ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לבנה גרשון נגד המוסד לביטוח לאומי :

25 אוגוסט 2019
לפני: כבוד השופטת יפה שטיין
התובע:
לבנה גרשון

ע"י ב"כ: עו"ד ענת רוביו קימלמן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק

החלטה

בתיק זה עולה שאלה האם התובעת נפגעה בידיה ע"פ תורת המיקרוטראומה.
הרקע לתביעה:
א. התובעת, ילידת 1958, עבדה כמבשלת במעון "אמונה".
ב. החל משנת 2012 קיבלה התובעת טיפולים רפואיים שונים במשככי כאבים ובזריקות בידה ימנית.
ג. התובעת פוטרה בשנת 2017 לאור המלצת הרופא התעסוקתי.
הפלוגתא בתיק כפי שנוסחה בדיון המוקדם:
האם הוכחה תשתית ראייתית מספקת לצורך מינוי מומחה שיבחן את הקשר הסיבתי הרפואי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בעיקר בכף יד ימין שהיא היד הדומיננטית ומעט ביד שמאל .
המקור הנורמטיבי:
א. בעב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02, (להלן – פס"ד שבח), נאמר כי:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח.
...יסודות הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה... בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה; הינם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת... לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה."
ב. עוד נקבע כי יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות לבין תנועות שונות חסרות רצף (ראו, פרט לעניין שבח, גם: עב"ל (ארצי) 175/03 רחל סויסה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 26.10.04; עב"ל (ארצי) 204/06 מרוסיה חיימוב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.10.07).
ג. אין צורך שהתנועות תהיינה זהות אלא "זהות במהותן", אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.12.07; עב"ל (ארצי) 2400-10-11 שושנה זוהר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.12.12; עב"ל (ארצי) 50913-11-11 אלמליח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.3.13).
בעב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02, (להלן – פס"ד שבח), נאמר כי:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח.
...יסודות הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה... בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה; הינם שניים, דהיינו - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת... לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה."
ד. עוד נקבע כי יש לאבחן בין רצף של תנועות זהות או דומות לבין תנועות שונות חסרות רצף (ראו, פרט לעניין שבח, גם: עב"ל (ארצי) 175/03 רחל סויסה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 26.10.04; עב"ל (ארצי) 204/06 מרוסיה חיימוב – המוסד לביטוח לאומי, מיום 22.10.07).
ה. ע"פ הפסיקה, אין צורך שהתנועות תהיינה זהות אלא "זהות במהותן", אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.12.07; עב"ל (ארצי) 2400-10-11 שושנה זוהר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.12.12; עב"ל (ארצי) 50913-11-11 אלמליח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.3.13).

דיון:
א התובעת הצהירה בתצהיר שהגישה לבית הדין כי היא עבדה בתפקיד של טבחית ומבשלת חמש וחצי שנים באמונה, וקודם לכן – באותו תפקיד, משך חמש שנים ב"ויצו", וכי באמונה עבדה כל יום משעה 07:00 עד השעה 15:00. מחצית מהזמן עוסקת בשטיפת כלים (כשעתיים בבוקר ושעתיים נוספות בצהרים) , כשהיה עליה להעביר את הכלים למדיח, וכן נדרשת מידי יום לבצע קילוף אינטנסיבי של ירקות לצורך הכנת מרק ירקות כמויות גדולות במיוחד .
ב. לטענת ב"כ התובעת – התובעת לא הביאה כל אסמכתא לטענתה כי עבדה קודם לכן ב "ויצו", ולכן לא הוכיחה טענה זו. אלא, שהדבר נרשם במפורש בתצהירה , וה תובעת לא נשאלה על כך. בנקודה זו, ומשלא נשאלה בעניין זה - לא מצאתי סיבה לפקפק בטענתה זו, שהופיע גם במכתבו של הרופא התעסוקתי.
ג. בדיון להוכחות העידה התובעת (מעמ' 4 שורה 4 ואילך בפרוטוקול הדיון מיום 28/12/17) )כדלקמן:
(כל ההדגשות בעדות זו ובשאר העדויות – אינן במקור – י.ש)
"ש. מה הגדרת התפקיד שלך באמונה?
"ת. טבחית אבל לבשל לא לוקח הרבה זמן, בעיקר שטיפת הכלים, זבל, קילופים לוקח הרבה זמן.
ש. כמה זמן לוקח ליום עבודה רגיל, תארי את כל הפעולות באותו יום שאת מבצעת?
ת. מגיעה ב 07:00 מכינה ארוחת בוקר, קילופים של פירות לתינוקות, ואחר כך ירקות לכל הגן שזה 110 ילדים, לקלף גזר, מלפפונים וכד'. אני שמה בעגלות ומוציאה את ארוחת הבוקר. אני שמה את האוכל בעגלות והמטפלות באות ולוקחות. הם אחר כך מחזירים את העגלות למטבח, אני אוספת את כל הכלים והזבל שלהם והסכום ושמה בכיור של שטיפת הכלים, ומתחילה עם האוכל של הצהריים....
ש. את שוטפת כלים של הבוקר?
ת. בוודאי. אני מעמידה דבר ראשון את הסירים של הצהריים, אני מכינה את האוכל, מתחילה עם הקילופים שזה לוקח שעה וחצי, שעה וארבעים, מקלפת ושמה פשוט בסירים, פעם זה פירה, פעם זה דגים, מרק, קציצות סויה, קציצות דגים, לא היה בשר, או דגים או סויה, בבוקר גם הכנתי ביצים קשות שהיה צריך לקלף אותם בבוקר שזה פעמיים בשבוע, אחר כך יש בצהריים קציצות דגים שזה גם להכין אותם בידיים, מגלגלת את הקציצות בידיים, שזה 200 קציצות כי כל ילד אוכל 2 קציצות. אני גם טוחנת את הדג, אין שום דבר שמגיע לי מוכן לעבודה.
ש. בצקים את עושה?
ת. גם.
ש. את לא מקבלת את הבצק מוכן ורק מכניסה לתנור?
ת. לא. אני מכינה את הבצקים.
ש. מתי את מכינה אותם?
ת. ביום חמישי שזה או עוגת שמרים, או עוגיות כאלה שזה בצק. יש לי תפריט תלוי מאמונה ואני הולכת לפי התפריט כל יום. אז אני ממשיכה שאני מכינה את ארוחת הצהריים, אם יש סיר של גזר אני מקלפת לפעמים אפילו יום לפני, כי זה שני שקים של תפוחי אדמה או גזר, ואני פשוט יושבת ומקלפת כל הזמן, איזה שעתיים וחצי, תלוי בכמות. אני מבשלת את הצהריים, הסירים מתבקשים ביניים ואז אני שוטפת בינתיים את הכלים של הבוקר, שזה בסביבות שעה וחצי, שעה ורבע. יש מדיח כלים, אבל אי אפשר להכניס לשם כלים עם אוכל, צריך לנקות את הצלחות מהפסולת, צלחת צלחת ואז להכניס למדיח. שוטפת את הכלים, ואז חוץ מהמרק ל 20 תינוקות לקלף, כל הארוחה מתבססת על ירקות, מרק ירקות גם אני עושה לגדולים בסירים מאוד גדולים, אז מרק אפונה, וכו', זה כרוך בקילופים.
...

ש. בואי נצמיד את יום העבודה שלך לשעות. שעה וחצי קילפת נגיד, מה עוד?
ת. האוכל יצא, יש בצהריים שוב פעם כלים, בזמן שהאוכל מתבשל אני עושה כלים של הבוקר, שזה לוקח גם שעה, שעה וחצי, שעה ורבע תלוי. אני מוציא את האוכל אחר כך, ומכינה ומקלפת ירקות.
ש. כמה זמן לוקח לך לעשות פירה חוץ מהקילוף הריסוק?
ת. לא יודעת, אני עושה את זה ידיינית. אולי זה לוקח עשר דקות רבע שעה, בהדרגה כי זה קשה זה מעייף זה, הדבר הזה שמועך את הפירה הוא גדול ולא כמו בבית, אז אני מתעייפת וכואב הידיים והכתפיים אני נחה וממשיכה למעוך.
ש. בא עם זה דגים?
ת. כן, ואז אני טוחנת את הדגים, לפני כן משרה במים, מוסיפה ביצים, פירורי לחם לעיסה, ומתחילה ללוש את זה.
ש. כמה זמן הליך הלישה?
ת. עשר דקות רבע שעה, אולי עשרים דקות".
ג. הרופא התעסוקתי כתב לתובעת ביום 27/6/16 כדלקמן:
"בת 57, עובדת טבחית במעון למשך 10 שנים. עבודה כרוכה בפעילות מאומצת בידים. תנועות חוזרניות. הופנתה למרפאנו לבדיקת כושר עבודה. לפי מכתב ביקור מאורטופד, ואחרי בדיקת EMG , נראה כי הינה סובלת מ moderate CTS מימין. הופנתה לטיפול בריפוי בעיסוק. בביקורים במרפאתנו הורחקה מהעבודה , עם שיפור ניכר בסימפטומים. להכרת מקום העבודה בוצע סיור במקום עבודתה של הנ"ל... אנו ממליצים על הכרה במחלת מקצוע/קביעת אחוזי נכות".
ד. שרית בן תקווה, מי שהייתה מנהלת המעון בשנתיים האחרונות לעבודתה של התובעת העידה כי במעון היו בין 110-115 ילדים. לעניין עזרה לתובעת השיבה (עמ' 9 משורה 19 בפרוקטול הדיון מיום 28/12/17 ):
ת. .. אין לה עזרה, זה היה מתנדנד, פעם כן, פעם לא, וכל העבודה נפלה עליה, היה ויכוח גדול עם ההנהלה בקטע של העזרה, וזהו. זה לא היה קבוע, פעם כן ופעם לא, וגם העזרה שנתנו לה זה לא היה כמו שהיא במטבח עם כל האחריות, אם היתה עזרה פעם, וגם כשהיתה עזרה זה לכמה שעות ביום, וזה לא היה משהו רשמי ומסודר כעזרה במטבח, אם זה היה לא היינו פה היום.
....
ש. מי קבע את סדר היום של לבנה?
ת. אמונה. הנהלת אמונה. זה נוהל לכל הטבחיות ולכל המבשלות הנוהל הזה.
...
ש.ת. סדר היום מכתיב לה את הפעילות שהיא צריכה לעשות.
ש. מבחינת המעורבות שלך כמנהלת, את יכולה להגיד לנו, סדר יום סטנדרטי מחולק לשעות מה היא עושה?
ת. כן. היא מגיעה ב 07:00, אצלי היא עבדה עד 15:00, אני לא יודעת מה היום, בשעה 08:30 יש ארוחת בוקר במעון, והיא חותכת ירקות, מבשלת ביצים, עושה חביתות, מכינה את העגלות לכל הכיתות...
ש. איזה ירקות יש בארוחת בוקר?
ת. מלפפון, עגביה, גמבה, זיתים, חמוצים, לפי תפריט שבועי. זה מעון לילדים קטנים, והכל צריך להיות חתוך מאוד מאוד מסודר לגילאים האלה, לחלק את העגלות, להוציא ארוחת בוקר. אחרי שיוצאת הארוחת בוקר, היא מכינה ארוחת צהריים. יש תפריט שבועי, וגם זה כרוך בקילוף ירקות. בבוקר היא גם מקלפת פירות לילדים, בננות, אגסים, תפוחים. בתחילת שנה יש כיתות של 20,21 ילדים בכיתות תינוקות שזה גם ריסוק.
...
ש.מה כולל הכנת ארוחת צהריים.
ת. לפי תפריט שבועי. לקלף דלעת, בטטה, גזר, קישואים. לפעמים זו שקית מלאה גזר וקישואים ולפעמים פחות, אני לא יכולה להגיד בדיוק כמה זמן זה לוקח. ויש ימים גם סלק שהיא צריכה לקלף ולחתוך. היא עסוקה בהכנת צהריים, מהרגע שארוחת הבוקר יוצאת".

ה. בחקירתה הנגדית הסבירה העדה שלא הייתה לתובעת עזרה דרך "אמונה", וכי לפעמים היו בנות עם מוגבלויות שנשלחו על ידה לעזור לה לשעתיים שלוש וכי "הן קצת עזרו במטבח". לדבריה במשך השנתים 3-4 בנות שעזרו קצת, כשלדבריה "נכנסו ויצאו", אם כי "אולי שעתיים לקח לקלף נגיד סלק, כמה שהיה". על פניו אין מדובר בעזרה של ממש. עוד העידה כי לפעמים הבנות שטפו ריצפה, אך השטיפה לא הייתה טובה והיה צריך לחזור אחריהן על העבודה. אם נתנו להן לשטוף כלים – אז ללא סירים, כיוון שידעו לעשות אך עבודה פשוטה.
ו. בהמשך נשאלה והשיבה:
ש. מה ראית בעיניים שלך, איך היא תפקדה, היא היתה זמינה לכל דבר, או שהיתה מאוד מדוייקת בפעולות שהיא עושה, ומתחילה ומסיימת ורק אז מתקדמת למשהו אחר.
ת. היא היתה חייבת להיות מדוייקת כי זה מעון וילדים, אז הכל חייב להיות לפי הסדר יום גם שלה לדעתי, כי היא אמורה להכין ארוחת בוקר וצהריים באותם זמנים.

ז. אציין כבר עתה כי עדותה של התובעת אמינה, וכך גם זו של מנהלת המעון. גם אם יש הבדלים מסויימים בין השתיים, וגם אם העדויות היו בהכללה מסויימת, אין מדובר בסתירות של ממש, כאשר ברור שמצד אחד יש סדר יום ותפריטים קבועים, ומצד שני – מתוקף תפקידה ואחריותה – לא אומרים לה בכל רגע נתון מה עליה לעשות . מאידך, ברור שתוכנית העבודה כוללת פעולות רבות של קילוף, לישה ניקיון ושטיפת כלים, ועל בית הדין לבדוק אילו מהפעולות הנ"ל ניתן לבודד וראות בהם כפעולות מוזרות ונשנות.
אציין כי אכן לא פשוט לאמוד את פעולות התובעת באופן מדוייק, מה גם שהתפריטים השתנו מיום ליום ולעיתים גם מספר הילדים. יחד עם זאת ברור שתפקידה כלל באופן מובהק קילוף של ירקות ופירות, ושטיפת כלים.

ח. מטעם הנתבע העידה גב' מיכל שקדי, מנהלת משאבי אנוש באמונה בתקופה הרלבנטית. אלא שעדה זו, העידה כי אינה יודעת מה יש בתפריט, אינה אחראית על הזמנת המזון אלא אחראית על העובדות. גם בנושא הזמנת ציוד הסבירה שיש אחראי רכש והיא אינה יודעת פרטים אם כי לדבריה (עמ' 17 משורה 14 בפרוטוקול הדיון מיום 25/10/18 ):
"ת ברוב המעונות יש מעבד מזון, טוחן דגים כי מכינים קציצות דגים, מיקסר יש ברוב המקומות לא בכל המקומות, תנור, כיריים.
ש. יש עוד אביזרים שיש?
ת. לא זכור לי, לא יודעת הכל.
ש. את יודעת איזה אביזרים שימשו את התובעת במטבח שעבדה?
ת. לא"
...
העדה תיארה באופן מאוד כוללני את עבודתה של התובעת, כשלדבריה הייתה עצמאית בשטח ועשתה את עבודתה כנדרש.
בהמשך נשאלה והשיבה :
"ש. מה כמות הזמן שבה התובעת עושה כל פעולה? היא עוסקת בקילוף וחיתוך.
ת. זו שאלה של המנהלת שלה, אני לא יכולה להגיד. מבשלת חייבת לעבוד בין 7:30 עד 8:30 עסוקה בארוחת בוקר שצריכה להוציא בזמן, ולאחר מכן היא עסוקה בארוחת צהריים שהיא צריכה להיות מוכנה ב 10:30 כדי שזה לא יהיה חם מדי שיגישו את זה בצהריים לילדים. בזמן ארוחת הצהריים, היא מכינה דוגמיות מזון, מנקה את המטבח, ואחרי ארוחת הצהריים זה שטיפת הכלים.
ש. מה לגבי הפסקות?
ת. אין הפסקה מוגדרת. בין לבין העבודות שלה יש זמן לעצירה. אנו לא מגדירים את זה כהפסקה, זה זמן עבודה שלה. עד לצהריים שהילדים ישנים הן לא יכולות לצאת מהכיתה המטפלות לדוגמה, אותו דבר המבשלת היא צריכה להיות עסוקה לצרכים של הילדים, מתי שיש לה זמן לשתות כוס קפה היא שותה, ויש גם מצבים שאין לה זמן לכוס קפה, כי היא מאוד עסוקה ".

יא. בחקירתה הנגדית התברר כי העדה הגיעה פיזית למעון מעט מאוד פעמים. וכך נשאלה :

"ש. כמה פעמים את מגיעה למעון ספציפי כשיש לך 120 מעונות, לא יותר מפעם בשנה נכון?
ת. נכון, וגם לא תמיד אני מגיעה פעם בשנה.
...
ש. ראית נוהל כתוב שבו מצויין שהמבשלת תגיע בשעה כזאת ותעשה כך וכך?
ת. לא, כל מבשלת בכל מעון יש לה את סידור העבודה שלה, ובהתאם לזה היא תשב עם המנהלת, והיא תגיד לה הכל, גם מתי היא צריכה להגיע".

יב. לדבריה, אין נוהל כתוב של העבודה וסדרי העבודה . ועל כך נשאלה והשיבה:
ש. המסמך שכתבת, על יסוד מה כתבת אותו, מהיכן קיבלת את המידע לגבי תיאור התפקיד?
ת. זה מה שאנחנו בנינו מבחינת תפקיד של מבשלת.
ש.ת. אלו דרישות של משרד העבודה והרווחה.
...
ש. הירקות והפירות מגיעים והמבשלת צריכה לקלף אותם ואחר כך לחתוך אותם נכון?
ת. כן, גם לבוקר וגם לצהריים, לצהריים יכול להיות קישו איים, תפוחי אדמה, לבוקר אמרתי עגבניה, מלפפון, גמבה.
ש. יש מבשלות שיחתכו ידנית ולא במג'ימיקס אמרת נכון.
ת. נכון.
ש. לבנה טוענת שביקשה עזרה ולא קיבלה, וקיבלה רק לעיתים רחוקות, זה יכול להיות?
ת. כן. לבנה לא רצתה לעבוד מעל שעות מסויימות, ואז באמת הגיע עוד שעות למטבח, אבל לא מצאנו משהיא שתשלים את השעות האלה, קשה למצוא מישהו שיגיע לעבוד שעתיים. בכל מקרה שמגיעה עזרה אנחנו נותנים עזרה, לא תמיד מגיעה עזרה.
...
ש. יכול להיות שמיקסר למשל לא היה מתחילת ההעסקה, ורק בהמשך נרכש?
ת. לא יודעת. מיקסר זה בד"כ לאפיה.
ש. ולגבי מג'ימיקס?
ת. חייב להיות כי זה לטיחון.
ש. ולגבי חותך ירקות.
ת. לא ידוע לי.
...
ש. אני רואה שבתיאור התפקיד כתוב שהיא צריכה להרים סירים גדולים, היא גם שוטפת אותם נכון?
ת. כן. זה סירים של כמות של 80 ילדים.
...

ש. מרק יש כל יום.
ת. כן.
ש. לצורך הכנת מרק, שעה וחצי ביום צריך לקלף גזר, תפוחי אדומה, קישואים?
ת. אני לא יכולה להגיד כמה זמן , זה משתנה מאחת לשניה, היא צריכה לקלף ולחתוך.
ש. ומי לש בצק?
ת. המבשלת, היא. פעמיים בשבוע אנחנו מבקשים.
ש. בצקים למה?
ת. או לחמניות או עוגה. לפעמים גם זו עוגה בחושה ולא בצק. ברוב המעונות זה פעם בשבוע בצק ופעם עוגה בחושה.

יג. בחקירתה החוזרת לא ידעה להשיב כמה ירקות קילפה התובעת מידי יום לארוחת צהרים מקלפת לארוחת צהריים ביום אחד , ולא ידעה לומר משהו ספציפי לעניין הסיוע שקיבלה, כשלדבריה :
"המטפלות נתנו יד כי לבנה יצאה מוקדם יותר, זה מה שאני זוכרת".
יד. עדה נוספת שהעידה מטעם הנתבעת הייתה גב' שרון כהן, חוקתר המוסד, אשר גם צילמה את התמונות של המטבח ורשמה על גביהן את נושא התמונות. וכך נשאלה והשיבה (עמ' 27 שורה 12 ואילך – פרוטוקול מיום 25/10/18):

"ש. האם כשאת היית שם ביקרת בתוך המטבח.
ת. כן. יש תמונות.
ש. מי היה במטבח בזמן שביקרת.
ת. לא זכור לי.
ש. כמה אנשי צוות היו מטבח רשמת.
ת. לא.
...
ש. אשרי לי שלא ראית בעינייך את הפעולות של העובדים במטבח.
ת. לא ראיתי פעולות.
ש. באיזה חדר נעשתה החקירה?
ת. במשרד של פינטו רחל, זה רשום.
ש. לא סיירת בתוך המעון?
ת. לא.
ש. אז היכן צולמו המכשירים שצרפת את התמונות שלהן?
ת. בדו"ח הפעולה, סעיף 3 (מקריאה).
ש. כשאת צילמת, מישהו ליווה אותך בצילום?
ת. לא זוכרת.
ש. מי רשם מכשיר חיתוך וכו' על התמונה?
ת. אני.
ש. אם אני אומרת לך שהתמונה של המכשיר הלבן, המכשיר עם הזוויות המעוגלות, שכתוב עליו מכשיר חיתוך ירקות, איך את יודעת ?
ת. סביר להניח שמישהו אמר לי, כי אני לא מבינה במכשירים האלה.
ש. ואם אני אומרת לך שזה לא מכשיר חיתוך ירקות, אלא נקרא מכשיר שקוצץ ירקות, יכול להיות?
ת. לא יודעת, אני לא עובדת במעון.
ש. את מאשרת לי שזה מכשיר לטחינת ירקות?
ת. לא יכולה לאשר. אני מאשרת את מה שרשום.
ש. בתמונה הזאת יש מישהו שמחזיק ברז, את יכולה להגיד לי מי זה?
ת. לא.
ש. ובתמונה עם הסירים, תוכלי לאשר או לא שחוץ מהסירים האלה היו עוד סירים במטבח, ועשית צילומים חלקיים בלבד?
ת. לא יכולה לאשר. זה מה שצילמתי, אני לא זוכרת מעבר".

טו. גם גב' טויטו, עדת הנתבע , אשר הייתה בתקופה מסויימת מנהלת במעון כשהתובעת עבדה ששם העידה דברים דומים כשלדבריה (עמ' 18 משורה 17 ואילך בפרוטוקול הדיון מיום 7/3/19) :

"הטבחית מגיעה ב 07:00, מתחילה להכין פירות וירקות לתינוקות וטוחנת, ומתחילה גם להכין מרק לכל המעון. לגבי הכלים – יש לה מג'ימקיס שאיתו היא חותכת פירות וירקות וטוחנת. יש לה מדיח כלים לשטיפת הכלים. עד 08:00, 08:30 ארוחת בוקר אמורה להיות מוכנה. ב 11:30 ארוחת הצהריים אמורה להיות מוכנה. סיום העבודה 14:00. היא אמורה לשטוף אז את המטבח ולנקות ולשטוף את הסירים. את הכלים אפשר לשים במדיח, אבל סירים שוטפים ידנית.
ובהמשך:
"ת. ...מתוך 90 ילדים, יש 18 תינוקות קטנים, ורק הם אכלו פירות. אחר כך הם עוברים לאוכל רגיל, פרוסה וגבינה. משך שנה שלמה 18 כיתת תינוקות צריכה פירות. אחר כך בגיל 9,10 חודשים הם אוכלים לחם, גבינה והכל.
...
ש. ולגבי ירקות?
ת. אותה כמות. סיר קטן היא מבשלת על הגז של ירקות לתינוקות, והיא טוענת במג'ימקיס ומגישה. בצהריים יש מרק ירקות גדול, סיר גדול, ששם היא עושה לפי התפריט של אמונה והמפקחת אמרה, אמורים לבשל כל יום מרק ירקות, גם את הירקות האלה, לא זוכרת איך לבנה עשתה, אני חושבת שבמג'ימקיס.
ש. והקילוף של הירקות?
ת. מרק ירקות, ל 60 ילדים היא היתה צריכה להכין. קצת גזר, תפוחי אדמה, קישואים, דלעת.
העדה לא יכולה הייתה לאמוד כמה זמן לקח לתובעת לקלף ירקות מידי יום אך לדבריה, בכל יום היה עליה לקלף ירקות, תפוחי אדמה, קישואים דדלעת ועוד, אם כי לגבי החיתוך – אף שלךא ידעה מה נעשה בפועל, ניתן היה לחתוך גם במג'ימיקס. העדה לא ידעה לומר באופן ספציפי לגבי התובעת, כיוון שעבדה איתה אך מספר חודשים, אם כי לדבריה היו במעון באותה תקופה בין 90 ל-110 ילדים לגבי שטיפת כלים נשאלה האם יש צורך בשטיפת הכלים לפני הכנסתם למדיח.. אך לדבריה :
"ת. יש טבחיות שיכולות להכניס ככה, ויש טבחיות שבאמת שוטפות קודם עם מים ואחר כך מעבירים למדיח. סירים בכל מקרה שוטפים ביידים".
בהמךש העידה כי הקילוף נעשה באמצעות קולפן, ולגבי המג'ימיקס השיבה " אני לא זוכרת אם התובעת היתה חותכת או שמה במג'ימיקס".

ט. יצויין כי עדה זו הייתה מסוייגת בתשובותיה, כשלדבריה אינה זוכרת במדוייק את מלוא הפרטים באופן ספציפי לגבי התובעת . יחד עם זאת בהודעה לחוקר המוסד (אשר סומנה כ- נ/2) ומהתמונות שהוגשו לבית הדין (נ/3) נראה כי שטיפת הכלים נעשתה באמצעות זרנוק מים בטרם הערברתם למדיח.
מתוך כל האמור שוכנעתי כי גם אם הגרסאות לא היו מדוייקות – ומטבע הדברים לא קל לאמוד באופן מדוייק את פעולותיה של התובעת , ובהתחשב גם בכך שחלק מהעדות לא ידעו לומר דברים מתוך ידע ספציפי על התובעת אלא מתוקף הכרתן את התפקיד - ניתן להגדיר ולו גם שתי פעולות חוזרות ונשנות שניתן לבודד מבין שאר הפעולות קילוף ירקות ושטיפת כלים.
לגבי קילוף הירקות וחיתוכם – ניתן לבודד ולקבל כי עשתה כן שעה בבוקר ושעה בצהרים, כשברוב המקרים ה כינה סלט לבוקר (שהתובעת חתכה דק), וקילוף פירות לתינוקות, וקילוף ירקות בצהרים למרק ירקות (תפוחי אדמה, קישואים גזר דלעת וכד' . חיתוך הירקות נעשה לפעמים ע"י הכנסתם למג'ימקס על ידי התובעת, ולפעמים חתכה אותם ידנית, בחיתוך ב גס יותר. יצויין (וכך גם יועבר למומחה), כי מפעם לפעם הייתה לתובעת עזרה אך לא מדובר בעזרה משמעותית, וכי עיקר המלאכה נפלה על כתפיה של התובעת.
לגבי שטיפת הכלים – מדו בר בשטיפה שטחית של הכלים לכ-110-120 ילדים - צלחות כוסות וסכום – והעברתם למדיח בזה אחר זה, פעמיים ביום – פעם לאחר ארוחת הבוקר בין חצי שעה לשעה, ופעם שניה בצהרים – כשעה שלימה , כולל ניקיון של 2-3 סירים גדולים היכולים להכיל מרק ל-120 ילדים . הצלחות הכוסות והסכו"ם נשטפים כאמור באופן שטחי משאריות מזון, לפעמים תוך שימוש בצינור מים (זרנוק - כעולה מהתמונה בנספח נ/3). הצינור נאחז ביד ימין והכלי – ביד שמאל. ניקיון הסירים – נעשה ידנית ע"י התובעת ללא שימומש במדיח.
טז. כפי שניתן לראות מהעדויות -עבודתה של התובעת כללה גם ניקיון המטבח, שטיפה, סידור מצרכים ועוד . אעפ"כ, ניתן כאמור לבודד את הפעולות דלעיל אשר היו פעולות חוזרות ונשנות מדי יום. לגבי רידוד בצק – ואף שאין חולק כי עשתה כן בעבודתה, מכיוון שלא מדובר בעבודה יומיומית – לא ניתן לראות פעולה זו כפעולה חוזרת ונשנית כנדרש בפסיקה.
טז. לאור כל האמור – שוכנעתי כי התובעת הרימה את הנטל על מנת שימונה מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בידיה, ובמיוחד ביד ימין (שהיא היד הדומיננטית) לבין עבודתה כמבשלת ב"אמונה", הן לעניין קילוף הירקות וחיתוכם והן לעניין שטיפת הכלים, כמפורט מעלה . יצויין כי אכן פעולות אלו הוכחו באופן ספציפי בחמש וחצי שנות עבודתה של התובעת במעון "אמונה". יחד עם זאת, עבדה כמבשלת במעון ויצו גם בחמש השנים שקדמו לכך.

יז. הצדדים יודיעו לבית הדין תוך 14 יום מתום הפגרה מהיכן מבקשים להזמין חומר רפואי.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ט, (25 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: לבנה גרשון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: