ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר מרק מוטיל נגד הטלוויזיה החינוכית הישראלית :

29 אוגוסט 2019
בפני: כבוד השופטת מיכל פריימן

התובע:
מאיר מרק מוטיל
ע"י ב"כ עו"ד יפעת תבור

-
הנתבעות:

  1. הטלוויזיה החינוכית הישראלית
  2. נציבות שירות המדינה

ע"י ב"כ עו"ד נסרין ח'ורי

החלטה

התובע הועסק בטלוויזיה החינוכית הישראלית במשך כ-44 שנים, עד לפרישתו ביום 31.8.15, בהגיעו לגיל פרישה.
התובע ביקש מהנתבעת לאפשר לו לעבוד לאחר גיל פרישה, ובקשתו נדחתה. בעקבות כך , ובעילות נוספות שקשורות בסיום ההעסקה, הוא הגיש תביעה זו.

במסגרת הליך גילוי המסמכים הגיש התובע, ביום 21.11.18, את הבקשה שלפניי לגילוי מסמכים ספציפיים (להלן – " הבקשה"), והנתבעות הגישו, ביום 6.12.18, את תגובתן לבקשתו.

בטרם ניתנה החלטה בבקשה, ניסו הצדדים להגיע לפשרה, הן בהידברות ישירה ביניהם , והן באמצעות מגשר מטעם בית הדין.

ניסיונות אלה, למרבה הצער – לא צלחו , והבקשה, אפוא, מונחת להכרעתי כעת.

טענות הצדדים בבקשה

בבקשתו מבקש התובע שאורה לנתבעות להעביר לידיו את המסמכים הבאים:

מלוא תיקו האישי בנתבעות ;
מלוא התכתובות שנערכו בנתבעות בעניין פרישתו;
מלוא התכתובות והפרוטוקולים שנערכו בעניין בקשתו לאישור העסקה כגמלאי;
מלוא התכתובות והפרוטוקולים שנערכו בעניין בקשתו לאישור דרגות אישיות ודרגות פרישה;
כל הבקשות של עובדים אחרים בנתבעת 1 לקבלת אישור העסקה כגמלאי, החל משנת 2014;
כל אישורי העבודה כגמלאי שניתנו בנתבעת 1, החל משנת 2014;
רשימה שמית של העובדים שקיבלו אישור העסקה כגמלאי, החל משנת 2014;

התובע טוען כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים להוכחת תביעתו, וגילוים מבוקש לצורך הגעה לחקר האמת.

בתגובה לבקשה, הנתבעות טוענות כדלקמן:

ביחס לסעיף 5א - התובע הופנה לתאם פגישה עם הגורמים הרלוונטיים לצורך עיון בתיקו האישי וצילום המסמכים הרלוונטיים ממנו .
ביחס לסעיפים 5ב-5ד – הנתבעות מתנגדות לגילוי תכתובות פנימיות החסויות מכוח הוראות דין שונות, לרבות מכ וח חיסיון עו"ד-לקוח. האמור נכון גם ביחס לתכתובות פנימיות שמצויות בתיקו האישי של התובע; לדעת הנתבעות אין לגלותן.
ביחס לסעיפים 5ה-5ז – מדובר במסמכים שאינם רלוונטייים כלל וכלל למחלוקות בתיק. דרישת זו של התובע היא בבחינת "מסע דיג", וחשיפת המסמכים תפגע בזכותם של העובדים האחרים לפרטיות.

הנתבעות צירפו לתגובתן מכתב גילוי מסמכים שנשלח לב"כ התובע עוד ביום 30.4.18 – בטרם הגיש בקשה זו.

במכתב פורטו המסמכים הרלוונטיים שנמצאים בידי המדינה ונוגעים לעניינו של התובע. עוד הבהירו הנתבעות לתובע באותו מכתב כי הוא אינו זכאי לעיין במלוא תיקו האישי, משהוא כולל בתוכו "תכתובת פנימית חסויה". בסעיף 16 למכתב, פירטה ב"כ הנתבעות את רשימת המסמכים החסויים, ומספרה אותם בספרות 86-93.

החיסיון של המסמכים, כך נטען, הוא מכ וח חוק הגנת הפרטיות; סעיף 9 לחוק חופש המידע; סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין – חסיון עו"ד לקוח; היות המסמכים תכתובות לקראת הליך משפטי או במהלכו; היות המסמכים בנוגע למשא ומתן לפשרה. עוד הוטעם כי בהתאם להוראות סעיף 93.125 (ו) לתקשי"ר הזכות לעיון בתיק האישי כפופה לסייגים.

המסגרת הנורמטיבית

תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת כי:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות" (להלן: תקנה 46(א)).

בע"ע (ארצי) 64/10 מדינת ישראל-משרד החינוך נ' דניאל צברי, מיום 25.3.2010 קבע בית הדין הארצי:

"הוראת תקנה 46(א) נטועה בתכלית ההתדיינות בפני ערכאות שיפוטית ובמאפייניה, לרבות הצורך להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. עמד על כך בית המשפט העליון, בהדגישו כדברים הבאים: "ככל שעסקינן בדיון המתנהל במתחם זה, דהיינו בפני אחת הערכאות השיפוטיות הפועלות על פי דין, נקודת המוצא לעניין גילוי מסמכים ועיון בהם היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת". הטעם לגישה מרחיבה זו, במיוחד בכל הנוגע להתדיינות בערכאות, הוא הצורך להגיע לחשיפת האמת המשפטית, באופן המבטיח משפט צדק: "עשיית צדק מושתתת על חשיפת האמת ובכך היא משרתת את האינטרס של הפרט המתדיין וכן את אינטרס הציבור להבטיח 'תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה'.... הכללים הדיוניים בדבר חובתו של בעל דין לגלות ולאפשר עיון במסמכים המצויים בשליטתו ובחזקתו אף תורמים ליעילות הדיון ומאפשרים את ניהול ההליך 'בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר'" (ההדגשות וההפניות במקור, מ.פ.).

עוד נקבע על ידי בית הדין הארצי כי:

"על פי הכלל שקבוע בפסיקה, מקום בו מבקש בעל דין צו לגילוי ועיון במסמכים, השאלה שצריכה לעמוד לנגד עיני בית הדין, בראש ו בראשונה, היא מידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת".

ובהמשך:

"אמנם לפי הפסיקה, אין להיעתר בנקל לגילויים של התכתבויות פנימיות, אך זאת בשים לב לפגיעה בפועל שעלולה להיגרם כתוצאה מחשיפת המידע".

(בר"ע(ארצי) 54091-06-14 מדינת ישראל נ' עמיר לוזון, מיום 14.8.14)

הכרעה

הנתבעות הסכימו לגילוי תיקו האישי של התובע למעט מסמכים שלטענתן חסויים, כפי שפורטו במכתב הנתבעת ומוספרו 89-93 .

צודקות הנתבעות בטענתן כי מסמכים שנערכו לצורך הליך משפטי והתכתבות בין עורך דין לבין לקוחו היא חסויה ואין לגלותה.
על כן, מסמכים כאלו המצויים ברשימת המסמכים המפורטת בסעיף 16 למכתב המדינה– לא יגולו.
על הנתבעות להודיע תוך 21 יום אילו מסמכים, מרשימת המסמכים לעיל, חסויים מטעם זה.

ביחס להתייעצויות והתכתבויות פנימיות.
אמנם הפסיקה צמצמה את גילויי של התכתבויות פנימיות, אך לשם כך על הנתבעות להצביע על פגיעה בפועל שתיגרם כתוצאה מגילוי המסמכים.
במקרה זה, הנתבעות לא טענו מהי הפגיעה שתיגרם מגילוי ההתכתבויות הפנימיות.
מנגד, ככל שאלו עוסקות בשאלת הארכת ההתקשרות עם התובע הרי שהן רלוונטיות לתביעה ונחוצות לתובע להוכחת טענותיו.
אשר על כן, אני מורה על גילוין כמבוקש, תוך 21 יום.

ביחס לבקשות התובע לגילוי מסמכים הנוגעים לבקשות, התכתבויות ואישורי עבודה כגמלאי שניתנו לעובדים אחרים, לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, אני סבורה שדין הבקשה לגילוי זה, להידחות.

ראשית, המדובר במסמכים שנוגעים לצדדים שלישיים, שיש בהם פגיעה בפרטיות אותם צדדים.
ונזכיר – התובע טוען שהחלטת הנתבעות שלא לאפשר לו לעבוד כגמלאי אינה סבירה, ויש לבטלה.
מנגד, הנתבעות טוענות שבקשת התובע לעבודה כגמלאי לא עמדה בתנאים הנדרשים לצורך קבלת אישור עבודה כאמור, ושנסיבותיו של התובע שונות לנוכח סגירת תיקו הפלילי עקב התקרבו לגיל הפרישה.

עוד פירטו הנתבעות כי בין יתר התנאים הנדרשים, על המבקש להראות נחיצות לארגון אליו הוא משתייך ונסיבות אישיות, וביניהן מצב כלכלי, שמצדיקות עבודה כגמלאי.

בשים לב לכך, חשיפת בקשות של עובדים אחרים תביא בהכרח לפגיעה בפרטיותם של אותם עובדים. איני סבורה כי יש צורך בכך לשם הוכחת תביעתו של התובע. ככל שהתובע סבור כי בקשתו לקבלת אישור עבודה כגמלאי עמדה בתנאים הנדרשים – יוכיח זאת.

שנית, בעניינו של התובע נטען לקיומן של נסיבות מיוחדות.
הנסיבות המיוחדות הן שבעקבות התקרבו לגיל פרישה ופרישתו הצפויה מהעבודה, תיק פלילי שנוהל נגדו נסגר.
הנתבעות טוענות כי זו אחת מהסיבות שבגינן הוחלט שלא לאפשר לתובע לעבוד כגמלאי. נסיבות ייחודיות אלה מבדילות את עניינו של התובע מעניינם של עובדים אחרים באופן מהותי.
משכך, אין רלוונטיות לגילוי בקשות והחלטות שניתנו בעניינם של עובדים אחרים, שעניינם שונה, ודאי לא כאשר גילוי זה עלול לפגוע בפרטיותם של אותם עובדים שאינם צד להליך.

לפיכך, הבקשה ביחס למסמכים המפורטים בסע יפים 5ה-ז לעיל – נדחית.

לסיכום, הבקשה מתקבלת בחלקה. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסיום ההליך, ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ט, (29 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מאיר מרק מוטיל
נתבע: הטלוויזיה החינוכית הישראלית
שופט :
עורכי דין: