ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד עומר אגבאריה :

בפני כבוד ה רשם בכיר מוהנד חליאלה

תובעים

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.עומר אגבאריה
2.שירביט חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

תביעת פח.

1.בכתב התביעה נטען כי ב - 30.8.2017 " עת נסע רכב התובעת בנתיבו כדין, חצה צומת בחסות אור ירוק בכיוון נסיעתו , הגיע לפתע רכב הנתבעים אשר הגיע מהכיוון הנגדי בנסיעה מהירה בביצוע פניה שמאלה ובניגוד להוראת רמזור אדום בכיוון נסיעתו, איבד שליטה על רכבו ותוך כדי כך פגע בצדו השמאלי של רכב התובעת".

2.הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי "עת עמדה הנהגת מטעמם בעצירה מוחלטת עם 4 וינקרים מכיוון שרכבה נכבה, הגיח לפתע רכב התובעת בחוסר זהירות מבלי לשים לב למתרחש בכביש, וללא שמירת מרחק כדין פגע ברכב הנתבעים מאחור בעוצמה והדפו לעבר המסלול הנגדי וגרם לתאונה".

3.מטעם התובעת העידו הנה ג ברכב התובעת, ( להלן: "הנהג") וכן אשתו של הנהג . מטעם הנתבעים העידה הנהגת ברכבם הגב' רחמה אברהים ,( להלן: "הנהגת").

דיון והכרעה:

4.לאחר ששמעתי באריכות יתירה את התיק אין לי ספק כי מחובתי לדחות את התביעה – וכך אעשה.

5.כפי שיובהר להלן, הראיות אינן מאפשרות לקבוע כיצד קרתה התאונה – וזאת מאחר ששתי הגרסאות בעייתיות.

6.התביעה נדחית מאחר שהתובעת לא הוכיחה את גרסתה ולא עמדה בנטל, אך אין פירוש דחיית התביעה כי הנהג ברכב התובעת אשם בתאונה.

7.הנימוקים יובאו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 214(ט"ז)ב לתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד) - 1984:

התובעת לא הוכיחה את גרסתה :

8.העד המרכזי מטעם התובעת הוא הנהג. הנהג העיד כי אשתו רות כהן ישבה לידו אך הייתה ישנה. על כן ,לגבי אופן התרחשות התאונה – עדותו היא עדות יחידה של בעל דין.

9.הנהג עשה עלי רושם שלילי. מיד תפורטנה הסתירות בגרסתו.

10.הנהג סתר את הגרסה שהועלתה בכתב התביעה –

בכתב התביעה נטען ,כזכור, כי "עת נסע רכב התובעת בנתיבו כדין, חצה צומת בחסות אור ירוק בכיוון נסיעתו , הגיע לפתע רכב הנתבעים אשר הגיע מהכיוון הנגדי בנסיעה מהירה בביצוע פניה שמאלה ובניגוד להוראת רמזור אדום בכיוון נסיעתו, איבד שליטה על רכבו ותוך כדי כך פגע בצדו השמאלי של רכב התובעת".

משמע – הנהגת הייתה "בנסיעה מהירה" ברגע ההתנגשות ואף איבדה שליטה על רכבה ופגעה ברכב התובעת. ברם, בעדותו לפני לא חזר הנהג על גרסה זו אלא טען פעם אחר פעם כי אין לו מושג מה יכן הגיע רכב הנתבעים וכי רכב הנתבעים היה דווקא בעצירה – ולא עוד אלא ש ניתן למצוא בעדותו סימנים למעורבותו של רכב שלישי בתאונה.

11.להלן החלקים הרלוונטיים בעדותו:

11.1.מחקירתו הראשית - " נסעתי בנתיב ישר ונתיב מימיני גם היה. הייתה תנועה חזקה. מצד שמאל הייתה פניה שמאלה ליישוב ערערה נדמה לי. לא היה רכב מצד שמאל. כשאני המשכתי ברמזור ירוק נשמעה צפירה. פתאום רכב מצד שמאל נעצר עם טוסיק עקום כזה, ללא מהבהבים, ללא משולש אזהרה, ללא אפוד מגן. אני שמעתי פצצה של הרכב שלנו בפנס הקדמי השמאלי עף לי ".

11.2.בחלק זה של העדות אנו רואים כי הנהג אינו מתאר כי בעת התאונה רכב הנתבעים היה במצב של תנועה , ויותר מכך – עולה מעדותו כי היה מצפה כי הנהגת תפעיל "מהבהבים" , או תשים "משולש" "ואפוד מגן" – דבר שמתיישב עם גרסת הנתבעת לפיה עובר לההתנגשות רכבה היה בעצירה.

11.3.בחקירתו הראשית הוסיף כי :

"נסעתי ישר, עברתי את הרמזור באור ירוק, ולפתע ראיתי את הרכב שלה תקוע פה ללא וינקרים, ללא משולש אזהרה, ואז שמעתי פצצה מצד שמאל של הרכב שלנו, האוטו שלי הסתובב לכיוון ההפוך והאוטו שלה עף שמאלה".

שוב מתאר שרכבה של הנהגת היה " תקוע" ו" ללא וינקרים".

11.4.הנהג התבקש להדגים את התאונה ושוב רכב הנתבעים לא נסע בהדגמה . הוא הסביר:

"אני לא ראיתי אותה לפני כן. לפתע ראיתי רכב תקוע. הוא היה תקוע ברמזור, ממש 65 מטר מהרמזור".

11.5.הניסיון להביא את הנהג לכך שהוא יחזור בחקירתו הראשית על התיאור שבכתב התביעה נכשל ו שוב הוא נמנע מלתאר מהיכן הגיעה הנהגת והשיב כי הגיעה " משום מקום כביכול ":

" לפני התאונה לא ראיתי, נסעתי ברמזור ירוק, מצד ימין הייתה שיירה, אני מסביר לך עוד הפעם, ולפתע ראיתי את האוטו הזה, פתאום, לא יודע מאיפה הוא הגיע, הוא הגיע משום מקום כביכול. אני מעולם לא עשיתי תאונות דרכים".

ש. לפני התאונה כשאתה נוסע מה אתה רואה שקורה בנתיב משמאלך?
ת. בנתיב השמאלי לא ראיתי כלום, שום דבר, הייתה פניה שמאלה, לא היו רכבים. וזה מה שראיתי את האוטו לפתע עם טוסיק בולט.

11.6.בחקירתו הנגדית אישר הנהג כי לא ראה את רכב הנתבעים לפני התאונה; חזר ואישר כי רכב הנתבעים נתקע במקום אך מיד לאחר מכן שינה את טעמו וטען כי הנהגת טענה כי רכבה נתקע אך הוא חושב כי רכבה לא נתקע אלא היא נסעה באדום ; מיד לאחר מכן סתר את עצמו ואישר כי הנהגת הייתה בעצירה ושוב סתר את עצמו פעם נוספת וטען כי לא הייתה בעצירה וכי " דרך אגב מעולם לא הייתה לי אף תאונה" וכי בחיים שלו מנע הרבה תאונות ,וגם - " כמו מלאך המוות אני פתאום רואה רכב עומד שם. מאיפה הוא הגיע אני לא יודע".

ש. מה שמופיע לנגד עיניך זה רכב שעומד לכיוון הנסיעה שלך בעצירה?
ת. משהו כזה, בזווית שמאלה.

12.עדותה של הגב' רות כהן לא הוסיפה דבר בהי נתן כי ישנה, לפי דברי הנהג, במהלך התרחשות התאונה.

13.לסיכום גרסת התובעת - הקביעה המתבקשת מכל האמור לעיל היא ,אפוא, כי הנהג סתר את הגרסה שהעלתה התובעת בכתב התביעה – בעוד שעל פי כתב התביעה הנהגת הגיחה בנסיעה מהירה ולא זהירה ופגעה ברכב התובעים, הרי שעל פי עדותו לפני הן בחקירתו הראשית והן בנגדית אישר פעם אחר פעם ,( תוך שהוא מזגזג באופן שהותיר רושם שלילי) את טענתה של הנהג ת לפיה עובר לתאונה רכבה לא נסע אלא היה במצב של עצירה.

13.ואם לא די בכל אלה, הרי שלקראת סוף חקירתו שיחרר רמז ל אפשרות של מעורבות רכב שלישי בתאונה:

ש. כשאתה נוסע מה אתה רואה משמאלך?
ת. ראיתי רכב בא מכיוון, כביכול זוג שבאו מפרדס חנה, אני לא יודע אם היא נכנסה בהם. הם לא רצו לתת לי עדות. לשאלה אם יש עוד רכב מעורב בתאונה – אני משיב שלא.
אני לא יודע אם היא נכנסה בהם".

14.הגרסה שהעלתה התובעת בכתב התביעה נדחית אפוא.

גם גרסת הנתבעים לא הוכחה:

15.כפי שיובהר להלן, אין פירוש דחיית גרסת התובעת כי אני מקבל את הגרסה של הנתבעים. גם בגרסתם של הנתבעים חל מפנה מהותי שכלל הוספת רכב שלישי שפגע ראשון כביכול ברכב הנתבעים – רכב שלישי זה לא בא זכרו בכתב ההגנה, וביתר פירוט:

בעוד שבכתב ההגנה נטען כי "עת עמדה הנהגת מטעמם בעצירה מוחלטת עם 4 וינקרים מכיוון שרכבה נכבה, הגיח לפתע רכב התובעת בחוסר זהירות מבלי לשים לב למתרחש בכביש, וללא שמירת מרחק כדין פגע ברכב הנתבעים מאחור בעוצמה והדפו לעבר המסלול הנגדי וגרם לתאונה"

– הציגה הנהגת בעדותה הראשית גרסה חדשה בה מעורב רכב שלישי שפגע ברכבה לטענתה בטרם פגע בה רכב התובעת:

"אני הייתי בעבודה, חוזרת לבית שלי, ובצומת ערה אני נוסעת לכיוון צפון, הייתי יוצאת מצומת ערה לכיוון אום אל פאחם. שם בזמן שאני ברמזור, שם כמעט 5 מטר מהרמזור משהו כזה נכבה לי האוטו פתאומי. אני הייתי בנתיב שמאלי, לא חזרתי לנתיב הימני, ונכבה לי האוטו פתאומי. ניסיתי להדליק אותו כמה פעמים ולא הצלחתי. הדלקתי 4 וינקרים. תוך פחות מ-5 דקות מישהו דחף אותי מאחורה ודחף אותי לכיוון הנגדי, ושם פגע בי מישהו. הגיע אמבולנס ולקחו אותי לבית חולים, לא לקחתי כלום, לא פרטים של מי שפגע בי, וגם לא ראיתי את הנזק שנגרם לאוטו".

16.כשהתבקשהת להדגים את התאונה, הדגימה שרכב צד ג' פוגע ברכבה באופן שפינה קדמית שמאלית של רכב צד ג' פוגעת בחלק אחורי ימני של רכב הנתבעת, מסובב אותו שמאלה כ-270 מעלות, ולאחר מכן רכב התובע פוגע ברכב של הנתבעת כאשר פינה קדמית שמאלית של רכב התובע מתנגשת עם פינה קדמית ימנית של הנתבעת.

17.בחקירתה הנגדית עמדה על הטענה כי רכב שלישי היה מעורב בתאונה והוסיפה כי רכב שלישי זה פגע ברכבה לאחר שרכבה נכבה ונעצר למשך פחות מחמש דקות.

18.כשעומתה עם ההבדל בין גרסתה הנ"ל לבין הגרסה שבכתב ההגנה השיבה כי אינה זוכרת איזה רכב פגע בה ובמי היא פגעה:

"ת. אני לא ראיתי. לא זוכרת בדיוק איזה רכב פגע בי ובמי אני פגעתי".

19.נשאלת השאלה – אם היא לא זוכרת א יזה רכב פגע בה ובמי היא פגעה – אזי מדוע העידה מקודם כמי שיודע אל-נכון כיצד התרחשה התאונה?

20.לסיכום גרסת הנתבעים: הנתבע ים הציגו בעדות הנהגת גרסה חדשה שלא בא זכרה בכתב ההגנה – גרסה חדשה זו, הוצגה במסגרת עדות יחידה של בעל דין שלא עשתה עלי רושם חיובי.

סוף דבר:

21.סוף דבר הוא שאיש מהצדדים לא הוכיח את גרסתו – ואין בידי לקבוע , על סמך חומר הראיות שלפני, כיצד התרחשה התאונה מושא התביעה ומי אשם בה.

22.המוציא מחברו עליו הראיה . משלא הוכחה התביעה – אין מנוס אלא לדחותה ואני דוחה אותה.

23.התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ₪.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ז אב תשע"ט, 17 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.

Lost connection to MySQL server during query