ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דב זלינגר נגד חברת החשמל לישראל בע"מ :

בפני כבוד השופט רון סוקול, סגן נשיא

המבקשים

  1. דב זלינגר
  2. ישראל פניני

ע"י עו"ד א' אקסלרוד ועו"ד י' שקד

נגד

המשיבות

1. חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד י' אשכנזי ואח'
2. מדינת ישראל
ע"י עו"ד ל' רוזנר מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי

החלטה

(בקשה מס' 10)

1. המבקשים, דב זלינגר וישראל פניני, הם בעלי מניות בחברת החשמל לישראל בע"מ. למר זלינגר 95 מניות ולמר פניני 3,810 מניות מתוך סך כל המניות הרשומות (120,218,238 מניות). ביום 14/2/2018 הגישו המבקשים בקשה לאישור תביעה כייצוגית כנגד חברת החשמל לישראל בע"מ וכנגד מדינת ישראל.

2. בתמצית נבהיר כי בבקשתם טוענים המבקשים כי החברה מתנהלת, על ידי דירקטוריון החברה ומדינת ישראל שהיא בעלת השליטה בחברה, באופן המקפח את בעלי מניות המיעוט בחברה. בין היתר טענו המבקשים כי החברה נמנעת מלחלק דיבידנד לבעלי המניות, מקבלת החלטות משיקולים זרים לטובתם של בעלי המניות, גובה תעריף נמוך ולא רווחי עבור החשמל המסופק לצרכנים, נמנעת מפירעון אגרות חוב צמיתות שהונפקו למדינה למרות שיעור הריבית הגבוה ובכך מעניקה שלא כדין הטבות למדינה ועוד.

3. לאחר הגשת התשובות לבקשת האישור שלחו המבקשים למשיבות בקשות לגילוי ועיון במסמכים. בקשותיהם נענו באופן חלקי בלבד ועל כן הגישו את בקשתם הנוכחית למתן צו המחייב את המשיבות להשלים את הליכי הגילוי והעיון.

4. בבקשתם קובלים המבקשים כי המשיבות העבירו להם מסמכים ללא צירוף תצהיר מאמת כנדרש על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. כן קובלים הם כי המשיבה לא המציאה להם תצהירי גילוי ביחס לכל המסמכים שהתבקשו ולא מסרה לעיונם את המסמכים המבוקשים.

5. המשיבות מצדן השיבו כי לא חלה עליהן כל חובת גילוי ועיון במסמכים שהתבקשו וכי מסירת המסמכים שגולו והועברו לעיון המבקשים נעשתה לפנים משורת הדין, ועל כן לא היה מקום לצרף תצהיר. עוד נטען כי אין רלבנטיות לשלב זה של ההליך למסמכים שלא גולו ולא נמסרו לעיון, ועל כן דינה של הבקשה להידחות.

6. כמפורט להלן הגעתי למסקנה שיש לדחות את מרבית הבקשה ולקבל רק חלק ממנה.

המסמכים אשר לא נמסרו לעיון המבקשים פורטו על ידם בסעיף 19 לבקשה. מדובר ב-3 קבוצות של מסמכים:

א. מסמכים הנוגעים להצעת רכש שהוצעה לציבור בעלי המניות בחברת החשמל בשנת 1986.
ב. כל הערכות השווי אשר נערכו לחברת החשמל או לאיזה מנכסיה או פעילויותיה בסמוך להצעת הרכש משנת 1986 ועד היום.
ג. נספחי "הסדר הנכסים" שנכרת בין המדינה, חברת החשמל ורשות מקרקעי ישראל בשנת 2018.

7. תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע – 2010 קובעת שני תנאים עיקריים למתן צו לגילוי ועיון במסמכים:

(ב) לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדר שנוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8(א) לחוק.

בנוסף, בית המשפט ישקול את הבקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים על פי העקרונות שהותוו בפסיקה בבקשות לצווים שכאלו בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוך התאמת העקרונות הכלליים למסגרת הדיון הייחודית בבקשה לאישור תובענה כייצוגית (ראו רע"א 10052/02 יפעת נ. דלק מוטורס, פ"ד נז(4), 513 (2003); רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. חברת צפני מתכות עמק זבולון בע"מ (11/4/2013); רע"א 8224/15 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ. פרופ' ירון זליכה (29/3/2016); רע"א 4841/18 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ. כרמי (12/8/2019)) בית המשפט יבחן מידת ההכבדה על המשיב, את תום הלב בבקשה וכדומה.

8. כאן ראוי להזכיר כי הליך תובענה ייצוגית מתנהל בשני שלבים. בשלב הראשון דן בית המשפט בבקשה לאישור התובענה כייצוגית ורק אם בית המשפט מאשר את התובענה כייצוגית עוברים לשלב השני שבו בוחן בית המשפט את עילות התביעה לגופן. בשלב הבקשה לגילוי ועיון במסמכים מוטל על המבקש לשכנע כי המסמכים דרושים לשלב בו מצוי ההליך. כאשר מוגשת הבקשה לגילוי ועיון בטרם ההכרעה בבקשת האישור, על המבקש להראות כי המסמכים דרושים להכרעה בבקשת האישור (ראו רע"א 4841/18 הנ"ל פסקה 13).

לאור הלכות אלו נבחן את הבקשות השונות לפי סדרן.

9. קבוצת המסמכים הראשונה מתייחסת להצעת הרכש שהוצעה לבעלי המניות בחברת החשמל בשנת 1986. אין בבקשה פירוט מדוע מסמכים אלו רלבנטיים לטענות בעניין קיפוח בעלי מניות המיעוט בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. יתרה מזו, אין טענה שהמבקשים לא ידעו על הצעת הרכש האמורה. מר זלינגר הבהיר בדיון כי ידע על הצעת הרכש אולם משיקולים כלכליים העדיף שלא להיענות להצעת הרכש.

בהעדר כל הנמקה ראויה מדוע מסמכים אלו רלבנטיים לשלב הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, דין הבקשה לעיון במסמכי הצעת הרכש משנת 1986 להידחות.

10. המבקשים עותרים לקבל את כל הערכות השווי של החברה, נכסיה ופעילויותיה, שנעשו משנת 1986 ואילך. המשיבות מתנגדות למבוקש בשל העדר רלבנטיות. עם זאת הבהירה חברת החשמל כי אין בידי חברת החשמל הערכת שווי כוללת. ישנן הערכות שווי של נכסים ספציפיים שנעשו לצורך עסקאות שונות לרבות לצורך "הסדר הנכסים". כן קיימות הערכות שווי הנדרשות לפי תקני חשבונאות לצורך הדוחות הכספיים של החברה, דוחות המפורסמים לציבור.

11. מדינת ישראל הבהירה בתשובתה כי מבדיקה שנערכה הסתבר כי ב-4 שנים האחרונות לא נערכו כל הערכות שווי של החברה.

12. להערכת שווי של החברה, של נכסים ושל פעילויותיה עשויה להיות רלבנטיות לעניינים שונים; כך לשם כימות נזקי המבקשים ושאר חברי הקבוצה, אם תאושר הבקשה לאישור. עם זאת, ברי שיהיה צורך לבחון את המועד הרלבנטי לכימות הנזקים בטרם תידרש הערכת השווי; הערכת השווי יכולה להיות רלבנטית לבחינת הדיבידנד שהיה צריך לחלקו או שיש עדיין לחלקו לבעלי המניות, ובתנאי שייקבע כי ניתן לחלק דיבידנד משערוך נכסים (סוגיה שהיא כשלעצמה שנויה במחלוקת) ; הערכת שווי נכסי החברה עשויה להיות רלבנטית גם לשם בירור הטענה בדבר פגמים בהסדר הנכסים שבגדרו הוע ברו נכסים של החברה לרשות מקרקעי ישראל. עם זאת, גם טענות אלו צריכות להתברר בשלב השני ורק אם יקבע כי נפל פגם בהסדר הנכסים.

13. אוסיף כי בקשה לעיון בכל הערכת השווי שנערכו קודם להסדר הנכסים עשויה להיחשב גם כדרישה מכבידה וגם כפגיעה בסודיות שכן על פי האמור בתשובת חברת החשמל הערכות השווי נערכו גם לצורך ניהול משא ומתן (ראו סעיף 31 לתשובה).

14. המבקשים עותרים גם לקבלת נספחי הסדר הנכסים. מעיון בהסדר הנכסים שצורף כ חלק מנספח 2 לבקשה, עולה כי להסכם 8 נספחים ובהם רשימת הנכסים מושא ההסדר, רשימת אגרות החוב הצמיתות ועוד.

כפי שהובהר לעיל, טוענים המבקשים בין היתר כי הותרת אגרות החוב הצמיתות במשך שנים רבות תוך תשלום ריבית למדינה, נועד ל תת טובות הנאה למדינה שהיא בעלת השליטה בחברה, תוך קיפוח שאר בעלי המניות. ברי אם כך כי הסדר שנועד לפירעון אגרות החוב הצמיתות בתמורה לנכסים, הוא רלבנטי לבקשת האישור ולטענת הקיפוח. אמ נם, הסדר הנכסים נחתם לאחר הגשת הבקשה לאישור אולם יתכן שניתן ללמוד ממנו גם על אירועי העבר שקדמו לחתימה.

15. אוסיף כי מרגע שהמשיבות הסכימו להעברת הסדר הנכסים עצמו לעיון המבקשים, היה עליהם להעביר את ההסדר כולו, כולל נספחיו. נספחי ההסדר הם חלק מהותי מההסדר עצמו.

על כן יש לקבל את הבקשה בנוגע לנספחי ההסדר. ההסדר עצמו אינו כולל כל הערה בדבר סודיות נספחיו או חלק מהם ועל כן זכאים המבקשים לעיין בכל הנספחים.

16. המבקשים מלינים גם על כך שגילוי המסמכים לא לווה בתצהיר ערוך כדין. אין חולק כי על פי תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 112) יש לצרף תצהיר לגילוי המסמכים, אף כי לעיתים מסתפקים באי כוח הצדדים במכתבי גילוי. במקרה הנוכחי דומני כי דרישת התצהירים לא נועדה לקדם את הבירור שכן כל המסמכים שגולו הם מסמכים ציבוריים וספק אם ניתן למצוא בעל תפקיד שיוכל להגיש תצהיר כדין מתוך ידיעה אישית לגביהם. יתרה מזו, המבקשים אינם טוענים כי יש פגם במכתבי הגילוי ודומה שדרישתם נועדה למלא צורך פורמאלי גרידא. על כן, דין הבקשה לצירוף התצהירים להידחות.

סוף דבר
17. לאור כל האמור, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה למשיבות למסור את נספחי הסדר הנכסים לעיון המבקשים תוך 15 יום. שאר טענות המבקשים נדחות.

הצדדים יגישו טיעונים על פי האמור בהחלטה מיום 25.6.2019.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דב זלינגר
נתבע: חברת החשמל לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: