ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בת.צ. נגד עיריית טייבה :

לפני כבוד ה שופטת מיכל נד"ב

המבקשים
בת.צ. 41155-01-17

המבקש
בת.צ. 46664-05-17

1.מחמד אבו ראס
2.טארק אבו ראס

עבד אל קאדר אוסעמה

כולם ע"י ב"כ עו"ד אביה בן-ארי

נגד

המשיבה

עיריית טייבה
ע"י ב"כ עו"ד ע'ותמאן נסיראת

פסק דין

המבקשים הגישו שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית בינואר ובמאי 2017, אשר הדיון בהן אוחד למעשה.
לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006.

תמצית בקשות האישור
ביום 18.1.17 הגישו המבקשים מחמד וטרק אבו ראס את בקשת האישור בת.צ. 41155-01-17, בטענה כי המשיבה, עיריית טייבה, העלתה את תשלום הארנונה למגורים משנת 2010 לשנת 2011 בשיעור של 6.29%, ללא אישור שרי הפנים והאוצר ותוך הפרת הוראות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג – 1922 (להלן: "חוק ההסדרים").
ביום 22.5.17 הגיש המבקש עבד אל קאדר את בקשת האישור הנוספת נגד המשיבה בת.צ. 46664-0517, בטענה כי המשיבה העלתה את תשלום הארנונה לעסקים משנת 2010 לשנת 2011 בשיעור של 6.29%, ללא אישור שרי הפנים והאוצר ותוך הפרת הוראות חוק ההסדרים.
עילות התביעה – הפרת חובה חקוקה בכך שהמשיבה הפרה את חוק ההסדרים וחוק יסוד משק המדינה; עשיית עושר ולא במשפט.

תמצית תשובת המשיבה
המשיבה טענה כי אכן ארעה טעות בהעלאת הארנונה, בתקופת כהונתו של ממונה מיוחד שמונה למשיבה מטעם משרד הפנים, והמשיבה לא הייתה ערה לכך שהטעות נגררה משנה לשנה.
מצבה הכספי של המשיבה הוא בכי רע. המשיבה פעלה לתיקון החיוב הלא חוקי באמצעות החברה לאוטומציה ביוני 2017. הודעת החדילה נדחתה מאחר שחובות העבר לא תוקנו בספרי העיריה.
על פי אישור החברה לאוטומציה עומד סכום ההפחתה השנתי על 2,374,000 ₪.
נוכח טענות הצדדים ומצבה של המשיבה, הגישו הצדדים ביום 11.3.2018 בקשה לאישור הסדר פשרה.

תמצית הסדר הפשרה
המשיבה תתקן את כל חשבונות הנישומים החייבים ארנונה, כפי שרשומים בספריה, באמצעות החברה לאוטומציה, כך שגם חייבים שחובם מתייחס לשנים שקדמו לשנת 2017 חובם יתוקן בהתאם לתעריף החוקי.
המשמעות הכספית היא הפחתה של כ-8 מיליון ₪ ממצבת החובות למשיבה, בבד בבד עם החזר ארנונה בפועל לנישומים ששילמו את הארנונה.
המשיבה תשיב לכל נישום ששילם ארנונה מיום 1.1.17 בטרם בוצע התיקון על ידי החברה לאוטומציה, את הסכום העודף ששילם. ההחזר יבוצע על ידי זיכוי בספרי המשיבה, או בהחזר כספי לנישום שיבקש זאת.
תיקון השומה יבוצע בתוך 30 ימים מיום אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט וב"כ המשיבה ימציא לב"כ המבקשים אישור על ביצוע התיקון.
ההסכם הוא ראוי והוגן בנסיבות העניין. בענייננו מינוי בודק יטיל הוצאות מיותרות על הצדדים. אין תועלת ממשית במינוי בודק נוכח הסדר הפשרה המוצע.
הצדדים ממליצים על גמול למבקשים בסכום של 35,000 ₪ בכל אחת מן התובענות, ושכר טרחה בסכום של 260,000 ₪ בצירוף מע"מ לבאי כוח המבקשים המייצגים.
מוסכם כי הסדר הפשרה מהווה ויתור סופי ומוחלט של חברי הקבוצה כלפי המשיבה.
לא הוגשו התנגדויות להסכם וגם לא בקשות ליציאה מהקבוצה.

עמדת בא כוח היועמ"ש
ב"כ היועמ"ש הודיע ביום 8.5.19 כי לא מצא לנכון להתנגד לבקשה לאישור הסדר הפשרה.

דיון
לעניין הסדר הפשרה - סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין".
סעיף 19(ג) ב חוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר"
הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה היא "כל נישום המחויב בארנונה בישוב טייבה, ובכלל זה נישומים בגין בתי מגורים, בתי עסק מכל סוג במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התובענה ובקשת האישור וחויב בארנונה".
עילות התובענה - הפרת חובה חקוקה בכך שהמשיבה הפרה את חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג – 1992 וחוק יסוד משק המדינה, עשיית עושר ולא במשפט.
הסעדים שנתבעו – השבת הארנונה שנגבתה ביתר.
השאלה המשותפת לחברי הקבוצה - האם המשיבה גבתה מחברי הקבוצה ארנונה ביתר ללא הסמכה בדין.
בית המשפט בבואו לאשר הסדר פשרה צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) ב חוק תובענות ייצוגיות).

מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלק מן:
"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו יש בו כדי לענות על מטרות החוק והוא ראוי סביר והוגן ואלה טעמיי:
זכות הגישה של הקבוצה מומשה בהגשת התובענה. ההסדר מביא לכך שנישומים ששילמו ארנונה מיום 1.1.17 יקבלו השבה בגין התעריף העודף ששילמו, ונישומים שיש להם חובות מלפני 2017 ואשר טרם שילמו אותם, חובם יתוקן על פי התעריף הנכון של הארנונה. אני ערה לכך שחברי קבוצה ששילמו בשנתיים שקדמו להגשת התובענה לא מקבלים השבה. למרות האמור ראיתי לאשר את ההסדר, נוכח טענות המשיבה כי הטעות בחישוב אירעה בתקופת כהונתו של ממונה מיוחד שמונה למשיבה, שהמשיבה לא הייתה ערה לטעות שנגררה ושמצבה הכספי של המשיבה בכי רע ושעל כן הייתה בתוכנית הבראה.
ההסדר מביא לאכיפת הדין באופן שהגבייה העודפת מוחזרת לחלק מהנישומים ולגבי נישומים שנותרו להם חובות מלפני 2017 חובם מעודכן על פי התעריף הנכון.
ההסדר מביא להשבת חלקית של גביית היתר, הוא מביא לכך שבעתיד לא תיגבה ארנונה ביתר, והוא אף מעדכן את החובות של נישומים שחויבו ביתר לפני 2017. שעל כן ההסדר הוא סביר והוגן ומסיים באופן יעיל את ההליך תוך חסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים.

מינוי בודק

סעיף 19(ב)(1) ב חוק תובענות ייצוגיות קובע:
"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.
בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו- 19 בחוק תובענות ייצוגיות:
"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".
מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.
ולענייננו.
הסדר הפשרה כולל התחייבות של המשיבה לזכות את הנישומים ששילמו את חובם מיום 1.1.17 ואילך, בגין תשלומי היתר. כמו כן המשיבה התחייבה לתקן את כל חשבונות הנישומים שלהם חובות ארנונה בהתאם לתעריף החוקי. המשיבה הבהירה כי ההפחתה משמעותה כ-8 מיליון ₪ במצבת חובות המשיבה. המשיבה כאמור גם הסבירה כי הטעות בחישובה אירעה בתקופת כהונתו של ממונה מיוחד שמונה למשיבה, שהמשיבה לא הייתה ערה לטעות שנגררה ושמצבה הכספי של המשיבה בכי רע ושעל כן הייתה בתוכנית הבראה.
אני סבורה כי בנסיבות אלה השיקולים אם לאשר את הפשרה הם עניין לבית המשפט לענות בו. על כן בנסיבות אלה לא מצאתי למנות בודק.

גמול ושכר טרחה
הצדדים הסכימו כאמור על המלצה לתשלום גמול לתובעים הייצוגיים בסכום של 35,000 ש"ח בכל אחת מן התובענות ושכר טרחה לבאי כוחם בסכום של 260,000 ₪ בצירוף מע"מ.
סעיף 19(ו) ב חוק תובענות ייצוגיות קובע:
"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".
סעיף 22 ב חוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:
"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".
סעיף 23 ב חוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:
"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".
בעניין עע"מ 9237/12 עירית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש. ברקאי בע"מ (18.5.14) נפסק:
"הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו"
ואילו בעע"מ 2978/13 מי הגליל-תאגיד והביוב האזורי בע"מ נ' יונס (23.7.15) נקבע בין היתר כך:
"...אין בית המשפט חייב לפסוק על פי שיטה מסוימת כגון שיטת האחוזים, ומשמעותה של הלכת רייכרט היא שיש לבכר את שיטת האחוזים ככל שמבקש בית המשפט לנקוט בשיטת חישוב זו או אחרת, מעבר לשיקולים שבסעיפים 23-22".
ולענייננו.
שיקולי תפוקה - התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. הסדר הפשרה הביא להפסקת הגבייה שלא כדין הנטענת, להשבה לחלק מהנישומים, ולעדכון חובות בגין השנים שקדמו ל-2017 על פי התעריף הנכון.
שיקולי תשומה - השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשת ובא כוחה. אני סבורה כי הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן בהגשת בקשת האישור, בניהול ההליך עד לאישורה של התובענה כייצוגית ולאחר מכן בגיבוש ההסדר ותנאיו. אשר לסיכון, אני סבורה כי המבקשים נשאו בסיכון כבכל תובענה ייצוגית אשר מוגשת, כי יחויב בהוצאות.
שיקולי הכוונה ציבורית - חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית בענייננו הביאה תועלת לתושבי המשיבה בכך שהביאה להפסקת שרשור הטעות בחיוב הארנונה, להשבה חלקית של הגביה שנטען שאינה כדין ולעדכון חובות עבר.
לאור האמור עד כאן מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים.
אני מורה כי הגמול ישולם למבקשים עם מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה, שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן – מחצית עם מתן פסק הדין כאמור, והמחצית השנייה בתוך 30 יום מהמועד שבו תושלם השבת הסכומים בדרך של זיכוי או תשלום לפי העניין, תעודכן מצבת החובות של נישומים שיש להם חובות שקודמים לשנת 2017 ולאחר שיוגש תצהיר של ב"כ המבקשת ונציג המשיבה המפרט את ביצוע האמור ולאחר אישור בית המשפט.

סוף דבר
לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
המשיבה תשלם למבקשים בכל תובענה גמול בסכום של 35,000 ₪ ושכר טרחה לבאי הכוח המייצגים בסכום של 304,200 ₪ כולל מע"מ.
הגמול ישולם למבקשים עם מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה.
שכר הטרחה ישולם בשלבים כדלקמן: מחצית עם מתן פסק הדין כאמור, והמחצית השנייה בתוך 30 יום מהמועד שבו תושלם השבת הסכומים בדרך של זיכוי או תשלום לפי העניין, תעודכן מצבת החובות של נישומים שיש להם חובות שקודמים לשנת 2017 ולאחר שיוגש תצהיר של ב"כ המבקשים ונציג המשיבה המפרט את ביצוע האמור ולאחר אישור בית המשפט.
93אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) ב חוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו- (2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) ב חוק תובענות ייצוגיות. המשיבה תישא בעלויות הפרסום.
13נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) ב חוק תובענות ייצוגיות.
הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 16 ב תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.
512937

ניתן היום, ב' אלול תשע"ט, 02 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בת.צ.
נתבע: עיריית טייבה
שופט :
עורכי דין: