ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גינונים נגד מועצה אזורית מרום הגליל :

בפני כבוד ה שופטת מיכל ברלינר לוי

תובעת

גינונים - חברה לפיתוח ועבודות גינון בע"מ
באמצעות בא כוח עו"ד אהוד רז

נגד

נתבעת

מועצה אזורית מרום הגליל
באמצעות בא כוח עו"ד איתן מימוני

פסק דין

בפני תביעה כספית לתשלום סך של 800,000 ₪ בגין עבודות גינון שנטען כי ביצעה התובעת.
טענות הצדדים בתמצית
טענות התובעת
התובעת, חברה לעבודות גינון, זכתה בחודש אפריל 2014 במכרז לביצוע עבודות גינון בשטחי הנתבעת, מועצה אזורית מרום הגליל. במסמכי המכרז נקבע כי ההסכם בין הצדדים הוא לתקופה של שנה עם אופציה להארכה.

שטחי הגינון נמצאו במצב מוזנח וירוד כשמערכות ההשקיה לא פעלו, או פעלו באופן חלקי. התובעת נתבקשה לתקן את מערכת ההשקיה והחלה לעשות כן מבלי שקיבלה כל תשלום.

גודל שטחי הגינון בפועל לא תאם את גודל שטחי הגינון על פי המכרז, והתובעת לא קיבלה תשלום עבור השטחים הנוספים.

התובעת קיבלה שבחים עבור עבודתה ולאחר השנה הראשונה, הוארך ההסכם.

בהעדר שיתוף פעולה מצד הנתבעת ואי העברת תשלומים, הקפיאה התובעת העבודות וסיימה עבודתה אצל הנתבעת בחודש אפריל 2016, לטענתה בלית ברירה.

לטענת התובעת נותרה הנתבעת חייבת לה הסכומים הבאים: כ- 444,000 ₪ בגין שטחי גינון נוספים; כ- 102,000 ₪ בגין תשלום עבור חודשים נובמבר 2015 עד מרץ 2016 ( בהמשך שילמה הנתבעת עבור חודשים נובמבר-דצמבר 2015); כ- 10,800 ₪ בגין תיקון מערכת ההשקיה שלא במסגרת ההסכם; וסך 300,000 ₪ בגין נזקים ופגיעה במוניטין.

טענות הנתבעת
בשנת 2014 פורסם מכרז לביצוע עבודות גינון בשטחי המועצה.

במסגרת המכרז נערך סיור קבלנים בו השתתפו כל הקבלנים העתידים להשתתף במכרז ובגדרו הוסברו בפרוט דרישות הגינון והיקפי העבודה במכרז.

התובעת זכתה במכרז רק בהתייחס לעבודות הגינון השוטפות.

התובעת ידעה היטב אילו עבודות גינון ובאילו שטחים והיקפים עליה לטפל ומה התמורה. עוד ידעה כי לא ניתן לחרוג מן ההיקפים ללא חתימת מורשי החתימה מטעם הנתבעת.

כשהתובעת החלה להעלות טענות בנוגע לגודל השטחים, הוסבר לה כי ככל שיש לה השגות בנוגע לכך עליה לכל הפחות להציג מדידה של מודד מוסמך, דבר שלא נעשה. בהמשך, הובהר לתובעת כי אין לקבל טענותיה, הן מאחר שהן חסרות בסיס עובדתי והן מאחר שלא ניתן לחרוג מהיקף השטחים במכרז.

ההסכם הוארך לאחר התלבטויות לתקופה של שנה נוספת.

התובעת הפסיקה עבודתה באופן חד צדדי תוך הפרת ההסכם וגרימת נזקים לנתבעת.

הנתבעת טוענת לקיזוז.

דיון והכרעה
על אף כי מצאתי טעם מסוים בטענות התובעת לגבי התנהלות הנתבעת בהליכי המכרז – לא שוכנעתי כי די בכך כדי להקים לתובעת תביעתה ביחס לגודל השטחים.

לאחר עיון בחומר שלפני באתי לכלל מסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את גודל השטחים בהם בוצעו העבודות, כמו גם את הטענה כי העבודה אכן בוצעה בפועל בשטחים הנטענים.

בראי האמור, מצאתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד, בהתייחס ליתרת החשבונות לתשלום, כמפורט להלן.

גודל שטחי הגינון על פי מסמכי המכרז
בסעיף 1.3 למסמכי המכרז נקבע, כי האחזקה השוטפת תתבצע בגבולות שטחי הישובים המסומנים במפות אשר צורפו כנספח ב' לפרק 2 למסמכי המכרז ( להלן: "הנספח").

מעיון בנספח עולה כי על אף שהוא צורף כחלק ממסמכי המכרז, בפועל הוא נותר ריק. ראה עדות נציג הנתבעת, מר שבסו, בעניין זה בעמ' 25 לפרוטוקול, שורות 1-12:

"ש היות ואתה מכיר את המכרז תראה לי את הנספח במכרז בו יש תשריטים או מדידות של הישובים?
ת. אין.
ש. תאשר לי כי בהוראות המכרז יש הפניה לנספח כזה.
ת. אין. יש את הדף נספח כך וכך..
ש. האם במסמכי המכרז יש הפניה...
ת. יש אבל לא צרפנו.
ש. למה לא צרפתם?
ת. כי... לא ראינו שיש צורך. הקבלן לפני זה עבד שנתיים ברצף ולא הייתה טענה בכמויות ולכן נתתי אותם נתונים.
ש. כשאתה אומר שזה לא נדרש – למה לא מחקתם את זה מהמכרז?
ת. שכחתי." (ההדגשות אינן במקור)

מעדות נציג הנתבעת עלה עוד, כי בנוסף לכך שלא צורפו מפות, גם מספר הדונמים שצוין ביחס לכל ישוב צוין על דרך ההערכה בלבד, באופן שלשיטתו אין בו כדי לחייב את המועצה בקשר עם כמות, מיקום וסוג ( עמ' 28 לפרוטוקול, שורות 7-18).

נציג הנתבעת נשאל אם בדק מה כמות הדונמים שיש בפועל בישובים לגינון, והשיב כי הוא אישית לא בדק; כי ראה שאין צורך בכך; כי לא היו תלונות לפני כן; כי אף אחד אחר במועצה לא עשה מדידות מעין אלה; וכי לקח את הנתונים מהמכרז הקודם, אשר הוכן על ידי המנהל הקודם ( עמ' 25 לפרוטוקול, שורות 19-32). ראה גם עדותו בעמ' 30 לפרוטוקול, שורה 16: " זה הערכה אין לי מדידה מדוייקת. זה הערכה וקיבלתי ירושה".

כנספח לתצהירי הנתבעת צורף נספח למכרז משנת 2016 בלבד, אלא שהמכרז בענייננו הוא משנת 2014 ( נספח 2 לתצהיר עדות ראשית נציג הנתבעת).

על אף שכאמור מצאתי טעם בטענות התובעת כלפי המועצה בכל הנוגע לצירופו של נספח ריק למסמכי המכרז והיעדרה של בדיקה מקדמית מטעמה לעניין גודל השטחים - בהינתן שהתובעת הסכימה להשתתף במכרז כפי שפורסם; נאותה אף לחתום על ההסכם לאחר זכייתה במכרז ( כעולה מסעיף 6 לתצהיר עדות ראשית מנהל התובעת); לא העלתה כל טענה או דרישה להבהרה או תיקון של היקף השטחים לגינון עובר לחתימתה על ההסכם; ואף הסכימה להאריך את ההסכם בשנה נוספת בהתאם לאופציה, לאחר שהמצב בשטח התברר לה לאשורו ( כעולה ממכתב המועצה מיום 30/3/15, הכלול בנספחי התביעה) – דין טענותיה לעניין התנהלות הנתבעת במכרז להידחות.

הדברים אמורים גם בשים לב לכך, שבמסגרת מסמכי המכרז נדרשו המציעים לבצע בדיקות מקדמיות בעצמם טרם הצעתם, באופן שהאחריות לבדיקת שטחי הגינון והתאמתם להצעה במסמכי המכרז הוטלה לפתחם.

להמחשה, סעיף 6.1 למסמכי המכרז קובע, כי על המציע לבקר במקום ביצוע העבודות ולבצע כל בדיקה עובדתית או משפטית הנדרשת לדעתו, על מנת שיהיה בידו כל המידע הדרוש לו לשם הכנת ההצעה והגשתה, לרבות בדבר תנאי המקום, מהות וכמות העבודה הנדרשת, והקשיים העלולים להתגלות בעת ביצוע העבודות במהלך תקופת ההסכם.

הדברים עולים גם מסעיף 18 למסמכי המכרז, על סעיפי המשנה שבו, לפיו על המציע מוטלת האחריות לבסס הצעתו על בדיקות שיערוך בעצמו ועל מידע שייאסף על ידו, תוך שהובהר כי על המועצה לא תחול כל אחריות בעניין זה. כן עולה מסעיף זה, כי המציע לא יהא רשאי להסתמך על מידע שנמסר לו מהמועצה, בין היתר, ככל שיתברר כי איזה מן הנתונים איננו מדויק וכי כל טענה בדבר טעות או אי הבנה לא תתקבל לאחר הגשת ההצעה.

ראה גם פרק 2 למסמכי המכרז הכולל את ההסכם, התנאים הכלליים והמפרטים הטכניים. בגדרי סעיף 4.3 להסכם עצמו מצהיר הקבלן, בין היתר, כי הוא מכיר את הישובים המפורטים בהסכם ואת שטחי הגינון המפורטים במפות המצורפות אליו.

אם לא די בכך, בפרק 3 למסמכי המכרז, שכותרתו הצעת מחירים, פורט מספר הדונמים הטעונים עבודת גינון לצד שם הישובים ( ראה עמ' 38 למסמכי המכרז, הטבלה המפרטת את הצעת המחיר בגין אחזקה שוטפת לחודש לאשכול א' ולאשכול ב').

מנהל התובעת נחקר בעניין זה, והוא אישר בעדותו כי המסמך בו פרוט היקף השטחים בדונם, צורף למכרז והיה ידוע לו ( עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 12-25).

כמו כן, בהצעת המחיר שהגישה התובעת עצמה ונרשמה בכתב יד של נציגה ( באותו פרק 3 למסמכי המכרז), המחיר המוצע התייחס בברור לכל ישוב על פי מספר הדונמים המוערך לעבודה.

בראי כל האמור לעיל, הרי שעם חתימת ההסכם, התובעת הייתה מודעת למספר הדונמים המוגדרים לטיפול בכל ישוב וישוב, ואף ככל שלא הייתה מודעת לכך, הסכימה בהתנהגותה להיקף השטחים שהוצגו בהצעת המחיר ולא העלתה כל טענה בעניין זה, אלא בשלב מאוחר לזכייתה.

ככל שהתובעת לא בדקה את היקף השטחים בגינם הגישה הצעתה טרם ניגשה למכרז - אין לה להלין אלא על עצמה. נפסק זה מכבר, כי השתתפות במכרז כמוה כהסכמה לתנאיו והיא מקימה השתק ומניעות מתקיפתם בעתיד. ראו עת"מ ( חי') 25962-07-12 אפקון התקנות ושירותים בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ (2/8/12), עמ' 14 והמובא בגדרו:

"נפסק לא אחת כי השתתפות במכרז מתפרשת כהסכמה לתנאיו ומקימה השתק ומניעות מתקיפתם בעתיד (ראו בגץ 5872/07 איגוד מפיקי סרטים נ' הרשות השנייה, 2010) [פורסם בנבו] .
חתימת העותרת על תנאי המכרז, משמעותה הסכמה לכל האמור בו ובכלל זה להוראות הנוהל. לפיכך, מנועה העותרת מלהעלות טענות כנגד תנאי המכרז לאחר שהשתתפה במכרז והסכימה לכל תנאיו.
הלכה פסוקה היא כי המועד הראוי להעלות טענות ממין אלה הוא מיד עם קבלת מסמכי המכרז.
ראו:
"משתתף במכרז, המודע לפגם במכרז או בהליכיו, צריך להודיע על כך בעוד מועד. אין זה ראוי כי משתתף במכרז, הפגום לדעתו, ינצור הפגם בלבו, מתוך תקווה לזכות בו, ורק אם הפסיד יעורר טענות פגם (ראה בג"ץ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הביטחון ואח' [פורסם בנבו] [1], בעמ' 512; בג"ץ 430/89 מאור שילוט ופרסום חוצות מואר בע"מ נ' עיריית כפר-סבא [פורסם בנבו] [2], בעמ' 270). התנהגות שכזו אינה בתום-לב. היא נופלת מאמת המידה להתנהגות ראויה בין משתתפים במכרז ביחסיהם ההדדיים, וביחסים שבינם לבין בעל המכרז" (ע"א 4683/97 ידע מחשבים נ' מדינת ישראל ( 1997) [פורסם בנבו] ).
... "

השווה: ת"א ( קריות) 57950-01-13 מגא שירותים אקולוגיים בע"מ נ' תאגיד המים והביוב מעיינות זיו בע"מ (16/4/19).
האמור עולה אף מחשבונות התובעת שהוגשו לנתבעת בגין חודשים אפריל 2014 ומאי 2014, החודשים הראשונים לעבודה. בחשבונות אלה צוינו מספר הדונמים בהתאם להצעה ולנספח ( כעולה אף מעדות מנהל התובעת, בעמ' 5 לפרוטוקול, שורות 27-28, עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 12-13).

לא נעלם מעיני כי במסמכי המכרז צוין, כי כל מציע חייב להשתתף בסיור הקבלנים ולהציג כחלק ממסמכי הצעתו אישורים על כך, שאם לא כן הצעתו תפסל ( ראה: סעיפים 6.1 עד 6.3 למסמכי המכרז וכן עדות מנהל התובעת, עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 10-11), או כי בעדות נציג הנתבעת התברר שסיור הקבלנים נערך רק בישוב אחד ( ספסופה) והופסק לבקשת הקבלנים שלא רצו להמשיך ( עמ' 32 לפרוטוקול, שורות 7-15, שורות 24-32; עמ' 41 לפרוטוקול; עמ' 48 לפרוטוקול). על אף האמור, נציג הנתבעת העיד כי לאחר המכרז הסביר למנהל התובעת בדיוק היכן לעבוד. ראו עדותו בעניין זה בעמ' 32, שורות 29-30:

"שאלת בית המשפט: מגיעים לשטח איך אפשר לדעת איזה שטח צריך לגנן?
ת. אפילו בסיור קבלנים שמסתובבים ישוב ישוב אין מדידות לא באים ובודקים אם זה מתאים או לא. אחרי המכרז אומרים לו איפה לגנן. עושים לו מסירת שטח. יצאתי עם הנציג של התובעת ישוב ישוב והראינו איפה צריך לגנן ואיפה לא." (ההדגשות אינן במקור)

לנוכח כל האמור לעיל, דין טענות התובעת הנוגעות להיקף השטחים בפועל ביחס למכרז – להידחות.

היקף שטחי הגינון בפועל
לאחר שעיינתי בחומר שלפני מצאתי כי התובעת אף לא הרימה את הנטל להוכחת היקף שטחי הגינון בפועל בהתייחס לכל אחד מן הישובים, נושא המכרז. בנוסף התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש, כי ביצעה בפועל את עבודות גינון הנטענות בשטחים עודפים, כמפורט להלן.

לתמיכה בטענותיה בדבר שטחים עודפים בהם עבדה בפועל, מעבר לנקוב במכרז, צירפה התובעת מפות מדידה לכאורה של ארבעה ישובים בלבד, מתוך כלל הישובים הכלולים במכרז. ראה סעיף 39 לתצהיר מנהל התובעת, לפיו צורפו אך ורק 4 מפות מדידה לשם המחשה מדגמית של החריגות הנטענות.

באלה לא מצאתי תשתית ראייתית מספקת להוכחת החריגה המיוחסת לכל ישוב וישוב על פי כתב התביעה. בית המשפט אינו יכול להסתפק במפות מדגמיות, לשם ביסוס ממצא בדבר קיומן או היעדרן של חריגות בישובים שלא נמדדו.
זאת ועוד, השוואה של מספר הדונמים הנטען המיוחס בכתב התביעה לכל ישוב, למספר הדונמים הנקוב במכרז ולמספר הדונמים המצוין במכרז הקודם ( בשים לב להודעת ב"כ הנתבעת מיום 30/7/18 על נספחיה) – תומך בחוסר התאמה מהותית בהערכת השטחים. להמחשה, ביחס לישוב ספסופה נטען בתצהיר עדות ראשית מנהל התובעת לעבודות בשטח של 29,364 מ"ר, וכן שטח גינון נוסף של 3,488 מ"ר. מנגד, לטענתו, במסמכי המכרז צוין שטח של 14 דונם, בעוד שהשוואה להצעת המחיר מעלה התייחסות ל- 18 דונם. כך אף לגבי הישוב שפר, לגביו טוענת התובעת לשטח של 29,364 מ"ר וכן לשטח גינון נוסף של 3,488 מ"ר, בעוד שבמסמכי המכרז יוחסו לישוב זה 19 דונם ועל פי הצעת המחיר במכרז הקודם, 12 דונם בלבד.

לכשנשאל נציג הנתבעת בחקירתו אם יכול להיות שהתובעת ביצעה עבודות גינון בשטחים בהיקף גדול יותר, הוא השיב: "אין לי מושג. גם ביקשתי ממנו שטען בישובים שיש כמויות יותר ממה שמופיע בחוזר אמרתי לו תוציא מודד מוסמך תמדוד תוכיח שיש יותר ונדון בזה. טרם עשה, הוציא מודד על דעת עצמו, לא מודד מוסמך, ראית מה שהביא." (עמ' 48 לפרוטוקול).

בהמשך הוסיף כי כשהתגלעו חילוקי הדעות, התובעת לא ביקשה כי ימדדו יחד, וכי גם בישיבה במועצה עם מנהל התובעת, המנכל"ית והגזברית הוא העלה את הנושא הזה ואמרו לו לך תמדוד עם מודד מוסמך ונדון בזה, והוא לא עשה זאת ( עמ' 48 לפרוטוקול; עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 6-7; עמ' 30, שורות 11-12).

אף במפות שהוצגו לגבי ארבעת הישובים אין די כדי לאושש טענות התובעת. זאת, משמהימנות המדידות שבוצעו בארבעת הישובים אינה נקיה מספקות. ראה לעניין זה עדות מנהל התובעת, בעמ' 6 לפרוטוקול, שורות 17 -32:

"ש. איזה בדיקה עשית?
ת. יש לנו יכולת להעריך שטח. בשלב ראשון על בסיס הערכה. בשלב שני הבאנו מישהו שעבר בשטח ועשה להם מדידות.
ש. מדד? כלומר הוא מודד?
ת. הוא מתעסק עם מדידה של מפות.
ש. כשהוא לקח את אביבים ובמקום 24 דונם כתב 28 דונם – הוא הגיש לך את זה באיזה דרך טלפונית הוא אמר לך?
ת. הוא לא מדד את אביבים. אביבים נעשה על סמך הערכה שלי. המדידות נעשו אחרי שהוגשה התביעה." (ההדגשה אינה במקור)

ראה גם עדותו בעמ' 7 לפרוטוקול, שורות 10- 13, אף ממנה עולה כי מדובר בהערכות בלבד:
"ש. אמרת שהערכתם – אז איך זה וודאי? אם זה וודאי למה השארת הערה למטה?
ת. כי ציפינו לעשות בדיקות.
ש. למה צריך לעשות בדיקות אם זה וודאי?
ת. אז זה לא וודאי." ( ההדגשות אינן במקור)

ראו בנוסף בעמ' 14 לפרוטוקול, שורות 29-32, ועמ' 15 לפרוטוקול שורות 1-4, לעניין הערכת שטחים שהדעת נותנת כי לא ניתנים להערכה, ללא מדידה מקצועית.

מנהל התובעת העיד עוד כי בארבעת הישובים שנמדדו, המדידה בוצעה כאשר השטחים הוגדרו על ידו ( עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 29-32), וכי בכל שאר הישובים המדידות נעשו על בסיס הערכה ( עמ' 18, שורות 1-3).

מנהל התובעת נשאל: "ש. איך אתה רוצה שבית המשפט יפסוק לך על בערך?" והשיב: "ת. אני לא מתעסק עם.. שבית המשפט יחליט." (עמ' 18, שורות 28-29).

הדברים אמורים אף בהינתן אופן ביצוע המדידות, כפי שהומחש בעדות מנהל התובעת בעמ' 20 לפרוטוקול, שורות 21-32, עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 16-17.

בראי האמור, מהימנות המדידות שהוגשו על ידי התובעת ביחס לארבעת הישובים ( ליבנים, שפר, ספסופה ובר יוחאי) - לא הוכחה אף היא.

יוסף, כי מצאתי פער אף בהיקף השטחים כפי שצוין במסמכי התובעת עצמה. להמחשה, בהשוואה בין היקף השטחים הנטען בתצהיר עדות ראשית התובעת להיקף שצוין במכתב ב"כ מיום 3/8/14. הבדל מהותי בגודל השטחים נמצא גם במכתבי התובעת עצמה, בהשוואה בין הגודל שיוחס לכל ישוב במכתב מיום 3/8/14 לבין הגודל הנטען במכתב שנשלח למועצה על ידי התובעת ביום 14/5/14. לשם המחשה בישוב דובב, במכתב מיום 14/5/14 צוין כי גודל השטח המדויק הוא 29.7 דונם, בעוד שבמכתב מיום 3/8/14 צוין שטח של 28 דונם בלבד; ביישוב לבנים: 46.8 דונם לעומת 37 דונם וכדומה. השווה גם למכתב ב"כ התובעת לנתבעת מיום 9/6/15, סעיף 12.

לפיכך, טענת התובעת כי ביצעה עבודות בכל השטחים הנטענים על ידה בפועל, לא הוכחה אף היא. זאת, אף בהינתן שהעדות היחידה שהובאה לעניין ביצוע עבודות בשטחים עודפים היא עדותו של מנהל התובעת, על אף שהיה בידי התובעת להביא לעדות מטעמה עדים נוספים לשם תמיכה בגרסתה, כג ון העובדים שפעלו בשטחים הנטענים.

עדותו של נציג הנתבעת, לפיה הן הקבלן הקודם והן הקבלן הנוכחי לא העלו כל טענה בקשר לגודל השטחים העודפים לכאורה, על אף שהם מעניקים למועצה שירותים מזה שנים ( עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 23-28, עמ' 27 שורות 4-5) – מכרסמת אף היא בטענות התובעת לביצוע עבודות בשטחים עודפים.

בראי כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת גודל שטחי הגינון הנטענים או את עצם ביצוע העבודות בשטחים הנטענים, במאזן ההסתברויות הנדרש.

אישור הנתבעת לביצוע עבודות גינון בשטחים נוספים טענת התובעת לפיה לכאורה, הנתבעת היא שהורתה לה בעל פה לבצע עבודות בשטחים עודפים ונוספים על המוגדר במכרז - לא הוכחה אף היא במאזן ההסתברויות הנדרש.

מנהל התובעת העיד אמנם כי התובעת טיפלה בשטחים גדולים יותר על פי דרישה בעל פה שהופנתה אליו מנציג הנתבעת ( עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 21-26). אלא שטענה זו לא נתמכה בכל ראיה או עדות נוספת ועדותו בעניין זה נותרה עדות יחידה.

בנוסף, סעיף 15.3 למסמכי המכרז קובע, כי המועצה לא תהא אחראית לכל מידע ו/או הבהרה ו/או שינוי אשר ימסרו למציעים בעל פה.

סעיף 6.2 להסכם קובע, כי העבודות יבוצעו בשטחים המפורטים במפות המצורפות בנספח ב' לפרק 2 וכן בכל שטח שיוסף על ידי המועצה לאחר חתימת ההסכם. בסעיף 6.3 להסכם צוין עוד, כי ככל שיוגדלו השטחים לעבודות, יהא זכאי הקבלן לערך המפורט בהצעתו לכל דונם נוסף, וראה לעניין זה גם סעיף 6.4 להסכם, לעניין הגדלת השטחים על פי דרישת המועצה והמחיר לכל דונם נוסף.

להשלמת התמונה, קובע סעיף 7.2 כי עבודה חד פעמית לא תבוצע על ידי הקבלן, אלא אם קיבל הזמנה חתומה בכתב מאת המנהל והגזבר, וכי ככל שתבוצע עבודה נוספת ללא אישור כאמור, לא יהא הקבלן זכאי לתמורה נוספת, וזאת אף אם יוכח כי העבודה בוצעה בפועל.

ראו גם סעיף 13 להסכם, על סעיפי המשנה שבו, לעניין הדוחות והתשלומים, כמו גם לעניין הצורך בהחתמת ראש הועד המקומי בישובים, בצירוף חותמת הישוב לשם אישור כי העבודות בוצעו לשביעות רצונם, ולעניין בדיקת המנהל את החשבון והצורך באישורו, טרם העברתו לאישור הגזבר וביצוע התשלום.

בהתאם לסעיף 13.4, למנהל שמורה הזכות להפחית מן התשלומים במקרים מסוימים, תוך שהוסכם והודגש כי חוות דעתו של המנהל לעניין ביצוע העבודות הינה סופית ומכרעת.

ראה גם סעיף 17.3 להסכם בדבר הצורך באישור בכתב ומראש של המועצה לכל סטייה מתנאי מההסכם.

ומן הכלל אל הפרט –

התובעת אשרה כי הנתבעת לא נענתה לדרישותיה לתשלום נוסף עבור הדונמים הנוספים בהם לכאורה טיפלה, וכן כי לא אישרה חריגה בגין שטחים נוספים.

הוברר, כי בחשבונות שהגישה התובעת לחודשים יוני 2014 ואילך, בהם צינה התובעת מספר דונמים גדול מהנקוב במכרז, מחקה הנתבעת את המספרים שנרשמו על ידי התובעת ורשמה תחתם את מספר הדונמים הנקוב במסמכי המכרז ( ראה נספח 4 לתצהיר עדות ראשית נציג הנתבעת).

אישור להתנהלות זו של הנתבעת נמצא גם בעדותו של מנהל התובעת עצמו:

"ש. כאשר אתה שלחת את זה – מה קרה? איך המועצה הגיבה?
ת. נבדוק, נעשה.
ש. שילמה לכם את הסכום לפי הדונמים?
ת. לא. הם מחקו ורשמו את הדונמים לפי מה שהיה במכרז." (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 27-31)

נציג הנתבעת העיד, כי הנתבעת לא הגדילה את כמות השטחים לגינון באף ישוב, וכי יצא עם נציג התובעת, הראה לו את השטחים והוא התחיל לעבוד ( עמ' 30 לפרוטוקול, שורה 20).

זאת ועוד, בצו התחלת העבודה מיום 7/4/14, הובהר כי חריגה כספית מן הסכום המופיע בהסכם לא תכובד, אלא אם ניתן אישור בכתב של מורשי חתימה מטעם הנתבעת ( ראו סעיף 5 לצו התחלת העבודה, נספח 5 לתצהיר עדות ראשית מר שבסו).

אין חולק כי אישור בכתב ממורשי החתימה בנתבעת לא ניתן.

במצב דברים זה, הייתה בידי התובעת הברירה אם לבצע את העבודות הנוספות הנטענות, אם לאו, וככל שבחרה לבצען טרם קבלת אישור בכתב על כך - אין לה אלא להלין על עצמה.

עיון בנספחי התביעה ( אשר צורפו לתיק ביום 12/3/17), מעלה כי התובעת היטיבה לעמוד על זכויותיה על פי המכרז, כל אימת שמצאה לנכון לעשות כן. ראו להמחשה מכתב ב"כ התובעת לב"כ הנתבעת מיום 3/8/14, סעיף 10, בו טענה התובעת כי עד אשר לא ישוקמו מערכות השקיה בישובים מסוימים או שתינתן הסכמה לשאת בעלויות הכרוכות בכך, נבצר ממנה לבצע עבודות בשטחי גינון אלה. אפנה גם לסעיף 11( ה) למכתב זה, בו דחתה התובעת את דרישות הנתבעת לפינוי גזם, בטענה כי אלה אינן כלולות בתמחור במסגרת הצעתה. ראו גם הודעות התובעת בדבר הקפאת עבודתה בחלק מן הישובים כבר בחודש אפריל 2015 ( נספח 6 לתצהיר עדות ראשית נציג הנתבעת).

בראי כל האמור לעיל, טענת התובעת כי קיבלה את אישור הנתבעת לביצוע עבודות בשטחים נוספים בעל פה לא הוכחה ואין בתשתית שהונחה, בסיס לחיוב הנתבעת בתשלום עבור עבודות בשטחים נוספים, ככל שאכן התבצעו כנטען.

שיעור הסכום הנתבע בגין העבודות בשטחים הנוספים שיעור הסכומים הנתבעים בגין כל דונם עודף לכאורה, הופרך בחקירת מנהל התובעת. זאת, בין היתר, בראי הפער בין הסכומים הנתבעים בכתב התביעה לבין הסכומים בגינם הגישה התובעת חשבון למועצה בגין שטחים עודפים בזמן אמת, מבחינת המחיר הנקוב לדונם ( ראה עדות מנהל התובעת בעמ' 15 לפרוטוקול, שורות 26-32, ובעמ' 16 לפרוטוקול, שורות 1-2).

מעדות מנהל התובעת עלה, כי בפועל התובעת דרשה מן הנתבעת סכום מסוים בגין כל דונם, אך לאחר מכן שינתה את שיעורו. בהתאם, בכתב התביעה המחיר לכל דונם עודף עמד על סך של 280 ₪, כאשר בחשבונות שהוגשו למועצה התעריף בגין כל דונם עודף נותר על התעריף שצוין בהצעת המחיר לגבי כל ישוב וישוב. ראו עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 5-6:

"ש. תאשר לי כי כל החשבונות שהגשת עד אז היו לפי תעריף דונם לכל ישוב וישוב בהתאם להצעת המכרז?
ת. כן."

מעבר לכך, שיעור הסכומים הנתבעים סותר את תנאי המכרז ועומד בניגוד לתנאיו, ואף מטעם זה לא ניתן לשעות לו. קשה להניח כי הזכייה במכרז תהא על יסוד הצעת מחיר המתייחסת למספר דונמים נקוב, ולאחר מכן תתקבלנה דרישות לגבי ביצוע עבודות בהיקף גדול באופן מהותי, ולשיטת התובעת ישנם שטחים הגדולים בפי שניים מהמצוין במכרז ( סעיף 12 לסיכומיה).

ועוד לעניין שיעור הסכומים הנתבעים - מקובלת עלי טענת הנתבעת לפיה סעיף 13.10 להסכם קובע כי בחודשים דצמבר, ינואר ופברואר תהא התובעת זכאית לקבל תמורה חודשית בסך של 50% בלבד בגין האחזקה השוטפת, והעובדה כי לא ניתן לכך כל ביטוי בתחשיבי התובעת, מכרסמת במהימנות תחשיביה.

להשלמת התמונה, ראה פירוט החשבונות אשר צורפו כנספח 4 לתצהיר עדות ראשית הנתבעת, טרם תיקונם על ידי התובעת והשווה לסכומים הנתבעים בכתב התביעה; וכן הפירוט בסעיף 51 לסיכומי הנתבעת.

אוסיף התרשמותי לפיה עדותו של נציג הנתבעת הייתה עדיפה עלי.

בראי כל האמור לעיל, משאין חולק כי הנתבעת לא אישרה את העבודות החורגות, משהיקף העבודות החורגות שבוצע בפועל על ידי התובעת לא הוכח כדבעי ומששיעור הסכום הנתבע לא הוכח אף הוא - דין טענות התובעת בעניין השטחים העודפים להידחות.

ההשקיה וניקיון
באשר לרכיב התביעה הנוגע להחלפת צינורות ההשקיה וניקיון – מצאתי כי אף דינו להידחות.

בסעיף 10.3 למסמכי המכרז נקבע, כי מחירי הפריטים כפי שיוצעו על ידי המציע כוללים את כל המסים, ההוצאות והתשלומים האחרים, ללא יוצא מן הכלל, פרט למס ערך מוסף. כמו כן, בהתאם לסעיף 12.2 למסמכי המכרז, חתימת המציע על המסמכים מהווה הסכמה לכל האמור בו ולתנאיו.

סעיף 6.6 להסכם קובע כי במקרה בו ישוב מסוים יהא מעוניין להחליף צנרת, אזי הישוב ירכוש את הצנרת על חשבונו והקבלן יבצע את העבודה מבלי שיהא זכאי לכל תמורה נוספת.

הדברים עולים אף מעדותו של מנהל התובעת בה אישר כי המועצה לא הייתה צריכה לשלם על החלפת צנרת, אלא אם כן היא שביקשה להחליפה ( עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 22-23). אמנם בהמשך הוא הוסיף כי ביקשו מחשבים וממטרות ולאחר שהם ביצעו העבודה לא שילמו להם, אך משנשאל אם הייתה בקשה כזו בכתב, השיב כי הוא לא זוכר.

לכשנשאל עוד בעניין זה: "ש. לא צרפת מסמך כזה?" השיב: "עיקר התביעה שלי על הפרשי הדונמים." (עמ' 16, שורות 22-29), והדברים ברורים.

באשר לטענות הנוגעות לניקיון – הרי שאף לאלה לא נמצא תימוכין בחומר הראיות, ולא נמצא להן יסוד של ממש.
בראי האמור, דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

פגיעה במוניטין
לעניין טענות התובעת לפגיעה במוניטין הרי שאלה נטענו בעלמא ואף בהן לא מצאתי ממש, בהינתן שעלה מעדות מנהל התובעת כי מדובר בתחושותיו בלבד.

מנהל התובעת העיד אמנם, כי בכל ישוב שעבד הרגיש פגיעה במוניטין "שכל כך הרבה ישובים בתחום המועצה כביכול מדברים עלינו בצורה לא יפה בגלל התנהלות המועצה.." ( עמ' 22 לפרוטוקול, שורות 30-32) . אלא, שעדותו זו אינה עולה בקנה אחד עם הטענה בדבר שביעות רצונם הנטענת של הישובים מעבודתם לאורך כל התקופה.

בנוסף, מנהל התובעת נשאל אם מלבד רגשות יש לו ראיה נוספת, והשיב: "לא. אבל שמעתי.". בהמשך הוסיף מנהל התובעת, כי אף לא זכור לו ששמע באופן ישיר.

אם לא די בכך, אף לא הובאה כל ראיה או עדות נוספת מטעם התובעת לתמיכה בתחושות או בטענות הנוגעות לעצם קיומו של מוניטין או הפגיעה בו ( עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 1-17). לכשנשאל מנהל התובעת מדוע לא הביא תצהיר של מאן דהוא לעניין זה, השיב: "לא הבאתי" (עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 15-17).

בראי האמור דין התביעה ברכיב זה – להידחות.

יתרת החשבונות בגין חודשים נובמבר 2015 – מרץ 2016 לטענת התובעת בתביעתה, הנתבעת נותרה חייבת לה תמורת עבודתה בגין חודשים נובמבר 2015 עד לחודש מרץ 2016, סך של 102,531 ₪ לפי הפירוט שלהלן:
עבור חודש נובמבר 2015 סך של 24,606 ₪ ובצירוף ריבית - 24,787 ₪.
עבור חודש דצמבר 2015 סך של 17,672 ₪ ובצירוף ריבית - 17,771 ₪.
עבור חודש ינואר 2016 סך של 17,627 ₪ ובצירוף ריבית - 17,695 ₪.
עבור חודש פברואר 2016 סך של 17,627 ₪ ובצירוף ריבית - 17,664 ₪.
עבור חודש מרץ 2016 סך של 24,606 ₪ ובצירוף ריבית - 24,614 ₪.
בסך הכל - 102,531 ₪ ( סעיף 30 לכתב התביעה).

לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת לתובעת בגין חשבונות נובמבר – דצמבר 2015 סך של 26,571 ₪ ( כעולה אף מסעיף 35 לסיכומי התובעת).

לפיכך עותרת התובעת בסיכומיה להפרש הסכומים בסך של 75,960 ₪ (75,960 = 26,571- 102,531).

עיון בחשבונות שמסרה התובעת לנתבעת בגין חודש נובמבר 2015 והשוואתם להצעת המחיר של התובעת, מעלה כי הנתבעת תיקנה את החשבונות בהתאם למספר הדונמים והמחירים שננקבו בהצעת המחיר שהגישה התובעת במכרז.

בנוסף, מחשבון חודש דצמבר הפחיתה הנתבעת סך השווה ל50% מהחשבון, בהתאם לאמור בסעיף 13.10 להסכם.

בהינתן האמור בסעיף 13.4 להסכם, המקנה לנציג הנתבעת סמכות להפחית סכומים בגין עבודות שלא בוצעו או שלא בוצעו באופן מלא לעמדתו; ומשהוסכם כי חוות דעתו בעניין זה הינה סופית ומכרעת - מקובלת עלי טענת הנתבעת בדבר תשלום מלוא החוב בגין חודשים נובמבר – דצמבר 2015.

באשר לחודשים ינואר – פברואר 2016, טענת הנתבעת היא, כי שעה שהתובעת לא המציאה ערבות ואישור על ביצוע ביטוחים – הרי שאינה זכאית לתשלום בגין חודשים אלה, בין היתר תוך הפניה לסעיף 1.6 להסכם.

אלא, שבכל הנוגע לחשבונות ינואר – פברואר 2016, נציג הנתבעת אישר בעדותו כי מגיע לתובעת תשלום. ראה עמ' 34 לפרוטוקול, שורות 22-23:

"ש. אחרי שסיים את העבודה הוא עבד בחודשים ינואר פברואר מרץ?
ת. עבד אצלנו.
ש. תאשר לי שמגיע לו כסף?
ת. מגיע."

נציג הנתבעת אישר עוד, כי נציגי הישובים חתמו על החשבונות וכי הוא לא אמר שהעבודה של התובעת לא בסדר ( עמ' 30 לפרוטוקול, שורות 6-7).

ראו גם הודעת מייל נציג הנתבעת לתובעת מיום 25/8/15 בה הבהיר כי אין שם כוונה לעכב חשבונות או לא לאשרם בשל אי המצאת חידוש הערבויות והביטוחים ( וראה יתר ההתכתבויות שצורפו כנספח 8 לתצהיר עדותו הראשית).

לפיכך, דין טענות התובעת לזכאותה לתשלום בגין חודשים אלה – להתקבל, אם כי לא בשיעור הנתבע, כפי שיפורט בהמשך.

באשר לחודש מרץ 2016 - מצאתי כי התובעת זכאית לתשלום בגין עבודתה אף בגין חודש מרץ. הדברים עולים אף מן המוצהר בסעיף 25 לתצהיר עדות ראשית נציג הנתבעת, לפיו לא שולמו לתובעת חשבונות בגין חודשים נובמבר 2015 – מרץ 2016 כטענתה, אלא שבהיעדר אישור על ביטוחים וערבות לא ניתן היה לשלם לה תמורתם לשיטתו.

לסיכום
בראי כל האמור לעיל, משלא מצאתי לנכון לאמץ את תחשיבי התובעת ומשלא הונחו לפני חשבונות מאושרים בגין החודשים ינואר – מרץ, אני רואה לחייב את הנתבעת בסכומים שיפורטו להלן.

את שיעור הסכום בגין חודש מלא העמדתי על סך של 16,850 ₪, בדומה לחשבונות המאושרים לחודשים מאי 2015 עד נובמבר 2015, אשר הועמדו כולם על סכום זה. סכום זה הולם את הצעת המחיר של התובעת לעניין מספר הדונמים וכן אושר על ידי הנתבעת לתשלום בעבר.

בגין החודשים ינואר ופברואר 2016 - אחייב הנתבעת בתשלום סך השווה למחצית הסכום, דהיינו: סך של 8,425 ₪ לכל חודש. השווה לעניין זה חשבונות חודש ינואר 2015, אשר אושר לתשלום ביום 26/3/15 וחשבון חודש פברואר 2015 אשר אושר לתשלום ביום 21/4/15, כשאף לגביהם החשבון אושר לתשלום לאחר הפחתה של 50% מהסך המאושר לתשלום ( נספח 4 לתצהיר נציג הנתבעת), בהתאם לסעיף 13.10 להסכם. כן השווה לחשבון חודש דצמבר 2015 אשר הועמד על סכום זהה ואושר לתשלום.

לפיכך אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת סך השווה ל- 8,425 ₪ לחודש X 2 חודשים ( ינואר – פברואר), ובסך הכל: 16,850 ₪.

לגבי חודש מרץ 2016 זכאית התובעת לתשלום בגין חודש מלא בסך של 16,850 ₪ כאמור לעיל.

בסך הכל על הנתבעת לשלם לתובעת בגין יתרת החשבונות עבור חודשים ינואר, פברואר ומרץ 2016, סך של 33,700 ₪.

בשולי הדברים ולמען הסר ספק בלבד אוסיף, כי לא מצאתי להרחיב בטענות הנתבעת לקיזוז, בין היתר, משלא נמצא להן ביטוי בתצהיר עדות ראשית נציג הנתבעת ובסיכומיה ( השווה לסעיף 57-59 לסיכומי הנתבעת). כמו כן, טענת נציג הנתבעת לפיה לכאורה שולם לקבלן אחר סכום מסוים על מנת ל"יישר קו" לכאורה, לא נתמכה בכל ראיה, בשים לב לכך שמדובר בזוכה במכרז החדש ( ראו עדות נציג הנתבעת בעמ' 49 לפרוטוקול).

בנוסף, בהודעת המייל של נציג הנתבעת לתובעת מיום 27/4/15 ( נספח 7 לתצהיר עדותו הראשית), הוא אישר מחד גיסא, כי קיבל את הודעת התובעת בדבר הפסקת העבודה במספר ישובים, אך באותה נשימה ביקש תשובה לגבי עבודתם בשאר הישובים ואם הם ממשיכים או מפסיקים לעבוד עם המועצה, תוך שהבהיר כי לא ניתן להפסיק את העבודה אך בחלק מהם. מרוח הדברים עולה כי הטענות בדבר אי שביעות הרצון מתפקודה של התובעת מוטלות בספק.

סוף דבר
דין התביעה להתקבל באופן חלקי בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 ימים מהיום סך של 33,700 ₪ בתוספת מע"מ כחוק כנגד חשבונית, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.

משהתביעה בעיקרה נדחתה, מצאתי לחייב הנתבעת בהוצאות ברף הנמוך. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל מע"מ של 5,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גינונים
נתבע: מועצה אזורית מרום הגליל
שופט :
עורכי דין: