ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלאוי נגיה עלאוי נגד היועץ המשפטי לממשלה :


בפני כבוד ה שופטת שרון גלר

מבקשים

עלאוי נגיה עלאוי

נגד

משיבים
היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

1. עיינתי בבקשת המבקשת לפטור מאגרה, בתגובת היועמ"ש שהותיר ההכרעה לשיקול דעת בימ"ש ובתגובות המשלימות שהוגשו מטעם המבקשת לעניין מצבה הכלכלי על צרופותיהן ולהלן החלטתי.

2. המבקשת עותרת לפטור מאגרה בטענה כי היא חייבת מוגבלת באמצעים עניין המעיד על חוסר יכולת כלכלית (בעבר נוהל כנגדה הליך פש"ר). כמו כן נטען כי בהליך קודם שניהלה המבקשת כנגד המשיבים אשר נמחק, ניתן לה פטור מאגרה ולמעשה מדובר בהליך דומה, אשר מצדיק מתן פטור.

2. לא הוצגו בפני תדפיסי חשבון בנק או תדפיסים מחברת האשראי בטענה כי המבקשת ובן זוגה אינם מחזיקים בחשבון בנק או בכרטיסי אשראי.
הוצגו בפני תלושי שכר של המבקשת מהם עולה כי היא משתכרת כ-3,000 ש"ח בחודש וכן תלושי שכר של בן זוגה מהם עולה כי הוא משתכר כ-4,100 ש"ח. צורפו הודעות תשלום בנוגע לתשלומי מים וחשמל וחובות לרשויות המס וכן אישור בנוגע לחובותיה של המבקשת בהוצל"פ והחלטת כבוד רשמת ההוצל"פ- הכרזת המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים .

המבקשת גם הצהירה כי היא לא קיבלה סיוע משפטי וכי היא מיוצגת ע"י עו"ד שייצג אותה בהליך קודם.

3. אכן, המבקשת היא חייבת מוגבלת באמצעים ולה חובות בהיקף של כ-7 מיליון ₪ עם זאת, לא די בכך כדי להצדיק מתן פטור מאגרה.

החייבת לא הציגה תדפיסי חשבון בנק בטענה כי אינה מנהלת חשבון , אולם לא ברור כיצד משולם לה שכרה (ממועצה מקומית), במיוחד שעל גבי תלושי השכר ישנם פרטי חשבון בנק. יצויין כי מהחלטה שצירפה החייבת בדבר הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים (החלטה מיום 4.3.19) ישנם נתונים שונים בנוגע להכנסותיה והוצאותיה- השתכרותה, מצבה המשפחתי והוצאותיה. אשר לשכר העבודה נטען כי זה מועבר לחשבון הבנק של ביתה, אך כאמור, לא הוצגו נתונים מתאימים במסגרת הבקשה שלפני לרבות בעניין חשבון הבנק אליו מועבר שכר המבקשת.

כמו כן המבקשת איננה מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אלא על ידי עו"ד פרטי.

מכאן, עולים סימני שאלה בנוגע למצבה הכלכלי של המבקשת ואף לא הוצגו אסמכתאות ונתונים רלוונטים כנדרש. יצויין כי עובדת היותה של המבקשת חייבת מוגבלת באמצעים מהווה ראיה לכאורה לכך שהיא נעדרת יכולת כלכלית לתשלום האגרה (סעיף 14(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007), אולם לא די בעניין זה כדי להצדיק מתן פטור מאגרה , בשים לב לכל האמור לעיל. זאת ובנוסף, כפי שאפרט להלן, המבקשת לא הראתה כי סיכויי התביעה מצדיקים מתן פטור מאגרה.

4. המבקשת הגישה תביעה על סך של 5,000,000 ₪ כנגד הנתבעות, חברות ביטוח אשר ביטחו רכבים שהיו בבעלותה (בגין גניבת הרכבים). כעולה מכתב התביעה (שהוגש ללא נספחים) , שווי הרכבים עמד על כ-1.5 מיליון ₪ אולם המבקשת תבעה פיצוי כללי נוסף בגין החובות אליהם נקלעה היא נקלעה, לגישתה, עקב אי תשלום תגמולי הביטוח.

המבקשת ניהלה תביעה דומה בבית משפט השלום בפתח תקווה, שנמחקה. יצויין כי בניגוד לאמור בבקשה, לא צורפה החלטה בבקשה בפטור מאגרה בהליך המקביל ולא הובהר מדוע נמחק הליך זה.

בכל מקרה, המבקשת לא התייחסה לסיכויי התביעה ולא הבהירה מה פשר הגדלת סכום התביעה בשיעורים שפורטו לעיל.

כאמור, במסגרת כתב התביעה נטען כי המבקשת זכאית לתגמולי ביטוח בשווי של כ-1.5 מיליון ₪ אך לא הבהירה מה הבסיס לתביעה, ביחס ל יתר הסכומים, להוצ יא אמירה כללית כי חובותיה של המבקשת במסגרת הליך הפש"ר עמדו על 5,000,000 ₪. בנסיבות אלו, בזהירות המתבקשת ומשהמבקשת אף לא טענה דבר בעניין סיכויי התביעה, לא מצאתי כי סיכויי ההליך מצדיקים מתן פטור מאגרה.

5. לאור האמור, הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם את האגרה עד ליום 1.10.19 שאם לא כן, תמחק התביעה.

תז"פ- 2.10.19.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עלאוי נגיה עלאוי
נתבע: היועץ המשפטי לממשלה
שופט :
עורכי דין: