ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זיו ברג'ל נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה רבקה שורץ

מבקשים

זיו ברג'ל

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה להארכת המועד להישפט בדו"ח מסוג ברירת משפט בגין נהיגה במהירות מופרזת מיום 11.1.2018 (דו"ח 90511295116), לפני למעלה משנה וחצי.
התביעה מתנגדת לבקשה.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיים דיון במעמד הצדדים.
סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את סדרי הדין בגין עבירות מסוג ברירות משפט והפעולות מכוחו מוגבלות בזמן מטעמי יעילות וסופיות הדיון.
השיקולים שעל בית המשפט להפעיל בבואו לבחון בקשה להארכת מועד להישפט הם אותם שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשות לפי סעיף 130 לחסד"פ (עיין: רע"פ 8353/12 קרן בן ישראל נ' מ"י, הש' א. שהם, 29.11.12 , רע"פ 1260/09 שלבי עאטף סעיד נ' מ"י , הש' ס. ג'ובראן, 2.6.09, ע "פ (ב"ש) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נ' מ"י , הש' א. יוסף, 18.8.05 , עפ"ת 13936-05-11 מלמד נ' מ"י , הש' כ. סעב, 11.6.11).
המבקש מסביר את השיהוי בהגשת הבקשה בטיעון שכלל לא ידע על קיומו של הדוח.
לטענת הנאשם, לא קיבל את הודעת תשלום הקנס.
אישור מהסירה הסרוק בתיק מלמד, כי הודעת תשלום הקנס נשלחה למענו הרשום של המבקש ואולם דבר הדואר לא נדרש על ידי המבקש.
בנסיבות, קמה חזקת מסירה בהתאם לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי ועמדת הפסיקה והנטל על המבקש להפריכה [רע"פ 3313/17 עאסלה נ' מדינת ישראל (27.4.17) , רע"פ 3202/16 בן נחום נ' מדינת ישראל (18.5.16) – הנטל לא הורם על ידי המבקש.
עוד טוען המבקש, המדובר ברכב אשר מצוי בבעלותו ואולם לשיטתו, במועד ביצוע העבירה לא היה הרכב נשוא הבקשה בחזקתו ולא הוא זה אשר ביצע את העבירה.
ככל ועומד המבקש על טענתו כאמור, כי לא הוא זה אשר ביצע את העבירה ברכבו, הרי שלא ברור, מדוע בחר המבקש שלא להצביע על זהות מבצע העבירה ומשכך, לגופו של ענין, אין הגנה ממשית.
זאת ועוד, הטענה כי אחר נהג , המועלית לאחר שהשתכללה הרשעה זה מכבר ובהתחשב בשיהוי, תמוהה.
העלאת טענה בדבר "אחר נהג"- אינה מקימה בהכרח, חשש לעיוות דין ודינה להידחות (עיין: רע"פ 2340/15 יניב דב חיים קליין נ' מ"י, הש' ח. מלצר, 18.5.16).
אין עיוות דין.
הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זיו ברג'ל
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: