבות אלו, ניתנת לנתבעת ארכה עד ליום 25/8/19 , להודיע, האם בשל העובדה שהתובע נקט בתאריך ( 9/13 ) כתאריך בו ביצע, לטענתו, את העובדות הפרטיות בביתו של מר איגור (אביה של קטי), היא נכונה לשנות עמדתה ביחס למסמכים שאוזכרו בסעיף 8 לבקשתו מיום 30/6/19 , שאם לא תעשה כן תחשב כמי שעומדת על עמדתה כפי שזו פורטה בסעיף 2.1 לתגובתה מיום 21/7/19..."

8. רקע-
בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של המבקש, אשר טען כי במרבית תקופת עבודתה אצל המשיבה, אצלה עבד מיום 1/10/13 ועד ליום 10/4/18, התעמרו בו מעסיקיו, עת חייבו אותו לבצע עבודות פרטיות עבור מנהליו במשיבה ועבור קרוביהם וכן אשר טען כי בהמשך לכך הוא פוטר בחוסר תום לב ולאחר שנערכו לו מספר שימועים שלא כדין ולמראית עין בלבד.
בשל כך, תבע המבקש סכום קרן של 194,192 ₪, בגין פיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר לפי חוק הגנת השכר (5,000 ₪ ), פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בחוסר תום לב (69,192 ₪) ופיצוי בגין עוגמת נפש (120,000 ₪). תקופת עבודתו אצל המשיבה ובגין סיומה של תקופה זו.

במסגרת כתב הגנתה הכחישה המשיבה, מכל וכל, את כל שטען כנגדה המבקש ואף הוסיפה וטענה, לחילופין, כי חלק ניכר מתביעתו של המבקש מבוסס על הצעת חוק בלבד ולכן גם מטעם זה יש לדחותה.

בתאריך 30/5/19 התקיים דיון מוקדם מקיף, במסגרתו חידדו הצדדים טענותיהם וכן השיבו לשאלות בית הדין ובסיומו ניתנה החלטה במסגרתה ניתן צו הדדי לעיון ולגילוי מסמכים וכן הוראות בנוגע להגשת תצהירי עדות ראשית.
בתאריך 30/6/19, כאמור ברישא של החלטה זו, הוגשה הבקשה ובהמשך הוגשו התגובות וההתייחסויות, הכל כמפורט לעיל .
9. הבקשה-
להלן נימוקי ב"כ המבקש המצדיקים, לדעתו, את קבלת הבקשה :
א. רלוונטיות לתביעה- בהתאם לפסיקה, המבחן העיקרי בשאלת גילוי מסמכים הוא האם המסמכים רלוונטיים לתביעה, על מנת לנהל דיון יעיל ולמנוע את סרבולו.
ב. תביעת המבקש מבוססת על אירועים שונים ורבים בהם נעשה בו שימוש על ידי מנהלי ובעלי השליטה במשיבה לצרכים פרטיים - ביצוע עבודות פרטיות שלא במסגרת העבודה ב משיבה, אשר כל אחד מהם ו/או כולם יחד מהווים התנכלות תעסוקתית וגרמו לו לעוגמת נפש.
ג. עמדת המשיבה ביחס לאירועים הנ"ל היא כי לא מדובר בעבודות פרטיות אלא כי מדובר בעבודות במסגרת העבודה שבוצעו עבור לקוחותיה.
ד. גילוי המסמכים המפורטים לעיל, הנמצאים ברשות ובשליטת המשיבה, כך עולה מטענותיה והדבר לא הוכחש, יכולה לשפוך אור לפחות לגבי חלק מהאירועים הנטענים בכתב התביעה לסייע לדיון יעיל ומהיר.
ה. ביחס לטענה לסודות מסחריים בענין שארפלייט - המבקש אינו רוצה לפגוע במשיבה בדרך של חשיפת סודות מסחריים, לא זו מטרת הגילוי ועל כן מתבקש בית הדין הנכבד להורות למשיבה לחשוף את המסמכים באופן חלקי כך שרק עניין שירות התיקונים ללקוחות החברה המוטל לכאורה על המשיבה, ו/או לחילופין להציג תעודת תיקון המכונה שברשות קטי רוזנברג.
ו. לחילופי חילופין, מתבקש בית הדין לעשות שימוש בסמכותו ולקבוע תנאים לגילוי המסמך כך שיוצג ראשית כל לעיני בית הדין הנכבד בלבד אשר יכריע בשאלת החיסיון.
ז. ביחס לשני המסמכים הנוספים: 1. הסכם מכירת מוצרים/חומרי בניה ללקוח שהוא אביה של קטי. 2. הסכם ו/או חשבונית החברה לליאב בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו - המשיבה טענה לפגיעה בצדדים שלישיים, אך ראשית, יודגש כי ליאב רוזנברג הוא סמנכ"ל משאבי אנוש במשיבה כך שהטענה כי הוא צד ג' חף מכל עניין אינה נכונה. שנית יודגש כי מדובר בהסכם מכירה או חשבונית על תשלום, ובהצגת מסמכים אלו לא צפויים להופיע פרטים שגילויים יכול לפגוע בצדדים שלישיים בדרך כלשהי.
ח. בכל מקרה וביחס לשני המסמכים הנ"ל ניתן לגלותם, באופן כזה שתושחר התמורה ששולמה או התבקשה, יושחרו מספרי הזהות ככל שהם מופיעים, יוצגו רק שמות הלקוחות, סוג העבודה (כמויות ביחס להסכם בענין אביה של קטי) ותאריך ביצוע העבודה, כך שהפגיעה תהיה מועטה אם בכלל תהיה כל פגיעה בצד ג'.
ט. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר מאחר ומדובר בהעברת מסמכים מב"כ המבקש לב"כ המשיבה והיא מבוססת על טענות שפורטו בכתבי בי-דין ו/או על פי הדין.

10. התגובה-
להלן טענות באת כח המשיבה :
א. הסכם יבוא ושירות עם חברת שארפלייט
א.1 לענין הסכם זה, אשר גילויו מבוקש לצורך הוכחת טענת המשיבה כי נסיעתו של המבקש לקליניקה שמנהלת קטי רוזנברג לצורך העברת המכונה של שארפלייט לתיקון לא נעשתה לצרכים פרטיים של מנהלי ו/או בעלי המשיבה.
א.2 כפי שפורט בתגובת המשיבה מיום 26.5.19 ההסכם עם חברת שארפלייט הוא הסכם מסחרי עם צד שלישי והתנאים המפורטים בו מהווים סוד מסחרי של המשיבה ושל חברת שארפלייט ולא ניתן לגלותו.
א.3 בקשת המבקש לקבל את ההסכם מול חברת שארפלייט מהווה "דיג" אסור של הסכמים מסחריים שבין המשיבה לצדדים שלישיים.
א.4 למרות שההסכם אינו רלוונטי לתביעה ועל מנת למזער את הפגיעה בסודות מסחריים, מצורף העמוד הראשון של ההסכם עם חברת שארפלייט.
ב. הסכם מכירת מוצרים/חומרי בניה ללקוח שהוא אביה של קטי ב.1 איגוד קירזנר סיפק שירותים למשיבה במסגרת הנגריה שברשותו.
ב.2 בנוסף, המשיבה סיפקה לאיגור קריזנר חומרי גלם, מאחר שהיא עוסקת ברכש של חומרי גלם רבים, לרבות חומרי בניה וככל שבוצעה הובלה, הרי שהיא בוצעה במסגרת ההתקשרות בין הצדדים.
ב.3 לאמור בסעיף 16 לבקשה לגילוי מסמכים יצוין כי עסקו של מר איגור קירזנר נמצא בכרכום.
ב.4 הגם שלדעת המשיבה אין רלוונטיות למסמכים המבוקשים על ידי המבקש, מצורפים העמודים הרלוונטיים של חוזה ההתקשרות שבין המשיבה לבין מר איגור קירזנר, המעיד כי היתה התקשרות חוזית /עסקית בין המשיבה לבין מר איגור קירזנר וכי במסגרת ההתקשרות המשיבה העבירה חומרי גלם לאיגור קריזנר. העתק מהעמודים הרלוונטיים בחוזה ההתקשרות שבין איגור קריזנר למשיבה צורפו לתגובה.
ג. הסכם ו/או חשבונית של החברה לליאב בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו ג.1 אין הסכם כתוב ו/או חשבונית בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו של ליאב.
ג.2 ליאב היה עובד שכיר במשיבה.
ג.3 במהלך תקופת עבודתו במשיבה, ליאב גר בארצות הברית ובתקופה זו הוא שילם עבור הוצאות שהמשיבה היתה אמורה לשאת בהן.
ג.4 לאחר שובו של ליאב לישראל כאשר הוא קיבל שירותים מהמשיבה, כלקוח שלה, קוזז חוב ו כלקוח מחוב המשיבה בהתקזזות פנימית ש היא ביצעה.
ג.5 בניגוד לאמור בסעיף 17 לבקשה ליאב הוא עובד שכיר במשיבה ואינו נתבע ישירות על ידי המבקש ולכן הוא צד שלישי בתביעה זו.
ד. המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים ובכל מקרה גילויים יגרום להכבדת יתר על המשיבה:

  • בניגוד לאמור בסעיפים 16 ו- 19 אין מקום לגלות הסכמים או חשבוניות של המשיבה עם צדדים שלישיים.
  • הלכה פסוקה היא כי השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הינו שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש והאם גילוי המסמכים המבוקשים הינו דרוש להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ואם כן- מהי מידת הרלוונטיות של מסמכים אלה, כאשר צו לגילוי מסמכים לא יינתן מקום בו המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לתביעה.
  • בנוסף, נפסק כי במסגרת סמכותו של בית הדין, על בית הדין לאזן בין האינטרסים השונים של בעלי הדין, ובמקרה דנן- זכותו של המבקש לדעת לעומת זכותה של המשיבה לבל יינתן צו גורף אשר יגרום לה להכבדת יתר או אשר יפגע בצדדים שלישיים שאינם חלק מתיק זה.
  • בסעיפים 19 ו- 20 לבקשה לגילוי המסמכים מתבקשת המשיבה להציג את ההסכמים או החשבוניות שיש לה עם מר איגור קירזנר ולהציג את סוג העבודה ותאריך ביצוע העבודה, שעה שהמבקש בעצמו לא מפרט בכתב התביעה או בבקשה למתן צו לגילוי מסמכים את התאריך שבו, לכאורה, ביצע את ההובלה החד פעמית למר איגור קירזנר.
  • מתן צו גורף יאלץ מהמשיבה להקדיש משאבים וזמן במציאת המסמכים, ככל שישנם, ולהכבדת יתר, שעה שהמבקש כלל לא טרח לציין באיזה תאריך, לטענתו, בוצעה העבודה וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה.

ה. בשים לב למסמכים שצורפו לתגובה והואיל ואין בידי המשיבה הסכם עם ליאב יש לדחות את בקשת המבקש ולהורות למבקש לשלם למשיבה את הוצאות תגובה זו ושכ"ט עו"ד וריבית והפרשי הצמדה על הסכום שייפסק.

11. התייחסות-
להלן הדברים שציין ב"כ המבקש בהתייחסותו לתגובת המשיבה:
א. לא ניתן להסתפק במסמכים שהוצגו ולא יתכן שהמשיבה תעשה דין לעצמה, ותמנע מה מבקש את האפשרות להוכיח את תביעתו ומבית הדין הנכבד להגיע לחקר האמת, תחת הסוואה של סודות מסחריים. יתרה מכך הצגת המסמכים תביא לדיון יעיל ותחסוך את הצורך לבצע חקירות ארוכות, הזמנת עדים לרבות מר קריזנר, קטי רוזנברג, נציג של שארפלייט ועוד.
ב. בנוגע להסכם יבוא ושירות עם חברת שארפלייט א.1 המשיבה ט וענת כאמור בכתב הגנ תה כי היא מייבאת לישראל מוצרים של חברת שארפלייט ובמסגרת הסכם הלקוח גם מספקת שירותי תיקונים, לכן, כך לטענתה, נדרש ה מבקש להעמיס ולהוביל מכונה של קטי רוזנברג.
ב.2 המשיבה טוענת כי המבקש עוסק ב"דייג אסור של הסכמים מסחרים", טענה מגוחכת בפני עצמה, שכן אין למבקש עניין בהסכמים המסחריים.
ב.3 המשיבה צירפה עמוד ראשון מהסכם בינה לבין שארפלייט, כאשר דווקא את הגדרת השירותים שאותם היא מספקת לשאפרלייט, היא החליטה להשחיר על דעת עצמה. בנוסף לכך מדובר בהסכם משנת 2011 שתקופתו הראשונית הינה בת 18 חודשים כך אין לדעת האם הוארכה תקופה זו גם לתקופת העבודה של המבקש מה גם ועל ההסכם לא מופיעה חותמת המשיבה.
ב.4 המסמך שצורף באופן הנ"ל אין בו משום גילוי מסמכים, כאשר גם דאגו להסתיר בו את לב ליבו של ההסכם דהיינו הגדרת השירותים ותקופת הזמן.
ב.5 לנוכח כל אלו, המבקש לא יכול להסתפק במסמך זה שכן אין בו כדי לשפוך אור על השאלה האם מדובר בעבודה פרטית שהוא התבקש לבצע או שמא מדובר בעבודה במסגרת עבודתו .
ב.6 יש לשים לב כי המבקש כבר הציע גם בבקשתו, כי המסמכים יחשפו לעיני בית הדין בלבד על מנת שיכריע בשאלת החיסיון.
ג. בנוגע להסכם מכירת המוצרים/חומרי בניה ללקוח שהוא אביה של קטי ג.1 המבקש טען כי הוא נדרש לבצע עבודה פרטית שאינה קשורה לעבודתו ב משיבה - להעמיס להוביל ולפרוק לבדו כ- 150 "דקים" מעץ באורך 6 מטרים, ללא כל עזרה, בנגריה שמנהל אביה של קטי רוזנברג, בבית פרטי במושב כרכום.
ג.2 המשיבה טענה בכתב הגנתה כי היא עוסקת ביבוא של מוצרים רבים לרבות מוצרי בניה וכי אביה של קטי הוא לקוח שלה, על כן הוביל סחורה במסגרת הזמנה שבוצעה על ידי הלקוח- אביה של קטי.
ג.3 המשיבה הציגה חלקים מהסכם (אף השחירה סעיפים רבים). מדובר בהסכם לכאורה למתן שירותים של מר קירזנר למשיבה, אך לא מדובר בהסכם רכישה כנטען מפורשות בכתב התביעה.
ג.4 המשיבה אף טענה בסעיף 4.5 לתגובתה כי : "שעה שהמבקש בעצמו לא מפרט בכתב התביעה או בבקשה למתן צו גילוי מסמכים את התאריך שבו, לכאורה, ביצע את ההובלה החד פעמית למר איגור קירזנר" ו בסעיף 4.6 ממשיכה המשיבה וטוענת כי מתן הצו ייאלץ אותה להשקיע משאבים רבים במציאת המסמכים - מדברים אלו עולה כי המשיבה מזלזלת במבקש ומסרבת לשתף פעולה ולהציג מסמכים שלכאורה כבר התבססה עליהם, שהרי בסעיף 17 לכתב ההגנה נאמר במפורש (סעיף 17): "אביה של קטי הוא אחד מלקוחות החברה (לא נותן שירותים) והתובע התבקש למלא את תפקידו ולהוביל אליו סחורה שהוזמנה על ידי הלקוח" - אם טענה זו נאמרה מן השפה לחוץ ואינה נכונה - לא יתנגד ה מבקש כי המשיבה תבקש למחוק טענה זו, וכל טענה בענין זה, מכתב ההגנה. אך אם זו הינה טענה אמיתית המבוססת על עובדות הרי שהיא מבוססת על הסכם בין נותן השירותים - ה משיבה ללקוח שלה- מר קירזנר, והרי ש המשיבה כבר יודעת מתי הדבר התבצע אחרת כיצד טענה בנחרצות שההובלה התבצעה על ידי המבקש במסגרת מתן השירותים שלה ללקוח שלה.
ג.5 המשיבה, בתגובתה, משנה את טענותיה, כעת מר קירזנר הוא נותן שירותים, וכעת היא זקוקה למשאבים רבים לאתר את המועד בו ביצע המבקש את ההובלה כי היא אינה יודעת מת י הדבר נעשה.
ד. בנוגע להסכם ו/או חשבונית החברה לליאב בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו ד.1 המשיבה טענה כי הובלת הריהוט והציוד שביצע ה מבקש עבור ליאב לביתו הפרטי היה כלקוח שלה ולכן היא מתבקשת להציג אסמכתא לתשלום על הובלה זו ש הרי לקוח משלם עבור שירותים שהוא מקבל ועל חברה להנפיק חשבונית מס קבלה עבור התשלום.
ד.2 כעת מרחיבה המשיבה את עמדתה ומספרת שבזמן שליאב היה עובד שכיר וגר בארה"ב, הוא שילם עבור הוצאות שהיה על הנתבעת לשאת. על אף שטענה זו תמוהה, שכן קשה להבין איזה עובד שכיר יסכים לשלם מכיסו הוצאות עבור מעסיקתו, הרי שהקיזוז הנטען יופיע לבטח בכרטסת הנה"ח של החברה מול ליאב- שהרי בסעיף 23 לכתב ההגנה צינה המשיבה בפירוש כי ליאב היה לקוח החברה.
ד.3 לפיכך מבוקש כי המשיבה תציג, לכל הפחות , את כרטסת הנה"ח אשר בה מופיע קיזוז החוב הנטען.
ד.4 לחלופין אם טענה זו נאמרה מן השפה לחוץ ואינה נכונה - לא יתנגד המבקש כי ה משיבה תבקש למחוק טענה זו, וכל טענה בענין זה, מכתב הגנ תה.

12. להלן הדברים שציינה באת כח המשיבה בתשובתה:
א. המשיבה המציאה לעיניו בלבד של בית הדין הנכבד את ההסכם עם חברת שארפלייט ואת ההסכם עם מר איגור קריזנר בטרם תינתן החלטה בבקשה לגילוי מסמכים.
ב. לענין הסכם מכירת המוצרים/חומרי בניה ללקוח שהוא אביה של קטי - מן הראוי שהמבקש ינקוב בתאריך הספציפי שבו לטענתו ביצע עבודה פרטית בביתו של מר איגור קירזנר, על מנת שהמשיבה תוכל להפריך את טענתו. כאשר את דרישות של המבקש כי המשיבה תתכבד ותשקיע מאמצים באיתור המסמכים, מן הראוי לדחות.
ג. המבקש טוען כי ביצע עבודה פרטית, חד פעמית, בביתו של מר איגור קירזר. לפיכך, מן הראוי שהוא יציין את התאריך בו בוצעה העבודה. שכן עליו מוטל נטל ההוכחה כי ביצע עבודות פרטיות, המוכחשות על ידי ה משיבה.
ד. לענין הסכם ו/או חשבונית החברה לליאב - כפי שכבר צויין אין הסכם כתוב ו/או חשבונית בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו של ליאב והתעקשותו של המבקש כי המשיבה תמציא מסמכים שהצהירה שאינם ברשותה - לא ברורים למשיבה.
ה. אין בכרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה בכדי ללמד על הקיזוז הספציפי בעניין ההובלה שהמבקש טוען שביצע ולכן אין מקום להמציא את כרטסת הנהלת החשבונות של המשיבה.
ו. בקשות המבקש מהוות דיג אסור, שכן המבקש אינו נוקט בתאריכים ספציפיים בהם לטענתו ביצע את העבודות הפרטיות והוא מנסה באמצעות חשיפת מסמכים של המשיבה עם צדדים שלישיים, שאינם חלק מהליך זה, לדוג ראיות שאינן רלוונטיות לתיק זה.
ז. יש לדחות את בקשת המבקש ולהורות למבקש לשלם למשיבה את הוצאות תגובה זו ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ וריבית והפרשי הצמדה על הסכום שייפסק.

13. להלן הדברים שהוסיפה המשיבה במסגרת הודעתה מיום 25/8/19:
א. בסעיף 17 לכתב ההגנה הכחישה המשיבה שהמבקש פירק דק עץ בנגריה של מר איגור קירזנר.
ב. המשיבה הוסיפה, שככל שהמבקש הוביל סחורה זה היה במסגרת ההתקשרות העסקית שבין המשיבה למר קירזנר.
ג. בסעיף 8 לבקשה לגילוי מסמכים התבקשה המשיבה להציג הסכם שנחתם בין הנתבעת למר קירזנר. המבקש לא נקב את המועד שבו בוצעה, לטענתו, העבודה הפרטית.
ד. בתגובה לבקשה לגילוי מסמכים הבהירה המשיבה שהיא סיפקה למר קירזר חומרי גלם, מאחר שהיא עוסקת ברכש של חומרי גלם רבים, לרבות חומרי בנייה וככל שבוצעה הובלה הרי שהיא בוצעה במסגרת ההתקשרות שבין הצדדים.
ה. המשיבה צירפה לתגובה את העמודים הרלוונטיים מחוזה ההתקשרות שבין מר קירזנר למשיבה.
ו. המבקשת הוסיפה שאין מקום לגלות הסכמים או חשבוניות של המשיבה עם צדדים שלישיים. על אחת כמה וכמה אין לגלות מסמכים אלו שעה שהמבקש לא מפרט בכתב התביעה או בבקשה למתן צו לגילוי מסמכים את התאריך שבו, לכאורה, ביצע את ההובלה החד פעמית למר קירזנר.
ז. בהתאם להחלטת בית הדין, הודיע המבקש שלמיטב זכרונו ביצע עבודה פרטית בביתו של מר קירזנר בחודש דצמבר 2013.
ח. כאמור, המשיבה מכחישה כי המבקש ביצע פירוק של דק בביתו של מר קירזנר.
ט. להוכחת טענת המשיבה שבין מר קירזנר למשיבה היו יחסים עסקיים- מקצועיים, מצורף הסכם ההתקשרות מחודש ינואר 2013.
י. בנוסף, מצורף העתק מהזמנה מספר 22191706 בגין השירות שבוצע בדצמבר 2013 על ידי מר קירזנר וכן רישום של חשבונית 1537 /P מיום 30.12.13 ששולמה בשיק, על פי מערכת ניהול החשבונות של החברה, עבור הזמנה 22191706.
יא המשיבה תבהיר כי חשבונית 1537/P הינה מלפני כ- 6 שנים והיא מתויקת בארכיון החברה וככל שבית הדין הנכבד יחליט שנספחים ב' ו- ג' לתגובה זו אינם מספקים ושיש לשחזר את החשבונית הנ"ל, תמציא המשיבה העתק משוחזר של החשבונית.
העתק מהזמנה מספר 22191706 בגין השירות שבוצע בדצמבר 2019 (כך במקור אך היה צ"ל דצמבר 2013. א"י) על ידי מר קירזנר צורף כנספח לתגובה זו וסומן "ב".
יב מסמכים אלו מעידים כי בין הצדדים התקיימו יחסים עסקיים וכי אין ממש בטענת המבקש לביצוע עבודה פרטית בביתו של מר קירזנר בחודש דצמבר 2013.
יג לאור תגובת המשיבה לבקשה לגילוי מסמכים ולאור המסמכים שהוגשו בתגובה לבקשה לגילוי מסמכים, המסמכים שהוגשו לעיונו של בית הדין הנכבד ולאור תגובה זו יש לדחות את בקשת המבקש למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים.

14. המסגרת הנורמטיבית -
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), קובעת כי:
"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, והכל כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - בלזר, מיום 27.01.11). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים, במיוחד כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.
בבר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי - HSBC Private Bank Swiss SA, מיום 07.03.13, חזר ביה"ד הארצי על עיקרי ההליכה, בפוסקו כי השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות. בעניין זה אף קבע בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - אבנצ'יק, מיום 28.03.07, כי למבחן הרלוונטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.
לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.
לגבי ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עוצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.
ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.
(לעניין זה רלוונטי גם ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י, מיום 21.09.10) .

15. דיון והכרעה/מן הכלל אל הפרט-
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, כפי שנטענו, בבקשה, בתגובה,בהתייחסות, בתשובה, בהודעה הנוספת, כולן על נספחיהם ולאחר שעיינתי גם במסמכים שהגישה המשיבה, ביום 7/8/19, לעיונו של בית הדין וכן במסמכים שצירפה לתגובתה ולהודעתה הנוספת וכן לאחר שנתתי דעתי לרכיבי התביעה ולמפורט בכתבי הטענות על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, באופן חלקי וזאת כמפורט להלן:
בנוגע להסכם יבוא ושירות עם חברת שארפלייט - על המשיבה להעביר לעיונו של המבקש את סעיפים 3.0, 4.0 (על כל תתי סעיפיו) וכן 11.0 (על כל תתי סעיפיו), של הסכם זה.
בנוגע להסכם מכירת המוצרים/חומרי בניה ללקוח שהוא אביה של קטי (מר איגור) - ההסכם, בינה לבין מר איגור, שצירפה המשיבה לעיוניו של ביה"ד, נערך ונחתם, כך לפי המצויין עליו, ביום 1/1/16, כאשר המועד בו נדרש, המבקש, להערכתו, לבצע את אותה עבודה עבור מר איגור, היה בחודש 12/13, מה גם שהעובדה שמדובר ב"נותן שירותים" כך לפי המצויין בהסכם ולא ב"לקוח", עולה כבר מעותק ההסכם שצורף, לאחר שהמשיבה השחירה חלק מסעיפיו, כבר לתגובתה הראשונה ולכן רצונו של המבקש להתבסס על ענין זה קיבל כבר מענה באותו הסכם "מושחר" וכן בנספחים א', ב', ו - ג' שצירפה המשיבה לתגובתה/הודעתה האחרונה אשר גם בהם יוכל המבקש לעשות שימוש, ככל שימצא לנכון.
לנוכח אלו ובשים לב לטענות המשיבה בענין לא מצאתי לנכון לחייב ה להעביר לעיונו של המבקש את ההסכם המלא.
בנוגע להסכם ו/או חשבונית החברה לליאב בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו – המשיבה חזרה והצהירה כי אין ברשותה הסכם כתוב ו/או חשבונית בגין ביצוע שירותי הובלה לביתו של ליאב וכן ציינה כי אין בכרטסת הנהלת החשבונות שלה בכדי ללמד על הקיזוז הספציפי בעניין ההובלה שהמבקש טוען ולכן, מחד, אין מקום ואין אפשרות לחייב את המשיבה להמציא מסמכים שאינם ברשותה ומאידך, יוכל המבקש להשתמש כרצונו בעובדת אי קיומם של מסמכים אלו לחיזוק טענתו בקשר לעבודת ההובלה שביצע , לטענתו, לביתו של ליאב.

16. לסיכום -
באת כח המשיבה תמציא לידי ב"כ המבקש, בהקדם ולא יאוחר מיום 13/9/19, את סעיפים 3.0, 4.0 (על כל תתי סעיפיו) וכן 11.0 (על כל תתי סעיפיו), של ההסכם בינה לבין חברת שארפלייט אותו צירפה לעיונו של בית הדין ביום 7/8/19.

17. המבקש יגיש את תצהירו/יו בתוך 30 יום מיום שיומצאו לו סעיפי ההסכם הנ"ל, כשימי פגרת הסוכות יבואו במניין הימים.

18. הוצאות משפט
סוגיית הוצאות מהמשפט, בקשר לבקשה זו, אשר התקבלה בחלקה, תוכרע בסיום ההליך.

19. למעקב מזכירות ביום 16/10/19.

ניתנה היום, ב' באלול תשע"ט, 2 בספטמבר 2019 , בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה


מעורבים
תובע: מנחם יעקובוב
נתבע: ר. ה. אלקטרוניקה בע"מ
שופט :
עורכי דין: