ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיטל הורוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי אביבי

התובעת
מיטל הורוביץ
ע"י ב"כ: עו"ד מירב אפריים
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד

פסק דין

1. השאלה הנצבת במוקד הליך זה היא האם זכאית התובעת לתשלום גמלת שמירת היריון בהתאם להוראת סעיף 58 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

רקע עובדתי
2. החל משנת 2012 עבדה התובעת כעובדת עצמאית, תחילה כעוסק פטור ולאחר מכן כעוסק מורשה. ביום 19.11.2013 עודכן מעמד התובעת כעצמאית החל מיום 1.1.2013. בהתאם לעדכון מעמדה נשלחה אל התובעת הודעה בדבר חוב ביטוח לשנת 2013. התובעת קבלה את פירוט התשלום ומועד תשלום ליום 19.1.2014 . התובעת שלמה את דמי הביטוח ביום 11.3.2014.

3. ביום 22.1.2014 הפסיקה התובעת את עבודתה לאור היותה בשמירת היריון. ביום 26.5.2014 הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלת שמירת היריון לתקופה אשר תחילתה ביום 22.1.2014 ועד ליום 22.5.2014.

4. תביעת התובעת לתשלום גמלת שמירת היריון נדחתה על ידי הנתבע ביום 16.11.2014. כמו כן נדחתה תביעתה להענקה מטעמי צדק ביום 5.11.2014.

5. ביום 30.4.2014 ילדה התובעת ותביעתה לתשלום דמי לידה אושרה על ידי הנתבע ובהתאם שולם לה סך של 65,276 ₪, לתקופה החל מיום 1.5.2014 ועד ליום 6.8.2014.

6. לאחר קבלת השומה השנתית לשנת 2014 התברר כי שולמו לתובעת דמי לידה ביתר על כן, נוצר חוב דמי לידה בסך של 73,814 ₪ אשר קוזז חלקו מדמי ביטוח ששלמה התובעת בשנת 2014 , וחלקו מקצבת הילדים ששולמה לתובעת.

טענות התובעת בתמצית
7. טענת הנתבע כי התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 50 לחוק לעניין גמלת שמירת היריון בשונה מהזכאות לדמי לידה, כוללת דרישה כי דמי הביטוח ישולמו לפני מועד גמלת שמירת ההיריון דהיינו, התאריך האחרון המיועד לתשלום כתנאי לקבלת הגמלה, הוקדם.

8. הנתבע אינו יכול לאמץ את סעיף 50 לעניין שמירת היריון כלשונו שכן לעניין שמירת היריון המחוקק אינו בוחן תקופת אכשרה כנדרש בסעיף 50 לחוק, ואינו משלם גמלת שמירת היריון לתקופה הקבועה בסעיף 50 לחוק. על כן , ההפניה לסעיף 50 הינה כדי לבחון האם מתקיימים במבוטחת התנאים הקבועים בסעיף 50 קרי, זכאות לקבלת דמי לידה.

9. שמירת היריון היא אירוע בלתי צפוי ובלתי מתוכנן בניגוד למועד לידה עתידי, בדומה ל"תאונת עבודה". סעיף 77 לחוק קובע לגבי עובד עצמאי כי עליו להיות רשום כעובד עצמאי בעת הפגיעה או לעשות את "המוטל עליו" כדי להירשם. מכאן כי בעניין פגיעה בעבודה נדרש מבוטח לעשות את "המוטל עליו", לצורך קבלת קצבה.

10. טענת הנתבע כי על התובעת לשלם דמי ביטוח כתנאי לקבלת גמלת שמירת היריון שעה שמצב של שמירת היריון יכול להופיע באופן פתאומי, יוצרת מצב אבסורדי המעמיד נשים עצמאיות ללא הגנה וזאת, ללא דרישה מפורשת בחוק לתשלום דמי ביטוח לפני שמירת ההיריון. על כן , ראוי להתייחס לגמלת שמירת היריון בנסיבות בהן היא מופיעה, בדומה לדמי פגיעה המשולמים בעת תאונת עבודה.

11. תביעת התובעת להענקה מטעמי צדק נדחתה על ידי הנתבע מבלי שנשקלו הפרמטרים הרלוונטיים לעניינה של התובע. הנתבע לא התחשב בדמי הביטוח אותם נדרשה התובעת לשלם תוך פרק זמן קצר . הנתבע לא התחשב בעובדה כי התובעת נדרשה להיות בשמירת היריון מיום 21.1.2014 , כאשר לא היו לה הכנסות וכן לא התחשב בעובדה כי הכנסותיה בשנת 2014 ירדו באופן קיצוני עד כדי השבת דמי הלידה ששולמו לה וזאת לאור נתוני השומה הסופית. עובדות אלו בצירוף העובדה כי דמי הביטוח שולמו באיחור של כחודש וחצי, לא הובאו בחשבון על ידי הנתבע עת ניתנה החלטתו.

טענות הנתבע בתמצית
12. סעיף החוק הרלוונטי לעניינינו הוא סעיף 58 הדן בזכאות לשמירת היריון להבדיל מסעיף 77 לחוק , אליו הפנתה התובעת העוסק במועד רישום של עובדים עצמאיים במקרה של פגיעה בעבודה.

13. כעולה מסעיפים 50 ו- 58 לחוק תנאי לתשלום גמלת שמירת היריון לעובדת עצמאית הוא תשלום מלא של דמי ביטוח, לפני היום הקובע דהיינו , לפני שהתובעת הפסיקה את עבודתה לצורך שמירת היריון. במקרה זה הפסיקה התובעת את עבודתה ביום 22.1.2014 לצורך שמירת היריון ורק ביום 11.3.2014 שלמה את דמי הביטוח לשנת 2013 , בחלוף חודשיים מיום הפסקת עבודתה.

14. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, תנאי לתשלום גמלת שמירת היריון, הוא תשלום דמי ביטוח טרם המועד הקובע בעוד בנסיבות מקרה זה תשלום דמי ביטוח שולם כחודשיים לאחר התאריך הקובע. על כן ,לאור לשון החוק וההלכה הפסוקה יש לדחות את התביעה.

15. אשר לטענת התובעת לבחינת זכאותה להענקה מטעמי צדק – בהתאם לתנאים לזכאות הקבועים בתקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה- 1975 , לא מתקיימת בעניינה של התובעת עילת נבצרות אשר מנעה מהתובעת לטפל בענייניה לפיכך, בדין נדחתה בקש תה להענקה מטעמי צדק.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
16. בפתח הכרעתינו נבהיר כי בנסיבות מקרה זה בו עסקינן בשאלה האם זכאית התובעת לגמלת שמירת היריון, אין נפקות להוראת סעיף 77 לחוק , אשר דנה במועד רישום עובד עצמאי אשר נפגע בתאונת עבודה. בעניינינו מדובר בשאלה ספציפית וברורה אשר מוגדרת בהוראת סעיף 58 לחוק המגדיר את המונח 'שמירת הריון' באופן הבא:
"היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:
(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;
(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה, או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה".

סעיף 50(א) לחוק קובע כי:
"מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח משכרה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח) תהיה זכאית לדמי לידה..."

17. מהאמור לעיל עולה , כי לא ניתן לקבל את טענת התובעת להעדר זיקה בין סעיף 50 לסעיף 58 לחוק , הואיל ומלשון החוק עולה מפורשות כי הזכאות לדמי לידה מחייבת את המבוטחת לתשלום דמי לידה טרם צאתה ללידה. העובדה כי שמירת היריון אינה אירוע מוגדר וידוע דוגמת מועד הלידה, אין בה כדי לנתק את הקשר בין הזכות לתשלום גמלת שמירת הריון אשר למעשה יונקת את קיומה מהתנאים הקבועים בעניין תשלום דמי לידה. קבלת טענת התובעת משמעותה כי מקום בו לא שולמו דמי ביטוח טרם מועד הלידה , אשר במרבית המקרים הוא מועד ידוע , אזי אין זכאות לתשלום דמי לידה. עם זאת, מקום בו מדובר באירוע פתאומי כגון שמירת היריון דווקא בסיטואציה זו ורק בשל "ההתרחשות הפתאומית" , יהא על הנתבע לשלם גמלת שמירת היריון מקום בו כלל לא שולמו דמי ביטוח.

18. אנו סבורים כי אין כל מקום לערוך הבחנה מסוג זה אשר אינה עולה מלשון החוק. פרשנות התובעת מאפשרת למבוטחת הנמצאת בשמירת היריון 'לזכות' בגמלה מבלי ששלמה דמי ביטוח מן הטעם כי מדובר באירוע פתאומי , תוך נקיטת יחס שונה ואחר כלפי עובדת שלא שלמה דמי ביטוח עד למועד הלידה אולם, משמדובר באירוע ידוע , אינה זכאית לתשלום כלשהו. נוסף על כך, קביעת קריטריון המבוסס על זמניות או פתאומיות הצורך בשמירת היריון , תוך התעלמות מהשאלה האם שולמו דמי ביטוח, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ואין כל הצדקה לקבלה.

19. כעולה מהוראת סעיף 50(א) לחוק על המבוטחת בין שכירה ובין עצמאית , לשלם דמי ביטוח לפני "היום הקובע". פרשנות המונח "המועד הקובע" ומועד תחולתו נדונו בפסיקה ונקבע כי הכוונה אינה לעצם התשלום, אלא שהתשלום נעשה בפועל לפני היום הקובע (עב"ל (ארצי) 293/98 גלעדי – המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"ז 17; עב"ל(ארצי) 393/97 שומלה – המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"ד 425). בעניינינו "היום הקבוע" הוא היום הראשון לשמירת ההי ריון ואין חולק כי התובעת לא שלמה דמי ביטוח טרם תחילת שמירת ההיריון על כן, מטעם זה בדין נשללה זכאותה לתשלום גמלת שמירת היריון.

20. אשר לטענת התובעת בעניין זכאותה להענקה מטעמי צדק- הענקה מסוג זה נבחנת על פי המבחנים והכללים הקבועים ב סעיף 387 לחוק הקובע כי "המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה..."
סעיף 387 לחוק קובע כי יכול וגמל אות ישולמו חרף מחדלו של המבוטח אשר לא שלם דמי ביטוח, מקום בו מוצדק התשלום 'מטעמי צדק'. מכוח סעיף זה הותקנו תקנות (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975 (להלן: "התקנות").
בתקנה 3 לתקנות נקבע כדלקמן:
" בכפוף לאמור בסימן ג' יתן המוסד הענקה במקרה שלא אושפזה יולדת או נבצר מהמבוטח למלא חובת רישום לפי סעיף 33 לחוק או לשלם דמי ביטוח, כולם או מקצתם, ונוצר פיגור לפי סעיפים 98 או 181 לחוק מחמת אחד מאלה:
.......
(10) סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה."

21. התקנה קובעת באופן ברור כי תנאי מקדמי לקבלת הענקה מטעמי צדק לרבות על פי סעיף 3(10) כי "נבצר" מהמבוטח לשלם דמי ביטוח או למלא חובת רישום. המונח "נבצר" פורש על פי הפסיקה כ"נמנע" קרי, הימנעות עקב נסיבות אובייקטיביות של המבוטח ולא סובייקטיביות דוגמת טעות, אי ידיעה או ש כחה (עב"ל (ארצי) 55/96 יעקב עגם נ' המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 2002). כלומר נסיבות שאינן תלוי ות במבוטח , נסיבות המלמדות על נבצרות , מניעה אובייקטיבית לביצוע הנדרש.

22. לאחר בחינת טענות התובעת בעניין הענקה מן הצדק , טענה אשר בחינתה מוגבלת כבחינת החלטה מנהלית הבוחנת את אופן הפעלת שיקול הדעת על ידי הנתבע, באנו לכלל מסקנה כי התובעת לא הוכיחה הימנעות מתשלום בשל סיבה אובייקטיבי ת. טענתה כי הייתה בתקופת שמירת היריון יפה בהתאמה לכל מקרה בו המבוטחת נמצאת בשמירת היריון ואין באמרה זו בלבד , כדי ללמד על מניעות אשר שללה יכולתה לשלם את דמי הביטוח טרם היום הראשון לשמירת ההיריון , בפרט שעה שהדרישה לתשלום הייתה ידועה לתובעת עוד טרם צאתה לשמירת היריון . לפיכך, התוצאה היא כי העדר תשלום דמי ביטוח במועד לא נקבע עקב נבצרות או נסיבות אחרות שלא היו תלויות בתובעת ובהתאמה, לא נפל פגם בהחלטת הנתבע בעניין זה.

23. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

24. כנהוג בתביעות מהתחום הסוציאלי, אין צו להוצאות .

ניתן היום, כ' אב תשע"ט, (21 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור מעסיקים מר יוסי אביבי

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה


מעורבים
תובע: מיטל הורוביץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: