ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לנה גורוחובסקי נגד בראשית הלחם בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אמיר ויצנבליט

המבקשת

לנה גורוחובסקי

נגד

המשיבה

בראשית הלחם בע"מ

בשם המבקשת: עו"ד שרון ענבר-פדלון, עו"ד טלי לופו

פסק דין

1. לפני בקשה משותפת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

2. עניינה של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן – הבקשה לאישור) הוא מוצרים שיוצרו או שווקו על-ידי המשיבה כדלי-קלוריות, ובפרט מוצר המכונה "קלחם – 7 דגנים". לפי הנטען, הצגת המוצר כדל קלוריות נעשית תוך מצג שווא כי ללחם כמות קלוריות הנמוכה דיה בכדי שיוכל להשתייך לקטגוריית הלחמים הקלים, בעוד שהוא אינו כן. בבקשה לאישור מפורטים התקנים הנוגעים לעניין ולטענת המבקשת הלחם המדובר אינו עומד בהם. בבקשה לאישור נטען שסך הנזק לקבוצה המיוצגת מוערך בסך 900,000 ש"ח. כן התבקשו בבקשה לאישור צווי עשה שעניינם תיקון התנהלות המשיבה. יוער שבראש הבקשה לאישור צוין כי קיימות בקשות נוספות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד מאפיות אחרות בנסיבות דומות.

3. ביום 17.7.2019 הוגשה הבקשה המשותפת שלפניי להסתלקות מן ההליך. הבקשה הוגשה טרם הגשת תשובת המשיבה לבקשה לאישור. על-פי בקשת ההסתלקות, הוסכם על בעלי הדין שהמשיבה תשנה את אריזת הטובין מושא ההליך באופן שבו יוסרו הסימונים "דל קלוריות" ו"קלחם". הוסכם שהמוצר באריזתו המתוקנת ישווק לנקודות המכירה בתום מלאי האריזות הנוכחי. כן התחייבה המשיבה להקפיד בעתיד על הוראות הדין. עוד הוסכם שהמשיבה תעמיד תרומה של מגוון הלחמים המיוצרים על ידיה בסך של 40,000 ש"ח (בשווים של המוצרים לצרכן) לעמותות שעיסוקן חלוקת מזון לנזקקים, תוך ציון שלוש עמותות שכאלו. הובהר כי תרומה זו אינה נכללת בתכניותיה הפילנטרופיות של המשיבה שהיא עושה ממילא. בנוסף הוסכם כי המשיבה תשלם למבקשת החזר הוצאות בסך 1,000 ש"ח ולבאות-כוחה שכר-טרחת עורך-דין בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ (בחלוקה לתשלומים) .

4. בבקשה נטען כי ההסדר מביא תועלת לקבוצה המיוצגת, שכן המשיבה מתחייבת לתקן את דרכה בעתיד, ובכך למעשה הוגשמו צווי העשה שהתבקשו בבקשה לאישור במלואם. זאת לצד התועלת ההומניטרית שבהסדר.

5. אשר לעצם רצון המבקשת להסתלק מן ההליך, לא מצאתי מניעה להיעתר לכך. בנסיבות העניין לא מצאתי צורך בפרסום בקשת ההסתלקות ובמשלוח הודעות בנושא כאמור בתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (לשיקול דעת בית המשפט בנושא זה ראו, ע"א 1362/12 היועץ המשפטי לממשלה נ' סלקום ישראל בע"מ (13.5.2013); ולהרחבה ראו, ת"צ (מחוזי ת"א) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010)). כן לא מצאתי מקום בנסיבות העניין ליתן הוראות בדבר בירור האפשרות להחליף את המבקשת באחר בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

6. הנושא שנותר לדון בו הוא בקשת המבקשת ובאות-כוחה לקבל החז ר הוצאות ושכר-טרחה מהמשיבה. סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות), כפי שתוקן בחוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו-2016, קובע כדלקמן:

"16. (א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
(1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
(2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה".

לאחרונה התייחס בית המשפט העל יון לשיקול דעת בית המשפט באשרו טובת הנאה למבקש אישור תובענה ייצוגית ולבא-כוחו במסגרת הסתלקות מהליך ייצוגי בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.2018) (להלן – עניין מרקיט). בעניין מרקיט עמד בית המשפט העליון על הסכנות הטמונות באישורן של בקשות להסתלקות מתוגמלת. נקבע כי אישורה של טובת ההנאה הוא חריג לכלל, וכי על התועלת שהניב ההליך הייצוגי להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה (ראו, פיסקאות 27-26 לפסק-הדין).

כן מן הראוי לציין את פסיקת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ב ע"א (מחוזי ת"א) 5141-06-17 בלצן נ' ממתקי השלום בעולם בע"מ (28.1.2019) (להלן – עניין בלצן), שבה נסקרה פסיקה המאוחרת לפסק-הדין שניתן בעניין מרקיט. באותו עניין נסקרו מקרים של הסתלקות מהליך ייצוגי שעסקו בסימון מוצרי מזון, ושבהם הוסכם על תיקון התנהגות הנתבע מכאן והלאה. סיכום הסקירה הוא כדלקמן (פיסקה 40 לפסק-הדין):

"מפסקי הדין שהובאו לעיל, עולה כי כאשר מדובר בסימון שיש לו ערך בריאותי-תזונתי כגון רישום הקלוריות במוצר, סימון מוצר כ"קל" מבחינה קלורית, כאשר אינו עומד בדרישות התקן, אי סימון כמות הסוכר לעומת כמות הפרי, וכיוצא באלה טעויות שיש להן משמעות לבריאות הציבור או לצריכה נבונה ומושכלת, כפי שהוראות על מוצרים מיובאים צריכות להינתן בתרגום לעברית, הרי שיש משמעות לתובענה וחשיבות בתיקון הטעות לטובת הציבור ולתועלתו. מה שאין כן במקרה שבפנינו, שמלבד חוסר סימון טכני לא היה בכך משום שינוי של ממש בהבנת הצרכן את תכולת המוצר".

7. חזרה לענייננו, מצאתי שבנסיבות העניין יש לאשר את המלצת הצדדים בדבר ת שלום החזר ההוצאות ושכר-טרחת עורך-הדין. אשר לתנאי הקבוע בסעיף 16(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות בדבר הצגת עילת תביעה לכאורה, עיון בבקשה לאישור מלמד שזו לכאורה קיימת. זאת בייחוד בהעדר תשובה לבקשה לאישור. אשר לתנאי הקבוע בסעיף 16(א)(2) לחוק זה בדבר התועלת לחברי הקבוצה, הרי שההסדר הניב לציבור הצרכנים תועלת בדבר תיקון ההתנהלות בעתיד. זאת בשים לב לפסיקת בית המשפט המחוזי בענייין בלצן והסקירה שהובאה בו של הפסיקה שניתנה לאחר עניין מרקיט, שלפיה מצאו בתי המשפט שיש בהסתלקות הכוללת תיקון התנהלות הנתבע לגבי סימון מזון בעל משמעות בריאותית או משמעות לצריכה מושכלת (בעיני הצרכן הסביר) – להבדיל מסימון הנוגע לעניינים טכניים – כדי להקים הצדקה לאישור הסתלקות מתוגמלת.

8. אשר לשיעור ההוצאות ושכר-הטרחה שהתבקש, על אלו להיבחן על-פי הפרמטרים הקבועים בסעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות, ובשים לב לתנאים שבסעיף 16(א) לחוק (ראו, עניין מרקיט, פיסקה 29, וכן פסק-דינו של כבוד השופט נ' סולברג באותו עניין שאליו הצטרף כבוד השופט י' עמית). בשים לב לטירחה שהוקדשה להגשת ההליך והבאתו לכדי סיום, התועלת שהונבה מן ההליך, והפער בין הסכום שנתבע לסכום התרומה בבקשת ההסתלקות, מצאתי ששיעור ההוצאות ושכר-הטרחה שמבוקש לאשרם הם סבירים. לעניין זה גם לקחתי בחשבון את קנה המידה לשיעורם של אלו כעולה מהסקירה שהובאה בעניין בלצן הנזכר לעיל.

9. ודוק, לא נעלמה מעיני העובדה שקיימים נתונים שונים שאינם פועלים לטובת המבקשת. כך, בקשת ההסתלקות כוללת תיקון התנהגות כלפי העתיד בתוספת תרומה לגופים שונים, אולם ההסדר אינו כולל הטבה לציבור הלקוחות, למשל, בדמות של שובר, הנחה וכדומה. בבקשת ההסתלקות אין הסבר מדוע לא עמדה המבקשת על מתן הטבה שכזו לחברי הקבוצה, הטבה שלה יש מידת קונקרטיזציה וממשיות גבוהים יותר לחברי הקבוצה. מעבר לכך, בבקשת ההסתלקות אין הסבר לפער שאינו קטן בין הערכת אומדן הנזק כפי שנעשה בבקשה לאישור (900,000 ש"ח), לבין שיעורה של התרומה שהוסכם שתינתן לארגונים חברתיים (40,000 ש"ח). משכך, אילו היו מבוקש ים הוצאות ושכר-טרחה בסכומים גבוהים יותר, לא מן הנמנע שהיה מקום לשקול שמא יש להפחית מהסכומים המוצעים. עם זאת, בנסיבות העניין אני סבור שטובת ההנאה המבוקשת צנועה למדי, ומשכך לא מצאתי שיש מקום להפחית את שיעורה .

10. אשר על כן, בקשת ההסתלקות מתקבלת. בכלל זאת מאושר הסכום שהתבקש כהחזר הוצאות למבקשת וכשכר-טרחת עורך-דין לבאות-כוחה.

11. מובהר שחובה על המשיבה לפעול על-פי התחייבויותיה בבקשת ההסתלקות.

12. כן אני מורה שתשלום החזר ההוצאות ושכר-טרחת עורך-הדין ייעשה לאחר שתוגש לבית המשפט אסמכתא המאושרת על-ידי רואה-חשבון בדבר ביצוע התרומה כמפורט בבקשת ההסתלקות. באסמכתא יש לציין שהתרומה נעשתה מעבר לפעילותה הפילנטרופית של המשיבה שתוכננה ללא קשר להליך זה.

המזכירות תשלח את פסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך רישום בפנקס התובענות הייצוגיות. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום להורות על פרסום פסק-הדין מעבר לרישומו בפנקס.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לנה גורוחובסקי
נתבע: בראשית הלחם בע"מ
שופט :
עורכי דין: