ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמית לוי נגד ניסים מולגן :

בפני כבוד ה שופטת חוי טוקר

התובע:

עמית לוי
על-ידי עו"ד לירון שטרן

נגד

הנתבע:

ניסים מולגן
על-ידי עוה"ד שרה מלכה

פסק דין

תביעת התובע לחיוב הנתבע בסך של 62,274 ₪ בגין ליקויים נטענים בביצוע עבודות של בניית פרגולה וריצוף על-ידי הנתבע בביתו של התובע ברחוב הנגב 44 באריאל (להלן: "הבית").
הנתבע הגיש תביעה שכנגד ובה עתר לחייב את התובע בסך של 5,240 ₪ בגין שכר עבודה שלא שולם לו, לטענתו, עבור ביצוע עבודות אלה.

תמצית העובדות וגדר המחלוקת :
אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך חודש אפריל 2014 התקשר התובע עם הנתבע בהסכם לביצוע עבודות לבניית פרגולה. במועד מאוחר יותר, בסמוך לחודש אוגוסט 2014 הסכימו הצדדים כי הנתבע יבצע בביתו של התובע גם עבודות ריצוף במרפסת. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההסכמים ביניהם נכרתו בעל-פה.
לטענת התובע, סוכם בין הצדדים כי התובע ישלם לנתבע 7,000 ₪ עבור בניית הפרגולה לא כולל חומרים וסך של 7,000 ₪ עבור הריצוף, כולל חומרים. בעדותו הוסיף התובע וטען כי בנוסף לסכומים אלה התחייב לשלם לנתבע סך של 2,000 ₪ בגין פירוק הפרגולה הישנה (פרו' עמ' 13, ש' 28-31). לטענת הנתבע סוכם כי התובע ישלם לו שכר עבודה גלובלי בסך של 4,000 ₪ עבור בניית הפרגולה ועוד 1,200 ₪ עבור פירוק הפרגולה הישנה מברזל. בנוסף, סוכם כי התובע ישלם לנתבע סך של 4,000 ₪ בגין עבודות הריצוף, כל הסכומים אינם כוללים חומרים.
לטענת הנתבע, בנוסף לסך של 9,200 ₪ התחייב התובע לשלם לו 800 ₪ עבור שכירת פועל לשם ביצוע הריצוף, וכן 1 ,240 ₪ עבור חומרים שנרכשו על-ידי הנתבע עבור התובע. הנתבע טוען כי התובע שילם לו בסך הכל 6,000 ₪, ולפיכך, נותר הוא חייב לנתבע סך של 5,240 ₪ (בעדותו טען הנתבע כי התובע שילם לו 7,200 ₪ (פרו' עמ' 30, ש' 24). לטענת התובע, מלוא שכר הנתבע שולם לו.
אין מחלוקת בין הצדדים כי ההתחשבנות ביניהם בוצעה במזומן וללא רישומים.
התובע, כאמור, טען כי נמצאו ליקויים הן בפרגולה והן בריצוף, ובעקבות כך הוגשה התובענה שבכותרת. התובע צירף כנספח ד' לתצהירו הצעת מחיר שקיבל לתיקון הליקויים ולפיה עלות התיקונים עומדת על 59,934 ₪ בתוספת מע"מ. לא הוגשה חוות דעת מטעם מי מהצדדים.
בהחלטה מיום 30.1.18 הורה בית המשפט על מינויו של המהנדס אחי קליין כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").
בחוות דעת המומחה מיום 11.6.18 מצא המומחה כי קיימים ליקויים בביצוע הריצוף, בבניית עמודי הפרגולה ובשיפוע הרעפים. בסך הכל אמד המומחה את עלות ביצוע התיקונים בסך של 37,626 ₪ בתוספת מע"מ (10,626 ₪ בגין פירוק וריצוף מחדש, 6,000 ₪ בגין פירוק ובניית שלושת עמודי הפרגולה מחדש ו- 21,000 ₪ בגין פירוק גג הרעפים והתקנתו מחדש).
עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגע לשלושה ראשים: אחריות הנתבע לליקויים, קיומו של נזק וגובה הנזק וקיומו של חוב כלפי הנתבע. המחלוקת העיקרית, נוגעת לשאלת אחריות הנתבע לליקויים.
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע והנתבע, עבדו במועדים הרלוונטיים ביהלומים, ואין מחלוקת ביניהם כי ההיכרות ביניהם נערכה על רקע זה ואגב נסיעתם המשותפת באוטובוס (ר' עדות התובע בפרו' עמ' 11, ש' 2-3 ופיסקה 2 לתצהיר הנתבע).
לטענת התובע, במהלך נסיעה משותפת באוטובוס, התפתח בינו לבין התובע שיח אודות שיפוץ שהתובע ביקש לעשות בביתו. הנתבע סיפר לתובע כי לאבא שלו היתה חב' בניה גדולה והוא מומחה בפרגולה, חשמל , טיח , גגות רעפים בכל הקשור בבנייה , ואף ציין בפניו כי בנה בעצמו פרגולה בביתו. לאור כך, ולאחר שהתובע הלך לביתו של הנתבע לראות את הפרגולה שבנה, התובע בחר להתקשר עמו בהסכם כאמור.
עוד טען התובע כי הוא שכר את שירותיו של הנתבע כקבלן עצמאי. כלומר, הוא לא פיקח על עבודתו באופן רציף וסמך על מומחיותו. לטענתו, הנתבע היה מודע לכך שהתובע נמצא בביתו רק לעיתים רחוקות בשל עבודתו, והסכים לביצוע העבודות בידיעה מראש כי לא יהיה עליו פיקוח וכי האחריות לביצוע העבודות תהיה על כתפו של הנתבע . התובע אף ציין כי הוא אינו מבין בתחום הבניה כלל ועיקר, מעולם לא הסכים לפקח על ביצוע העבודות מטעם הנתבע, וכי הנתבע שימש כקבלן שיפוצים, ולא כפועל פשוט.
התובע הוסיף וטען כי לאחר שנמצאו ליקויים בעבודות שביצע הנתבע, הנתבע הבטיח כי יבצע את התיקונים הנדרשים, אך סופו של יום דרש הנתבע תשלום נוסף, ולאור ההתניה של התובע כי תחילה יבצע את התיקונים ואז ישולמו לו התשלומים, הנתבע החליט שלא לבצעם. בכך יש, לטענת התובע, כדי לחזק את טענתו כי הנתבע לקח על עצמו את האחריות על טיב העבודות וביצוע התיקונים.
עוד טען התובע כי הנתבע עשה טעויות בחישוב כמויות החומרים שנדרשו לביצוע העבודות, ובכך גרם לתובע הפסד כלכלי, שכן, התובע נאלץ להפסיד ימי עבו דה, לבצע קניות נוספות של חומרים ומספר רב של הובלות.
לטענת התובע, אף בהינתן כי בית המשפט יאמץ את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, הרי שבתוספת הנזקים העקיפים שנגרמו לתובע ולאחר חישוב מלוא העלות הנדרש לשם השבת המצב לקדמותו, יש לחייב את הנתבע במלוא סכום התביעה.
התובע, כאמור, כופר בקיומו של חוב כלפי הנתבע, וטוען כי הודאת הנתבע כי קיבל חלק מהתשלום הינה טענת הודאה והדחה, המעבירה את הנטל אל כתפי הנתבע להוכיח כי לא שולם לו מלוא שכרו. בעניין זה טען התובע כי הסכומים שביסוד החשבונית שצירף הנתבע לצורך התמיכה בטענתו כי רכש חומרים עבור התובע לא הוכחו, כי לא הוכח שמדובר בחומרים שנרכשו עבור התובע, וכי יש לזקוף לחובתו של הנתבע את אי הבאת בעל העסק ממנו רכש הנתבע, לפי טענתו, את החומרים, לעדות.
הנתבע כופר בטענת התובע כי הציג עצמו כבעל מקצוע וכמי שיש לו ניסיון בביצוע העבודות מסוג העבודות שביצע עבור התובע. לטענת הנתבע, בה לא כופר התובע, כאמור, לצדדים היכרות מוקדמת. הנתבע טען כי התובע ביקש ממנו שיעזור לו בביצוע העבודות כפועל יומי, אשר שכרו יחושב באופן גלובלי לפי מספר השעות הנדרשות לשם ביצוע העבודה. לטענת הנתבע, התובע הוא שלקח על עצמו את האחריות לטיב העבודות, והבטיח לנתבע כי יפקח על ביצוען, ולמעשה התקיימו בין התובע לנתבע יחסי עובד מעביד, בעוד הנתבע היה בסך הכל עובד שכיר של התובע. לטענת הנתבע, בשום שלב הוא לא הציג עצמו כבעל ניסיון בביצוע העבודות או כבעל מקצוע, ואף ציין בפני התובע כי יש לו ידע מועט בנושא וזאת, רק בשל העובדה שבנה פרגולה בביתו. הנתבע טען כי הסכים להצעת התובע, רק לנוכח הבטחת התובע כי העבודות תבוצענה בצוותא וכי התובע הוא שיפקח על ביצוען.
הנתבע הוסיף וטען כי התובע היה אתו בכל שלבי ביצוע העבודות ופיקח על עבודתו. לטענת הנתבע, שכר העבודה שסוכם עמו, אף לפי גישת התובע, נמוך משמעותית משכר עבודה שקבלן מקצועי היה דורש עבור עבודה מעין זו, ובכך יש כדי לחזק את טענת הנתבע כי מעמדו בהסכם שבין הצדדים היה כשל פועל שכיר, ולא כשל קבלן עצמאי שנוטל על עצמו את האחריות לביצוע וטיב העבודות.
לכך הוסיף הנתבע וטען כי ההזמנה לביצוע העבודות נחלקה לשניים. תחילה ביקש התובע כי הנתבע יעזור לו בפירוק הפרגולה הישנה ובניית הפרגולה חדשה, ורק לאחר סיום עבודת בניית הפרגולה שבוצעו לשביעות רצונו של התובע , התובע פנה בשנית אל הנתבע בבקשה כי יבצע עבורו את עבודת הריצוף במרפסת. בכך יש, לטענת הנתבע, כדי להדוף כל טענה מצדו של התובע לכך כי העבודות בוצעו בצורה רשלנית.
לטענת הנתבע, גם ביחס לעבודות הריצוף סוכם בין הצדדים כי התובע יפקח על עבודות הנתבע, ואולם, לאור אילוצים בעבודתו של התובע הוא לא יכל להמשיך ולפקח על ביצוע העבודות, או אז סוכם בין הצדדים כי הנתבע יוכל לשכור פועל נוסף שיפקח על עבודתו. הנתבע הוא זה שמצא את הפועל הנוסף, ושילם לו סך של 800 ₪, אותם , לטענת הנתבע , התובע לא השיב לו.
עוד טען הנתבע כי הוא ביקר בביתו של התובע ביום 09.06.17, ומבדיקה שערך כלל לא נמצאו ליקויים בעבודת שבוצעו (הנתבע צירף תמונות כנספח ד' לתצהירו) .
כמו כן, טען הנתבע כי אף אם טענותיו לגוף התובענה תידחנה, הרי שלכל היותר יש להורות על השבת הסכומים שקיבל הנתבע כשכר עבודה, וזאת לשם השבת המצב לקדמותו. לטענת הנתבע, הסכומים שציין המומחה בחוות דעתו הינם גבוהים בהרבה הן מעלות החומרים שנרכשו לצורך ביצוע העבודות והן מעלות ביצוע העבודות עליה הסכימו הצדדים . בכל מקרה, נטען על-ידי הנתבע, כי חלק מן הפעולות הנדרשות בחוות דעת המומחה ניתנות לביצוע בעין, ולפיכך, אין להורות על פיצוי כספי בגינן.
הנתבע כפר בעלות החומרים להם טען התובע, וטען כי החשבונית שהוצגה על-ידי התובע אינה אמינה וכי חסרים בה פרטים מהותיים.
הנתבע, כאמור, טען כי התובע לא שילם לו את מלוא שכרו, בצירוף שכר הפועל שנשכר, בהסכמת התובע, ובצירוף עלות החומרים שנרכשו לשם ביצוע הריצוף עת התובע היה בחו"ל, בתיאום עם התובע.
הנתבע עתר להוצאת תצהיריהם של אשתו ובתו של התובע. לטענת הנתבע האמור בתצהירים אלו מהווה הרחבת חזית, ומכל מקום, יש ליתן להם משקל מועט לאור המועד בו הועלו הטענות ולנוכח העובדה כי מדובר בבנות משפחתו של התובע.

דיון:
כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי הצדדים הכירו במהלך נסיעה באוטובוס, אגב עבודתם ביהלומים. התובע גם אישר בעדותו כי הוא ידע שהנתבע הינו פועל יהלומים (פרו' עמ' 11, ש' 22-23).
כאשר נשאל התובע על סמך מה האמין לנתבע כי הוא בעל מקצוע, לשיטתו של התובע כי הנתבע הציג עצמו ככזה, הודה התובע כי הסתמך על הפרגולה שבנה הנתבע בביתו, כי לא ביקש המלצות על הנתבע, וכי לא בדק את עבודותיו הקודמות של הנתבע מלבד הפרגולה שהנתבע בנה לעצמו בביתו, וכלשונו של התובע:
"ש. נגיע להתרברבות. אמר לך אדם שאתה מכיר מעט מאוד לטענתך, שיש לו הרבה ניסיון איך בדקת את הניסיון שלו מלבד להאמין לו באופן עיוור.
ת. הלכתי אליו הביתה לראות את הפרגולה שהוא בנה.
ש. מלבד הפרגולה שראית אצלו בבית ראית עוד עבודות שהוא עשה.
ת .לא.
ש. האם קיבלת המלצות עליו?
ת. לא. אני לא אסע ועקוב אחרי כל העבודות שלו.
ש. האם ראית תמונות של עבודות נוספות שלו?
ת. לא.
ש. האם ביקשת לראות עבודות נוספות שלו.
ת. הסתפקתי בעבודה שהוא עשה בבית שלו" (פרו' עמ' 14, ש' 13-23).

כמו כן, הנתבע הודה כי עם ביצוע העבודות בביתו על-ידי הנתבע, לאחר פירוק הפרגולה הישנה וטרם בניית הפרגולה החדשה, ביקש מן הנתבע לבצע מספר תיקונים קטנים בביתו, עליהם שילם לנתבע בנפרד. במסגרת זו הנתבע סידר לתובע באמבטיה כמה קרמיקות, ריתך מעקה ותיקן ריצוף בסלון (פרו' עמ' 12, ש' 3-5, 20-27). לדברי התובע שם הריתוך של המעקה שביצע הנתבע הרס את הכל ו בנוסף, עד היום יש גבעה בסלון בעקבות הריצוף שתיקן הנתבע, ולדברי התובע "כל מה שהוא תיקן יצא לא בסדר". כאשר נשאל התובע מתי הבחין שהעבודה שביצע הנתבע לא היתה טובה, ענה התובע: "הכל במקום. שלוש פעמים שבר את אותה בלטה כי הוא לא הניח אותה במקום הנכון" (פרו' עמ' 12, ש' 28-29).
בעניין זה הקשתה ב"כ הנתבע על התובע ושאלה אותו בעדותו מדוע, אם כן , לא הפסיק מיד את התקשרותו עם הנתבע, לאחר שהבחין בו במקום שעבודתו אינה מקצועית, ובעניין זה השיב התובע:
"ש. אתה נראה אדם שיודע דבר א ושניים בחיים.
ת. כן.
ש. אם אתה רואה עוד לפני בניית העמודים רק אחרי פרוק פרגולה שלנתבע אין מושג אפילו בריצוף בלטה אחת, הבחנת מיד שהוא לקוי.
ת. אז יכול להיות שזה היה במהלך העבודה. מדברים על לפני 4 שנים אחורה. בזמן שהוא בנה את הפרגולה הוא היה אצלי המון זמן.
ש. באותו יום שהניח את הבלטה מדוע לא העלתה בדעתך שאין לו ניסיון כפי שהציג עצמו כאלוף עולם ולא הפסקת את עבודתו במקום. הרי מדובר בהרכבת פרגולה ת. ומה אני אעשה עם העמודים כל הגינה שלי מלאה בבלטות.
ש. מתי הבחנת לראשונה שהעמודים לא בנויים כמו שצרך?
ת. במקום. מיד אמרתי לו, הכל שוקע לך הכל מתעקם. זה היה יום שישי הוא אמר, בוא ניתן לזה להתייבש ונראה את זה בשבת. בשבת הכל היה עקום.
ש. חוזרת על השאלה מדוע לא הפסקת את העבודה באותו רגע?
ת. אמרתי לו, העמודים עקומים העמודים מסובבים הבסיס שלך לא נכון הכל שקע, ומה הוא ענה? אני אעשה טיח ובטיח אני איישר לך את העמודים שזה יהיה ישר. ולא קיבלתי את התשובה.
ש. אנחנו מדברים על תחילת עבודה רק בבניית עמודים ת. הוא אמר שהוא יתקן.
ש .אני וחוזרת ואומרת שאמרת שלא קיבלת את הטענה שלו שהוא יתקן את זה עם טיח.
ת. כשהוא אמר שהוא יכול לתקן את זה עם טיח. עוד פעם אני לא מומחה.
ש. אבל הבחנת שהעמודים לא בנויים כיאות.
ת. בוודאי ואמרתי לו במקום. הרכיב קורות עץ והקורות עץ מעוותים ומפותלים אמרתי לו במקום" (פרו' עמ' 12 ש' 30-35; עמ' 13 ש' 1-15).

בעניין טיב ביצוע עבודות הפרגולה הוגש תצהירה של הגב' מירב לוי, אשת התובע, אשר אישרה כי ניתן היה להבחין בליקויים שבביצוע עבודות הפרגולה עוד במהלך ביצוע העבודות. אציין כבר כאן, כי לא מצאתי כי יש בתצהירי אשת התובע ובתו משום הרחבת חזית.
התובע אישר בעדותו כי הזמנת עבודת הריצוף נעשתה לאחר שבניית הפרגולה הסתיימה (פרו' עמ' 15, ש' 4-5), זאת אף כי התובע אישר בעדותו כי לא היה שבע רצון מבניית הפרגולה (פרו' עמ' 15, ש' 9-12). כאשר נשאל התובע, שוב, מדוע סיכם עם הנתבע על עבודה נוספת למרות שלא היה שבע רצון מבניית הפרגולה ענה כי הנתבע אמר לו שהתחום היותר טוב שלו זה יציקות וריצוף וכי בסוף יעשה בדק , יישר הכל ויתקן הכל (פרו' עמ' 15, ש' 18-19).
גם לגבי ניסיון הנתבע בריצוף אישר התובע כי סמך רק על מילותיו של הנתבע ולא ערך כל בדיקה. לטענת התובע "הבדיקה היחידה שעשיתי היתה אצלו בבית, הוא הראה לי את הפרגולה שהוא בנה והריצוף שהוא עשה בחצר. לא הלכתי לאתרים אחרים שהוא בנה ושיפץ שם" (פרו' עמ' 16, ש' 4-8) .
התובע העיד כי רוב העבודות נעשו כאשר הוא שהה בחו"ל מאחר והוא מדריך טיולים וגם אשתו שהתה חלק מהזמן בחו"ל , ובתו נשארה עם הנתבע בבית והעירה לו שהריצוף עקום ולא מפולס (פרו' עמ' 15, ש' 21-25). בעניין זה הוגש תצהירה של הגב' רעות לוי, בתו של התובע, אשר הצהירה כי במהלך ביצוע עבודות הריצוף ניתן היה לראות כי הריצוף עקום וכי צילמה תמונות בזמן ביצוע העבודות ושלחה אותן להוריה.
התובע הוסיף וציין בעדותו כי במהלך העבודה נתוודע גם לחוסר מקצועיותיו של הנתבע אגב רכישת חומרים שהיו חסרים (פרו' עמ' 15, ש' 19-21).
באשר לטענת הנתבע כי סוכם שהתובע יפקח על עבודתו, העיד התובע כי:
ש. אומר הנתבע שהיה סיכום ביניכם שהוא יביא ידע ויבצע עבודה פיזית.
ת. וכלים.
ש. וכלים, ואתה תפקח על העבודה שלו תהיה איתו תיתן יד ובעצם תאשר כל דבר שהוא עושה. האם היה סיכום כזה ביניכם?
ת. אני אתן יד כשאני בארץ אם אני בטיול ביער השחור אני יכו לעזור לו במשהו? הבת שלי שלחה לי צילומים ב ווצאפ שהרצפה עקומה צלצלתי אליו ואמרתי לו שהרצפה עקומה אל תיתן לי לחוזר מחו"ל ולהתעצבן (פרו' עמ' 17, ש' 2-8).

התובע אישר כי בעת בניית הפרגולה נכח בבית (פרו' עמ' 17, ש' 18-19). כאשר נשאל התובע האם זה לא חוסר אחריות מצדו להשאיר אדם לא מקצועי ולא מנוסה, לשיטתו, לבצע עבודת ריצוף ללא פיקוח כאשר הוא לא בבית, ענה התובע:
"ת. אמרתי על הפרגולה ואני אומר גם על הריצוף, שהייתי תמים מדי ורציתי שדברים ייגמרו כי בסוף הוא הבטיח שהוא יתקן את הכל אז ראינו ליקויים הוא הודה בליקויים וגם כשהגיע מומחה של ביהמ"ש הוא הודה שיש שם ליקויים והוא הבטיח שהוא יתקן והוא לא תיקן" (פרו' עמ' 17, ש' 23-27).

מן האמור עולה תמונה ברורה ולפיה התובע והנתבע הכירו באקראי במסגרת נסיעה משותפת באוטובוס. התובע סיפר לנתבע כי הוא מבצע שיפוצים בביתו, הנתבע סיפר לתובע כי הוא בנה פרגולה בביתו, התובע הגיע לראות את הפרגולה בביתו של הנתבע, וביקש מהנתבע כי יבנה עבורו פרגולה כמו זו שבנה הנתבע בביתו.
אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע אינו איש מקצוע, אין עיסוקו בעבודות בניה ושיפוצים, אלא ביהלומים, ובמהלך עדותו עלה כי הנתבע התעסק גם בצילום (פרו' עמ' 24, ש' 9-10).
התובע הודה כי הסתפק בכך שראה את העבודות שביצע הנתבע בביתו ולא ביקש לברר האם הנתבע עשה עבודות נוספות.
בין הצדדים ניטשה מחלוקת בשאלה האם הנתבע הציג עצמו כמי שלו המומחיות והידע הדרושים לצורך ביצוע העבודה ובשאלה מי מבניהם נשא באחריות לפקח על טיב העבודה.
כאמור, לשיטתו של התובע ולפיה הנתבע הציג עצמו כבעל הידע והמומחיות הדרושים לביצוע העבודות. לטענת הנתבע, הוא הציג עצמו בפני התובע "כבעל ידע מבין בזה לא כבעל מקצוע" וכאשר נשאל האם אמר לתובע שיוכל לבצע את העבודה, ענה: " אמרתי לו שבדרך שאני עושה, וסוכם בינינו שהוא עובד איתי יחד אני לא יכול לעבוד לבד ואין לי פועלים, הכל סגור שאנחנו עובדים יחד כל הזמן" (פרו' עמ' 25, ש' 18-22 ).
גם באשר לאחריות לבצע את התיקונים ציין הנתבע כי "אם אני מבין את הבעיה אני מתקן ואים לא מבין לא יודע מה לעשות" (פרו' עמ' 24, ש' 20-27) . כלומר, שלשיטתו של הנתבע גם מסגרת האחריות היתה בגבולות הידע והיכולת של הנתבע.
אינני נדרשת למחלוקת זו שנתגלעה בין הצדדים האם הנתבע חבש כובע של קבלן עצמאי או של פועל פשוט, שהינו מעין שכיר של התובע. משום, שאף אם אלך לגישתו של התובע, ולפיה הנתבע הציג עצמו כבעל הידע והמומחיות הדרושים לביצוע העבודות וכמי שנוטל על עצמו את האחריות לטיב העבודות, הרי שעוד לפני תחילת בניית הפרגולה הבין התובע, לשיטתו ולדבריו, כי אין זה מצב הדברים.
בין הצדדים נכרתו למעשה שני הסכמים: תחילה הסכימו הצדדים על בניית הפרגולה ורק לאחר סיום עבודות בניית הפרגולה נחתם בין הצדדים ההסכם לביצוע עבודות הריצוף. בהקשר זה יצוין כי בתצהירו של התובע ציין התובע כי באפריל 2014 נחתם הסכם בין הצדדים לבניית הפרגולה וביצוע עבודות הריצוף, והדברים נתבררו רק במהלך עדותו של התובע.
גם בניית הפרגולה נעשתה במספר שלבים. תחילה פירק הנתבע את הפרגולה ועל כך קיבל תשלום בנפרד, לאחר מכן ביצע הנתבע מספר תיקונים קלים בביתו של התובע, עובדה שאף היא לא הובאה בתצהירו של התובע והועלתה רק במהלך עדותו, ולאחר מכן בנה הנתבע את הפרגולה. רק לאחר סיום בניית הפרגולה, נכרת הסכם בין הצדדים לביצוע עבודות הריצוף. בניית הפרגולה בוצע ה באפריל ואילו עבודת הריצוף נעשתה באוגוסט (פרו' עמ' 16 ש' 36; עמ' 17 ש' 1).
התובע הודה כי מיד לאחר פירוק הפרגולה וביצוע התיקונים הקלים בביתו, גילה כי אין לנתבע הידע והמומחיות הדרושים לביצוע העבודות. וכלשון התובע: "כל מה שהוא תיקן יצא לא בסדר" (ר' הפניה לעי ל). למרות האמור, התובע בחר שלא להפסיק את ההתקשרות עם הנתבע, אלא ליתן לו להתחיל בבניית הפרגולה. התובע הודה, כי מיד עם תחילת בניית הפרגולה הבחין כי עמודי הפרגולה אינם מותקנים כראוי.
למרות האמור, התובע בחר ליתן לנתבע להמשיך את בניית הפרגולה, ומעבר לכך, במועד מאוחר יותר אף חתם עמו הסכם נוסף לביצוע עבודות הריצוף.
טענת התובע כי המשיך את ההתקשרות עם הנתבע משום שהנתבע הבטיח לו שיתקן, אינה יכולה להישמע. התובע הודה כי עד היום בריצוף בסלון (שהוא במסגרת התיקונים הקלים שבוצעו בביתו של התובע טרם בניית הפרגולה) יש מעין "גבעה". דהיינו, שהתובע עמד על כך מיד עם ביצוע עבודות התיקונים הקלות כי אין בידי הנתבע הידע והמומחיות של בעל מקצוע ל תיקון הליקויים.
בנוסף, ממועד בניית הפרגולה בחודש אפריל עד להתקשרות בנוגע לריצוץ בחודש אוגוסט ידע התובע, לשיטתו, כי קיימים ליקויים בפרגולה אותם לא תיקן הנתבע. חרף האמור, בחר התובע לשוב ולהתקשר עם הנתבע בכל הנוגע לביצוע עבודות הריצוף.
המסקנה העולה היא כי התובע, משיקוליו הוא, בחר, הלכה למעשה , לבצע את העבודות בביתו, בצורה עצמאית ובהסתייעותו של מכר שאינו איש מקצוע. התובע אף הודה כי סוכם ביניהם כי כאשר התובע בארץ הוא ייתן יד (ר' הפניה לעיל).
אף אם אלך לגישתו של התובע כי אותו מכר (הנתבע) הציג עצמו כבעל הידע והמומחיות הדרושים, הרי שעם ביצוע התיקונים הקלים בביתו של התובע, עוד טרם תחילת בניית הפרגולה, נתוודע התובע לכך כי לנתבע אין את הכישורים של בעל מקצוע. למרות האמור, בחר התובע להמשיך את ההתקשרות עם הנתבע, ומעבר לכך – לאחר מספר חודשים אף לכרות עמו הסכם נוסף לביצוע עבודות הריצוף.
סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג (להלן: "חוק החוזים") קובע כי חוזה יכול שייעשה גם בעל-פה. סעיף 25(א) לחוק החוזים קובע כי החוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים כפי שמשתמע מהחוזה ומנסיבות העניין (לעניין זה ר' עא 3894/11 דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום, (06.06.13)).
עסקינן בשני חוזים בעל-פה שנכרתו בין הצדדים לצורך ביצוע עבודות בניית פרגולה וריצוף בביתו של התובע. מדובר בחוזים בין שני אנשים פרטיים, להם היכרות קודמת, כאשר הנתבע אינו בעל מקצוע, והתובע הודה כי ידע זאת בזמן אמת.
זהו ההסכם שנכרת בין הצדדים. הסכם ולפיו, הנתבע, בגבולות הידע והכישורים שבידיו, כמי שאינו בעל מקצוע, יבצע את העבודות, כפי שביצע בביתו הוא. התובע ידע מראש, ולמצער – עם ביצוע התיקונים הקלים בביתו, טרם תחילת בניית הפרגולה, וביתר שאת לאחר בניית הפרגולה וטרם ביצוע הריצוף, כי הנתבע אינו בעל ידע וכישורים כשל איש מקצוע, אך למרות זאת בחר להמשיך ולהתקשר עם הנתבע. על המסקנה כי ההתקשרות מראש בין הצדדים היתה לצורך ביצוע עבודה שהיא על רקע ההיכרות המוקדמת בין הצדדים ולא כהסכם מקצועי ניתן ללמוד גם מהבהרת המומחה בתשובות ההבהרה שנתן ביום 3.6.18 (אשר הוגשו לתיק בית המשפט ביום 13.6.18), ולפיה התובע לא הציג תכנית עבודה, פרטי תכנון וכד'.
לפיכך, ההשוואה שצריכה להיעשות לצורך השאלה האם הנתבע הפר חוזה אינה האם הנתבע ביצע עבודה מקצועית בהשוואה לבעל מקצוע, אלא האם הנתבע עמד בהתחייבותו, המוגבלת מלכתחילה ליכולותי ו של הנתבע כמי שאינו בעל מקצוע.
הצעת המחיר שצורפה על-ידי התובע לתצהירו וגם חוות דעת המומחה מתייחסות לעלויות ולתיקונים הנדרשים כדי לקבל עבודה מקצועית. קבלת גישתו של התובע ולפיה על הנתבע לשאת בעלויות אלה, תביא למצב אבסורדי בו התובע מלכתחילה התקשר עם מי שאינו בעל מקצוע, בעלות נמוכה, וזאת אף אם נלך לשיטתו של התובע באשר לעלויות, והנתבע יצטרך לשאת בתשלום גבוה בהרבה מזה שלו הסכימו הצדדים, כדי שהתובע יקבל עבודה מקצועית.
כך למשל, באשר לריצוף נקבע על-ידי המומחה כי אופן ביצועו לקוי ומנוגד לכללי המקצוע (ר' פיסקה 5ג לחוות הדעת) ולגבי גג הרעפים נקבע כי השיפוע אינו תואם את דרישות ת"י 1556 "גגות קלים לסיכוך עם רעפים" סעיף 3.6 וכי ביצוע גג הרעפים אינו בסטנדרט מקובל (ר' פיסקאות 7א'-ב' לחוות הדעת). מובן, שאין לצפות ממי שאינו בעל מקצוע לעמוד בכללי מקצוע ובדרישות תקן, כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע ידע שהנתבע אינו בעל מקצוע, ואף לשיטתו של התובע עוד טרם תחילת ביצוע העבודות עמד על כך כי אין לנתבע הידע והכישורים כשל בעל מקצוע.
המסקנה המתבקשת היא, כי התובע לא הוכיח שהנתבע הפר את הסכמי ההתקשרות שנכרתו ביניהם לצורך ביצוע העבודות שביסוד התובענה או כי הנתבע התרשל בביצוע העבודות עליהן הוסכם, על מאפייניהן ומגבלותיהן, אשר אף לשיטתו של התובע, הוא עמד עליהן, לכל המאוחר, לאחר ביצוע התיקונים הקלים בביתו וטרם תחילת בניית הפרגולה . הדברים יפים שבעתיים, בכל הנוגע להסכם המאוחר שנכרת בין הצדדים ביחס לביצוע עבודות הריצוף.
באשר לתביעת הנתבע שכנגד בגין שכר העבודה שלא שולם לו, הרי, שכאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי ההתחשבנות ביניהם בוצעה במזומן וללא שנערך רישום כלשהו . בעניין זה מקובלת עלי טענת התובע כי הודאת הנתבע כי קיבל תשלומים מאת התובע הינה טענת הודאה והדחה המעבירה את הנטל אל כתפי הנתבע להוכיח את גובה התשלום שלא קיבל. בהעדר רישומים כלשהם, הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.
סיכום:
הוכח כי התובע הזמין מהנתבע עבודות אף כי ידע שהנתבע, אשר עיסוקו ביהלומים, אינו איש מקצוע.
התובע הודה כי עוד טרם תחילת בניית הפרגולה, עת ביצע הנתבע תיקונים קלים בביתו, עמד על כך כי הנתבע אינו בעל הידע והמומחיות לביצוע העבודות כשל איש מקצוע .
חרף האמור, בחר התובע להמשיך את ההתקשרות עם הנתבע בכל הנוגע לבניית הפרגולה, וזאת אף שעם תחילת בנייתה נתגלו, לשיטתו של התובע, ליקויים.
אם לא די באמור, הרי שלאחר סיום בניית הפרגולה, התקשר התובע עם הנתבע בהסכם לביצוע ריצוף במרפסת ביתו של התובע.
טענת התובע כי הנתבע הבטיח לו שיתקן את הליקויים אינה יכולה להתקבל שעה שהתובע הודה כי הליקויים שנתגלו בביצוע התיקונים הקלים שביצע הנתבע בביתו, טרם בניית הפרגולה, לא תוקנו וכי הליקויים שנמצאו בבניית הפרגולה אף הם לא תוקנו, ולמרות זאת, כאמור, בחר התובע להמשיך להתקשר עם הנתבע לצורך ריצוף מרפסת ביתו.
אין זאת, כי אם התובע, משיקוליו הוא, התקשר עם הנתבע, על רקע ההיכרות המוקדמת שה ייתה ביניהם, שהיא אינה על רקע מקצועי, כשהוא יודע שהנתבע אינו איש מקצוע, ובעוד שידע עוד טרם תחילת ביצוע העבודות שטיב ואיכות העבודות שיקבל אינם מאלה של בעל מקצוע.
בנסיבות, לא הוכח כי הנתבע הפר את הסכמי ההתקשרות בינו לבין התובע או כי התרשל בביצוע ם של הסכ מים אלה, שהינם, כאמור, הסכמים לא מקצועיים.
לאור מסקנתי זו, לא מצאתי לדון בטענות הצדדים באשר לנזקים, ולגובהם.
הנתבע לא עמד בנטל להוכיח כי לא שולם לו מלוא השכר עליו הסכימו הצדדים.
במכלול האמור, דין התובענה והתביעה שכנגד להידחות.
התובע יישא בהוצאות הנתבע בגין שכר טרחת המומחה בסך 4,680 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ + מע"מ .

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמית לוי
נתבע: ניסים מולגן
שופט :
עורכי דין: