ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד מריה סדוב :

לפני:

כבוד השופטת שרה מאירי

המערער:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אריק יעקובי ועו"ד רונית סגל
-
המשיבה:
מריה סדוב
ע"י ב"כ עו"ד יאיר וולף

פסק דין

1. לפניי ערעור שהגיש המוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) מיום 28.11.2018 ("הועדה"), אשר קבעה למשיבה נכות רפואית בשיעור 10% בהתאם לסעיף 48(3)א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז -1956.

הרקע העובדתי

2. המשיבה, ילידת 1991 , נפגעה ביום 27.4.2016 בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה.

3. וועדה מדרג ראשון שהתכנסה ביום 6.2.2018 קבעה למשיבה נכות בשיעור 10% לפי פריט ליקוי 48(3)א לתוספת לתקנות.

4. המערער הגיש ערר על החלטה זו בטענה כי הבדיקה אינה מפורטת מספיק בכדי להעריך את הנכות הנכונה ועל כן נדרש דיון מחדש בוועדת הערר.
5. ביום 15.3.2018 התכנסה ועדה לעררים בעניינה של המשיבה בהרכב: ד"ר לוינסקי –מומחה בתחום המטולוגיה ורפואה פנימית, ד"ר עמיהוד – מומחה בתחום כירורגיה אורטופדית וד"ר פאלקו מומחה בתחום הנוירולוגיה. בפרוטוקול פורט כדלקמן:

" דברי התובע:
לקוח: כאבים בכף רגל שמאל. נפיחות. כאב במאמץ. לא גובסתי. הייתי במגף אורטופדי.
עורך הדין: סובלת מצליעה. קשיים בעמידה. כריעה. נפיחות מתמדת. ישיבה. עליה וירידת מדרגות. תחושת חוסר יציבות. עיוות בקרסול שמאל. השבר לא התחבר כראוי. אנו סבוררים וכן יועץ שבדק אותה שיש הגבלה בינונית שמתאימה יותר לסעיף 35(1)ג'.

מצב תעסוקתי לאחר הפגיעה:
חזר לעבודה בתאריך: במשרה מלאה.
לא קיימת ירידה בהכנסות.

בדיקה:
הליכה בגלילת רגל מלאה ובקצב אחיד עמידת בהונות ועקבים חופשית אין נפיחות בקרסול ובכף הרגל. תנועות מפרקי הקרסוליים מלאות וחופשיות כפוף גבי 20 כפי 40 תנועות סבטלריות סטייה פנימית 30 חיצונית 15 יציבות שמורה. אין הרחבה של העקב משמאל. קשתות אורכיות פנימיות שמורות. תנועות מיד תרסוס מלאות.

החלטה:
הדיון נעצר עקב דרישת בדיקות או מסמכים נוספים מהלקוח. נימוק: יסוכם ללא נוכחות ותתייחס לערר המוסד. עליך להציג בפני הביטוח הלאומי את המסמכים הבאים:
צילום קרסול – כל צד Xray ankle נכון לתאריך 15.3.2018.
צילום עקב, עד שני מבטים Xray heel נכון לתאריך 15.3.2018."

6. ביום 22.8.2018 התכנסה הוועדה בשנית בעניינה של המערערת כאשר בהרכבה יושבים ד"ר פאלקו –מומחה בתחום הנוירולוגיה, ד"ר ברוך –מומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר ביקלס מומחה מתחום הכירורגיה האורטופדית. בפרוטוקול פורט כדלקמן:

"דברי התובע:
פירוט הליקויים מפי התובע ובאי כוחו
עורך הדין: סובלת מצליעה. קשיים בעמידה. כריעה נפיחות מתמדת. ישיבה. עליה וירידת מדרגות. תחושת חוסר יציבות. עיוות בקרסול שמאל. השבר לא התחבר כראוי. אנו סבוררים וכן יועץ שבדק אותה שיש הגבלה בינונית שמתאימה יותר לסעיף 35(1)ג.

אבחנה ומסקנות:
תקנה 15
אין מקום להפעלת התקנה.

החלטה:
הדיון נעצר עקב דרישת בדיקות או מסמכים נוספים מהלקוח. נימוק: הועדה מבקשת לצפות בדיסקים עצמם. "

7. ביום 28.11.2018 התכנסה הוועדה לישיבה מסכמת בעניינה של המערערת. בהרכב ישבו ד"ר קסלר –מומחית בתחום הנוירולוגיה, ד"ר ברוך- מומחה מתחום הפסיכיאטריה ו ד"ר ביקלס –מומחה מתחום הכירורגיה האורטופדית. בפרוטוקול פורט כדלקמן:

דברי התובע:
עורך דין: סובלת מצליעה. קשיים בעמידה. כריעה נפיחות מתמדת. ישיבה. עליה וירידת מדרגות. תחושת חוסר יציבות. עיוות בקרסול שמאל. השבר לא התחבר כראוי. אנו סבוררים וכן יועץ שבדק אותה שיש הגבלה בינונית שמתאימה יותר לסעיף 35(1)ג.

ממצאים:
בדיקה:
הוועדה עיינה בצילומי רנטג(ן) מתאריך 24.4.2018 אשר אינם מדגימים שינויים שחיקתיים במפרק התת טלרי או שינויים מבניים בקלקנאוס. בנתונים הללו קובעת הוועדה כי הנכות שנקבעה לו הולמת את מצבו.

אבחנות ומסקנות
אבחנות:
825.0 – שבר סגור בעצם העקב, שמאל, 27.4.16.

מסקנות:
הוועדה דוחה את ערר המוסד.

תקנה 15:
אין מקום להפעלת התקנה.

החלטה:
הוועדה הרפואית החליטה לדחות את ערר המוסד על דרגת נכות. הועדה דוחה את הערר המוסד."

8. החלטה זו היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים
9. המערער טוען כי טעתה הוועדה שהעניקה למשיבה נכות רפואית מבלי להתייחס למצבה הרפואי וכן לנקבע בדרג ראשון. כמו כן הרכב הוועדה שונה והמומחים שבסופו של יום ישבו בוועדה וקבעו בעניין המשיבה לא ביצעו בה בדיקה קלינית אלא הסתמכו על ממצאי בדיקה שביצע מומחה אחר. כמו כן החלטת הוועדה אינה מנומקת ואינה נתמכת במצבה הרפואי הנוכחי במיוחד לאור ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה בישיבה הראשונה. על כן לא ניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה. כל אלה מהווים טעות משפטית המצדיקה השבת עניינה של המשיבה לוועדה לצורך בחינת החלטתה.

10. המשיבה טענה כי לא נפל כל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. טענות המערער הינן טענות שברפואה שבית הדין אינו מוסמך להכריע בהן. הוועדה התייחסה לכל הנדרש בהחלטה וציינה כי ממצאי בדיקות ההדמיה תואמות את מצבה הנוכחי של המשיבה. בפני ההרכב המכריע עמד כל התיעוד הרפואי הנדרש וממצאי הבדיקות הרלוונטיות ועל כן אין פגם בכך שלא נבדקה בפועל על ידי ההרכב המכריע. לאור זאת יש לדחות את הערעור.

11. המערער הגיש הודעה לאחר הגשת נימוקי התשובה מטעם המשיבה וביקש להדגיש כי פריט הליקוי שנקבע למערערת דן בהגבלה ניכרת של תנועות הקרסול והדבר אינו תואם את ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה בישיבה הראשונה של הוועדה.

דיון והכרעה
12. לאחר ששקלתי את הטענות שהועלו בערעור ואת המצב המשפטי מצאתי כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן:

13. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות הוועדה לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).

14. אחת מהחובות המוטלות על הוועדה לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130) נפסק לעניין חובת ההנמקה, כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

15. עיון בהחלטות הוועדה מעלה כי אכן המומחים שבדקו את המערערת התחלפו ובפועל, האורטופד שביצע את הבדיקה הקלינית לא הוא שהכריע בערר. בכל הנוגע להחלפת הרכב של ועדה במהלך פעילותה חזר בית הדין הארצי על ההלכה בעב"ל (ארצי) 3008-12-13 גוליאן –המוסד לביטוח לאומי (12.8.15) לפיה:

"בהתאם לפסיקתנו, כאשר נבצר מאחד מפוסקי הוועדה להמשיך ולדון בעניינו של מבוטח, אם מחמת מחלה, פרישה, מוות או סיבה אחרת, אין כל מניעה להחליפו במומחה אחר מאותו תחום מומחיות. אם תאמר אחרת, תמצא שבכל מקרה שבו נבצר מאחד מחברי הוועדה להמשיך ולדון, יהיה על המשיב להחליף את הרכב הוועדה כולו, ובכך עלול להיווצר סרבול והימשכות ההליכים בעניינם של מבוטחים רבים. לפיכך קבענו בפסיקתנו, כאמור, כי אין מניעה להחליף רק את חבר הוועדה שנבצר ממנו להמשיך בדיון".

יחד עם זאת, יש לזמן את המבוטח פעם נוספת לוועדה כאשר הרכבה משתנה. על המבוטח לעבור בדי קה קלינית חדשה לפני הוועדה בהרכבה החדש. עוד הוסף בענין גוליאן כי פרוטוקול הוועדה הקודמת לא יהיה בפני הוועדה החדשה .

16. בהתאם להלכה זו, הרי שהיה על הועדה בהרכבה המכריע לבדוק את המשיבה בדיקה קלינית חדשה , כאשר ממצאי הבדיקה הקודמת לא מצויים בפניה. המערער אינו מבקש החלפת הרכב ונראה כי הדבר אינו נדרש , שכן מדובר ברופאים מקצועיים אשר יבדקו את המשיבה. הדבר נדרש אף ביתר שאת שעה שיושם בעניינה של המשיבה פריט ליקוי בעל אופי תפקודי, כך שממצאים בבדיקת ההדמיה , ככל שקיימים ללא ממצאים קליניים בעלי ביטוי תפקודי , לא מעניקים נכות בכל הנוגע ליישום פריט ליקוי זה (ראה: בר"ע 12391-07-13 יעקב חזק – המוסד לביטוח לאומי, (5.3.2014)).
מדובר לטעמי בטעות משפטית בפעולת הוועדה, המחייבת קבלת הערעור. (למעלה מן הצורך אציין – לא נהיר מדוע כך השתנה ההרכב, כשאין כל התייחסות לכך בפרוטוקולים).

17. מאחר והחלטת הוועדה אינה מפורטת בכל הנוגע להתאמה בין ממצאי הבדיקה הקלינית לממצאי בדיקות ההדמיה ומאחר שממילא לאור ההלכה שהובאה לעיל יש מקום להשיב את העניין לוועדה לצורך בדיקת המערערת על ידי ההרכב המכריע, התייתר הצורך לדון ביתר הטענות של המערער.

18. סוף דבר - עניינה של המשיבה יוחזר לוועדה לעררים ע"מ שתבדוק המערערת תקבע ממצאיה ואבחנתה; החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. בפני הוועד V לא יעמדו הפרוטוקול מיום 15.3.18 בו מפורטת בדיקתה הקלינית, וכן לא יעמוד בפניה פסק דין זה (למעט הקביעה כי על הוועדה לבדוק את המשיבה ולקבוע ממצאיה ואבחנתה).
המשיבה ובא כוחה יוזמנו לוועדה ויוכלו לטעון בפניה.
כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

19. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ט, (25 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: מריה סדוב
שופט :
עורכי דין: