ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש.ג. נגד אברהם וקסלר :

29 אוגוסט 2019
לפני: כבוד השופט אלעד שביון

התובע:
ש.ג.
ע"י ב"כ עו"ד רונן בן צבי
-
הנתבע:
אברהם וקסלר
ע"י ב"כ עו"ד דוד מימון

החלטה

בפני בקשה לגילוי מסמכים מטעם הנתבע במסגרתה עתר לחייב את התובע למסור כתב ויתור על סודיות רפואית וכללית.

תמצית טענות הצדדים:

1. לטענת הנתבע, התובע עותר בתביעתו לקבלת זכויות עבודה שונות ובכלל זאת לתשלום פיצויי פיטורים בטענה של התפטרות עקב החמרה במצב בריאותו. לגרסת הנתבע, בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק עקב מוגבלות משמעותית ממנה סובל התובע (הנתבע נתן לתובע מסגרת שיקומית) וכי מצבו לא הוחמר אלא השתפר מאז הגיע אליו. מעבר לאמור ציין הנתבע, כי לנוכח מחלת התובע תרומתו לעבודה הייתה חלקית ביותר אף במעט הזמן בו ביצע עבורו שליחויות. בחינת מצבו של התובע כיום במקום משכנו תלמד האם היה מקום לכך שיפסיק להגיע למשרדו של הנתבע.

2. התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי מדובר בבקשה פוגענית שאין לה דבר עם המחלוקות בתיק. לגרסת התובע, אין מחלוקת, כי הוא אינו כשיר לעבודה אצל הנתבע והתובע אינו מייחס לנתבע דבר וחצי דבר לגבי החמרה או אי כשירותו לעבודה. התובע נמצא באשפוז סגור ובפיקוח 24/7 ועצם היותו במוסד סגור אינו קשור לנתבע. אין המדובר בתביעת נזיקין או בתביעה כלפי המל"ל. התובע מוסיף, כי הוא זכאי לכספים עבור תקופת העסקתו וסיומה וניתן להסתפק בדוחות הרפואיים שצורפו לכתב התביעה ולכל היותר ניתן להסתפק באישור המוסד הרפואי על כך שהתובע נמצא תחת פיקוחו.

3. במסגרת תשובתו ציין הנתבע, כי קיימת מחלוקת בכל הסוגיות הרפואיות והעובדתיות, לרבות טענת הנתבע לפיה לא הייתה כל סיבה או קשר בין מצבו הבריאותי של התובע לנסיבות הפסקת עבודתו וכן לא הוכחה הטענה לפיה הפסקת הגעתו של התובע למשרד הנתבע נבעה מהחמרה במצבו. התובע הוסיף, כי קיימת חשיבות לדעת ממתי התובע היה חולה, מה היו מגבלותיו התפקודיות והאחרות והשלכותיהם על ערכה נטו של שעת שהיה/עבודה של התובע כעולה מהפסיקה. הנתבע ציין, כי הוא לא יוכל להוכיח את הגנתו ללא קבלת המסמכים המבוקשים.

4. במסגרת קדם משפט שהתקיים בתיק הבהיר ב"כ התובע, כי התובע ימציא לנתבע אישור על שהייה של 24/7 במוסד, אישור נכות מהמל"ל וסיכום מהרופא המטפל.

5. לאחר קבלת המסמכים הודיע הנתבע, כי הוא עומד על בקשתו וציין, כי לא נמסר לו תצהיר גילוי מסמכים כדין. הנתבע ציין, כי משהרופא הסתמך בחוות דעתו על התיק הרפואי של התובע בבית האבות, זכאי הנתבע לקבל לעיונו את כל התיק. כמו כן הנתבע טען, כי התובע הציג ממצא חלקי ביותר מהמוסד לביטוח לאומי בדבר קביעת נכות רפואית אך משום מה לא הומצאו מסמכים נוספים מהמל"ל לרבות שיעור אובדן כושר העבודה ופרוטוקולים של וועדות שונות שיש בהן כדי ללמד על קביעות המל"ל בתקופת השנים בהן עבד התובע אצל הנתבע.

המסגרת הנורמטיבית:

6. הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.08]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.05] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, 24.3.05].

7. פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח', 7.5.06].

8. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, 28.3.2007] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

9. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

10. כאמור, חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

11. לעיתים אל מול הזכות הגלומה בתקנה 46(א) גלומה הזכות לפרטיות [סעיף 7(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק ההגנה על הפרטיות, התשמ"א-1981]. משהמדובר במידע החוסה תחת הגנת הפרטיות יש חשיבות מיוחדת למלאכת האיזון שצריכה להיעשות בין הזכות לגילוי ועיון במידע בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות (דב"ע נו/26-3 אלפריח – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל' 543).

12. לסיכום וכאמור בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'; בכל הנוגע לזכות לפרטיות של צדדים שלישיים יש ליתן משקל משמעותי לזכות לפרטיות ...; אם וככל שהמדובר בבקשה לעיון וגילוי במסמכים הפוגעים בפרטיותם של צדדים שלישיים, על בית הדין למצות את השיקול בדבר חלופות אחרות ...; לא נמצאו חלופות אחרות ונדרשת פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים להליך, תצומצם הפגיעה בפרטיות להכרחי ולחיוני ביותר, כנדרש לצרכי המשפט וכעולה במדויק מטענות הצדדים ולא מעבר לכך; על בית הדין לבחון במשורה את הרלוונטיות של החומר הנדרש בהתייחס לצדדים שלישיים".

מן הכלל אל הפרט:

13. כעולה מכתבי הטענות, בין הצדדים נטושה מחלוקת בעניין היקף משרתו של התובע לרבות יכולתו לעבוד במשרה מלאה לנוכח מצב בריאותו, יכולת ההשתכרות שלו ונסיבות סיום העסקתו אשר לטענת התובע נובעות ממצבו הבריאותי.

14. לנוכח המחלוקות נשוא תיק זה, ברי, כי מסמכים הנוגעים לשאלת כושרו של התובע לעבוד במשרה מלאה או חלקית כמו גם מסמכים לגבי מצבו הבריאותי עובר לסיום הקשר בין הצדדים רלוונטיים להליך ויש בהם כדי ללמד על יכולתו של התובע לעבוד במשרה מלאה או אחרת ועל הנסיבות שבעטיין הסתיים הקשר לעניין חבות לתשלום פיצויי פיטורים.

15. כאמור בפס"ד מכתשים, "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'". יחד עם זאת, בקשת הנתבע למסירת טופס ויתור סודיות רפואית וכללית הינה בקשה גורפת ומתן החלטה המקבלת אותה כלשונה עלולה לגרום לפגיעה ניכרת בפרטיות הנתבע.

16. בהקשר זה יצוין, כי התובע צרף לתביעתו הערכה גריאטרית מטעם ד"ר ישראל גרינבלט מומחה ברפואה פנימית גריאטריה ושיקום מיום 25.12.15 וכן הגיש במסגרת הליכי גילוי המסמכים סיכום רפואי מיום 12.11.18, תעודת נכה ואישור מל"ל בדבר נכות.

17. לנוכח האמור לעיל כאשר מחד קיימת חשיבות בגילוי מסמכים רחב ככל האפשר ומנגד כאשר גילוי כאמור עלול לפגוע בצורה ניכרת בפרטיות התובע מצאתי לאזן בין האינטרסים השונים ולהורות כדלקמן:

לנוכח חשיבות בחינת יכולתו של התובע לעבוד במשרה מלאה או חלקית ובהתחשב בטענות הנתבע, כי התובע עבד במשרה חלקית בלבד לאור מצבו הבריאותי, מצאתי להורות לתובע להמציא לנתבע את כל החלטות המל"ל שעניינן שאלת כושר עבודתו של התובע לאורך השנים. יצוין, כי לעניין נכותו של התובע צורף לגילוי המסמכים אישור על נכות רפואית ושיעור הנכות בכל תקופה ולכן לא מצאתי מקום להורות על גילוי מסמכים נוספים לעניין זה.
לעניין מסמכים הנוגעים למצבו הבריאותי של התובע עובר לסיום הקשר בין הצדדים אציין, כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה. התובע צרף לתיק ביה"ד אישור רפואי מיום 25.12.15 וכן סיכום רפואי מיום 12.11.18.
נטל ההוכחה בתביעת פיצויי פיטורים בנסיבות של התפטרות כאמור בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים חל על התובע. על התובע להוכיח כי הוא "עובד" שהתפטר עקב מצב בריאותו והייתה סיבה מספקת להתפטרות. על התובע להציג ראיות / תעודות רפואיות לפיהן מצבו הבריאותי לא אפשר לו להמשיך לעבוד אצל הנתבע והיווה סיבה מספקת להתפטרות בדין מפוטר.
בקשת הנתבע לגילוי המסמכים כאמור וחשיפת מלוא הנתונים הרפואיים של התובע גורפת ורחבת היקף. הנתונים הרלבנטיים להוכחת טענת ההתפטרות בדין מפוטר הם מסמכים הנוגעים לתקופת סיום הקשר. לנוכח הצגת האישור הרפואי מסוף שנת 2015 והסיכום הרפואי משנת 2018 לא מצאתי טעם להורות על גילוי מסמכים נוספים, לרבות המסמכים שעמדו בפני הרופאים שכן במסגרת הליך זה אין מקום לברר את הנתונים הרפואיים עליהם התבססו האישורים הרפואיים. המותב שישב לדין יבחן האם במסמכים כאמור יש כדי לעמוד בנטל המוטל על התובע להוכיח את תביעתו.
למותר לציין, כי בגילוי מסמכים בדבר מצבו הבריאותי של התובע במשך עשרות שנים טרם התפטרותו אין כדי להשליך על שאלת זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים נכון למועד ניתוק הקשר בין הצדדים.

18. בנסיבות אלו התובע ימציא לנתבע העתק מהמסמכים שפורטו בסעיף 17א' לעיל עד ליום 26.9.19. עד לאותו מועד ימסור התובע לנתבע תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין.
בהתחשב בכך שהמסמכים שיגולו כוללים מידע רפואי של התובע, הנני מורה לנתבע ולבא כוחו שלא לעשות במסמכים האמורים כל שימוש למעט לצרכי הליך זה ולא להעביר לצד של ישי כלשהו מסמכים או נתונים שיתקבלו בעניינו של התובע.

19. שמו של התובע נרשם בראשי תיבות על מנת למנוע פגיעה בפרטיותו. ככל שמי מהצדדים מבקש לפרסם את השם במלואו תוגש על ידו בקשה מתאימה עד ליום 19.9.19.

20. משהבקשה התקבלה בחלקה אין צו להוצאות.

הוראות לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק:

21. התיק ייקבע להוכחות בפני מותב. מועד הדיון יישלח לצדדים בדואר.

22. זמן החקירות המוקצב לכל צד הינו שעה וחצי.
ככל שיותיר הזמן, לפי שיקול דעת ביה"ד, יישמעו סיכומים בעל פה במועד זה.

23. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם.

24. העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.

25. על התובע להגיש התצהירים כאמור עד ליום 10.11.19 והנתבע עד ליום 10.1.20.

26. לא יוגשו תצהירי התובע במועד, תימחק התובענה עפ"י תקנה 44 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 ללא התראה נוספת.
לא יוגשו תצהירי הנתבע במועד, ייחשב הנתבע כמי שאין בדעתו להגיש ראיות.

27. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין, בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות. בבקשה האמורה, יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, תמצית העדות והרלוונטיות שלה להליך.
הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.

28. על הצדדים והמצהירים להתייצב בבית הדין במועד שייקבע להוכחות, לצורך חקירה שכנגד על תצהיריהם.

29. עד 14 יום לפני מועד הדיון שייקבע להוכחות, יגישו הצדדים עותק נייר מלא מהתצהירים ונספחיהם למזכירות ביה"ד (לא לסריקה).

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ט, (29 אוגוסט 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ש.ג.
נתבע: אברהם וקסלר
שופט :
עורכי דין: