ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ר' ו' נגד בריטיש איירוואיס פלס :

לפני כבוד השופט שי מזרחי

תובע

ר' ו'

נגד

נתבעת

בריטיש איירוואיס פלס

החלטה

לפניי בקשה לעיון מחדש בבקשת הנתבעת למתן היתר ייצוג ע"י מתמחה ולחילופין סטודנט למשפטים.
התובע מותיר את ההכרעה לשיקול בית המשפט.
הבקשה המקורית הוגשה מן הטעם הנטען שהתובע בתיק הוא משפטן בעל ידע וניסיון רב בתחום המשפט. משכך נטען כי העדר ייצוג ע"י מתמחה יפגע בעקרון השוויון בין מתדיינים בתביעה קטנה.
התובע התנגד לבקשה וטען כי אינו עו"ד, אין לו כל מומחיות בייצוג משפטי וכי כל "חטאו" הוא כי למד משפטים לפני כעשור. עוד הוסיף כי מעולם לא ביצע הכשרה מקצועית בהמשך לכך, לא עשה התמחות, לא עסק ואינו עוסק קודם לאותם לימודים אקדמיים ולאחר לימודים אלו בכל צורה בייצוג משפטי.
ביום 12.8.19 ניתנה החלטתי כי אין להיעתר לבקשה מפני שעצם העובדה כי התובע למד משפטים לפני שנים אינה מביאה לחוסר שוויון בין הצדדים בנסיבות העניין.
מכאן הוגשה בקשת הנתבעת לעיון מחדש בה ציינה כי התובע מנסה להותיר רושם מוטעה אולם למעשה מדובר באדם בעל כישורים משפטיים אשר בין היתר כיהן כ"שמאי מכריע" וכן שימש כמומחה מטעם בית המשפט. עוד נטען כי כיהן כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית מצויה בסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע: "ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לעניין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה".
קרי, הכלל הוא שלא להתיר ייצוג על ידי עורך דין בבית משפט לתביעות קטנות. החריג הוא מתן היתר ייצוג, אם מצא בית המשפט כי מתקיימים מטעמים מיוחדים שיירשמו להתיר את הייצוג.
המושג "טעם מיוחד" מהווה מושג "שסתום" שעל בית המשפט ליצוק לו תוכן בהתאם לשיקולי המדיניות העומדים בבסיסו, ובהתחשב בתכליתו של בית משפט לתביעות קטנות.
בית המשפט לתביעות קטנות נועד לאפשר לאדם מן היישוב להביא להכרעת בית המשפט סכסוכים בסכומי כסף נמוכים יחסית, בדרך פשוטה, מהירה ויעילה. הוראות סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] , תשמ"ד-1984 המאפשר ייצוג של בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו, היא אחת מההוראות שנועדו להגשמת תכלית זו. מטרת מגבלת הייצוג על ידי עורך דין בבית משפט לתביעות קטנות היא לאפשר לכל אדם לפנות לבית משפט לתביעות קטנות, ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא עורך דין שייקר את התהליך, ובדרך זו לשמור על ש וויון בין בעלי הדין. (ראו לעניין זה רע"א 6892/13 חיימוביץ נ' אוריון [פורסם בנבו] (23.2.2014); רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177 (1994)).
ברע"א 5711/08 פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ [פורסם בנבו] (17.3.2009) (להלן: "עניין פרטוק"), קובעת השופטת ארבל: "התרת ייצוג זה פוגעת הן במטרתו של בית המשפט לייעל ולקצר את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לתביעות קטנות, הן במטרתו לפשט את ההליכים עבור האזרח מן השורה והצרכן הקטן, והן בעיקרון השוויון ובשמירת האיזון בין המתדיינים". (פסקה 10 לפסק הדין). עקרון שמירת השוויון בין מתדיינים הוא חלק מקיומו של הליך הוגן, וכבר נקבע כי יש להימנע מפגיעה בשוויון בין בעלי הדין על ידי מצב של א-סימטריה, כאשר אחד הצדדים טוען לעצמו בלשון הדיוטות ואילו השני "בלשון פרקליטים מלומדת" (ראו רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(5) 375, 378 (1997)).
יתכן תרחיש בו התובע בבית המשפט לתביעות קטנות יהיה בעצמו בר-סמכא ובקי בדין מסוים לפניי ולפנים אף שאינו עורך דין, ובידי בית המשפט לשקול האם זהו מן המקרים בהם יש להתיר את הייצוג לפי סעיף 63(א) על פי השיקולים המפורטים בעניין פרטוק (פסקאות 13-11); ואולם, ראשית חכמה עליו לבחון את העובדות, כנקבע בעניין חיימוביץ.

לגופו של עניין
נראה כי עיקרון היסוד שצריך לעמוד לנגד עינינו לצורך ההכרעה בבקשה הנ"ל הוא עקרון השוויון בין בעלי הדין ושמירה על פישוט וייעול ההליך.
במקרה הנדון, המסמכים שצורפו מלמדים כי התובע מכהן כ"שמאי מכריע" - לא יכול להיות חולק כי מדובר בתפקיד מכובד אשר נושא אופי מעין-שיפוטי לכל דבר ועניין והמצריך התעמקות ובין היתר ידע משפטי מעמיק לכל הפחות בתחום המקרקעין. נוסף לאמור, נראה כי התובע אכן מתמנה כמומחה מטעם בית המשפט. חיפוש אקראי במאגר המומחים ב"נט המשפט" העלה כי התובע זמין ופעיל במאגר לצורך מינויו כמומחה מטעם בית המשפט בתחום שמאות מקרקעין. עוד נטען כי כיהן כיו"ר לשכת שמאי המקרקעין.
מנגד, ברי כי יש ליתן משקל מסוים לטענת התובע כי איננו עו"ד ואיננו מתמצה כדבעי בנושא המשפטי עליו מדובר בתביעה דנן, אלא בענייני מקרקעין. כמו כן, יש לאבחן בין מקרים בהם לחברה זרה אין נציגות כלל בארץ זולת משרד עו"ד המהווה נציגות לצורך המצאת כתבי בי-דין (בהם בית המשפט יטה להעתר לבקשה למתן ייצוג, בראי נסיבות כל עניין לגופו. ראו למשל: 67104-11-17; ת"ק 47274-10-18) לבין המצב בענייננו בו לנתבעת יש נציגות בארץ (שירותי מכירה ללקוחות) ולכן עומדת לרשותה אפשרות ממשית להביא לדיון נציג של החברה ללא השקעות כספיות מיותרות (ראו 56373-02-13).
עיון בכתבי הטענות מעלה כי המחלוקות בין הצדדים הן עובדתיות בעיקרן, ולכן לא נדרש ידע משפטי נרחב לצורך הכרעה במחלוקת הנדונה. משכך, סבורני כי ייצוג הנתבעת ע"י סטודנט למשפטים לא יפר את האיזון והשמירה על שוויון בין הצדדים, בהתחשב בהשכלה המשפטית של התובע ובנסיונו המשפטי המסוים מחד גיסא אך הלא מבוטל מאידך גיסא .
נוכח האמור לעיל, נחה דעתי לשנות מהחלטתי ולהיעתר לבקשת הנתבעת לייצוג על ידי מתמחה.

ניתנה היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ר' ו'
נתבע: בריטיש איירוואיס פלס
שופט :
עורכי דין: