ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה מתן חזני נגד אליאב בן שבת :

בפני כבוד ה שופט מנחם שח"ק

תובע

שלמה מתן חזני

נגד

נתבעים

2.אליאב בן שבת
3.איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה על סך של 6,516 ₪, שעילתה פיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לתובע בעקבות תאונת דרכים שארעה ביום 16.10.18 בשעות הצהריים, ברחוב הרצל בבאר שבע, בין רכב סקודה מ"ר 3821680 (להלן "רכב א'" ) שבו נהג התובע, לבין רכב יונדאי מ"ר 1589111 (להלן: "רכב ב'"), נהוג בידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע").
התביעה הוגשה ונתבררה כתביעה קטנה. כמצוות התקנות, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי.

בכתב התביעה טען התובע רכבו של הנתבע "פגע בעוצמה ברכבו של התובע מאחור בצד שמאל לאחר שלא שמר מרחק בין רכבו לרכב התובע". התובע מציין כי בחר שלא להפעיל את ביטוח המקיף שלו וכי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), שביטחה את רכב ב', דחתה את תביעתו ביום 29.1.19 (מכתב הדחיה צורף לתביעה).
התובע טוען כי יש לחייב את הנתבע בסך של 4,038 ₪ בגין הנזקים הישירים שנגרמו לרכב א', כעולה מחשבונית מס שצורפה, בסך של 1,600 ₪ בגין הוצאות ועגמת נפש ובסך של 750 ₪ ומע"מ בגין שכ"ט עו"ד ששילם לצורך ניסוח התביעה.
לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת שמאי.
בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים יחדיו נטען בין היתר כי התאונה ארעה ברחוב הרצל בבאר שבע "אשר הינו רחוב בעל נתיב אחד רחב. לפתע, עקף רכב התובע את רכב הנתבע מימינו, וסטה בחדות שמאלה במטרה לפנות שמאלה, ותוך כך פגע עם פינתו האחורית שמאלית בפינה ימנית קדמית של רכב הנתבעים". הנתבעים הוסיפו כי בידם סרטון אבטחה המוכיח את גרסת הנתבע לאירוע ואחריותו המלאה של התובע.
ביום 7.7.19 התקיים דיון במעמד הצדדים ובראשיתו הציגו הנתבעים לבית המשפט, במכשיר הסלולר של הנתבע 1, סרטון בו נראה רכב ב' יוצא מחניה בצדו הימני של הרחוב, עובר לצדו השמאלי, כאשר לאחר מכן עוקף אותו מימין רכב ב', נעצר לפני הצומת, רכב ב' ממשיך בנסיעה ואז מתרחש המגע בין שני כלי הרכב.
התובע טען שלא ראה שרכב ב' יצא מחניה, וטען - "הסרטון לא אמיתי האדם לא עמד בחניה, אלא בצד שמאל של הכביש על אדום לבן, ואני עקפתי האדם, כי הוא עצר בצד, אחרי שעקפתי אותו האדם נכנס בי כשעמדתי בצומת על הקו והאדם נכנס בי אחורה ... צפרתי לאדם והוא עמד שם, אחרי שאני עומד בצומת הוא נכנס בי. הייתי מאחוריו ועקפתי אותו, עצרתי בצומת ואחרי כמה שניות נכנס בי. רואים שהריצו את הסרטון כי חסרים בו חלקים. אני עצרתי כי יש תן זכות קדימה בצומת.".
הנתבע מצדו הבהיר כי השיג את הסרטון מחנות סמוכה והצהיר שהוא לא נערך.
בהחלטה שנתנה בסיום הדיון הוריתי לנתבעים להגיש לתיק את הסרטון כשהוא על מדיה מגנטית ובד בבד לשלוח עותק ממנו לתובע.
לתובע נקצב זמן למסור את התייחסותו המפורטת ביחס לעולה מהסרטון וכי הנתבעת תוכל להגיב תוך 7 ימים לאחר מכן.
כן הוריתי שהתובע רשאי לעשות את שיראה בעיניו ע"מ לקבל סרטונים ממקורות אחרים.
הנתבעים הגישו לתיק את הסרטון, כולל גירסה ערוכה בהילוך איטי.
התובע מצדו בחר שלא להתייחס באופן כלשהו לסרטונים שהוגשו, חרף ההחלטה שניתנה לעניין זה בדיון ובהחלטה נוספת שנתנה ביום 13.7.19.

טרם יתואר העולה מן הסרטונים שהוגשו, יש להסיר מעל הפרק את טענת התובע לכך שהסרטון שהוצג בדיון נערך, או בלשונו "לא אמיתי" ואינו משקף מציאות. לתובע ניתנה הזדמנות להתייחס לסרטון שהוגש לאחר הדיון באופן מסודר והוא בחר שלא לעשות כן. טענת התובע לכך שהסרטון נערך לא התבססה על ראיה או הסבר טכני כלשהו, אלא אך ורק על כך שמה שנצפה בסרטון אינו תואם את זכרונו של התובע ביחס לנסיבות התאונה. לא מן הנמנע שזכרונו של התובע, בפרט ביחס לאירועים שקדמו לתאונה עצמה, אינו מדויק, או שהתובע אינו זוכר פרטים כאלה או אחרים, כדוגמת העובדה רכב ב' יוצא מחניה בצד ימין של הכביש, כנראה בסרטון.
לא מצאתי אפוא הצדקה מספקת לקבל את טענת התובע לכך שהסרטון מציג מציאות מעוותת, והיא נדחית.

לאחר בחינתו המדוקדקת של הסרטון, דעתי היא שלשני הצדדים אחריות משותפת להתרחשות התאונה.

בסרטון ניתן לראות את רכב ב' יוצר מחניה בצדו הימני של הכביש, עובר לצדו השמאלי וממשיך בנסיעה איטית מאוד לעבר הצומת, כאשר בשלב זה מגיע מאחור רכב א', עוקף מימין את רכב ב' ובעת שמהלך העקיפה מצוי בעיצומו, מתחיל רכב א' לסטות שמאלה, אל עבר תוואי נסיעתו של רכב ב', ככל הנראה במטרה להתכונן לפניה שמאלה ותוך שהרושם הברור הוא שנהג רכב א' מבקש להקדים את רכב ב' בביצוע הפניה והכל סמוך מאוד לצומת.
מצד רכב א' אני מוצא מספר ליקויים בנהיגתו. ראשית, עקיפתו את רכב ב' מימין, בכביש בן נתיב נסיעה אחד, כאשר רכב ב' בתנועה, מרחק קצר ביותר קודם לצומת. רכב א' למעשה "חתך" את תוואי נסיעתו של רכב ב', במטרה להגיע לפניו לצומת ובסרטון ניתן לראות בבירור שרכב א' אינו מצליח לסיים עקיפה מלאה קודם הצומת, ומגיע לצומת עצמו כשהוא מצוי בזווית אלכסונית – חזית הרכב לכיוון הפניה שמאלה וזנבו לכיוון הנגדי. אופן נסיעתו של רכב א', נהוג בידי התובע, מלמד באופן מובהק על חוסר זהירות ופזיזות מצדו של התובע.
באלו נהג התובע בניגוד לתקנה 21 לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961 ולתקנות 40 ו - 43(א) להן.
משכך לתובע אחריות מרכזית לה וגם אשמו התורם, ביחס לנזקים שנגרמו לו, משמעותי.

עם זאת, מהסרטון עולה שגם הנתבע לא נהג בהתאם לתקנה 21 לתקנות התעבורה הנ"ל, המחייבת נהיגה בזהירות ובאופן שלא יגרום נזק לאחרים המשתמשים בדרך. ניתן לראות כי לאחר שרכב א' עקף את רכב ב', רכב א' עוצר בצומת ולרכב ב', הנוסע נסיעה איטית, יש די מרחק ודי זמן על מנת לעצור עצירה מוחלטת בטרם יפגע ברכב א'. למרות זאת, רכב ב' אינו מאט ואינו עוצר ופוגע ברכב א'. ניכר כי אילו היה הנתבע פועל כמצופה ממנו כמשתמש בדרך, שנקלע למצב התעבורתי שיצר התובע, כאמור, היה יכול למנוע את המגע בין שני כלי הרכב.

עת אני נוטל בחשבון את האמור, אני סבור כי לשני הצדדים אחריות לתאונה, כאמור.
מבחינת חלוקת האחריות, דעתי היא שאחריותו של התובע גדולה מזו של הנתבע, שכן התובע הוא שיצר מלכתחילה את המצב המסוכן ובהתנהגותו הפזיזה, "חיתוך" נתיב נסיעתו של הנתבע, מטרים אחדים לפני הצומת, כפה על הנתבע את הסיטואציה שבסופו של דבר הסתיימה במגע בין כלי הרכב.

את חלקו של הנתבע בנזקי התובע אני מעריך ב- 35%.

בכל הנוגע לשיעור הנזק – התובע נמנע מלצרף לתביעה חוות דעת שמאית והסתפק בחשבונית מ"קרית הרכב אסולין" המפרטת עבודות שלכאורה בוצעו ברכב א', בסך של 4,038 ₪ (להלן: "החשבונית").
הנתבעים הכחישו גובה הנזק וכי אינו קשור לתאונה.
כאמור התובע לא הגיש חוות דעת שמאי והסתפק בהגשת החשבונית מבלי להבהיר הקשר בין פרטי החשבונית לבין התאונה. מצפיה בתמונות שהוגשו נראה נזק בפגוש אחורי בלבד ועולות תהיות לגבי מרכיבי הנזק המפורטים בחשבונית. בחשבונית מוזכרות עבודות שלא הוברר כיצד הן קשורות לתאונה והנזק הנחזה בתמונות, ובכלל זה "עבודות ריפוד" ו"עבודות פחחות" שלא ברור הצורך בהן מעבר ל"שיפוץ מגן אחורי", המוזכר אף הוא.
הנטל להראות קשר בין הנזקים הנטענים לבין התאונה, מונח על כתפי הטוען זאת והתובע לא עשה זאת. בחשבונית לכשעצמה אין אזכור לתאונה ואין בפני ראיות מספיקות על מנת שניתן יהיה לקשור את כל מרכיבי הנזק לתאונה, או את הצורך לבצע עבודה כזו או אחרת בעקבותיה, או בכלל.
מאידך, הנתבעת אף היא נמנעה מלפרט את הכחשתה הכללית בנוגע למרכיבי הנזק ולא הבהירה אלו חלקים בנזק היא סבורה שאינם שייכים לתאונה ואלו שייכים לה ומדוע.

משכך, אני קובע שעלה בידי התובע להוכיח ברמה הנדרשת את הנזקים המפורטים בחשבונית, למעט "עבודות ריפוד" ו"עבודות פחחות", בסכום של 2,921 ₪ ובתוספת מע"מ – 3,417 ₪.

לאור חלקו של הנתבע בנזק, 35%, יש לחייבו בסך של 1,195 ₪ (3,417 X 35%).

את יתר רכיבי התביעה יש לדחות. במסגרת הליך של תביעות קטנות אין לחייב בהוצאות בגין הסתייעות בעורך דין ובכל הנוגע לנזק שאינו של ממון, נוכח חלקו של התובע בתאונה אין הצדקה לפוסקו לטובתו.

הנתבעים ישלמו אפוא לתובע, יחד ולחוד, את הסך של 1,195 ₪, ויעשו כן בתוך 30 ימים.

בנסיבות העניין אין מקום לחייב את הנתבעים בהוצאות המשפט של התובע והצדדים ישאו כל אחד בהוצאותיו הוא.

ערעור על פסק הדין טעון רשות של בית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור יש להגיש בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ב' אלול תשע"ט, 02 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה מתן חזני
נתבע: אליאב בן שבת
שופט :
עורכי דין: