ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום אסייג נגד גריסה ועפר בע"מ :

29 אוגוסט 2019
לפני: כבוד השופטת יפה שטיין
התובע:
שלום אסייג

ע"י ב"כ: עו"ד אהרון הלוי

-
הנתבעת:
גריסה ועפר בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד רויטל חן

החלטה

זוהי החלטה בבקשת הנתבעת לחיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה.
טענות הצדדים:
לטענת הנתבעת התובע נמצא בהליכי כינוס עקב חובות גדולים וככל שתדחה תביעתו, עולה חשש ממשי כי לא תוכל הנתבעת לגבות את הוצאותיה. כתב התביעה אשר הוגש לבית הדין הוגש בסכום העולה על 100,000 ₪ וזאת למרות שהוא חסר כל בסיס. יתרה מכך, התובע הסתיר מעיניו של בית הדין את היותו פושט רגל הנמצא בהליכי כינוס וכאשר התבקש להביא את אישור בית המשפט של הכינוס השתהה בהמצאתו.
מנגד טוען התובע, כי הנתבעת מנסה להטעות את בית הדין. בכתב הגנתה מודה הנתבעת בסכומים אותם חבה לתובע. לטענת התובע הנתבעת מנסה בכל כוחה להמנע מלשלם לתובע את חובותיה כלפיו. בקשת הנתבעת להפקדת ערובה הוגשה בחוסר תום לב והכל כדי לנסות ולסכל את ההליך המשפטי.
דיון והכרעה:
מעיון בבקשת הנתבעת, התגובה לה והתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.
המסגרת הנורמטיבית לעניין הפקדת ערובה קבועה בתקנה 116א'(א') ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1992:
"(א') שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."
בע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu (מיום 6.7.03 [פורסם בנבו]) נקבע על ידי כבוד השופטת (כתוארה דאז) נילי ארד, כי :
"מושכלות ראשונים לנו מקדמת דנא, כי שעריו של בית המשפט פתוחים הם בפני כל, ולא יינעלו לפני הבאים לפניו. זכות הגישה לערכאות היא זכות ראשונית ויסודית, הנתונה לציבור בכללותו ולכל אחד מיחידיו, והיא הבסיס והתשתית לעצם מהותה של שיטת משפט, באשר היא... לצד הכלל היסודי בדבר קיומה של זכות הגישה לערכאות, הקים המחוקק את החריג לו, בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי... הוראתה של התקנה מכוונת למניעת הגשתן של תביעות סרק וממנה נגזרים השיקולים והמשקלות להטלת החיוב במתן ערובה: השיקול העיקרי הוא סיכויי ההצלחה בתביעה, ולו יינתן המשקל המכריע "... במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהסיכויים להצליח בתביעה קלושים"; השיקול המִשְנִי במעלה הוא יכולת גביית הוצאות הנתבע מהתובע. אל מול אלה עומד השיקול כבד המשקל של ההיענות לבקשה להטלת ערובה, והוא שמא, מפאת עוניו יידחה התובע משעריו של בית המשפט..."

ובהמשך –

"בדברנו בתושבי ישראל, השיקול העיקרי והראשוני לחיוב בהפקדת ערובה טמון בבחינה מוקדמת של סיכויי התביעה. ככל שאין לשלול את סיכוייה, לא יחויב התובע, גם אם אביון ודל הוא, בהפקדת ערובה."

ובנוסף –

"כשהעובד הוא תושב ישראל - ככלל לא תוטל על התובע חובת הפקדת ערובה, אלא במקרים החריגים והנדירים, בהם הנתבע, המבקש את הטלת הערובה, יוכיח כי התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה וכי לא יהיה לו מהיכן לגבות הוצאותיו."
יפים דבריו של כבוד הנשיא (כתוארו דאז) סטיב אדלר בעניין אבו נסאר הנ"ל, אשר קבע: "...מעטים ונדירים המקרים בהם יוטל על בעל דין להפקיד ערובה כדי לקבל את יומו בבית הדין."
מהמפורט לעיל, אנו למדים כי בבוא בית הדין לתת החלטה בבקשה להפקדת ערובה, עליו לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל דין שכנגד לגבות את הוצאותיו, ככל והתביעה כנגדו תידחה, כשחיוב תובע בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע הינו בבחינת הליך המתקיים במקרים "מעטים ונדירים".
מעיון בכתב התביעה על נספחיה לא עולה כי מדובר בתובענה חסרת בסיס. מדובר בעניינו בתביעה למימוש שכר עבודה וזכויות סוציאליות המגיעות לתובע לכאורה בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת ובסיומה. מכל מקום, בשלב זה של ההליך , לא ניתן לקבוע כי סיכויי הצלחתו של התובע הינם קלושים עד שיצדיקו את חיוב ו בהפקדת ערובה.

גם עצם היותו של תובע פושט רגל, אין בו כשלעצמו כדי להצדיק את חיובו בהפקדת ערובה, ובפרט כאשר הנתבעת מודה בסכומים אותם היא חייבת לתובע – כך שלא ניתן לומר שמדובר בתביעה מופרכת על פניה.
לא נעלמה מעיני טענת הנתבעת בכל הנוגע להתנהלות התובע בכל הנוגע להליך פשיטת הרגל וקבלת עמדתו של המנהל המיוחד ובית המשפט. עם זאת, ובסופו של יום אישר כבוד השופט דניאל טפרברג מבית המשפט המחוזי בירושלים את ניהול ההליך דנן.

סוף דבר:
הבקשה להפקדת ערובה – נדחית.
שאלת הוצאות הבקשה תידון בסיום ההליך.
הצדדים יפעלו בהתאם להחלטה מיום 21.07.2019 וישלימו את הליכי גילוי המסמכים עד ליום 15.09.2019.
לעיוני ביום 16.09.2019.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ט, (29 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שלום אסייג
נתבע: גריסה ועפר בע"מ
שופט :
עורכי דין: