ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אנדריי פילין נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר :

בפני כבוד השופט יוסף בן-חמו

העותר

אנדריי פילין

נגד

המשיבים

1.שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים
2.מדינת ישראל

פסק דין

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה שלא לאשר לו לצאת לחופשה חריגה על מנת להשתתף באירוע חתונת בתו שאמורה להיערך ביום 27/8/19.

העותר מרצה מאסר של 10 שנים לאחר שהורשע בעבירת הריגה.

נימוקי העתירה
העותר דובר השפה הרוסית בלבד, מטעם זה התקשה במהלך מאסרו להשתלב במסגרות טיפוליות משמעותיות, אך השתלב במסגרת חינוך.
העותר משולב באגף נקיים מסמים, עובד באופן רציף ולשביעות רצון מעסיקיו. לא צבר לחובתו עבירות משמעת.
חוות דעת נרקולוגית בעניינו מציינת שאין עדות להתמכרות פעילה כיום. קיים רקע של התמכרות לאלכוהול.
אין מדובר באסיר שנשקפת ממנו סכנה כלשהי, וודאי לא כזו שלא ניתן לאיינה על ידי קביעת תנאים מגבילים לחופשה.
האסיר מסווג כיום לקטגוריה ב/1, אך איננו משולב בסבב חופשות.
על פי האבחון הפסיכולוגי שנערך לו לפני כשנה נקבע כי רמת המסוכנות לטווח הקצר הינה בחלק התחתון של "בינונית".

כתב התשובה
ברקע הדברים וכעולה מהפרוטוקול וגזר הדין בתיק הפלילי העותר ביצע את עבירת ההריגה במהלך קטטה, לאחר ששתה כמות גדולה של אלכוהול.
גורמי הטיפול מתנגדים ליציאת העותר לחופשה חריגה. הם סבורים כי לא ניתן להצביע על שינוי חיובי כלשהו בדפוסי חשיבתו של העותר וברמת תובנותיו.
מסוכנותו הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך עדיין עומדת בעינה ומוערכת כגבוהה, במיוחד בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות – על רקע שימוש באלכוהול, המצוי ללא הגבלה ופיקוח באירועי ומסיבות חתונה.
על פי האבחון הפסיכולוגי – הקושי של העותר בהפקת תועלת מהליכי הטיפול הינו – מעבר לקשיי שפה -מכך שהנבדק מגלה מוטיבציה נמוכה לעבור תהליך טיפולי. תוצאות האבחון מלמדות על נטייה עזה להגנתיות.
עוד עולה כי העותר חסר תובנה בקשר לשימוש לרעה באלכוהול ולצורך בטיפול, ובהתאם לניסיון העבר הוא איננו יכול לזהות מטרות טיפול. רמת המסוכנות שנקבעה לו – בינונית (בקצה הנמוך).
מקום בו מעריכים גורמי הטיפול שנשקפת מסוכנות, ההחלטה שלא לאשר חופשה חריגה הינה סבירה.

לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתנה החלטת ביניים המורה למשיב לשוב ולשקול את עמדתו, בהתחשב בהצטברות טיעוני העותר, שעיקרם התנהגות חיובית בכלא, קשיי השפה, הערכת המסוכנות כבינונית בקצה הנמוך.

בכתב התשובה המשלים הודיע המשיב שהגורמים המקצועיים והרלוונטיים שבו ודנו בשנית בבקשת העותר ולאחר בחינת מכלול הנתונים הם עומדים על התנגדותם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובהתחשב בכך שנערכה בדיקה נוספת בעקבות הערות בית המשפט, ולאור האמור בהתייחסות המעודכנת של קצינת טיפול ושיקום, אני סבור שההחלטה הינה סבירה ואין מקום להתערב בה.

אכן מדובר בחתונת בתו של העותר שהוא אירוע משפחתי חשוב מיוחד וחד פעמי. יחד עם זאת, לאסיר המרצה עונש מאסר אין זכות קנויה להיות נוכח באירוע זה. ההחלטה הינה בשיקול דעת שב"ס וככל שזו ניתנה בהתאם לסמכותו ולאחר שקילת כל השיקולים והינה סבירה ומידתית, בית המשפט לא יתערב בה (ראה רע"ב 7424/00 וכן רע"ב 7877/10 יובל אביגדור נ' שב"ס).

גם בחופשה חריגה, כמו בחופשה רגילה, השיקול המרכזי והמשמעותי הינו שיקול המסוכנות.

בנסיבות העניין, נוכח אופי העבירה בגינה מרצה האסיר את עונשו, חומרת העבירה, ומשעמדת הגורם המקצועי הינה שהעותר לא עבר טיפול שיש בו להפחית מסוכנות, הרי שההחלטה הינה סבירה ואחראית.

לכתב התשובה המשלים צורפה התייחסות סג"ד ד"ר רוברט אפשטיין, ראש תחום פסיכולוגיה בשב"ס, שם צוין, כי הערכת המסוכנות לא נערכה לאסיר ע"י מב"ן, אלא ע"י ענף פסיכולוגיה. האבחנה לא הבדילה בין מסוכנות לטווח הקצר לבין מסוכנות לטווח הארוך. מתוך בחינת הפרופיל הספציפי של העותר עולה, שרמת המסוכנות הינה בינונית. חלק ממסוכנות זו נובע ישירות מהגורמים הקליניים (ולא רק מגורמים היסטוריים), באופן המייצג מסוכנות פעילה.
ניתן להפחית מסוכנות זו על ידי התערבות מתאימה, כאשר מדובר בעבירות הכוללות אלימות חמורה – הריגה, וככל שיש יכולת לה פחית את המסוכנות ישנה ציפייה שהאסיר ימצה את הכלים העומדים לרשותו, על מנת להפחית את מסוכנותו, והרושם המתקבל במקרה הנוכחי הוא שהאסיר טרם עשה כל שניתן על מנת להפחית מסוכנות.

בהתייחסות קצינת טו"ש שצרפה גם כן לכתב התשובה המשלים צוין, כי נעשו ניסיונות לשלב את האסיר בקבוצות טיפוליות ראשונות, אך למרות ניסיון זה לא חל שינוי בנזקקות הטיפולית של האסיר ולא ניכר כל רצון או צורך מצידו להבנת מניע ההריגה וללמידת התנהלות שתמנע בעתיד הישנות התנהגות אלימה. בשל קשיי השפה הוצע לו להשתלב בחינוך אך הוא סירב. האסיר לא ערך כל שינוי בעמדותיו, דפוסיו, מניעיו, התנהגותו ותגובותיו למצבי תסכול והרגלי השתיה שלו. קיים סיכון במיוחד בהשתתפות באירוע בו קיים אלכוהול זמין ולא מפוקח.

כאמור, נראה שהמשיב שקל את מכלול השיקולים. ההחלטה המינהלית על רקע מכלול השיקולים הינה סבירה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אנדריי פילין
נתבע: שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
שופט :
עורכי דין: