ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין באמצעות עו"ד תומר יצחקי נגד באמצעות עו"ד אמיר חאג' :

לפני כבוד ה שופטת אסתר טפטה–גרדי

מאשימה
באמצעות עו"ד תומר יצחקי

מדינת ישראל

נגד

נאשם
באמצעות עו"ד אמיר חאג'

וליד טאטור

החלטה

הונחה לפני בקשה לחזרה מהודאה של הנאשם, או, לחלופין, להורות על הפניית הבקשה לכבוד השופט א' קאופמן.

1. בתיק שלפני הוגש נגד הנאשם, ביום 5.1.15, כתב אישום בגין עבירות של נהיגה במהירות של 237 קמ"ש, במקום בו המהירות המרבית המותרת היא 90 קמ"ש, ונהיגה בקלות ראש.

2. ביום 13.1.16, הודה הנאשם, לפני כבוד השופט א' קאופמן, בעובדות כתב האישום. הסנגור ציין בדיון שהוא מבקש לשמור את זכותו להעלות טענות, בכפוף להחלטות בית המשפט בעניין "התיק העקרוני", בעניין מצלמות א-3, שהתנהל לפני כבוד השופט א' בכר, פלא (עכו) 4745-08-13 מדינת ישראל נ' אסמעיל בדראן ואח' (להלן – עניין בדראן).
הנאשם הורשע בדיון, על בסיס הודאתו, בעובדות כתב האישום.

3. הדיון נדחה מעת לעת נוכח הימשכות תיק בדראן, ועתירת ב"כ הנאשם להמתין להכרעת הדין שם.

4. לאחר דחיות בתיק, נקבע התיק ביום 7.5.19 לדיון במעמד הצדדים ליום 28.7.19. בדיון טען הסנגור, לראשונה, שהנאשם כופר בעובדות כתב האישום. ב"כ המאשימה טען, מנגד, שלא ניתן לקבוע את התיק להוכחות, היות שקיימת בתיק הודאה, ועתר לטעון לעונש.
בבקשה שהגיש ב"כ הנאשם, למחרת הדיון, נטען שהנאשם הודה בכתב האישום, תוך ששמר לעצמו את הזכות לחזור בו מהודייתו, בהתבסס על התיק בעניין בדראן. צוין שהצדדים הסכימו ביניהם, במעמד ההודיה, שההחלטה שתתקבל שם, תחייב את שניהם, כך שזיכוי יאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו והרשעה תותיר את הרשעתו על כנה. בנסיבות אלה, נטען, הודיית הנאשם הייתה הודאה מותנית, וניתנה רק בתנאי שתינתן לו אפשרות לחזור בו מהודייתו, ככל שהנאשמים בעניין בדראן יזוכו. אי התקיימות התנאי, נטען, אינה משכללת הודאה חופשית ומרצון, ולפיכך, לא ניתן להותיר את ההודאה על כנה.
צוין שבעניין בדראן קבע בית המשפט שלא הוכחה אמינות מכשיר האכיפה, ובית המשפט זיכה את הנאשמים. נוכח האמור, סבור ב"כ הנאשם, שיש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו, או, לחלופין, להפנות את בקשתו לכבוד השופט א' קאופמן, שישב בתיק זה, בעבר, ולבקש הבהרה לעניין זה, שתסייע לניהול הליך תקין בעניינו של המבקש.
5. ב"כ המאשימה טוען, מנגד, שעל פי סעיף 153 לחוק סדר הדין הפלילי, חזרה מהודאה תעשה על בסיס "נימוקים מיוחדים שירשמו" בלבד, והפנה לפסיקה תומכת, שלפיה, רק בנסיבות חריגות, כגון, חשש ממשי שהנאשם הודה במיוחס לו שלא מרצונו החופשי, או שלא הבין את משמעות הודייתו, יתאפשר לו לחזור בו מהודאתו.
בענייננו, נטען, מדובר בהכרעת דין שניתנה כבר בשנת 2016, חלף מאז זמן ניכר, הנאשם היה מיוצג, ההודאה ניתנה מרצונו הטוב של הנאשם, וב"כ הנאשם הבין היטב את השלכותיה.
זאת ועוד, מאז שניתן פסק הדין בעניין בדראן, לא הגיש הסנגור כל בקשה בתיק זה.
לעניין מהות ההודאה, צוין שכבוד השופט א' קאופמן קבע את התיק לטיעונים לעונש, והדבר אף הוא מעיד שמדובר בהכרעת דין, ככל הכרעת דין אחרת.

הכרעה

6. על פי סעיף 153 ל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, בית המשפט רשאי להתיר חזרה מהודאה, בכל שלב משלבי המשפט, מנימוקים מיוחדים שירשמו.

בע"פ 5715/07 רנטו סבן נגד מדינת ישראל, קבע כבוד בית המשפט העליון:
" סעיף 153(א) לחסד"פ מאפשר לנאשם לחזור בו מהודייתו, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. ככלל, בתי המשפט מאפשרים לנאשם לחזור בו מהודייתו בנסיבות חריגות, כגון מקרים בהם הוכח כי הנאשם הודה שלא מרצונו החופשי, בכפיה או כאשר לא הבין את משמעותה של ההודאה".

7. המאשימה הפנתה לעפ 1924/11 פלוני נ' מדינת ישראל (1.6.15) שם נקבע שעל פי ההלכה שהשתרשה בפסיקה, מתן היתר כאמור יהא מוצדק רק בנסיבות חריגות, למשל כאשר מתוך מכלול הנסיבות מתעורר חשש ממשי שהנאשם הודה במיוחס לו שלא מתוך רצונו החופשי, או תוך שהוא אינו מבין את משמעות הודאתו (ע"פ 5622/03 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 7 (19.1.2004)).
עוד מציין שם בית המשפט שלשלב בהליך שבו מבקש הנאשם לחזור מהודאתו יש משמעות רבה באשר לאופן שבו יתייחס בית המשפט לבקשתו. בשלבים מוקדמים בהליך, עובר למתן גזר הדין, ניתן להלום גישה מקלה יותר, לפיה יש לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו במצבים בהם סבור הנאשם כי טעה בשיקולים שהובילו אותו להודאה (ע"פ 3754/91 מדינת ישראל נ' סמחאת, פ"ד מח(5) 798, 801 (1991); עניין טומבק, שם). ככל שהבקשה מוגשת בשלב מאוחר, קל וחומר במסגרת ערעור, עולה החשש "מניצול ההליך הפלילי כאמצעי תימרון בידי נאשם, המבקש לבחון את תוצאות ההליך ועל-פיהן להחליט אם לדבוק בהודייתו או לחזור בו ממנה ולחדש את המשפט" (רע"פ 2292/08 אמסלם נ' מדינת ישראל, פס' 7 לחוות דעתה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה (30.09.2009)).

8. בענייננו, הנאש ם הודה, לפני כבוד השופט א' קאופמן, כבר ביום 13.1.16. בדיון ציין סנגורו שהוא מבקש לשמור את זכותו להעלות טענות, בכפוף להחלטות שיינתנו בעניין בדראן, אולם לא מצאתי שבדבריו אלה יש כדי להשליך באופן כלשהו על הודאתו של הנאשם. הדיונים בתיק נדחו מפעם לפעם, לצורך מעקב אחר הכרעת הדין בעניין בדראן , וגם בכך אין כדי להעיד שההודאה לא ניתנה מרצון או שהנאשם לא הבין את משמעותה.

9. הכרעת הדין בעניין בדראן ניתנה ביום 6.9.18, והסנגור הגיש רק כעת, בחלוף למעלה משנה, את בקשתו לחזרה מהודאה. כאמור, בפסיקה, ככל שהבקשה מוגשת בשלב מאוחר, עולה החשש לניצול ההליך הפלילי כאמצעי תמרון בידי הנאשם. בענייננו, לא ברור מדוע השתהה הסנגור זמן כה רב מאז ניתן פסק הדין בעניין בדראן, ועד הגשת בקשתו, ב יום 29.7.19,למחרת מועד הדיון שהיה קבוע לו בתיק זה.
יצוין עוד שפסק הדין בעניין בדראן אינו מחייב ועסקינן בהכרעת דין שזיכ תה את הנאשמים בכתבי האישום הספציפיים שהוגשו נגדם, וכל האמור בה, אמור לגבי תיקים אלה בלבד.

10. הסנגור טען שההודאה ניתנה באופן מותנה ומכאן שיש לאפשר חזרה מהודאה . ראשית, יצוין, שמהפרוטוקול כלל לא משתקף שהכרעת הדין ניתנה באופן מותנה כלשהו בין הצדדים. שנית, בסוגיה של בקשה לחזרה מהודאה, יש להכריע, כאמור, על פי הכללים שהתוותה הפסיקה.
בענייננו, התרשמתי שהודאתו של הנאשם ניתנה מרצונו הטוב והחופשי, הנאשם היה מיוצג, הבין את משמעות הודאתו ושקל את השלכותיה. זאת ועוד, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, הן לאחר שניתנה ההודאה, והן לאחר שניתנה הכרעת הדין בעניין בדראן, ואין מקום להידרש לה כעת.
בנסיבות אלה, לאחר שעיינתי בטיעוני ב"כ הנאשם, ובתגובת המאשימה, הרי שלא מצאתי נימוקים מיוחדים שיש בהם כדי לאפשר חזרתו של הנאשם מהודאתו, ולא מצאתי שקיימות נסיבות שיש בהן כדי להטיל ספק בכנות ההודאה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

הטיעונים לעונש ישמעו ביום 25.2.20 בשעה 11:30.

לתשומת לב הצדדים לא תתאפשר דחייה של מועד הטיעונים לעונש ועליהם להיערך בהתאם.

הסנגור יוודא הופעת הנאשם לדיון.

5129371
512937154678313המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: באמצעות עו"ד תומר יצחקי
נתבע: באמצעות עו"ד אמיר חאג'
שופט :
עורכי דין: