ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישראל מאיר שטיינברג נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה רשם הבכיר אהרן אורנשטיין

תובע

ישראל מאיר שטיינברג

נגד

נתבעת

מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפניי תביעת התובע לחייב את חברת הביטוח הנתבעת לשפותו בסכום שנועד לפצות צד ג' שהתובע גרם נזק לרכבו.

גרסת התובע וטענותיו
1. ביום 05.07.2018 התובע, אזרח ארצות-הברית השוהה בארץ כדין לצרכי לימודים , פגע ברכבו של אדם בשם נחום קוזניצוב. לרכבו של מר קוזניצוב נגרם נזק בגובה של 14,362 ₪ ( כולל ירידת ערך בגובה של 3,562 ש"ח), וזאת על-פי הערכת שמאי, שעבורה שילם מר קוזניצוב 980 ₪. בעת התאונה התובע היה מבוטח אצל הנתבעת בביטוח צד ג'.

2. עקב דחיית תביעת התובע על-ידי הנתבעת, התובע הגיע בעצמו להסכם עם מר קוזניצוב, לפיו ישלם למר קוזניצוב סכום של 1,278 ₪ כל חודש במשך שנה (ובסה"כ 15,336 ₪).

3. כאשר רכש את הפוליסה, הנתבעת לא יידעה אותו כי על מנת שרישיון הנהיגה האמריקאי שלו יהיה בתוקף בישראל , עליו לצאת מן הארץ לשלושה חודשים רצופים כל שנה.

4. הנתבעת הייתה חסרת תום לב והפרה את חובת ההגינות המוטלת עליה, שכן היא ביטחה את התובע וגבתה ממנו פרמיות, בלא לעדכנו בדבר המגבלות האמורות.

טענות הנתבעת
5. הנתבעת מכחישה את גרסת התובע וטענותיו.

6. הנתבעת טוענת כי לאור הוראות תקנה 567(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן – "תקנות התעבורה"), רישיון הנהיגה של התובע אינו בר-תוקף בישראל. בשל כך, הפוליסה שהוציאה לתובע אינה חלה על נהיגתו ברכב.

7. הנתבעת לא העלתה טענות ספציפיות הנוגעות לנסיבות ההתקשרות עם התובע אלא טוענת, באופן כללי, כי לא יכלה לדעת האם התובע מורשה לנהוג בישראל.

דיון והכרעה
8. החלטתי לקבל את התביעה מהנימוקים שלהלן.

אחריות על-פי הפוליסה
9. תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת תנאים לתוקף רישיון נהיגה זר בישראל . לפי סעיף-קטן (ב) לתקנה זו, "כניסתו האחרונה" של מי שיש בידו רישיון נהיגה זר, פירושה הוא כניסתו האחרונה לישראל מיד לאחר ששהה בחו"ל במשך שלושה חודשים רצופים. התנאי בתקנה 567(א)(2), שעניינו גבול עליון למשך השהייה בישראל, מתייחס למונח זה. יוצא כי משך השהייה בישראל נספר החל משהות רצופה של שלושה חודשים מחוץ לישראל.

10. מתעודת בירור פרטים על נוסע שהונפקה על-ידי רשות האוכלוסין והוגשה ע"י הנתבעת, עולה כי התובע לא שהה בחו"ל תקופה של שלושה חודשים רצופים משנת 2010 לפחות. המסקנה היא שרישיון הנהיגה האמריקאי של התובע איננו בר תוקף בישראל.

11. מאחר שבידי התובע לא היה רישיון נהיגה בתוקף בעת התאונה ואף שנים רבות לפניה, אין הוא נחשב כבן אדם הרשאי לנהוג ברכב. בשל כך, התניה בפוליסה (סעיף 1 בפרק 6 בפוליסה, שצורף לכתב ההגנה ולסיכומי הנתבעת) קובעת כי הנתבעת אינה חייבת בתשלום בגין התאונה.

הפרת חובת היידוע
12. כידוע, ביחסיהן עם מבוטחיהן, על חברות ביטוח מוטלות חובות מוגברות של הגינות וגילוי ביחס לתנאי הפוליסה (ראו למשל, ע"א 11081/02‏ דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סיגלית קדוש, פ''ד סב(2) 573 וע"א (חי') 6398-11-08‏ חייט נ' דקלה חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (27.04.2010).

13. בכמה פסקי דין נקבע כי כאשר חברת הביטוח מודעת לכך שמבקש ביטוח רכב הוא בעל רישיון נהיגה זר, עליה ליידע אותו כי הדין הישראלי בנוגע לתוקף הרישיון הזר הוא מורכב וכי באחריותו של המבוטח לבדוק אם הוא רישיונו הזר מוכר כרישיון בר תוקף לנהיגה בישראל או לברר זאת עם רשות הרישוי.

14. כך, בת"א (י-ם) 3498/09‏ ‏ אברהם אלבוים נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") [פורסם בנבו] (27.01.2015) נקבע כי:
"... אין חברת הביטוח יכולה להתעלם מעובדות גלויות וברורות המצויות על פני השטח, בבחינת 'לפני עיוור לא תיתן מכשול'...
אני סבור כי במקרה שלפנינו המחדל של הנתבעת אינו מתבטא בכך שהיא לא וידאה כי במועד פניית התובע אליה היה לרישיון הנהיגה האמריקאי אותו החזיק תוקף בישראל, אלא בכך שהנתבעת לא העמידה את התובע על מורכבות הדין בישראל בכל הנוגע להכרה ברישיונות נהיגה זרים, כפי שמורכבות זו באה לידי ביטוי בהוראות תקנות 567 ו-567א לתקנות התעבורה".

15. כמו כן, בע"א (מחוזי ת"א) 21495-10-13 סולואגה אנדרס פליפה נ' דוד אהרן שטינברגר [פורסם בנבו] (14.12.2014) נקבע כי:
"...הסוכן ידע ולפחות צריך היה לדעת שמדובר בעובד זר המסתמך בעת נהיגתו על רישיון נהיגה זר, ומכאן שהייתה מוטלת עליו החובה לנהוג בהתאם וליידע את המערער בדבר הצורך לברר שנהיגתו באמצעות רישיון נהיגה זר אכן מותרת".

16. בדומה, בתא"מ (הרצ') 2023-08-13 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (02.05.2016) נפסק:
"ברי לכל כי הדין באשר לתוקפו של רישיון נהיגה בין לאומי איננו פשוט ומקובל, ועל אף שאי-ידיעה אינה פותרת את המבוטח מאחריותו, הרי שבמקרה בו יודעת המבטחת או צריכה הייתה לדעת כי המבוטח נוהג באמצעות רישיון נהיגה זר חובת הגילוי המוגברת החלה עליה מכוח סעיף 3 לחוק חוזה הביטוח גוברת...
אם כן, לאור העובדה כי חלה חובת גילוי מוגברת על המבטח, אין הוא יכול להסתפק בתנייה הקובעת שרישיון בר-תוקף הינו תנאי בסיסי לתוקפה של הפוליסה, ולכל הפחות עליה לידע ולהדגיש בפני המבוטח כי הדין הישראלי באשר לשימוש ברכב בהתבסס על רישיון נהיגה זר הינו מורכב ובאחריותו לוודא כי הוא עומד בתנאי החוק, גם אם לא לנקוט צעדים אקטיביים לבירור מצב רישיונו לאשורו, ומשלא עשתה כן – יהיה זה חסר תום לב מצידה לטעון כעת כנגד תוקפה של הפוליסה".

17. אמנם בע"א 5405/10 אסף תאסירי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (פורסם בנבו, 11.03.2012) נקבע כי חובה על המבוטח להקפיד כי רישיון הנהיגה שלו יתאם לרכב שבו הוא נוהג, וכי חברת הביטוח אינה מחויבת בבדיקת רישיון הנהיגה של המבוטח. אולם כפי שהוסבר בפסקי הדין שלעיל, הגם שלא מוטלת על חברות הביטוח חובה לוודא כי רישיון הנהיגה של המבוטח תקף לרכב המבוטח, מוטלת עליהן חובה ליידע בעלי רישיונות נהיגה זרים בדבר מורכבות ההסדר להכרה בתוקפם ובדבר חובתם לברר אם רישיונם תקף בישראל.
ראו לעניין זה גם את הדברים הממצים שנאמרו בת"א (הרצ') 33334-06-14 נועם איתן נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב [פורסם בנבו] (03.08.2016):
"בפרשת תאסירי – דובר על נהג אשר גם בדיעבד, לא היה כשיר מבחינה מהותית בכדי לנהוג על כלי הרכב בו נהג, בכך למעשה "מילא" את התכלית ההרתעתית שבסעיף 7 לחוק הפיצויים, כיוון שיצר בנהיגתו סיכון תחבורתי. המקרה דנן אינו דומה כלל וכלל, ואני סבורה, כפי שסבר כבוד השופט רומנוב בעניין אלבוים, כי בנסיבות בהן הוראות הדין אינן ברורות, כפי המקרה שלפנינו, יש לצפות מן המבטח הסביר כי יפנה את תשומת לבו של המבוטח לעניין זה".

18. הנסיבות בענייננו דומות לנסיבות פסקי הדין שלעיל. התובע החזיק במועדים הרלוונטיים ברישיון נהיגה זר ואני מאמין לדבריו כי הנתבעת לא הפנתה את תשומת ליבו למורכבות הדין בנושא זה ולחובתו לבדוק אם רישיון הנהיגה הזר שלו תקף לנהיגה בישראל. מכל מקום, הנתבעת לא הציגה גרסה סותרת כנגד טענות התובע. אדרבה, ברשימה לפוליסה נכתב כי רשאים לנהוג "בעל הפוליסה (שטיינברג ישראל ו/או ברכה אסתר) וכל נהג הנוהג בהוראתו או ברשותו ובלבד שגיל הנהג מעל 24 שנים והוא בעל רישיון נהיגה מעל שנה". בהיעדר הסבר לתובע בדבר מורכבות המצב המשפטי, היה התובע רשאי להניח כי הוא זכאי לנהוג ברכב ויש לו כיסוי ביטוחי .

19. בכך הנתבעת הפרה את חובותיה וגרמה לתובע להיות ללא כיסוי ביטוחי. אשר על כן הנתבעת מנועה מלטעון שהתובע לא היה בעל רישיון נהיגה תקף ומחויבת לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו. למותר לציין כי אילו הייתה הנתבעת מוכיחה שהתובע היה ער למצב המשפטי המורכב, היה מקום לדחות את התביעה. השוו: תא"ק (ת"א) 2976-05-15 דהן נ' איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (08.12.17). אולם, כאמור, אני נותן אמון בדברי התובע כי לא ידע זאת ואף הנתבעת לא טרחה להעמידו על כך. התובע רכש את הפוליסה באמצעות סוכן הביטוח שלמה וינברגר. התובע העיד (עמ' 1 שו' 13 לפרוטוקול) כי מסר לסוכן את דרכונו האמריקאי ואת רישיון הנהיגה האמריקאי שלו, כך שהנתבעת ידעה שהתובע איננו אזרח ישראלי, על כל המשתמע מכך לענייננו . יצוין כי על פי סעיף 33(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, מעמדו של הסוכן, לעניין משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ביטוח, כשלוח של הנתבעת.

20. הנתבעת צירפה את פסקי הדין רע"א 4874/04 יצחק רביבו נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (08.02.2007) ות"א (ת"א) 4435-02-11‏ חיים טלקר נ' פיינרמן סוכנות לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (20.02.2014). אולם היא לא יכולה להיבנות מפסקי דין אלה. פס"ד רביבו לא עסק כלל בחובות היידוע של חברות ביטוח. הנסיבות בפס"ד טלקר היו אחרות. באותו מקרה המבוטח לא מסר לחברת הביטוח שמבוקש ביטוח דווקא עבור מחזיק ברישיון זר (ראו סעיף 29י' לפסק הדין) .

הנזק
21. התובע העמיד את סכום התביעה על 21,500 ₪. אולם האסמכתאות (לרבות חוות דעת שמאי) שצירף התובע מעידות כי גובה הנזק הינו 15,336 ₪. התובע לא טען לנזק נוסף והנתבעת טענה כי היא ביטחה את התובע בביטוח צד ג' בלבד. באשר לתשלומים למר קוזניצוב, התובע צירף קבלות לארבעת החודשים מרץ-יוני 2019 המסתכמות לסכום של 5,112 ₪ (4 תשלומים בסך 1, 278 ₪).

22. הנתבעת לא סתרה את חוות דעת השמאי או את טענות התובע בדבר התשלומים שהתחייב בהם כלפי מר קוזניצוב .

23. הנתבעת טענה בסיכומיה כי לפי הפוליסה התובע מחויב בהשתתפות עצמית בגובה של 1,464 ₪. הטענה עלתה אמנם רק בסיכומים, אך אין בה כדי להפתיע את התובע משום שברוב הפוליסות קיימת השתתפות עצמית. לכן, ראיתי לנכון לקבל את הטענה.

סוף דבר
24. הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום סכום של 5,112 ₪ עבור הסכומים שהתובע כבר שילם למר קוזניצוב, בניכוי השתתפות עצמית בסך 1,464 ₪ , דהיינו 3,648 ₪. בנוסף, הנתבעת תשלם את הסכום הנקוב בכל קבלה אחרת החתומה על-ידי מר קוזניצוב בתוך שבועיים מהמועד שבו התובע יציג לה קבלה כאמור, והכל עד לסך כולל של 13,872 ₪ (סכום הנזק בניכוי ההשתתפות העצמית).

25. בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 1,500 ₪ בתוך 30 יום.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישראל מאיר שטיינברג
נתבע: מגדל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: