ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורלי אסרף נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת הגר אזולאי אדרי

מבקשת

אורלי אסרף, בהיעדר

נגד

משיבה
מדינת ישראל
באמצעות עו"ד שי נצר, בהיעדר

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב, אשר הוגשה על פי סעיף 57ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א 1961. (להלן – "הפקודה").

ביום 06/08/19, החליט קצין המשטרה על השבתה מנהלית כדין של רכב 6371176 למשך 30 יום בגין עבירה הקשורה לדו"ח מספר:30251361660.

הצדדים טענו לבקשה כמפורט בפרוטוקול מיום 15/08/19. המבקשת לא טע נה לעניין ראיות לכאורה ולכן אין מחלוקת לגבי קיומן.

תיק המשטרה הוגש לעיוני. עיינתי בחומר החקירה ומצאתי כי העביר ות שבוצעו, לכאורה, ברכב ושבגינן הושבת הרכהחמורות שבפקודת התעבורה: נהיגה של נהג חדש ללא מלווה ונהיגה בשכרות כאשר בגופ ה של הנהג ת נמצא ריכוז אלכוהול של 429 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, כמות העולה על ריכוז של 50 מק"ג, הקבועה בחוק.

המבקשת, הינה בעלת הרכב שהושבת.
המבקשת טע נה כי בעת שהייתה בחו"ל השאירה את רכבה לשימוש בתה , אשר העבירה את הרכב לשימוש חברתה ואינה ידעה כי מדובר בנהגת חדשה. עוד טענה המבקשת כי הרכב משמש אותה לצורך הגעה לעבודתה וכן לטיפול בחמיה המבוגרים.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטע ן, כי מדובר בכתב אישום חמור המיוחס למבצעת העבירה.
ב"כ המשיבה טען כי המבקשת לא עומדת בחריגים הקבועים בחוק וכי לא עשתה כל שביכולתה בכדי למנוע ביצוע העבירות ברכבה.
עוד טען, כי בתה של המבקשת, נכחה ברכב בזמן ביצוע העבירות על ידי חברתה ולא עשתה דבר בכדי למנוע את העבירות.

המסגרת המשפטית

דיון והכרעה
סעיף 57 ב (ב) לפקודה קובע כי ביהמ"ש יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

המחוקק לקח בחשבון מכלול שיקולים והסמיך להשבית רכב למרות שהעבירה בוצעה על ידי מי שהוא איננו הבעלים תוך בחינת נסיבות אחרות ואף לבחון הזיקה בין הבעלים לנהג בפועל אולם, זהו רק אחד מהשיקולים שיש לשקול אותם במסגרת סעיף זה ואין בנסיבות מקרה זה, כפי שהובאו, כדי להשתמש בסמכות מכח סעיף 57ב(ג).

לא מצאתי בטענות המבקשת עילה להיענות לבקשתה. מהטיעונים עולה כי לא עשתה כל שביכולתה בכדי למנוע עבירות ברכבה ולכן, לא מצאתי כי היא עומדת באחד מהקריטריונים המצדיקים את התערבות בית המשפט בהליך המנהלי. לאחר בחינת הטענות גופן, מצאתי כי אין בטענות המבקשת כדי לשנות החלטת קצין המשטרה.

לעניין החריג בס' 57ב(ב), נקבע בב פ"מ (חי) 6063-08-08 וליר גרייב בע"מ נ' מ"י:

"המחוקק ביקש לקבוע חובת זהירות מוגברת בה נוטל חלק כלל הציבור. דהיינו, על כל בעלים של רכב לדעת כי בעת שהוא מוסר את מפתחות הרכב לאחר, צפון סיכון של שלילת הרכב למקרה בו תתבצע עבירה ברכב. לכן בשים לב לחובת זהירות מוגברת זו קבע המחוקק נטל כבד על בעל הרכב להראות כי עשה ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה".

מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה מורשה וכשיר לנהוג ברכב.

במקרה דנן, הבעלים של הרכב היא אמנם המבקשת אולם המחזיקה, בעלת השליטה ברכב בפועל והאדם שהתיר נהיגה למבצעת העבירות החמורות ברכב, הינה בתה של המבקשת, אשר נכחה ברכב עם מבצעת העבירה בפועל, שעה שביצע ה עביר ות כה חמור ות של נהיגה בשכרות ברף גבוה ואפילו היא, לא עשתה כל שביכולתה בכדי למנוע את ביצוע העבירות.

שקלתי גם את הטענות הנוגעות לצורך המבקשת ברכב, אולם לאור נסיבות האירוע, לא מצאתי מקום לאפשר זאת.

בדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש, ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להילחם בעבירות התנועה וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.

אני סבורה כי הפגיעה בהקשר זה, אשר מוגבלת ל- 30 יום, הינה מידתית וסבירה ביחס לחומרת העבירה המיוחסת לנהג ונסיבותיה כפי שעולות מחומר החקירה.

לאור האמור לעיל, מצאתי את החלטת הקצין סבירה, ולא מצאתי מקום לקצר את משך השבתה.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורלי אסרף
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: