ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבו דוד נגד טל הל יסכה בע"מ :

18 אוגוסט 2019
לפני: כבוד השופט אלעד שביון

התובעים:

  1. אבו דוד
  2. גלוברמן ישעיהו
  3. וישדסקי זלמן שניאור
  4. שי כלפא

ע"י ב"כ עו"ד עדנה סעאתי
-
הנתבעת:
טל הל יסכה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד רווית ישי

החלטה

בפני בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפיים.

רקע עובדתי:

1. התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה במסגרתה תבעו את הסעדים הבאים: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ובהיעדר שימוע כדין, שכר עבודה בגין התחייבות לתקופת העסקה קצובה, פיצוי בגין הפרת הסכמי העסקה ואי העסקה בהיקף של שישה ימי עבודה בשבוע, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, הפרשות לקרן השתלמות ולביטוח מנהלים ופיצוי בגין אי מתן תלושי שכר כדין.

2. בתאריך 11.6.19 הגישה הנתבעת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים תוך שטענה, כי למסמכים המבוקשים חשיבות לבירור המחלוקת בין הצדדים שעה שהתובעים טענו, כי הם פנו לנתבעת בבקשה לעבוד לאחר אירוע השריפה ופיטוריהם, ביקשו במהלך תקופת העבודה לעבוד שישה ימים בשבוע כאשר ייתכן ועבדו אצל מעסיקים אחרים וכי לאחר פיטוריהם הנתבעת קלטה עובדים אחרים.

3. בתאריך 26.6.19 הגישו התובעים תגובה לבקשה במסגרתה טענו, כי המסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים; הנתבעת לא הסבירה בבקשתה את הצורך ו/או הנימוק לדרישתה את המסמכים; מדובר ב"מסע דיג" ודרישה המהווה הכבדה בלתי מידתית על התובעים הנדרשים להנפיק מסמכים; חלק מהמסמכים חסויים וגילויים יהווה פגיעה בפרטיות התובעים ומטרת הגשת הבקשה נובעת מטעמים זרים ובחוסר תום לב. כמו כן התייחסו התובעים בתגובה באופן פרטני למסמכים המבוקשים.

4. בתאריך 14.7.19 הגישה הנתבעת תשובה תוך שהבהירה, כי תוכן המסמכים המבוקשים על ידה אינו ידוע לה ואינו בשליטתה אולם המצאת המסמכים עשויה לחשוף בפני ביה"ד את חוסר ניקיון כפיהם של התובעים. בנוסף התייחסה הנתבעת למסמכים שהתבקשו על ידה.

המסגרת הנורמטיבית:

5. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

6. הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.08]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.05] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, 24.3.05].

7. פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח', 7.5.06].

8. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, 28.3.2007] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.

9. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

10. כאמור, חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).

מן הכלל אל הפרט:

11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה, בתגובה ובתשובה ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לקבל את הבקשה בחלקה.

12. דו"ח מהמוסד לביטוח לאומי הכולל רשימת מעסיקים של התובעים לתקופה שמיום 15.12.12 ועד ליום 31.12.17 – ל טענת הנתבעת מעיון בדו"ח ניתן יהיה להיווכח האם התובעים עבדו בעבודה נוספת תוך הפרת הסכם העבודה והאם התובעים עבדו לאחר פיטוריהם במקומות עבודה אחרים לנוכח חובת הקטנת הנזק. התובעים טענו מנגד, כי אין לדרוש מצד להכין מסמכים לצורך ההליך המשפטי ומדובר במסמכים שאינם רלבנטיים עקב התחייבות הנתבעת להעסיק את התובעים במשך 4 שנים.

מעיון בכתבי הטענות מצאתי, כי אין רלוונטיות לנתונים המתייחסים בדוחות המוסד לביטוח לאומי לתקופה שעד למועד הפיטורים, שכן אין בפועל כל טענה מהותית בכתב ההגנה, לרבות טענת קיזוז בעניין הפרת הסכם נטענת ע"י מי מהתובעים. יחד עם זאת לנתונים שלאחר פיטורי התובעים ועד ליום 15.12.16 קיימת רלבנטיות לנוכח תביעת התובעים לפיצוי בגין תקופה זו כאמור בסעיפים 47-52 לכתב התביעה וחובת הקטנת הנזק. בנסיבות אלו מצאתי להורות לתובעים להמציא לנתבעת עד ליום 19.9.19 אישור תקופות ביטוח ומעסיקים לתקופה שמיום 18.3.16 ועד ליום 15.12.16. התובעים רשאים להשחיר באישורים את הנתונים אשר אינם מתייחסים לתקופה האמורה.

13. פירוט ואסמכתאות לרשימת מעסיקים ו/או מקומות עבודה שאינם בתחומי מדינת ישראל – לטענת הנתבעת התובעים עבדו בשחיטה בחו"ל במקביל לעבודתם בנתבעת ללא אישור ותוך הפרת ההסכם ולכן יש צורך בגילוי המסמכים. התובעים טוענים כי מדובר במסמכים שלא קיימים כלל. לנוכח טענת התובעים, כי אין ברשותם מסמכים כאמור, אין מקום למתן צו (ראו רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – איזנברג (פ"ד ס(3) 264) בו נפסק, בין היתר, כי "חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט").

14. דו"ח כניסות ויציאות מהארץ לתקופה שמיום 15.12.12 ועד ליום 31.12.17 – לטענת הנתבעת יש צורך בגילוי מסמכים כאמור מאחר והתובעים עבדו בשחיטה בחו"ל במקביל לעבודתם בנתבעת . התובעים טענו מנגד, כי מדובר במסמכים אישיים שאינם רלבנטיים, במיוחד אלו הכוללים נתונים לגבי התקופה שלאחר סיום העסקתם. לא מצאתי בנימוקי הנתבעת משום טעם המצדיק גילוי מסמכים כאמור שכן הטענה בדבר עבודה בחו"ל אינה רלבנטית לפלוגתאות נשוא התיק.

15. העתק פניות התובעים לקבלה לעבודה לאחר פיטוריהם בעקבות השריפה כאמור בסעיף 16 לכתב התביעה – לטענת הנתבעת יש לגלות את המסמכים לאור טענת התובעים שביקשו לחזור לעבודה. התובעים ציינו בתגובתם, כי אין ברשותם פניות בכתב והם פנו בע"פ. בנסיבות אלו התייתר הצורך במתן הצו.

16. העתק פניות התובעים לנתבעת במהלך תקופת העסקתם, המבקשים לעבוד בימי ו' – הנתבעת טענה, כי היא לא התחייבה להעסיק את התובעים שישה ימים בשבוע ועל כן יש חשיבות לברר האם קיימת פנייה של התובעים לנתבעת בנדון. התובעים ציינו בתגובתם, כי אין כל צורך בפניות התובעים לאור האמור בהסכם העבודה באשר להיקף עבודה של 6 ימים בשבוע.

מאחר והתובעים לא ציינו האם בפועל היו פניות והאם יש מסמך בכתב בעניין פנייה של התובעים, תוגש הבהרה על ידם עד ליום 19.9.19 האם היו פניות בכתב לנתבעת.

17. רישום של שוחטים שהועסקו ע"י הנתבעת בתקופה שקדמה לשריפה ועובדים היום ו/או שעבדו בה באופן ישיר לאחר השריפה, כפי שטענו התובעים בדיון מיום 4.6.19 – לטענת הנתבעת אף עובד כאמור לא עבר לעבוד בהעסקה ישירה במפעלי הנתבעת ולכן רשימת העובדים אקוטית לליבון המחלוקת, שכן אם אין אף עובד שעבר לעבוד בנתבעת, הרי שאין מצבם של התובעים שונה ממצב יתר העובדים כמותם וכך גרסתם נשמטת. התובעים טענו בתגובתם, כי מלוא הנתונים מצויים ברשות הנתבעת כמעסיקה והתובעים ישמחו לקבל נתונים אלו ממנה.

לא מצאתי מקום למתן צו בנדון. פרטי עובדים שהמשיכו לעבוד אצל הנתבעת אמורים להיות אצלה ולא אצל התובעים.

18. תדפיסי חשבון בנק מיום 15.12.12 ועד ליום 31.12.17 המלמדים על משכורות ומעסיקים – לטענת הנתבעת למסמכים אלו יש חשיבות על מנת להוכיח, כי התובעים עבדו במקביל לעבודתם בנתבעת במקומות עבודה אחרים וכי עבד ו במקומות אחרים לאחר פיטוריהם. התובעים טענו בתגובתם, כי מדובר במסמכים אישיים, פרטיים וחסויים הנוגעים לצנעת הפרט שלהם. מעבר לאמור מדובר במסמכים לא רלבנטיים ובאשר לסכומים ששולמו על ידי הנתבעת הרי שניתן למצוא נתונים לכך בתלושי השכר.

לנוכח טענת הנתבעת לחובת הקטנת הנזק קיימת רלבנטיות לנתוני ההשתכרות של התובעים לתקופה שמיום 18.3.16 ועד ליום 15.1.17 (לנוכח המועד לתשלום שכר עבור חודש 12/16). מעבר לתקופה האמורה אין רלבנטיות לתדפיסים המבוקשים. בנסיבות אלו ועל מנת לאזן בין הזכויות השונות מצאתי להורות לתובעים להמציא לנתבעת עד ליום 19.9.19 העתק מתדפיסי העו"ש שלהם לתקופה שמיום 18.3.16 ועד ליום 15.1.17. התובעים רשאים להשחיר בתדפיסים את כל הנתונים שאינם מתייחסים להכנסות ממשלח יד.

19. העתק מכל מסמך הקשור בעבודתם וסיום עבודתם בנתבעת ולמחלוקת בין הצדדים – מדובר בבקשה גורפת וממילא העתק ממסמכים הקשורים לסיום העסקתם של התובעים בנתבעת אמור להיות ברשות הנתבעת. הבקשה נדחית.

סוף דבר:

20. הבקשה נדחתה ברובה.

21. בהתחשב בכך שהבקשה נדחתה ברובה ולנוכח הגשתה באיחור, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

22. הצדדים יודיעו עד ליום 19.9.19 מה מספר העדים שיעידו מטעמם במסגרת הליך ההוכחות.

23. לעיוני ביום 20.9.19.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, (18 אוגוסט 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: אבו דוד
נתבע: טל הל יסכה בע"מ
שופט :
עורכי דין: